כללי

גורמים באופוזיציה הסורית חוששים מהדרתם מהשלטון: אסור שמשטר העריצות של אסד יוחלף במשטר עריצות של אל-ג'ולאני

מאת א. פרי

הקדמה

החגיגות הרבות ברחבי בסוריה בעקבות הפלתו של משטר הנשיא בשאר אל-אסד לא העלימו את החששות לגבי עתיד המדינה, ובראשם שמשטר העריצות של אסד יוחלף במשטר עריצות אחר, של אבו מוחמד אל-ג'ולאני - ראש ארגון היאת תחריר אל-שאם בעל עבר ג'יהאדיסטי סוני[1], שהוביל ב- 27.11.24 את המערכה הצבאית נגד המשטר הסורי, אשר הביאה להפלתו בתוך 11 ימים.

 

לאחר הגעתו לדמשק ב- 9.12 דאג אל-ג'ולאני - ששב עתה לשמו המקורי, אחמד אל-שרע – למסור את השלטון בסוריה לידי ממשלת מעבר זמנית שזהה בהרכבה ל"ממשלת ההצלה", הזרוע האזרחית של היאת תחריר אל-שאם במחוז אדליב שהיה מעוזו טרם הפלת משטר אסד. מוחמד אל-בשיר, ראש ממשלת ההצלה ומקורבו של אל-ג'ולאני, הודיע ב- 10.12 כי יכהן כראש הממשלה הזמנית שתכהן עד ה- 1.3.25.[2]

 

הקמת ממשלה זו התקבלה בדאגה באופוזיציה הסורית הדוגלת בהקמת מדינה אזרחית, ובפרט ב"קואליציה הלאומית של כוחות האופוזיציה הסורים" (להלן קואליציית האופוזיציה) שנחשבת לגוף הראשי שמאגד קבוצות אופוזיציה סוריות מדיניות וצבאיות הכוללות גם קבוצות של מיעוטים סורים כדוגמת תורכמנים וכורדים. קואליציית האופוזיציה, שהמטה שלה באיסטנבול, איבדה בשנים האחרונות מכוחה ומהשפעתה ברחוב הסורי ובזירה הבינלאומית[3], ועתה היא חוששת להדרתה מבניית סוריה שלאחר אסד. גורמים בתוכה טענו כי היאת תחריר אל-שאם התעלם ממנה בעת הקמת ממשלת המעבר הסורית הנוכחית. כמו כן בזמן שאל-ג'ולאני מרבה להיפגש עם נציגים דיפלומטיים זרים, עיתונאים, אנשי דת, מפקדי פלגים צבאיים סורים ואנשי עסקים, נראה שפגישה עם נציגים מקואליציית האופוזיציה אינה בראש סדר העדיפויות שלו.

 

החשש מכך שהיאת תחריר אל-שאם יכפה שלטון יחיד ויקים מדינה בעלת צביון אסלאמי דחף את בכירי האופוזיציה שרוצים במדינה אזרחית, לקרוא ליישום החלטה 2254 של מועצת הביטחון משנת 2015, שהגדירה מפת דרכים עם לוח זמנים לתהליך מדיני בסוריה וקבעה כי הגוף שינהל את שלב המעבר במדינה עד לקיום בחירות יהיה "ממשל אמין, כולל ולא עדתי".[4]

 

הקריאה לשלטון רחב וייצוגי עולה גם במישור הבינלאומי שחושש משליטה בלעדית של ארגון ג'יהאדיסטי בסוריה. בהודעת הסיום של פגישה שקיימה בעקבה שבירדן ב-14.12 "ועדת הקשר הערבית" המטפלת בנושא הסורי, אשר כוללת את שרי החוץ של ירדן, סעודיה, עיראק, לבנון, מצרים ומזכ"ל הליגה הערבית, ובהשתתפות שרי החוץ של בחריין, צרפת, גרמניה, קטר, תורכיה, איחוד האמירויות, בריטניה, ארה"ב, האיחוד האירופי ושליח האו"ם לסוריה, הודגשה התמיכה בתהליך מעבר מדיני שבו ייוצגו "כל הכוחות הפוליטיים והחברתיים הסורים... תחת חסות האו"ם והליגה הערבית ובהתאם לעקרונות, יעדי ומנגנוני החלטה 2254, לרבות הקמת גוף שלטון מעבר כולל בהסכמה סורית".[5]

 

כמו כן, מועצת הביטחון קראה פה אחד בישיבתה בנושא הסורי ב- 17.12 לתהליך מדיני כולל שנשען על עקרונות היסוד של החלטה 2254,[6] אלא שאל-ג'ולאני מאותת כי החלטה זו איבדה מתוקפה ובפגישתו עם שליח האו"ם לסוריה, גיר פדרסון, ב-15.12 הוא דרש "לעיין בהחלטה מחדש" לאור השינויים הפוליטיים במדינה.[7]

 

החשש באופוזיציה מכך שסוריה תהפוך למדינה אסלאמית עלה גם בעקבות הבחירה של ממשלת המעבר הזמנית של היאת תחריר אל-שאם להניח בישיבותיה לצד דגל סוריה גם דגל מוסלמי שהיה מזוהה עם הארגון באדליב.

 

אחמד אל-שרע (אבו מוחמד אל-ג'ולאני) בדמשק לאחר נפילת משטר אסד[8]

 

דוח זה יסקור את חששות האופוזיציה הסורית משלטון יחיד של היאת תחריר אל-שאם בסוריה.

 

קואליציית האופוזיציה: על ממשלת המעבר לכלול את כל חלקי העם הסורי

אי שיתופה של קואליציית האופוזיציה בממשלת המעבר הסורית עורר מורת רוח רבה בשורותיה. עבד אל-חכים בשאר, אחד מסגני יו"ר הקואליציה, הציג את הקמת ממשלה על ידי היאת תחריר אל-שאם בלבד כ"צעד לא מוצלח"[9]; מקור נוסף באופוזיציה המדינית שלא נחשף בשמו, ראה בכך "דבר שאינו מבשר טובות" והעריך כי ממשלת המעבר הנוכחית לא תהיה שונה מהממשלה הקבועה שתוקם בהמשך.[10]

 

אולם, ההבנה כי ממשלת המעבר הנוכחית היא מצב נתון, לצד מה שנראה כרצון להימנע ממחלוקת חריפה עם ארגון היאת תחריר אל-שאם, הגורם החזק בשטח כעת, גרמה לקואליציית האופוזיציה להשלים עם ממשלת אל-בשיר הזמנית ולהציגה כצעד הכרחי לתקופה הראשונה לאחר נפילת משטר אסד כדי לדאוג לביטחון וסדר בסוריה. עם זאת, במקביל, היא החלה לפעול להבטחת ייצוגה בממשלת המעבר הבאה שתקום בחודש מרץ, תוך הישענות על החלטה 2254.

 

גישה זו הציג האדי אל-בחרה, יו"ר קואליציית האופוזיציה, בשורה של ראיונות לכלי תקשורת ערביים וזרים. בראיון לרשת רודאו הכורדית ב- 13.12, למשל, אמר אל-בחרה כי על ממשלת המעבר העתידית  "לכלול את כל מרכיביו וחלקיו הפוליטיים, האתניים והדתיים של העם הסורי ולא להדיר איש [מהם] מהתהליך המדיני; עליה להיות אמינה ולכלול בפועל את הכוחות שפעלו למען השינוי ואת הכוחות שמייצגים את יתר חלקי החברה ואסור שתוקם על בסיס עדתי כלשהו. ממשלת מעבר זו שקולה למה שכונה בעבר גוף שלטון המעבר בהחלטה 2254 של מועצת הביטחון". הוא הוסיף: "אנו מצפים לפגישה קרובה עם אחמד אל-שרע כדי להחליף דעות ו[לדון] בצעדים הבאים הנדרשים, כך שכל הגורמים הסורים, על מרכיבי העם הסורי השונים, יעבדו כיד אחת ובתיאום". עוד הבהיר כי שלושת היעדים הבסיסיים בסוריה הם: "צדק, דמוקרטיה ומדינה עם אזרחות שווה לכל הסורים - בזכויות ובחובות ".[11]

 

בקריאותיה ליישם את החלטה 2254 הדגישה קואליציית האופוזיציה כי הדבר גם יביא להסרת הסנקציות שהוטלו על סוריה בעת שלטונו של אסד. כך, בהודעתה ב-16.12, נאמר כי: "הסרת הסנקציות קשורה להישגים שיושגו בתהליך השלמת צעדי המעבר המדיני באופן שתואם להחלטה 2254. הודעה על מחויבות ליישום החלטה זו מצד כוחות המהפכה הסורית תרגיע את הקהילה הבינלאומית לגבי מגמות המדינה הסורית והמשטר הפוליטי העתידי, שכן הדבר יבטיח שהיא לא תפנה לעבר קיצוניות, דיקטטורה חדשה או הדרה של מרכיב או חלק מהעם הסורי".[12] לערוץ אל-ערביה הסעודי ב-17.12 אמר אל-בחרה כי יישום החלטה 2254 יקל על הקהילה הבינלאומית להסיר הסנקציות, להעביר תמיכה ולהשקיע בסוריה.[13]

 

יו"ר קואליציית האופוזיציה, האדי אל-בחרה[14]

 

הרשות העליונה למו"מ: החלטה 2254 – מפת דרכים למילוי רצון הסורים

הרשות העליונה למו"מ הסורית שהוקמה כדי לייצג את האופוזיציה הסורית בתהליך המדיני מול משטר אסד, הביעה גם היא חשש מממשלה סורית חד גונית. מסיבה זו הדגיש יו"ר של הרשות, בדר ג'אמוס, את חשיבות יישום החלטה 2254. בנאומו בישיבה של מועצת הביטחון בנושא הסורי ב-17.12 אמר: "החלטה 2254 מהווה את מפת הדרכים להגשמת שאיפות עמנו. נכון שהנסיבות השתנו ושהמשטר שהיה צד בהחלטה הזו התמוטט, אולם רוחה ומהותה של ההחלטה שמתגלמות במימוש שלטון העם בעצמו, באמצעות בחירות הוגנות תחת פיקוח האו"ם, הן עדיין העיקרון שאנו נשענים עליו... אנו נחושים לבנות את סוריה החדשה; מדינה של משפט, צדק ודמוקרטיה; מדינה שמגנה על כל אזרחיה ללא אפליה...".[15]

 

ערב נאומו של ג'אמוס פרסם מגזין אל-מג'לה הסעודי מסמך שהכינה הרשות העליונה למו"מ תחת השם "מפת השלב הנוכחי" במטרה להציגו במועצת הביטחון. המסמך נפתח במשפט: "בצל השתלטות היאת תחריר אל-שאם על עיר הבירה דמשק וקבלתו את השלטון, מופיע הצורך במפת דרכים ברורה ושיטתית להשגת מעבר מדיני דמוקרטי בסוריה. על מעבר זה להישען על החלטה 2254 בהיותה המסגרת הטובה ביותר להגעה לפתרון מדיני כולל שיבטיח קיום בחירות הוגנות תחת פיקוח האו"ם ויניח את היסודות למדינה דמוקרטית ופלורליסטית". בהמשך המסמך דרשה הרשות העליונה לקיים מו"מ בינה לבין היאת תחריר אל-שאם כדי להקים שלטון מעבר שבו יהיו נציגים משני הצדדים, לצד נציגים מפלגים פוליטיים, אתניים ודתיים אחרים וייצוג של צעירים ונשים.[16]

 

גוף האופוזיציה הסורי שנקרא "הפלטפורמה של מוסקבה", שהיה חלק מהרשות העליונה למו"מ עד ה-18.12, עת הודיע על השעיית חברותו בה בעקבות נפילת משטר אסד שהיה היעד לפעילותו האופוזיציונית[17], הזהיר גם כן משלטון יחיד של היאת תחריר אל-שאם בסוריה. בהודעה של הפלטפורמה ב- 9.12 נכתב: "לקיחת בלעדיות על [קבלת] ההחלטות...; דילוג על המסגרת המשפטית של תהליך המעבר [למשטר חדש בסוריה], לרבות החלטה 2254 והחוקה הסורית הנוכחית, שסעיפיה מספקים דרך משפטית שמקלה על תהליך המעבר – בכל זה יש כדי לגרום נזק גדול לכל המטרות שלמענן לחם העם הסורי במשך שנים ארוכות. העם הסורי לחלוטין לא רוצה לעבור משלטון יחיד [של אסד] לשלטון יחיד אחר".[18]

 

ראש הממשלה הסורית הזמנית: אסור לעבור מדיקטטור אחד לאחר

עבד אל-רחמן מוצטפא, ראש הממשלה הסורית הזמנית ששייכת לקואליציית האופוזיציה, הביע גם כן דאגה על עתיד סוריה. בריאיון ל-BBC התורכי ב-18.12 נקט מוצטפא - שלאחר הפלת משטר אסד דווח כי האמין שהוא זה שראוי להתמנות לראש ממשלת המעבר במדינה[19] - עמדה זהירה כלפי היאת תחריר אל-שאם. הוא אמר: "נחכה ונראה. הם גם מדברים על דמוקרטיה ועל רצון העם. מה שקרה עד כה משמח אבל עדיין מוקדם להעריך. אם תוקם ממשלת מעבר עד ה-1 במרץ, יהיה זה סימן לכך שהם בדרך הנכונה. אין צורך שהדבר ייתפס כאכיפת מציאות חדשה ואסור לעבור מדיקטטור אחד לאחר. מטבע הדברים זה לא יהיה קל, אבל המאבק לבניית סוריה דמוקרטית, שכוללת את כולם ומושתתת על עקרונות של אזרחות שווה ללא אפליה יימשך... טבעי שתהיה לנו דאגה לגבי עתיד סוריה... הוא [אחמד אל-שרע] אומר תמיד בהצהרותיו שהוא השתנה. כעת מוקדם מדי לשפוט, נראה זאת במעשים ולא רק בדיבורים".[20]

 

כותבים סורים מזהירים: ממשלת מעבר של היאת תחריר אל-שאם בלבד - השתלטות חד צדדית של הארגון

לצד גורמים רשמיים באופוזיציה, גם כותבים סורים הביעו חשש מכך שארגון היאת תחריר אל-שאם ינכס לעצמו את השלטון במדינה וידיר ממנו נציגי קבוצות אחרות.

 

הושנכ אוסי, משורר, כותב ועיתונאי סורי-כורדי, ביסס את דאגתו על ההחלטה של היאת תחריר אל-שאם למנות ממשלת מעבר שמורכבת מאנשי הארגון בלבד. במאמר באתר האופוזיציה www.syria.tv ב-13.12, טען כי הדבר מסוכן לעתידה של סוריה ועלול לעורר געגועים לימי מפלגת הבעת' של אסד. כך כתב: "נכון שלא ניתן לקבוע כיצד תראה סוריה החדשה על פי הימים הראשונים לשלטון היאת תחריר אל-שאם על המדינה והתושבים... אולם תהיה זו קלות דעת ובערות להתעלם מכמה סימנים מעוררי חשש לגבי המחר – במישור הפוליטי, הצבאי, ההסברתי או המנהלתי. הסימן הבולט ביותר הוא האופן והדרך בהם הוקמה ממשלת ההצלה (הממשלה הזמנית) וקבלתה את מושכות השלטון מידי ממשלת סוריה הקודמת. זו הייתה דרך לא מרגיעה ומעוררת ספק, חשש ופחד. זאת מאחר שלא ניתן לנהל את סוריה, במיוחד בשלב המעבר, בהתאם לדרך החשיבה וההיגיון של הג'מאעה האסלאמית (האח"ס, אל-קאעידה והפלגים והמיליציות האסלאמיסטיות)...

 

נכון, זו תקופת מעבר ולא עניין קבוע, אך עדיין מדובר בשלב חשוב מאוד של ייסוד, שעליו יתבסס עתיד סוריה החדשה. אם שלב המעבר יהיה צבוע בצבע דתי, רעיוני, לאומני ומפלגתי אחד ויהיה קשור לאסכולה דתית מסוימת, הרי שהוא יהיה ממולכד במוקשים רבים שעלולים לסכן מאוד את עתידה של סוריה החדשה, או שהוא יהיה אפוף בסכנות רבות שעלולות להחזירה למצב מאוד פרימיטיבי ומפגר, שעלול לגרום לאזרח הסורי להתגעגע לימי הבעת'.   

 

המאמצים להקים את ממשלת ההצלה בכזאת מהירות, בהתאם לרצון ולמאפייני היאת תחריר אל-שאם, תוך התעלמות מכל הכוחות הסורים המתנגדים למשטר אסד לשעבר ... וההתעלמות מהכוחות הפוליטיים החילוניים הדמוקרטיים והאזרחיים בניהול שלב המעבר היא מסוכנת מאוד. לכן, על פי מה שנראה [בשטח] זכותו של האזרח הסורי לומר שטבעה של היאת תחריר אל-שאם כפלג ג'האדיסטי ואסלאמיסטי גובר על [הטבע] שסיגלה לעצמה כמפלגה סורית לאומית שחותרת לתקן את מה שהרס משטר אסד שעבר מן העולם".[21]

 

החוקר הסורי חאיד חאיד הביע גם כן חשש מממשלת המעבר שמונתה בסוריה וראה בכך השתלטות חד צדדית של היאת תחריר אל-שאם על המדינה. במאמר שלו במגזין אל-מג'לה הסעודי ב-17.12 הוא כתב: "במהלך ההתקפה הצבאית המהירה שהפילה את המשטר, אימצה 'היאת תחריר אל-שאם' טון מתון והבטיחה להגן על האזרחים, לרבות המיעוטים, ולשמור על הנכסים והמוסדות הציבוריים. ההבטחות הללו, לצד המשמעת הבולטת באזורים בהם שלטה, העניקו לסורים זיק של תקווה. הארגון גם הביע נכונות לייפות את כוחה של ממשלת מעבר לשלוט על האזורים הללו, דבר שהפיג את החששות מפני שלטון חד צדדי.  

 

אולם ההתפתחויות האחרונות משרטטות תמונה שונה, שכן עקב נפילת המשטר תוך זמן קצר, מינתה 'היאת תחריר אל-שאם' את ראש 'ממשלת ההצלה' הכפופה לה - שהיא הממשלה שהייתה אחראית מזה זמן רב על ניהול אדמותיה בצפון-מערב סוריה - להקים ממשלת מעבר למדינה ולעמוד בראשה...

 

דרך פעולה זו מעוררת חששות כבדים, לא רק מסיבות של איכות האנשים הנוגעים בדבר, אלא גם בגלל מה שהיא מייצגת: השתלטות חד צדדית של 'היאת תחריר אל-שאם', במקום הקמת ממשלת [מעבר] כוללת וייצוגית רחבה. השלכותיה של דרך פעולה זו חמורות ביותר ואם 'היאת תחריר אל-שאם' תמשיך לשכפל את ניסיון 'ממשלת ההצלה' בדמשק ובאזורים נוספים שהיו תחת שליטתו של המשטר הקודם, הרי שהיא תוביל להדרת הפעילים הסורים שמן הראוי שהם יהיו מי שיעצבו את עתיד המדינה..."[22]

 

ממשלת המעבר מותקפת נוכח הצבתה דגל מוסלמי לצד הדגל הסורי

ממשלת המעבר הסורית עוררה עליה ביקורת רבה גם לאחר שבישיבתה הראשונה ב-10.12 הוצב לצד הדגל הסורי שהיה מזוהה עם האופוזיציה במדינה, דגל לבן עם סיסמת ה-"תוחיד" לפיה אין אל מלבד אללה ומוחמד הוא שליחו, שהיה מזוהה עם היאת תחריר אל-בזמן שליטתו במחוז אדליב. הדבר נתפס כסימן לכך שהארגון לבדו שולט על סוריה.

 

כך למשל, הכותבת הסורית שמזוהה עם האופוזיציה, עאליה מנצור, שיתפה בחשבונה ברשת X את תמונתו של ראש ממשלת המעבר אל-בשיר כשלצידו שני הדגלים וכתבה: "אדון אחמד אל-שרע [אל-ג'ולאני], מאות אלפי סורים לא מתו כשהידים כדי שנחליף את דגל [מפלגת] הבעת' בדגל היאת תחריר אל-שאם. רק הדגל הסורי החופשי [קרי, הדגל המזוהה עם האופוזיציה] מייצג אותנו".[23]

 

המגישה הסורית בערוץ אל-משהד האמירתי, אסיא השאם, שיתפה את אותה תמונה וכתבה בחשבונה ברשת X: "הו הממשלה שמונתה, מה זה הדגל הזה?! מהיכן הבאתם אותו [והצבתם אותו] לצד דגל העצמאות [הסורי]?! איננו רוצים אותו, איננו מאמצים אותו ולא מעניינות אותנו האמונות של הקבוצה השלטת או שמנהלת את העניינים כעת. אנחנו אך ורק סורים, עליכם לשים לב היטב לכל פרט ולכל מילה שאתם אומרים בשלב הרגיש הזה. הדגל שלנו מוכר וברור ואין צורך להחדיר רעל ולהעביר מסרים דתיים. אנו מבקשים שהוא יוסר מהמקום [בו הוצב] לצד דגל העצמאות".[24]

 

כותב סורי: הסורים לא ייפטרו מהעריצות ומהשחיתות עם אל-ג'ולאני

חסאם ג'זמאתי, כותב וחוקר סורי, הציג במאמרו באתר www.syria.tv נקודות דמיון רבות בין שלטונו של אל-ג'ולאני טרם השתלט היאת תחריר אל-שאם תחתיו על דמשק, ובין שלטון אסד. לדבריו, אל-ג'ולאני אולי לא יהווה סכנה למערב, אך הוא לא יממש את תקוותיהם של הסורים להיפטר מהעריצות. כך כתב: "... תוך כדי המאמץ האינטנסיבי של אל-ג'ולאני להשיג הכרה מהחוץ עד כדי מחיקת סיווג [ארגונו] כטרוריסטי, כפי שהוא מקווה, ללא שום נתון רציני שמבסס זאת, חשב [אל-ג'ולאני] שהתייחסותו אל הפְּנִים אינה תחת מיקרוסקופ. הוא הקים מנגנון ביטחון שהאכזריות והפיקוח שלו על החברה הולכים וגדלים, הגם שלא הגיעו ל[רמת] הברבריות של מנגנוני המודיעין של אסד. הוא החזיק פסאדה פיקטיבית אזרחית של 'ממשלת ההצלה' שראשה ושריה נבחרים לאחר עיון ביטחוני ואישי, כמו בשלטון אסד, וכמוהו הוא הקים גם מעין 'חזית לאומית פרוגרסיבית'[25] שאליה צירף את שרידי הפלגים שאותם הביס במלחמות פנימיות שניהל רבות כדי להרחיב את שליטתו. הוא החזיק במשאבי האזור באמצעות פיקוח ישיר או באמצעות העדפת מקורבים, ועוד ועוד.

 

היאת תחריר אל-שאם אינו מהווה סכנה למערב, לא משום ש[הארגון] השתנה בכללותו, אלא משום שמנהיגו היחיד והוותיק השתנה. המפנה הזה עשוי להועיל בתיקי הטרור ובהתייחסות למיעוטים שהולעטו בהבטחות במהלך הימים האחרונים, אך הוא אינו [מושא] התקווה של הסורים להיפטר מהעריצות והשחיתות, משלטון אנשי הביטחון וממינוי בעלי קרבת משפחה וכלי שרת. 

 

אל-ג'ולאני מפיק היום תועלת מכך שרוב יריביו והמטילים ספק בו מכוונים את הכדורים שלהם אל בגדיו הקודמים התלויים על הקולב, ללא כביסה אפילו. הוא מוכן להעניק מספיק התחייבויות, או ערובות לכך שהוא עזב את עברו הסלפי הג'יהאדי לנצח, אך אינו מוכן לוותר על הסטטוס הנוכחי שלו כמו כל רודן ששוקד על ביסוס שליטתו... בצעד שנוי במחלוקת פתחו כוחותיו את שערי בתי הכלא של הערים חַלַבּ וחמה ושחררו את כל העצורים ללא אבחנה ברורה בין אסירים פוליטיים לבין פליליים, בעוד שבתי הכלא באדליב נותרו סגורים על אסירי הדעה ומארגני ההפגנות השקטות [שבהם] שדרשו שינוי מדיני".[26]