המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סופר תוניסאי: במקום חודש של אהבה וסובלנות, הפך רמדאן לחודש של קיצוניות ומעשי טבח
11/5/2022


סופר תוניסאי: במקום חודש של אהבה וסובלנות, הפך רמדאן לחודש של קיצוניות ומעשי טבח


העיתונאי והסופר התוניסאי, חסונה אל-מסבאחי, פרסם ב-20.4.22 בטורו באתר הליברלי https://elaph.com מאמר בו הלין על כך שחודש הרמדאן הפך לחודש שבמהלכו מבצעים מוסלמים קיצוניים מעשי טבח ומתפרסמים פסקי הלכה המעודדים אלימות, במקום להיות מצוין כחודש של שלום, אהבה וסולידריות[1].

 

אל-מסבחי התייחס במאמרו לאירוע הצתת הקוראן על ידי פעיל ימין קיצוני בשבדיה במהלך הרמדאן השנה וטען כי התנהלותם של המוסלמים היא המניע למעשה "נתעב" זה. הוא מנה מספר סיבות לכך בכללן פשעי הטרור הנוראיים שמבצעים מהגרים מוסלמים כשהם צועקים "אללה אכבר" ואשר בשם הקוראן מפוצצים עצמם במקומות הומי אדם. סיבה נוספת לטענתו היא השיח המסית של אנשי דת קיצוניים במסגדים במדינות המערביות כמו גם במדינות הערביות והאסלאמיות אשר מעודדים פיגועי טרור ואף מבטיחים למבצעיהם את בתולות גן העדן ונהרות של חלב ודבש טהור.


עוד טען אל-מסבחי כי המדינות הערביות והאסלאמיות אינן עושות דבר נגד הדרשנים הקיצוניים הללו וכי גם האליטות האינטלקטואליות והתרבותיות חוששות להתעמת עמם. לדבריו, "כל עוד יישאר מצב זה על כנו, ימשיך רמדאן להיות חסר כל ערך רוחני והומני."

 

חסונה-אל-מסבאחי[2]


 

להלן תרגום קטעים ממאמר זה:

 

"בכל שנה חודש רמדאן איננו חודש של סובלנות, שלום, אהבה, סולידריות, רחמים וסליחה, כפי שהמוסלמים בכל רחבי העולם מקווים שיהיה. ברבים מחודשי רמדאן אירעו מעשי טבח, בוצעו פשעים נוראיים שמוסלמים קיצוניים היו מעורבים בהם ופורסמו פסקי הלכה מוזרים ומעוררי תמיהה המתירים להרוג, לטבוח, להשיא בנות בגיל עשר, לסקול [נשים] הנאשמות במרד נגד 'ערכי האסלאם' וב'זיהומם', להלקות את מי שמפסיקים את הצום ולכלוא אותם; ואוסרים: לשמוע מוזיקה, לשיר ולרקוד... מידי שנה מופיעות אינדיקציות השבות ומוכיחות כי מצב המוסלמים נהיה גרוע מיום ליום, עד כי הפך גרוע יותר מכפי שהיה בתקופות הניוון והנחשלות [שלהם]. הדבר כבר הפך לשגרה שפותחים עיתון או מדליקים רדיו או טלוויזיה ונדהמים לשמוע חדשות מחרידות ומזעזעות הקשורות לאסלאם ולמוסלמים. ברמדאן השנה שרף קיצוני ימני שבדי בעיר לוּנד ספר קוראן לעיני תומכיו והוא היה נחוש לעשות זאת שוב בערים שבדיות רבות אחרות. כמה מדינות ערביות ובהן עיראק מחו על כך, אלא שמחאה כזו לא מותירה שום רושם [על אף אחד]. מוטב היה שהמוסלמים יבדקו את עצמם ויתהו מה הניע את הקיצוני השבדי לבצע מעשה נתעב שכזה. הסיבה הראשונה לכך היא שהמהגרים מהעולם הערבי והאסלאמי ביצעו במדינות שבהן הם שוהים פשעי טרור נוראיים כשהם צועקים "אללה אכבר, אללה אכבר'.

 

בין המהגרים הללו יש מי שאינם מיטיבים לקרוא [אפילו] את סורת אל-פאתחה, או כל סורה אחרת בקוראן, אולם בשם הקוראן הם טובחים [אחרים] ומפוצצים את עצמם במרכז קניות, ברכבת, ברחוב סואן, בכנסיה או במועדון לילה כדי להרוג עשרות קורבנות.

 

סיבה נוספת לכך היא שרוב המדינות הערביות והאסלאמיות אינן דואגות לקהילות המהגרים שלהן [בתפוצות] מבחינה תרבותית ואינן מקימות עבורם מועדונים, כדי שיבקרו בהם ויכירו את היבטי התרבות הלאומית שלהן, אם בתחום הספרות או המוזיקה או האומנות או הקולנוע. אדרבא, הן מתעלמות מהם עד כי בסופו של דבר לא נותר להם אלא לבקר במסגדים הללו שבשליטת קיצוניים, אשר מרשים לעצמם להפיץ שיח של מדון ודרשות המסיתות למאבקים בין הדתות, בין המערב לבין המזרח ואפילו בין המוסלמים לבין עצמם. יתרה מזו, הללו אינם מהססים לברך על פעולות הטרור, לשבח את מבצעיהן ולהבטיח להם את בתולות גן העדן ונהרות של חלב ודבש טהור.   

  

נוכח ריבוי הדרשות והפתוות המזויפות, לא ניתן עוד להבחין בין צדיק לרשע, בין מותר לאסור ובין טוב לרע בעולם אסלאמי המתבוסס במשברים, ואם וכאשר הוא נחלץ ממשבר, הוא שוקע במשבר חדש גרוע ומר יותר מקודמו. נוכח הכאוס הזה שמתעצם מידי יום, השתלטו מטיפי הקיצוניות והטרור העיוור על גורל המוסלמים ואם אדם או ארגון כלשהו ניסו לצאת נגדם, הם שלפו את נשקיהם באיום כאילו הם נציגיה הבלעדיים של רוח השריעה האסלאמית.

 

לו היינו בוחנים בקפידה את מעשיהם של הקיצוניים הללו היינו מסיקים, מבלי להשקיע שום מאמץ ראוי לציון, שהם אלה שמזיקים לאסלאם יותר מכל ושהם עלולים להזיק לו אפילו יותר מאויביו. במשך עשרות השנים האחרונות הם הסבו לו נזקים עצומים, אשר יתכן שהזמן לא יוכל להתגבר עליהם. הקיצונים מתמחים בהבטחה לאנשים כי הם יכולים לממש צדק וחירות ולסלק את העַוְלוֹת, אלא שעד מהרה נחשפו שקריהם ושיטותיהם הנתעבות בהונאה ובמכירת אשליות.

 

מה שמעורר חשש ותמיהה הוא שרוב המדינות האסלאמיות נראות כמי שאין בכוחן להתמודד עם הקיצוניים הללו. האליטות האינטלקטואליות והתרבותיות חוששות מהם ולכן נמנעות מלהתנגד להם באותו אומץ שבו מתמודדים הוגי הדעות המערביים עם הקיצוניים במדינותיהם. כל עוד יישאר מצב זה על כנו, ימשיך רמדאן להיות חסר כל ערך רוחני והומני."[3]

 

 

 



[3] https://elaph.com/ , 20.4.2022