המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעקבות שיפור היחסים בין ירדן וקטר כותב ירדני בכיר במסר מרגיע לסעודיה ובעלות בריתה
25/7/2019


בעקבות שיפור היחסים בין ירדן וקטר כותב ירדני בכיר

במסר מרגיע לסעודיה ובעלות בריתה

 

לאחרונה הועלה דרג היחסים הדיפלומטים בין ירדן וקטר. ב- 16.7.2019 אישרה ירדן את מינויו של הדיפלומט הוותיק ומזכ"ל משרד החוץ הירדני, זיד אל-לוזי, לשגריר בקטר[1]. קודם לכן מונה השיח' סעוד בן נאצר בן ג'אסם א'ל ת'אני, בן למשפחה השלטת בקטר לשגרירה החדש בעמאן.[2] מינוי השגרירים חתם תקופה של שנתיים, במהלכן לא היה ייצוג בדרג שגרירים בין המדינות כתוצאה מהלחצים שהפעילו מדינות הקוורטט הערבי - סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים על ירדן, בעקבות המשבר, שפרץ בינן לבין קטר במאי 2017.[3] עם זאת, למרות הורדת דרג היצוג הדיפלומטי בין ירדן וקטר, בפועל הקשרים בין המדינות לא נפגעו באופן משמעותי. בכירי שתי המדינות נפגשו לא פעם וירדן לא היתה שותפה לחרם הכלכלי נגד קטר. יתרה מכך, קטר הגישה סיוע כלכלי לירדן בשווי של חצי מיליארד דולר.

 

סיקור נושא שיפור יחסי ירדן-קטר בתקשורת הירדנית הממסדית היה מצומצם, ככל הנראה כדי שלא לעורר את זעמן של המדינות המסוכסכות עם קטר, הנחשבות בעלות בריתה של ירדן. הדיווח הראשון על הכוונה למנות את השגרירים הופיע באתרי חדשות ירדנים מקומיים[4] ורק בהמשך דיווחו עליו, באופן לקוני, סוכנות הידיעות הרשמית פטרה והיומון הממסדי אל-ראי. גם מספר המאמרים שעסקו בנושא היה קטן.

 

ב-25.6, בעקבות דיווחים על כוונתה של ירדן למנות שגריר בקטר, פרסם העיתונאי הבכיר, פהד אל-ח'יטאן, המקורב לממסד הירדני, מאמר בטורו ביומון אל-ר'ד תחת הכותרת "ירדן וקטר- מדוע בעיתוי הזה?". במאמרו הסביר אל-ח'יטאן כי ירדן לא הייתה צד בסכסוך הפנים-מפרצי וכי ההחלטה להעלות את דרג הייצוג הדיפלומטי נובעת ממדיניות השמירה של ירדן על יחסים מאוזנים עם כל מדינות ערב. לטענתו, צעד זה לא יבוא על חשבון יחסיה ההדוקים של הממלכה עם סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים.

 

דגלי קטר וירדן[5]


 

להלן תרגום קטעים ממאמרו של אל-ח'יטאן:

 

"עמאן ודוחה נערכות להעלאת דרג הייצוג הדיפלומטי לרמה של שגרירים לאחר כשנתיים, בהם הורד [דרג] הייצוג על רקע המשבר המחריף בין קטר למדינות המפרץ. בתחילה, ירדן לא נענתה ללחצים [שהפעילו עליה מדינות המפרץ] לנתק את היחסים עם קטר, מתוך מחויבות לגישה היסטורית הקיימת במדיניות החוץ ומבוססת על העיקרון הקובע כי יש לדבוק ביחסים קבועים ורציפים על כל מדינות ערב. קטר איננה הדוגמא היחידה, שכן בשעה שרוב מדינות ערב ניתקו את יחסיהן עם סוריה, נותרה השגרירות הירדנית בדמשק פתוחה.

 

הבדלים בעמדות המדיניות של מדינות אינם סיבה טובה לניתוק יחסים ומערך האינטרסים הבילטראליים יכול לפעול לאור הבדלים אלה. זה היה המצב עם קטר. יתרה מכך, היחסים במישור הבילטראלי זכו לתנופה גדולה יותר בתקופה בה הורד דרג הייצוג הדיפלומטי, בפרט כשדוחה הזדרזה לסייע לירדן להתמודד עם המשבר הכלכלי, פתחה את שעריה להעסקת עשרות אלפי ירדנים והשקיעה כספים בסקטורים כלכליים [בירדן].[6] במקביל, הפגישות בדרג שרים לא פסקו.

 

ירדן לא הייתה צד בסכסוך הפנים-מפרצי [בין סעודיה, בחריין, איחוד האמירויות ומצרים מצד אחד, וקטר מצד שני] וייחלה לסיום המהיר של המשבר עם קטר, אך התפתחות האירועים לאחר מכן הראתה כי המשבר מתמשך וסופו לא נראה באופק. לכן, החליטה [ירדן] להעלות את דרג הייצוג הדיפלומטי [עם קטר] לדרג זהה [לזה שיש לה] עם כל הצדדים [במשבר]. באופן זה - חילופי השגרירים בין עמאן לדוחה לא יבואו על חשבון יחסיה היציבים וההדוקים עם יתר מדינות המפרץ ולא יהוו שינוי כיוון נגד קשריה ההדוקים עם מדינות בסדר גודל של סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים. בשיקולי האינטרסים הישירים של ירדן שליחת שגריר ירדני לקטר הפכה צורך חיוני והכרחי כדי להגן על האינטרסים הללו ולחזקם, שכן בקטר חיים למעלה מ-50 אלף ירדנים ובירדן יש השקעות קטריות [הנאמדות] במיליארדים והן צפויות לגדול בעתיד.

 

זוהי המדיניות הירדנית בגישת יחסי החוץ והאינטרסים הלאומיים שלה. גישה זו לא פוגעת באף גורם ואפילו מבטיחה יחסים טובים עם כולם.

 

[יש] פוליטיקאים הסבורים כי הצעד הירדני בכיוון דוחה הוא הקדמה לצעדים דומים בערוצים דיפלומטיים נוספים. ירדן סבלה במשך זמן רב מהסכסוכים והמלחמות באזור ושילמה מחיר כבד מאוד בכלכלתה וברמת החיים של עמה וזכותה לפעול בכל הכיוונים כדי לפצות על הפסדיה ולהשיג רווחים לעמה...

 

מאז מלחמת המפרץ הראשונה סבלה ירדן מכך שיחסיה ועמדותיה ביחס למדינות המפרץ הובנו שלא כהלכה והיא פעלה במשך שנים ארוכות במאמץ להתגבר על מצב זה ולכונן יחסים מאוזנים והדוקים עם כל המדינות, בהתעלם מעמדותיהן ביחס לענייני האזור ומהיחסים ביניהן. הודות לעיקרון זה, אותו עיגן המלך עבדאללה השני במדיניות החוץ, לא היה משבר ביחסיה של ירדן עם אף מדינה ערבית והיחסים הדיפלומטיים שלה לא נותקו עם אף גורם. לפיכך, העלאת דרג הייצוג הדיפלומטי עם קטר מחזקת את העיקרון הזה ותו לא."[7]



[1]  אל-ראי (ירדן), 17.7.2019

[2]  אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 27.6.2019

[5]  http://www.hala.jo, 23.6.2019

[7]  אל-ר'ד (ירדן), 25.6.2019