כללי

 

 

איראן בשנה הראשונה לממשל טראמפ, השנה השנייה להסכם הגרעין ההיסטורי: התפשטות אזורית, מלחמת דת ללא גבולות פוליטיים, "מוות לאמריקה" והצגת נכונות לעימות צבאי נגד ארה"ב, כמעצמה על אזורית

 

מאת: א. סביון, י. כרמון וא. קפאש

 

המהפך הגדול: ארה"ב מול איראן – מעוצמה והרתעה לחולשה ונסיגה

תוך שלושה חודשים השתנה מעמדה של ארה"ב במזה"ת ממעמד של עוצמה והרתעה למעמד של חולשה, נסיגה ולהיותה מורתעת ע"י איראן. מצב זה איננו משקף בשום אופן את יחסי הכוחות בין ארה"ב לאיראן, לא במזה"ת ולא באופן כולל, וזהו דימוי שנוצר הן עקב מדיניותו של ממשל טראמפ כלפי איראן והן בשל עמדתה התוקפנית של איראן.

 

בשלושת החודשים הראשונים לכהונת טראמפ, חששה טהראן מפני מדיניותו כלפיה. היא הפחיתה את התגרויותיה, הן המילוליות והן הימיות במפרץ כלפי ארה"ב באופן משמעותי, ואף הורידה מכן השיגור טיל בליסטי שעמדה לשגר לאחר שממשל טראמפ הזהירה רשמית.[1]

 

בחלוף שלושה חודשים שינתה טהראן את גישתה: היא החלה להגביר את התגרויותיה הימיות, השיח האיראני האנטי-אמריקאי חזר להיות שגור, כולל הסיסמה "מוות לאמריקה," לצד התגברות האיומים כלפיה, ואותו טיל שהוסר מן המשגר ערב יום המהפכה 10.2 שוגר ב-27 ליולי 2017, תוך התעלמות מאזהרות הממשל.[2]

 

בניגוד לציפיותיו התמימות של ממשל טראמפ, שבדומה לעסקה מסחרית, גישה חיובית מצדו כלפי איראן תניב גישה חיובית גם מצדה ובלי ללמוד מניסיון קודמו, הנשיא אובמה, שמהלכיו מרחיקי הלכת לקראת איראן נענו ביתר עוינות מצדה, גם מהלכי הפיוס של  טראמפ זכו לתגובה איראנית עוינת יותר. מהלכי טראמפ התפרשו אצל האיראנים כחולשה ודרבנו אותם לעוינות יתר, לעמדות מאיימות יותר וכהזדמנות להמשיך ולקדם את האידיאולוגיה של המשטר ליצוא המהפכה.[3]  יתרה מכך, גישת הממשל האמריקאי אשר הסכימה להתפשטות האזורית של איראן (בכיסוי של מלחמה בדאעש), חוללה את השינוי הגדול בגישה האיראנית, אשר נשענת גם על גיבוי רוסי בכל הנוגע למלחמה בדאעש.

 

מה קרה בחודשים האחרונים שגרם לשינוי בגישה האיראנית:

בתקופה זו שינה ממשל טראמפ את גישתו כלפי איראן מגישה לעומתית לגישה שנועדה לקדם הבנות עמה, בהמשך למדיניות אובמה. אמנם, בתחילה, ההצהרות האנטי-איראניות נמשכו זמן מה, אך הצעדים המעשיים בשטח היו בניגוד מוחלט להן. בכך הבחין גם ראש הלובי האיראני הלא רשמי בארה"ב, NIAC – טריטה פארסי – שכתב:

“Prior to the revelation of Trump’s Iran certification meltdown, most analysts and diplomats believed that Trump’s rhetoric on Iran was just that—empty talk. His bark was worse than his bite, as demonstrated when he certified Iran’s compliance back in April and when he renewed sanctions waivers in May. The distance between his rhetoric and actual policy was tangible. Rhetorically, Trump officials described Iran as the root of all problems in the Middle East and as the greatest state sponsor of terror. Trump even suggested he might quit the deal.

In action, however, President Trump continued to waive sanctions and admitted that Iran was adhering to the deal. As a result, many concluded that Trump would continue to fulfill the obligations of the deal while sticking to his harsh rhetoric in order to appease domestic opponents of the nuclear deal—as well as Trump’s allies in Saudi Arabia and Israel.”[4]

 

גם מאמר המערכת של הוושינגטון פוסט מה-20.8.17, בעודו מביע חשש כי טראמפ מתכנן לצאת מה-JCPOA, הבחין בצעדיו הפייסנים למעשה כלפי איראן:

 

"Despite much heated rhetoric; the Trump administration is doing little to counter Iranian aggression. In Syria, its strategy of striking deals with Russia has opened the way for Tehran’s forces to establish control over a corridor between Damascus and Baghdad. In Afghanistan, Iran is steadily building a strategic position even as President Trump balks at a plan to strengthen U.S. support for the Afghan government. In Yemen, the United States enables its Persian Gulf allies to pursue an unwinnable proxy war with Tehran whose main result has been the world’s worst humanitarian crisis... Yet perversely, Mr. Trump is matching his passivity toward Iran’s regional meddling with an apparent determination to torpedo the nuclear pact."

 

מהם צעדי הפיוס של הממשל האמריקאי כלפי איראן

א.     ממשל טראמפ העביר לקונגרס באפריל וביולי 2017 מכתב המאשר שאיראן עומדת בדרישות ה–JCPOA.

 דוחות סבא"א שיקפו, וגם בעתיד ימשיכו לשקף, את תוצאות הביקורת שנערכת רק במתקני הגרעין שאיראן הצהירה עליהם, ובאתרים אלה איראן צייתה ככל הנראה ל-JCPOA. אולם, ממשל טראמפ מתעלם לחלוטין מהעובדה שה-JCPOA אינו מתיר לסבא"א לפקח בכל אתר אחר, ובכלל זה באתרי צבא  (שבעבר השתמשו בהם לפעילות גרעין צבאי בחשאי), ולכן האימות של סבא"א הוא חסר משמעות, שכן הוא משקף פיקוח רק במקום שאיראן מתירה אותו.

נראה שהנשיא טראמפ וצוות הביטחון הלאומי שלו, לא קראו את ה-JCPOA ואינם יודעים שההסכם שעיצב הנשיא אובמה איננו מאפשר פיקוח אמתי באיראן. שכן, לו הכירו את ההגבלות שמטיל ה- JCPOA על הפיקוח הם לא היו דורשים מסבא"א לבצע פיקוח באתרי צבא, כפי שעשתה שגרירת ארה"ב לאו"ם, ניקי היילי, בביקורה במטה סבא"א בוינה ב-23.8.17. שתיקת ממשל טראמפ לגבי אי היכולת לבצע פקוח אמתי בשל תנאי ההסכם היא חיפוי על ממשל אובמה. יש להדגיש כי לו היה ממשל טראמפ דורש שינוי בתנאי הפיקוח כדי לחזקו, שינוי כזה לא היה מהווה שינוי כלשהו בלב ההסכם (שעיקרו הורדת סנקציות כנגד השעיה זמנית ומסוימת של חלק מפעילות הגרעין האיראנית) וזאת מבלי שיהיה צורך לנטוש את ההסכם.[5]  לפיכך, נראה שתביעתו הפומבית של הנשיא טראמפ שפורסמה בתקשורת, להציג לו ראיות להפרה עד לחודש אוקטובר, בלי שינוי בתנאי הפיקוח של ההסכם שאינו מאפשר זאת אינה אלא  אליבי לאי שינוי ההסכם. באוקטובר, טראמפ יצטרך לומר שככל שהוא רצה להפסיק את ההסכם,  צוות הביטחון שלו לא הביא את הראיה הנדרשת שתאפשר לו לפעול נגד איראן וכתוצאה, ידיו כבולות והוא חייב לאשר את ה- JCPOA. האשם יוטל על סוכנויות המודיעין ולא ייאמר דבר על כישלונו של הנשיא טראמפ לדרוש את השינוי בהליך הפיקוח המגוחך – שהוא אף אינו יציר כפיו אלא ירושה מאובמה.

 

יתרה מכך, אפילו אם צוות הביטחון הלאומי של טראמפ יספק לנשיא מידע מודיעיני לגבי הפרות ע"י איראן, ה- JCPOA כופה הליך אימות שאוסר פעולה בשטח נגד איראן. טראמפ יכול, כמובן, על בסיס מודיעין כזה לפעול כראות עיניו באורח חד צדדי, תוך התעלמות מה-JCPOA, קבוצת ה-5+1, ומועבי"ט. אולם כל עוד הוא רוצה לפעול לפי ההסכם ובתיאום עם קבוצת ה-5+1 ומועבי"ט, הוא מחויב להתייחס למידע המודיעיני הזה כפי שמפורט ב- JCPOA – אשר הופך אותו למידע חסר משמעות.[6]   

 

בתגובה לביקורה של היילי במטה סבא"א טענו כמה בכירים איראניים כי מדיניות ארה"ב היא כאוטית, כי האמריקאים לא מכירים את ההסכם, וכי סעיף 74 בנספח הראשון להסכם אינו מתיר תביעה כמו זו של היילי מאמאנו. היועץ הבכיר לענייני צבא של ח'אמנאי, הרמטכ"ל לשעבר, חסן פירוזאבאדי, אמר ב-27.8.2017 כי "נציגת אמריקה לאו"ם, היילי, משקרת כשהיא טוענת שה-JCPOA מאפשר ביקור באתרים צבאיים באיראן כי ה-JCPOA אינו מאפשר זאת... עדיף שאמריקה תפסיק להסית [נגד איראן], בתיאטרון הבובות הזה טראמפ רוצה להסיח את דעת העולם מהסכסוכים הגזעניים באמריקה." דובר משה"ח, בהראם צאלחי אמר ב-27.8 כי "מסגרת שיתוף הפעולה עם סבא"א הוגדרה מראש ולא ניתנת לשינוי. לא ניכנע לדרישות מוגזמות של ממשלות מסוימות ולא נאפשר לזרים להיכנס למקומות שהוגדרו כאסורים ב-JCPOA.[7]

 

בהמשך  למדיניות זו הצטרפה ארה"ב באפריל 2017 להצהרת ה- 7G הקובעת כי מדינות ה-7G תומכות ב-JCPOA  [כבעל] תרומה חשובה למשטר אי ההפצה [של נשק גרעיני]."[8]

 

ב.     ב-18.4.17 לאחר נאום אנטי-איראני בוטה, מזכיר המדינה, רקס טילרסון, הודיע על בדיקה כוללת, ע"י כל זרועות הממשל, של המדיניות כלפי איראן, בדיקה שלא נקבע לה מועד סיום רשמי. בדיקה זו שנראית שלא לצורך בהתחשב באופן בו תיאר טילרסון את איראן היוותה למעשה עיכוב של חקיקת הסנאט נגד איראן.[9]  

ג.      ממשל טראמפ נמנע מלהכריז על משה"מ כארגון טרור עקב לחץ איראני

ד.      הנשיא טראמפ הכריז בוועידת ריאד במאי 2017, שבעלות הברית של ארה"ב אינן צריכות לצפות לכך שארה"ב תפעל במקומן

“America is prepared to stand with you -- in pursuit of shared interests and common security.

But the nations of the Middle East cannot wait for American power to crush this enemy for them”[10]

ה.     ממשל טראמפ הכשיר את התפשטות איראן לתוך סוריה ולמעשה עד לים התיכון בכך שקיבל את ההסכם הרוסי-תורכי "אזורים מופחתי מתיחות" בסוריה. דוגמא לכך היא הצהרת דובר הקואליציה נגד 'המדינה האסלאמית,' הקולונל ריאן דילון, בבגדאד שאמר ביוני 2017: "אין לארה"ב "כל התנגדות שהיא" לכך שממשלת סוריה ובעלות בריתה איראן ורוסיה יילחמו בקיצוניים באזור המדבר הסורי המזרחי:

Army Col. Ryan Dillon, spokesman for the coalition, told reporters at the Pentagon that the U.S. goal is

to defeat IS wherever it exists. If others, including the Syrian government and its Iranian and Russian

allies, want to fight the extremists as well, then "we absolutely have no problem with that.”.”[11]

ו.       עפ"י בכירים איראניים, איראן וארה"ב החליפו מסרים ביחס למעמד משה"מ ובעניינים אחרים. ראו פירוט בדוחות ממרי.[12]

 

שינויים בזירה הפוליטית באיראן ובאזור שתרמו למהפך הגדול

הסתלקותו של האשמי רפסנג'אני בינואר 2017 והניצחונות הצבאיים של משה"מ והמיליציות השיעיות שלו בזירות עיראק, סוריה ותימן בחודשים האחרונים, הביאו לחיזוק האידיאולוגיה והדרך של המחנה האידיאולוגי בראשות ח'אמנאי, כמחנה מנצח.

 

תהיה זו טעות לפרש את ניצחונו של רוחאני בבחירות לנשיאות במאי 2017 כניצחון המחנה הפרגמטי, אשר ביקר בעבר את מדיניות ההתפשטות האזורית שהוביל משה"מ, משום שרוחאני ומחנהו שינו את עמדתם והביעו לאחרונה תמיכה מלאה באסטרטגיית התפשטות זו. הם משפרים את יחסיהם עם משה"מ ופועלים ככל יכולתם כדי להגן על משה"מ מול הממשל האמריקאי ולמנוע את ההכרזה עליו  כארגון טרור. תקופת הכהונה השנייה של רוחאני מסמנת כיוון חדש של המחנה הפרגמטי בזירה הפוליטית האיראנית, המקבלת ללא עוררין את מדיניות ההתפשטות האזורית שמוביל המנהיג העליון ח'אמנאי באמצעות משה"מ ואף מקדמת אותה. לכן נצחונו של רוחאני בבחירות מהווה ניצחון למחנה האידאולוגי בראשות ח'אמנאי, כאשר רוחאני הופך יותר ויותר, ובגלוי, למשרתם ועושה דברם.

 

כמה מפקדי משה"מ, בכללם מפקד כוח קדס, קאסם סולימאני, מפקד משה"מ, עלי ג'עפרי, מפקד זרוע הטילים, אמיר עלי חאג'יזאדה, מפקד הבסיג', ע'יבפרוור והגנרל כות'רי נפגשו עם הנשיא רוחאני ב-24.7.2017. דווח כי רוחאני הודה למאמצי משה"מ ואמר שיש לשמור על אחדות כדי להגשים את הנחיות המנהיג. הוא קרא לכל המוסדות לפעול בשקיפות ולרצות את העם, לנצל את הטכנולוגיה החדישה ולחזק את העוצמה הצבאית של משה"מ והצבא ובכך להגדיל את הביטחון הלאומי. מפקד משה"מ, ג'עפרי בירך את רוחאני לרגל ניצחונו בבחירות והביע נכונות מצד משה"מ לשת"פ פעולה עם הממשלה בכל התחומים.[13]

 

לאחרונה, בטקס השבעתו באוגוסט 2017, נשא רוחאני את "נאום הגרעין", בו הודיע כי אם ארה"ב תמשיך בהפרותיה, עליה לדעת שאיראן יכולה "תוך שעות" לחזור למצב מתקדם יותר בתכניתה הגרעינית מזה שהיתה בו לפני ההסכם.[14]

 

מגמות עתידיות

עפ"י השיח של בכירי המשטר האיראני, הן אנשי הצבא, הן האיתוללות, נראה כי התפשטותה האזורית של איראן הפכה ליעד עיקרי של המשטר האיראני כולל נכונות הצהרתית לעימות מול ארה"ב, הגברת המוכנות הצבאית, שלה ושל בעלי בריתה, והצגת יעדים על-אזוריים. ראו לדוגמא נאומי מפקד כוח קודס, יחידת העלית של משה"מ, קאסם סולימאני וסגן מפקד משה"מ, חוסין סלאמי, ודברי איתאללה עלם אלהודא, המקורב למנהיג ח'אמנאי:

 

מפקד כוחות קדס, קאסם סולימאני אמר בכנס ליום המסגד עולמי ב-20.8.2017, כי "הודות לאל, היום איראן נהנית מעוצמה אמתית שלא ניתן לפגוע בה. זה חסר תקדים בהיסטוריה של איראן שתהיה לה עוצמה שכזו, שתצליח לחבר שתי אידאולוגיות, כלומר את השיעה ואת הסונה...

 

כאשר התערבנו בהגנה על העם העיראקי, אף פעם לא עשינו הבחנה בין האינטרסים של איראן לאלה של עיראק. הגדרנו את האינטרסים של העם העיראקי כאינטרסים שלנו. ... לא אמרנו שאם פלסטין לא תצהיר על [היותה] שיעית, לא נתמוך בה. 99.99% מאנשי פלסטין הם סונים, אך אנחנו מגנים עליהם.

 

איראן היא גורם היציבות באזור. .. דאעש יצר מדינה שהייתה גדולה יותר מעיראק או סוריה וקרא לה 'המדינה האסלאמית של עיראק ושאם' [אבל] האל קבע שהמדינה שלנו [איראן] תהיה במרכז עולם האסלאם ותהיה אחראית לניהול היציבות באזור..."[15]

 

סגן מפקד משה"מ, חוסין סלאמי, אמר בכנס מפקדים ומנהלים בחיל הים של משה"מ ב-18.7.2017, כי "הגאוגרפיה המדינית של המהפכה האסלאמית הולכת ומתרחבת. תנאי העוצמה בעולם הולכים ומשתנים לאור זירת ההשפעה, אווירת ההתפתחות והתפקיד שמגלמים אוהדי איראן באזור.

התפשטות [תחום] הגאוגרפיה הפוליטית של המהפכה האסלאמית מדחיקה יותר ויותר את אווירת השליטה הפוליטית הקלאסית האימפריאליסטית. פעם, היו ארצות תחת שליטה ביטחונית, מדינית, צבאית, כלכלית ומודיעינית של האויב. אך היום, הן הפכו לזירות לחימה גדולות [בהן אנו נלחמים] נגד אויבינו.

 

הולך ונרקם מבנה גדול של עוצמה בהשראת המהפכה האסלאמית. עוצמה זו יכולה להיאבק נגד מדיניות אויבי האסלאם הרחוקים, לעצרם, להסיט אותם ולהרוס אותם.

 

העוצמה שלנו קיבלה לגיטימציה עולמית. היום, האויבים מכירים רשמית ביכולת הזו ומתייחסים אליה כדבר מיוחד, כאל מעצמת על...

 

היום, האסטרטגיה שלנו היא עמידה איתנה, אקטיבית ולא פסיבית, כלומר, אנו גם מתקדמים וגם מרחיבים את אזור העוצמה שלנו. אנו מפתחים יותר את זירת הפעולה שלנו ומגדילים את כמותה ואת איכותה וגם משפרים את היכולת הטכנית של המנגנונים [הלוחמים]..."[16]

 

בטקס ב-14.8.2017 לזכרו של לוחם משה"מ, מוחסין חוג'ג'י, שראשו נערף לאחרונה ע"י דאעש, אמר סלאמי כי "היום, הגאוגרפיה של הג'יהאד לא מכירה בגבולות לאומיים. הגבולות שלנו [של איראן] הם גבולות של אידאולוגיה וג'יהאד. עלינו ללכוד את האויב מחוץ לגבולות, לקבור את מדיניותו ולשלוח את משאלותיו לבית קברות. עם צעירים מאמינים ומהפכניים [כשלנו], שום מעצמה – אפילו כזו השווה בעוצמתה לאמריקה – לא יכולה להביס אותנו...

היום, במשוואות האזוריות, אמריקה נמצאת בשוליים... איננו מודאגים מהסנקציות כי המנהיג [ח'אמנאי] ויתר הבכירים מאוחדים באופן חסר תקדים והם החליטו לעמוד מול האויב בחזית הלחימה הראשונה ולאלץ אותו להסכים לעוצמה חסרת הרסן של איראן...

 

כאשר אנו שולטים במפרץ הפרסי, האם העולם יכול לכתר אותנו? וכאשר אנו יכולים להילחם בכל כוח ימי, האם העולם מסוגל לדבר אתנו בשפת האיומים? הצלחנו להעביר את המלחמה מכרח'ה (karcheh) וכארון למזרח הים התיכון ולים האדום".[17]

 

איתאללה עלם אלהדא המקורב למנהיג ח'אמנאי, אמר על קברו של אמאם רזא (האמאם השמיני בשיעה התרי עשרית) במשהד ב-18.8.2017, כי "הכוחות היוצאים מכאן, הם למעשה שליחיו של האמאם רזא המגיעים לחזית הלחימה של האסלאם, כדי להילחם בכפירה העולמית. כיום עיראק, סוריה וחופי ים התיכון אינם נחשבים עוד לאזורים שמחוץ לגבולות איראן. חזית הלחימה של האסלאם נוצרה כאן. הכוחות היוצאים להגנה על המקומות הקדושים ומוסרים את נפשם בחזית הלחימה, הם למעשה שליחי האמאם רזא המגיעים לעיראק וסוריה כדי להרחיב את הדת...

 

הוי יהירים מזוהמים [הכוונה לאמריקאים אנשי 'היהירות העולמית'], ניסיתם לגרום לכך שאיראן תהיה משכן לשחיתות והפקרות, תקפתם אותנו כדי לשלול מהאומה שלנו את זהותה התרבותית וכדי לזהם את הצעירים שלנו בסוגים שונים של שחיתות מוסרית. רציתם לשלול את הדת מצעירינו בחוסר הצניעות, חוסר המוסריות והזנות [שלכם] ... [אך] זה הדור שלנו [הקורא]: 'מוות לאמריקה'... הוי אחיי ואחיותיי, היום, משהד וח'ראסאן נחשבים לכיוון התפילה של האסלאם וכעת, אתר [קברו] של אמאם רזא נחשב לכעבה של האסלאם בעולם."[18]