כותב ביומון אמירתי: התרברבות ח'אמנאי בניצחון של חמאס על ישראל – זיוף העובדות; מחובתה של איראן לשקם את עזה
הכותב התימני האני סאלם מסהור פרסם ב-30.1.25 מאמר בטורו ביומון האמירתי אל-ערב שבו לעג למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שמתרברב ב"ניצחון" ציר ההתנגדות על ישראל ו"בעמידה האיתנה" של העם הפלסטיני, בעוד המראות מרצועת עזה ההרוסה מעידים על מציאות הפוכה לחלוטין. לדבריו, ח'אמנאי ניצל את הסוגייה הפלסטינית כדי לחזק את מעמדה האזורי של איראן, ולכן הוא האחראי הראשי לשיקומה של עזה ולסיוע לתושביה ששילמו מחיר יקר עקב המלחמה הרת האסון שהתנהלה בשמם.
במאמרו גינה מסהור גם את בכירי תנועת חמאס שלא חשבו מראש על ההשלכות שעלולות להיות למתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ולא סיפקו לתושבי הרצועה את המינימום הנדרש של צרכיהם הבסיסיים ואף הפכו אותם למגנים אנושיים עבורם, זאת בשעה שבכירי התנועה חיו הרחק מסבלם של העזתים.[1]
האני סאלם מסהור[2]
להלן תרגום קטעים ממאמרו:
"המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לא מפסיק לפרסם פוסטים בחשבונו ברשת X האמריקאית, שבהם הוא מדגיש את ניצחון הציר האיראני שלו במה שכונה על ידם 'מבול אל-אקצא' [הכוונה למלחמה נגד ישראל שהחלה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר]. ח'אמנאי הוא לא היחיד שחוזר [שוב ושוב] על סיסמאות הניצחון על ישראל, שכן כל ארגוני האסלאם הפוליטי [הכוונה לארגונים הקשורים לתנועת האחים המוסלמים הסונית] ואנשיהם חוזרים על דבריו. זהו עוד מקרה של קונצנזוס בין יריבי האסכולות הדתיות הקיצוניות [השיעיות והסוניות], שבו כולם מסכימים על כך ש[הם] לימדו את הישראלים לקח כואב שלא ידעו כמותו.
אלא שהתמונות המשפילות של העם הפלסטיני שב [לצפון הרצועה] לאחר שנעקר מממנה לדרומה - בעקבות כניעתה של תנועת חמאס והסכמתה לרגיעה ולהפסקת אש - הן היחידות שמשקפות את האמת ואינן ניתנות להפרכה. מאות אלפי [עזתים] רעבים ומפוחדים שבים אל הריסות בתיהם – זוהי התמונה שעל ח'אמנאי להיות כן [לגביה], כשהוא רואה אותה ועוקב אחריה כפי שעושה העולם כולו.
מה שח'אמנאי מכנה 'עמידתו האיתנה של העם הפלסטיני' הוא למעשה [מצב של] רעב, פחד וכאב ללא גבול. המושג 'עמידה איתן' בפני המתקפה הישראלית הזו כלל לא קיים. בכירי תנועת חמאס שביצעו את מתקפת ה-7 באוקטובר 2023, לא טרחו לחשוב על גורלם של מאות אלפי אזרחים לא חמושים. הם לא בנו להם מקלטים ולא סיפקו להם מינימום מצרכי מזון ו[מים] לשתייה. יתרה מכך, הם לא סיפקו להם אפילו מעברים בטוחים כדי שיתרחקו מאזורי העימותים. אדרבא, מנהיגי חמאס, כהרגלם, הפכו את האזרחים למגנים אנושיים על פי הפתוות של אבן תימיה[3], תלמידיו ו[כל] מי שהלך בדרכו...
ערוץ החדשות אל-ג'זירה, שטוען תמיד כי חמאס ניצחה, שידר כתבה מפורטת שכותרתה 'האתגר העצום של שיקום רצועת עזה – עובדות ומספרים', לפיה 'פינוי של יותר מ-50 מיליון טונות של ערמות [הריסות] שהותירה אחריה ההפצצה הישראלית עשוי להימשך 21 שנים ולעלות 1.2 מיליארד דולר'. על פי הערכות האו"ם, העלות הכוללת של שיקום מה שהרסה המלחמה מגיעה ל-40 מיליארד דולר ושיקום כל יחידת הדיור ההרוסות יימשך כ-80 שנה. בְּדוח של האו"ם והבנק העולמי צוין כי הנזקים שנגרמו לתשתית עד סוף ינואר 2024 מוערכים בכ-18.5 מיליארד דולר וכי נהרסו מבני המגורים, מקומות מסחר ותעשייה ושירותים בסיסיים כמו חינוך, בריאות ואנרגיה.
זהו [רק] חלק מן המציאות ברצועת עזה, וזה מה שמחזיר אותנו למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, שהוא בעל העניין הראשון והאחרון בשיקום [הנזק] שהותירה אחריה מתקפת ה-7 באוקטובר, שעליה בירך ובה תמך... אי אפשר להתכחש לכך שהעם הפלסטיני משלם מחיר כבד מאוד כתוצאה מן הסכסוכים המנוהלים בשמו ובשם סוגייתו, בעוד המנהיגים הפוליטיים והצבאיים [של חמאס] נשארים הרחק מכובד הסבל היומיומי שחווים האזרחים [בעזה].
נראה כי ח'אמנאי שמאמץ שיח דתי ופוליטי המתבסס על ניצול הסוגייה הפלסטינית כדי להגביר את השפעתה האזורית של איראן, רחוק לחלוטין מן המציאות בעזה. הוא מניף את סיסמאות הניצחון אך מתעלם מן החורבן העצום שנגרם לתשתיות ולחיי היומיום של הפלסטינים. השיח על 'עמידה איתנה' ו'ניצחון' בנסיבות אלו נראה כניסיון לייפות תמונה קודרת, של אלפי [עזתים] שעודם סובלים ממחסור במזון, במים ובתרופות וחיים בתנאים טרגיים מבחינה הומניטארית.
ברור כי השיח האיראני שמייצג ח'אמנאי, נשען על אסטרטגיה ארוכת טווח של ניצול הסוגייה הפלסטינית ככלי לחיזוק מעמדה של איראן ככוח אזורי, אך נראה כי האסטרטגיה הזו מתעלמת לחלוטין מן המחיר האנושי העצום שאותו משלם העם הפלסטיני. שכן, בעוד שאיראן מכריזה על תמיכתה בחמאס ומאמצת שיח של התנגדות, היא לא מציגה פתרונות אמיתיים לסבל של הפלסטינים ולא נראה כי היא מוכנה לשאת באחריות לשיקום מה שהרסה המלחמה.
בעזה מתרחשת טרגדיה אנושית במלוא מובן המלה. השיח על ניצחונות שווא לא משנה את העובדה כי העם הפלסטיני סובל באופן יומיומי מהשלכות סכסוך שסופו לא נראה באופק. על ח'אמנאי ועל כל מי שמתיימר לתמוך בסוגיה הפלסטינית, לראות את המציאות נכוחה ולפעול כדי לשאת באחריות לשיקום עזה. באשר לבירות ערב, לערים ולכפרים שנכתשו במה שכינה חסן נסראללה 'הדרך לירושלים' – את אלה ישקמו עמיהם, [ובראשן] בירות, שהחלה לנער [מעליה] את אבק האשליה ולבסס מחדש את מולדתה שהופקעה בידי אידיאולוגיות דתיות רקובות...
ח'אמנאי נדרש לשקם את עזה גם כדי לסכל את תוכניתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לגרש את תושבי הרצועה. מתחייב לשאול: האם ח'אמנאי יעז להכריז על אחריות כוללת שלו לשיקומה של עזה, כפי שהכריז על תמיכתו בחמאס ובמתקפתה ב-7 באוקטובר? או שמא איראן תסתפק כהרגלה בהפרחת סיסמאות ההתנגדות ותותיר את הפלסטינים להתמודד לבדם עם השלכות הרות אסון, שרק מי שרגיל לזייף את העובדות יכול לכנותן 'ניצחון'.
הגיעה העת להגדיר מחדש את המושג 'ניצחון' – לא מנקודת ראות של סיסמאות פוליטיות חלולות, אלא מתוך המציאות של העמים ששילמו את המחיר. את גורלה של עזה לא יקבעו הסיסמאות של ח'אמנאי ולא הפוסטים שלו ברשת X, אלא רצון תושביה שחייבים לשאול את עצמם: כמה פעמים [עוד] ישלמו את מחיר 'המבול' שהטביעם, הרעיבם והשפילם".[4]
