פוליטיקאים וגורמים לבנונים טרם פרוץ המחאות במדינה:
חזבאללה הוא שהוביל את המדינה לשפל כלכלי
הקדמה
מזה כשבוע מתקיימות בלבנון הפגנות המוניות, מצפון המדינה ועד דרומה, במחאה על יוקר המחייה, הטלת מיסים רבים על הציבור, שחיתות במערכת הפוליטית ואף נגד העדתיות במדינה. המחאה, שפרצה באופן ספונטני ב-17.10.19, נוכח כוונת הממשלה למסות את השימוש בשיחות קוליות ברשת הוואצאפ, נעדרת עד כה סממנים עדתיים, דתיים או פוליטיים, ונראה שהיא מאחדת את כל מגזרי האוכלוסייה, מכל העדות והכוחות הפוליטיים. כמו כן ניכר כי היא מכוונת נגד הממסד הלבנוני כולו, בטענה שהוא מושחת ומוביל את לבנון למשבר כלכלי חמור. ההפגנות ההמוניות נמשכות עד כה במוקדים שונים במדינה חרף חזרת הממשלה מכוונתה להטיל את המיסים החדשים וחרף הכרזת ראש הממשלה סעד אל-חרירי, על תכנית הצלה כלכלית הכוללת בין היתר מיסוי של רווחי הבנקים וקיצוץ בשכר הבכירים. המפגינים דורשים בין היתר את התפטרות הממשלה הנוכחית וקיום בחירות חדשות לפרלמנט.
אלא שההפגנות ההמוניות והמחאה על המצב הכלכלי לא הגיעו במפתיע, שכן מזה זמן מה שקועה לבנון במשבר כלכלי עמוק. הביטוי הבולט ביותר למשבר הכלכלי הוא חוב אדיר של כמאה מיליארד דולרים, הרובץ על לבנון ומחייב את ממשלתה לנקוט צעדים חריפים ורפורמות, כתנאי למילוי הבטחתן של המדינות התורמות, להעביר סיוע כספי ללבנון בשווי של 11 מיליארד דולר, שניתנה בוועידת סידר שהתקיימה בצרפת ב-6.4.2018. אחת הסיבות להחמרת המשבר הן החרפת הסנקציות האמריקאיות על חזבאללה ומוסדותיו, ולאחרונה גם על אחד הבנקים בלבנון – בנק ג'מאל טרסט- שקיים קשרים פיננסיים עם הארגון, דבר שהוביל לסגירתו. בחודש האחרון פקד את השוק הלבנוני מחסור בדולרים ופיחות בשער הלירה הלבנונית, דבר שערער את היציבות הכלכלית וגרם למחאות מקומיות של מגזרים מסוימים שבהמשך התרחבה לכל לבנון.
לאור המשבר, החלו פוליטיקאים וגורמים לבנוניים, טרם פרוץ המחאות בלבנון, להפנות אצבע מאשימה כלפי חזבאללה, והטילו עליו את האחריות למשבר הכלכלי של המדינה. הללו טענו כי בשל פעילותו בשירות האינטרסים של איראן חזבאללה מסבך את לבנון ומביא לקריסת כלכלתה. להגנתו טען חזבאללה, כי האשם במשבר הוא נגיד הבנק המרכזי, שיישם את הסנקציות על הארגון, אך רבים דחו טענה זה.
ראוי לציין כי מאז פרצה המחאה במדינה כמעט ולא נשמעות ההאשמות כלפי חזבאללה באחריות למצב הכלכלי, למעט מקרים בודדים. יתכן שהסיבה לכך היא חוסר רצונם של המפגינים להפוך את המחאה שנתפסת כרגע ככלל-לבנונית ומאחדת למחאה סקטוריאלית ופוליטית ובכך לפגוע במומנטום שלה ולאבד חלק מהציבור התומך בה.
תמונות מהמחאה[1]
דוח זה יסקור התבטאויות ומאמרים של פוליטיקאים וכותבים לבנונים שהאשימו את חזבאללה באחריות למשבר הכלכלי במדינה עוד טרם פרוץ המחאות במדינה.
גורמים בלבנון: המדינה משלמת את מחיר מחויבותו של חזבאללה לציר האיראני
כאמור, אישים ובעלי טורים בלבנון טענו, עוד טרם פרצו המחאות בלבנון, כי לבנון משלמת מחיר יקר בשל העובדה שחזבאללה פועל בשירות האינטרסים של איראן, וכי הסנקציות שארה"ב משיתה על חזבאללה בשל כך פוגעות גם בכלכלתה של לבנון.
שר העבודה הלבנוני לשעבר, כמיל אבו סולימאן (שהתפטר מן הממשלה לפני כשבוע בעקבות פרישת מפלגת הכוחות הלבנוניים בראשות סמיר ג'עג'ע מהממשלה בעקבות המחאות) אמר ב-15.9.19 כי "ההשלכות של הסנקציות [המוטלות על חזבאללה] מכבידות מאוד על לבנון, ומה שקורה בחיינו כיום זה תוצאה של ההגנה [של חזבאללה] על איראן ועירוב לבנון בענייניה... אם חזבאללה יחליט להתעמת מול ארה"ב בזירה הכלכלית, ואם יימשך הלחץ על הבנקים בלבנון כפי שקרה עם בנק ג'מאל טרסט, אנחנו נעמוד מול קטסטרופה, לכן אני מקווה שהעימות יהיה רחוק מן התחום הכלכלי... את לבנון פוקד משבר פיננסי וכלכלי קשה מאוד, ועלינו להתחיל בתוכנית הצלה. אין מספיק מודעות לחומרת המצב. אמנם הוכרז על מצב חירום כלכלי לפני שלושה שבועות, אך לא נעשה דבר."[2]
בעל טור ביומון הלבנוני אל-נהאר אחמד עיאש, כתב דברים חריפים יותר: "ממשלת לבנון כיום, אשר נתונה להשפעת המנהיג האיראני עלי ח'אמנאי, אינה שונה בהרבה מממשלת וישי שאותה יצר הפיהרר הגרמני אדולף היטלר, כשכבש את צרפת... השפעתו של היטלר דרך ממשלתו הצרפתית בעבר, היא כמו השפעתו של ח'אמנאי על ממשלת לבנון כיום... תהא אשר תהא אחריתו של המשטר הזה [קרי, האיראני], לבנון תשלם את מחיר הגון על ההשפעה הזאת, בכל הרמות, כפי שקורה היום ברמה הכלכלית...."[3]
עלי אל-אמין, עיתונאי לבנוני שיעי הידוע בהתנגדותו לחזבאללה, כתב ביומון אל-ערב, היוצא לאור בלונדון, מאמר על המצב הכלכלי המדרדר במדינה בשל פעילותו של חזבאללה בשוק השחור בעקבות הסנקציות עליו וטען כי "חזבאללה העביר מסרים שהוא לא יאפשר שיחנקוהו כלכלית ושאם לא יהיה מנוס - הוא לא יהיה היחיד, וכל לבנון תיחנק...". [4]
עיתונאי לבנוני: עימות כלכלי של חזבאללה מול ארה"ב יוביל לקריסה בלבנון
הסופר והעיתונאי אנטואן פרח כתב: "חזבאללה החליט לפעול נגד הסנקציות האמריקאיות [הנוספות] הצפויות [נגדו] בשלב הבא. הדיבורים הנשמעים שוב ושוב באשר ל'תכניות' [שלו] שנדונות בנוגע לעימות זה, לא מבשרים טוב – החל מעירוב המדינה בעימות באופן ישיר, עידודה 'לבודד' את ארה"ב באמצעות הפסקת שיתוף הפעולה עימה, ופניה לשיתוף פעולה עם מדינות אחרות!... לא זו בלבד שהמחשבות היצירתיות האלה [של חזבאללה] תורמות לזירוז הקריסה [הכלכלית של לבנון], אלא הן הופכות את השלב של אחרי הקריסה לקשה בהרבה מכפי שהוא יהיה ללא ההתאבדות הכפויה הזו. יש בפנינו כיום יותר ממודל אחד [המדגים] לאן יכולה להוביל קריסה כלכלית. את המודל הראשון מייצגת יוון, אשר לאחר הקריסה זכתה בטיפול [בינ"ל] יוצא דופן, אשר סייע לה לעבור את שלב ההבראה בפרק זמן מתקבל על הדעת, וביעילות ברורה... מודל אחר קיים בוונצואלה, שהגיעה לקריסה לפני שנים רבות, אך עד היום לא הצליחה להתחיל בתכנית הצלה, ומצבם של אזרחיה מדרדר מדחי אל דחי. ארצם פועלת מחוץ למערכת הקהילה הבינלאומית, והיא חוד החנית בציר ההתנגדות. בשל כך, ונצואלה לא זוכה לשום תמיכה ראויה לציון, כדי לעלות מהתחתית. היא שקועה היום בתהום, עמה גווע ברעב, חנויות המזון שלה שוממות, והמדינה [ממשיכה בדרכה, כלומר] התנגדות עד הניצחון.
מי שאומר שהמשך המצב הקיים יוביל לקריסת לבנון אינו מגזים. החלטה של חזבאללה להילחם בארה"ב באמצעות כספם של הלבנונים, תבטיח את זירוז הקריסה ואת הארכת משך השהייה בתחתית, כמו בוונצואלה."[5]
בכירים לבנונים יוצאים נגד האשמת חזבאללה את נגיד הבנק המרכזי באחריות למשבר
עוד טרם פרצה המחאה בלבנון, כאשר המצב הכלכלי החל להתדרדר, האשימו חזבאללה ומקרוביו את הבנקים בלבנון ובמיוחד את העומד בראשם, נגיד בנק לבנון, ריאד סלאמה, באחריות למשבר הכלכלי, בשיתוף פעולה עם הסנקציות שארה"ב מטילה על חזבאללה , בבגידה ובציות לאמריקאים.
בתגובה לכך, תקפו גורמים לבנוניים את חזבאללה והאשימו אותו בניסיון להתחמק מאחריותו ולהטילה על אחרים. כך למשל, צייץ חבר הפרלמנט לשעבר פארס סועיד ב-26.9.19 בחשבון הטוויטר שלו: "הקמפיין של חזבאללה נגד נגיד הבנק המרכזי של לבנון ריאד סלאמה, גורם לו עוול. [אנשי הארגון] רוצים להטיל עליו את האחריות למשבר הפיננסי ולא רוצים להודות באחריותם למשבר שהוא פוליטי מובהק."[6]
בציוץ אחר שלו כתב סועיד: "הטלת האחריות למצב [הכלכלי] על הבנק המרכזי וההתעלמות מתפקידו של חזבאללה שהוא מקור המשבר הן הטעיה. לא נשתוק אם חזבאללה ישתלט על לבנון אפילו אם נישאר לבדנו."[7]
בדומה לכך גם הפטריארך המארוני, בשארה אל-ראעי, טען כי "הניסיון להתנער מאחריות ולהטילה על אדם אחד או מוסד אחד, מדאיג. המדינה עם כל מטותיה ומוסדותיה היא האחראית, אך לא עשתה צעד רפורמי אחד וגם לא נקטה כל יוזמה מעשית שתחייבה להפסיק את הבזבוז והשחיתות... אין זה מקובל לשגר [ביקורת] לעבר הבנק בלבנון בראשות הנגיד שזכה לכל הערכה בינלאומית והצליח לשמור על יציבות המטבע בתנאים הלוחצים... השלטון הקיים צריך לשאת באחריות ולא לחמוק ממנה ולהטילה על האחר במקום לחפש שעיר לעזאזל דבר שרק יגרום לערעור היציבות החברתית, הכלכלית, הפיננסית והמוניטרית."[8]
[1] https://twitter.com/KMarielyne, 21.10.2019 ; https://twitter.com/WesamHamiid , 22.10.2019
[2] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 16.9.2019
[3] אל-נהאר (לבנון), 28.9.2019
[4] אל-ערב (לונדון), 1.10.2019
[5] אל-ג'ומהוריה (לבנון), 16.9.2019
[6] https://twitter.com/FaresSouaid , 26.9.2019
https://twitter.com/FaresSouaid [7], 28.9.2019
[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 30.9.2019