כללי

העיתונות הסורית: המלחמה של ציר ההתנגדות היא לא נגד ישראל, אלא נגד ארה"ב, החותרת להגמוניה בלעדית על האזור

 

המשטר הסורי אמנם נמנע מלהצטרף ישירות ללחימה נגד ישראל, מסיבות שונות,[1] אך ברמה ההצהרתית והתקשורתית הוא אינו מהסס להביע תמיכה באיראן וזרועותיה, לתקוף בחריפות את ישראל ולהאשים את ארה"ב בכך שתמיכתה הצבאית והמדינית בישראל מונעת את סיום המלחמה.

 

אולם, לאחרונה התפרסמו בעיתונות הסורית הממסדית כמה מאמרים בהם נטען כי ארה"ב היא-היא האחראית להצתת הסכסוך באזור שנועד "לכפות את המערכת החד קוטבית שלה על העולם ועל האנושות" ו"לחסל את תנועות ההתנגדות כדי להפוך את האזור לפרו-אמריקאי מוחלט". עוד נטען במאמרים כי  "המאבק של ציר ההתנגדות אינו נגד ישראל שנתמכת בידי ארה"ב, אלא זהו מאבק ישיר עם ארה"ב".

 

ארה"ב והמזרח התיכון[2]

 

דוח זה יציג קטעים מכמה מאמרים אלה.

 

ארה"ב מלבה את הסכסוך באזור כדי לשמר את ההגמוניה שלה בעולם

בשאר אל-מוחמד, בעל טור ביומון הסורי אל-בעת' ששייך למפלגת השלטון בסוריה, טען במאמרו מה-10.10.24 כי ארה"ב מלבה את הסכסוך באזור כדי לא לאבד את ההגמוניה שלה בעולם, ולכן המלחמה הנוכחית של כוחות הציר האיראני אינה נגד ישראל, אלא ישירות נגד ארה"ב. כך כתב: "אנו רואים שבקרב חלק מהאנשים יש אמונה מעוותת לפיה 'ארה"ב חותרת לתת חסות למסלולי משא ומתן ופועלת למען עצירת התפשטות הסכסוך באזור'. זאת, בפרט לנוכח העובדה ש[נשיא ארה"ב, ג'ו] ביידן שב ומצהיר במתק שפתיים שהוא פועל כדי 'לכפות' על [ראש ממשלת ישראל] נתניהו לנהל משא ומתן, לשגר לאזור את שליחיו...ו'לחדול' מאספקת נשק – כלפי חוץ בלבד - לצבא המלחמה של הישות [הישראלית]. כל זאת, בשעה שאנו מבחינים בקיומם של גשרים [אמריקאים] ימיים ואוויריים יומיומיים לאספקת נשק לישות הזו...

 

נוכח כל מה שקרה וקורה, אין אנו ניצבים מול תוצאה אחת והיא שישראל מסרבת לנהל משא ומתן, אלא מול [מסקנה] שארה"ב היא זו אשר מרחיבה את [מעגלי] הסכסוך ומלבה את המתיחות עד למקסימום, וזאת על מנת לשמר את ההגמוניה החולה שלה באזור ובעולם. על בסיס זה אנו יכולים להסיק מסקנה נוספת והיא שהמאבק של ציר ההתנגדות איננו עם ישראל שנתמכת בידי ארה"ב, אלא זהו מאבק ישיר עם ארה"ב... המנהיגה את המערכה, עם זרועותיה, עם כלי התקשורת שלה ועם בסיסי היבשה והים שלה במזרח התיכון, לרבות בישראל.

לפיכך, אין מנוס מתיקון ההשקפות ואיחודן ומביסוס אמונה מוחלטת שאין פתרון באזור באמצעות משא ומתן וש[המערכה] שציר ההתנגדות כולו מנהל היא הפתרון שיסיים את המשבר או יכפה על ארה"ב לנהל משא ומתן. זאת משום שאין זה מטבעה [של ארה"ב] לנטות להפסקות אש או למשא ומתן, אלא כאשר היא חשה חולשה ואשליותיה על ניצחון מתנפצות...".[3]

ארה"ב פועלת להטבעת האזור במלחמה כדי להפכו לפרו-אמריקאי

בדומה לכך, גם הבא עלי אחמד, בעלת טור ביומון הסורי הממסדי תשרין, האשימה במאמרה את ארה"ב בהצתה מכוונת של מלחמה באזור כדי לעצבו מחדש, כך שיזוהה עמה לחלוטין וינותק מאיראן. היא כתבה: "... ארה"ב דוחפת את ישות הכיבוש [קרי, ישראל] לגרור את איראן למלחמה, וכתוצאה מכך גם את כל מדינות האזור, בהניחה כי מי שיפתח במלחמה יפסיד בה וכי אם איראן תעשה זאת, הדבר יגרום לה לאבד את כל קלפי הכוח שברשותה. לכך מתווספים המאמצים האמריקאים לבודד את איראן ולנתקה באמצעות תקיפת 'זרועותיה' באזור... בכך לפי ההשקפה האמריקאית תהיה איראן בודדה במלחמה הבאה והפסדה יהיה וודאי...

 

אולם, מה לגבי הבסיסים האמריקאים הפרוסים באזור? ומה לגבי האיומים האיראניים לתקוף כל מקום שממנו תצא תגובת נגד ישראלית? למעשה, לארה"ב לא איכפת מביטחונן ומיציבותן של המדינות שבהן פרוסים בסיסיה הצבאיים במפרץ. אדרבא, היא רואה בכך הזדמנות לחדש את אווירת המחלוקות והפילוגים בין איראן למדינות אלה, לאחר ניסיונות רבים להתגבר עליהם ולחדש את היחסים הללו... בנוסף, ארה"ב פועלת במכוון להטביע את האזור במלחמה ובתוצאותיה, כדי לתכנן תוכניות חדשות במישורי הפוליטיקה, הכלכלה, האנרגיה והדמוגרפיה...

 

ארה"ב סבורה היום שכעת זוהי ההזדמנות האחרונה שלה לחסל את תנועות וכוחות ההתנגדות... ולהקים אזור חדש שיהיה [פרו-]אמריקאי מוחלט. אלא שזוהי גם הזדמנות אחרונה עבורנו [כוחות ציר ההתנגדות] להשלים את דרך ההתנגדות ולסכל את כל התוכניות האמריקאיות, ובפרט שתנועות ההתנגדות, על כל גורמיהן, אינן כפי שהיו בעבר; היום הן בעלות כוח, אמונה... נחישות, רצון וגם חימוש גדולים יותר".[4]

ארה"ב רוצה להכפיף את מדינות האזור לישראל ולהשתלט על משאביהן

מאמר נוסף ביומון תשרין שפורסם במלאת שנה למתקפת ה-7 באוקטובר, ציין כי הסיבה המרכזית לפעולת מבול אל-אקצא הייתה תוכנית אמריקאית להפוך את ישראל לצומת סחר באזור ולהשתלט על משאבי מדינותיו. כך נכתב: "הנושא המרכזי סביב מבול אל-אקצא שהתרחש במהלך שנה זו, הוא הסיבות והשורשים [שהובילו] לפעולה זו. הגם שסיבות כמו 75 שנים של כיבוש ופשעים ו- 16 שנים של מצור על עזה מצד הציונים ותומכיהם היו הבסיס שדחף את ההתנגדות בעזה להשתמש בזכות ההגנה הלגיטימית נגד הכיבוש, הרי שמבט מפוכח על ההתפתחויות האזוריות חושף אמת גדולה יותר והיא חדות ההבחנה של ההתנגדות בעזה, הכרתה את האויב ומחויבותה כלפי האזור, כלפי המדינות האסלאמיות וכלפי האנושות כולה.

 

התוכנית האחרונה של האמריקאים הייתה להפוך את הישות הציונית לצומת של מעבר אנרגיה וסחר באזור, כך שייצוא הנפט, הגז והסחורות אל מחוץ לאזור והייבוא אליו יתנהלו דרך הישות הזו. לפי תוכנית זו, מדינות האזור, ולבסוף העולם האסלאמי [כולו], יאבדו כל עצמאות מדינית, כלכלית, או ביטחונית ויוכפפו לישות הזו. זאת, בשעה שארה"ב תשלוט על משאבי האזור ותכפה את המערכת החד קוטבית שלה על העולם ועל האנושות.

 

לכן, פעולת מבול אל-אקצא לא הייתה רק פעולה של הפלסטינים, אלא זו הייתה יוזמה של ההתנגדות בעזה, שהבינה שכל מכה לישות הציונית היא פעולה להגנה על העולם האסלאמי ועל האנושות. לפיכך, תמיכה בעזה היא חובתו של כל אדם מבני האומה האסלאמית ואף מהקהילה הבינלאומית כדי להחזיר טובה לתושבי עזה ולאחר מכן ללבנון...".[5]

"השטן האמריקאי" תומך במעשיה של ישראל באזור ומתדלקם

למיס עודה, בעלת טור ביומון הסורי הממסדי אל-ת'ורה, כתבה במאמרה כי ארה"ב שותפה לכל מעשיה של ישראל באזור במסגרת רצונה לשנות את המזרח התיכון בהתאם לתוכנית אמריקאית-ישראלית. כך כתבה: "אנו מבינים היטב שדבש התמיכה האמריקאית נמצא בפי הנחש הישראלי, שניביו האכזריים שנעוצים בגוף של אזורינו מושחזים במשחזות האמריקאיות; שאשליות ההתפשטות הנעוצות בדרך החשיבה של נתניהו הן מפות שארה"ב מעוניינת בהן; ושהמפלצת הישראלית שמשוחררת מכבלי דרישת הדין וחשבון של האו"ם, לא רוסנה מעולם ולא תרוסן לעולם בידי ארה"ב...

 

מעשי הזוועה הברבריים שמבוצעים בלבנון ובעזה והתקיפות בשטח סוריה, שאנו רואים ושעדשות התקשורת מתעדות, הם תוכניות שהחותם האמריקאי טבוע בהן, בהתאם להוראות הלובי הציוני. אנחנו מודעים עוד יותר לכך שהשטן האמריקאי בקי בפרטי השריפות שהאויב הישראלי מרחיב את שטחן באזורנו, ושהוא [אף] תומך ומעורב בהן, ומתדלקן ללא הגבלה...

 

דבריו של ביידן על מחויבותו המוחלטת להגברת חימושה של ישראל כדי להגן עליה והצהרות הפנטגון לגבי אספקת מערכת ת'אד [לישראל] ליירוט טילים בליסטיים, למרות מעשי הטבח שמבצע האויב נגד עמי האזור, שבים ומוכיחים לא רק את המעורבות האמריקאית המלאה בתוקפנות הבוטה נגד דרום לבנון, עזה וכל ציר ההתנגדות, אלא גם שהקרבות הנוכחיים הם גם קרבות של ארה"ב, שנועדו לשנות את המאפיינים הנוכחיים של המזרח התיכון באמצעות חומר נפץ, בהתאם לשיגיונות השליטה שלה ובהתאם לגחמות הישראליות, וכדי להציל את התוכנית הציונית-אמריקאית הכושלת".[6]