כללי

דיווחים ערביים על התקררות ביחסים בין משטר אסד ואיראן

מאת א. פרי

הקדמה

מאז החלה המלחמה בעזה בין ישראל לחמאס, ניכרים סימני התקררות ביחסים בין המשטר הסורי לבין איראן, בעלת בריתו הקרובה[1], לאחר שנים של קיום קשר הדוק בין שתי המדינות, ובעיקר מאז פרץ המשבר הסורי ב-2011.

 

קשר זה עורר לאורך השנים דאגה בארה"ב ובקרב מדינות הציר הערבי המתון, מחשש שסוריה תהפוך לכלי שרת בידי האיראנים, ונראה כי כעת מנסה המשטר הסורי לאותת להן על התקררות הקשר עם איראן, בציפייה להגברת הפתיחות בעולם כלפיו וריכוך בסנקציות המערביות נגדו, כדי שניתן יהיה להזרים כספים ערביים לסוריה, הסובלת ממשבר כלכלי קשה ותשתיות הרוסות. איתותים ומסרים מפויסים שמועברים מהמשטר הסורי לארה"ב יכולים גם הם ללמד על מגמה זו. כמו כן, מדיווחים רבים בתקשורת הערבית עולה כי רוסיה, בעלת ברית משמעותית של המשטר הסורי, משקיעה מאמצים רבים להרחיקו מאיראן כדי למנוע הבערה של השטח בסוריה שעלולה לפגוע באינטרסים הרוסיים באזור.

 

עדות להתרחקות בין משטר אסד ואיראן – שהיקפה נתון במחלוקת בין הכותבים אודותיה - הייתה גם הימנעותו של משטר אסד מחבירה ללחימה נגד ישראל במלחמה הנוכחית, בניגוד לבעלי בריתה האחרים של איראן באזור – חזבאללה בדרום לבנון, החות'ים בתימן ומיליציות פרו-איראניות בעיראק. המשטר הסורי אומנם מתיר (או נאלץ להתיר) ירי ספורדי של מיליציות פרו-איראניות[2], משטח סוריה אל ישראל, אולם צבא המשטר עצמו נמנע מכך.

 

יתרה מכך, לפי כמה דיווחים, המשטר הסורי דחה בקשות איראניות לפתוח את החזית הסורית. זאת ועוד, איראן אף חשדה שבכירים צבאיים שלה שפעלו בסוריה, חוסלו על ידי ישראל הודות למידע שקיבלה מגורמי משטר סורים, כמו יועצתו של הנשיא אסד, לונא אל-שבל, שנהרגה לאחרונה וייתכן כי החשדנות של איראן כלפי סוריה, היא שהביאה לפינוי חלק מאנשי הצבא שלה מהמדינה. בנוסף, בסוריה מונו לאחרונה מפקדים סורים חדשים שלא נמנים עם מקורבי איראן, והמשטר גם מעכב יישום הסכמים כלכליים שנחתמו בין המדינות.

 

ההתקררות ביחסים בין המשטר הסורי לאיראן זכתה לאחרונה לסיקור נרחב בכלי תקשורת ערביים רבים. יחד עם זאת, ניכר כי כמה כלי תקשורת ערביים הרחיקו לכת בתיאור מגמה זו ופרסמו לעיתים דיווחים לא מדויקים.[3] ההערכות הן שההתקררות ביחסי המדינות, לא תוביל לנתק ביניהן, לנוכח אחיזתה והשפעתה הכלכלית והצבאית של איראן בסוריה, המתבטאת ביכולתה להתערב במדיניות הפנים והחוץ הסורית ובנוכחות חזקה במישור החברתי, החינוכי והתרבותי.[4] לדעת כמה כותבים סורים וערבים המשטר הסורי יתקשה להיפטר מהנוכחות האיראנית בארצו, והיו אף שפקפקו בקיומו של משבר בין שני המשטרים.[5]

 

דוח זה יסקור כמה מהסימנים להתרחקות אפשרית בין המשטר הסורי ואיראן.

 

דיווח: משטר אסד דחה בקשות איראניות לפתיחת החזית הסורית נגד ישראל

עם פרוץ המלחמה בעזה לא ביצע משטר אסד פעולות התקפיות נגד ישראל, וזאת בניגוד לכוחות אחרים באזור שנתמכים על ידי איראן: חזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק. ירי שכן בוצע מהחזית הסורית אל ישראל היה בקנה מידה קטן בהשוואה לארגונים הנזכרים לעיל, ואתרי אופוזיציה סורים טענו כי את הירי הזה ביצעו פלגים פלסטינים, עיראקים או סורים שקשורים לחזבאללה, ולא צבא המשטר הסורי.[6] יתרה מכך, מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם אף דיווח ימים ספורים לאחר שנפתחה המלחמה ושוב באפריל האחרון כי הנהגת הצבא הסורי אסרה על החיילים בקו הגבול בגולן לבצע פעולות צבאיות נגד ישראל.[7]

 

זאת ועוד, היומון אל-קודס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון דיווח ב-28.10.23 כי המשטר הסורי הודיע לכשפרצה המלחמה לכמה מדינות שהוא מחויב לשמור על החזית הסורית שקטה ולמנוע מחזבאללה ומאיראן להשתמש בה במקרה שהסכסוך יתפשט אל מחוץ לישראל ועזה.[8]  

 

התנהלות זו של המשטר הסורי אינה תואמת את אסטרטגיית "אחדות הזירות" של "ציר ההתנגדות" שמובילה איראן, ולפיה תקיפה ישראלית נגד אחד הגורמים בציר ההתנגדות תוביל לתגובה נרחבת של כלל חברי ציר ההתנגדות מיתר הזירות. יחד עם זאת, ניתן להבין את חוסר הרצון של המשטר הסורי להיות מעורב באופן ישיר במלחמה עם ישראל. המלחמה בסוריה טרם הסתיימה והמשטר רחוק מלהיות בשיא כוחו ועל כן טבעי שיפעל קודם לביסוס שלטונו לפני פתיחתה של חזית נוספת. נראה כי בציר האיראני יש הבנה לכך, כפי שעלה בנאומו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, ב- 6.8.24 שהצדיק את אי השתתפותה של סוריה במלחמה בשל המצב הפנימי במדינה.[9]

 

עם זאת לפי דיווח באתר האופוזיציה הסורי www.syria.tv, נסראללה נמנע מלהיפגש עם ראש המודיעין הסורי, חסאם לוקא, שביקר באוגוסט בלבנון על רקע מתיחות בין הארגון והמשטר הסורי בשל אי השתתפותו של האחרון  במלחמה.[10] גם מגזין אל-מג'לה הסעודי טען שהיה רצון איראני בפתיחת החזית הסורית, אך משטר אסד בחר לשמור על שקט יחסי בגבול עם ישראל חרף הבקשות האיראניות[11], ובכך הוא נענה דווקא לעצות שקיבל ממדינות ערביות – ובהן איחוד האמירויות, סעודיה ומצרים – ומרוסיה שהפצירו בו לא להיות מעורב במלחמה בעזה.[12]

 

רצונו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד לשמור על החזית הסורית שקטה קיבל חיזוק גם בדיווח של ערוץ אל-חדת' הסעודי ב-8.8. הערוץ אומנם ציטט מקורות שטענו כי הרמטכ"ל הסורי, עבד אל-כרים אבראהים, משתף פעולה עם איראן ומקבל החלטות ש"מבססות את הכפיפות" אליה, כגון הסכמה להעברת אמצעי לחימה מהצבא הסורי לידי חזבאללה ואישור שיגור כטב"מים מתוך סוריה לעבר ישראל, אך גם הדגישו כי הרמטכ"ל הסורי פועל ללא ידיעתו של אסד.[13]

 

איראן חושדת שבכירים סורים משתפים פעולה עם ישראל נגדה ומוציאה קצינים מסוריה

לצד אי פתיחת החזית הסורית, המשטר הסורי גם לא נקף אצבע נוכח התקיפות הגוברות שביצעה ישראל נגד איראן בשטח סוריה מאז פרוץ המלחמה בעזה, ואף לא יצא בשום הצהרה שאיימה בתגובה או בנקמה, למרות שהתקיפות כללו גם חיסולים של בכירים צבאיים איראניים במדינה. יתרה מכך, מדיווחים רבים בתקשורת הערבית עולה כי איראן חשדה כי אנשי ביטחון סורים מדליפים מידע לישראל שמאפשר לה לחסל את בכיריה בסוריה. החשדות הגיעו לשיאן באפריל 2024, בעקבות חיסולו של בכיר במשמרות המהפכה של איראן (להלן משה"מ), מפקד כוח קודס בסוריה ובלבנון, עלי רזא זאהדי, במבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק.[14] בעקבות חשדות אלה דווח כי משה"מ החליט לחקור את הנושא במנותק מהמשטר הסורי וכי החקירה העלתה שאכן ישנם בכירים ביטחוניים משורות המשטר הסורי שמקיימים קשר עם ישראל והם שהדליפו לה את המידע על קצינים איראניים שחוסלו, בכללם גם זאהדי. על פי הדיווחים, איראן דרשה מהמשטר הסורי לטפל בעניין כמה חודשים קודם לכן בעקבת חיסולו של בכיר משה"מ בדמשק, סיד רזא מוסווי בדצמבר 2023, אולם הדבר לא נעשה מה שהוביל להמשך החיסולים.[15]

 

קריקטורה באתר אופוזיציה סורי: שת"פ בין אסד וישראל נגד איראן בסוריה[16]

 

איראן האשימה את המשטר הסורי גם בהדלפת מידע לישראל על מיקומן של מפקדות ומחסני נשק שלה במדינה. מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם דיווח כי ב-8.8.24 תקפה ישראל מחסן של חזבאללה בגדוד צבאי סורי ליד שדה התעופה אל-שעיראת באזור הכפרי הדרום מזרחי של חומס שאוחסנו בו טילים כמה ימים קודם לכן. לפי הדיווח, מיליציות נאמנות לאיראן מאמינות שקצינים סורים הדליפו את מיקום המחסן לישראל ויש כעס גדול בשורותיהן על המשטר הסורי לנוכח זאת.[17]

 

על רקע זה דווח כי כמה בכירים איראנים עזבו את סוריה, יחד עם קצינים מדרג נמוך יותר, מחשש לפרצה מודיעינית וכי מפקדים במשה"מ שנשארו בה שינו את מיקומי מפקדותיהם ומיעטו להופיע בציבור.[18] מקורות במשה"מ טענו מנגד כי רק מפקדים בכירים מעטים עזבו את סוריה במטרה להסוות את מקום הימצאם וכדי לחשוף את המרגלים בשורות המשטר הסורי.[19] אולם גם בהיעדר נתונים מדויקים על ממדי העזיבה האיראנית, ניכר כי שורר חוסר אמון בין שני הצדדים.

 

בתחילת יולי 2024 עלה בתקשורת שמה של לונא אל-שבל, יועצתו של הנשיא אסד, כמי שייתכן ששיתפה פעולה עם ישראל והדליפה לה מידע על הבכירים האיראניים בסוריה. ב-2.7.24 עברה אל-שבל תאונת דרכים קשה ושלושה ימים לאחר מכן מתה מפצעיה. למרות תפקידה הבכיר, מותה של אל-שבל לא סוקר כלל בטלוויזיה הסורית הממלכתית ובכירי המשטר הסורי לא נכחו בהלווייתה,[20] מה שגרר טענות ותיאוריות כי תאונת הדרכים שהביאה למותה של אל-שבל לא הייתה מקרית, וכי היא חוסלה בפעולה מתוכננת. במסגרת זו דווח בין השאר כי בחודש מאי האחרון נעצרה אל-שבל על ידי כוח קודס של משה"מ בחשד שעמדה בראש רשת ריגול לטובת ישראל ובהמשך חוסלה על ידי כוח קודס ולא בתאונת דרכים.[21] כמו כן דווח כי אחיה של לונא, מלהם אל-שבל, שמשרת כקצין במשמר הרפובליקני הסורי, נמצא במעצר בית מאז התקיפה הישראלית במבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק ב- 1.4 באשמת העברת מידע לישראל.[22]

 

העיתונאי התורכי, עלי אסמר, העריך כי חיסולה של אל-שבל הוא בבחינת התראה איראנית למשטר הסורי "לבל ישחק באש עם איראן" ושכוחות משה"מ מסוגלים לחסל כל דמות סורית בכירה במקרה שהמשטר ישתף פעולה עם מדינה כלשהי.[23]

 

סימנים נוספים להתרחקות סורית מאיראן במישור הרשמי והעממי

לאחרונה הופיעו סימנים נוספים להתרחקות בין סוריה ואיראן בתחומים הצבאי, הכלכלי ועוד.  כך למשל, במנגנוני הביטחון והצבא הסורים קודמו מפקדים שאינם נמנים עם מקורביה של איראן, דבר שנתפס כניסיון לצמצם את השפעתה במנגנונים אלה.[24] לפי מקור במודיעין הסורי, שינויים אלה החלו לפני כחצי שנה בעקבות פגישה שקיימו קצינים סורים במוסקבה, שבה הודגש הצורך בהחלפת קצינים פרו-איראנים בצבא המשטר הסורי בצל ההתקררות בין סוריה ואיראן.[25] על פי חלק מהדיווחים המינויים החדשים נעשו בעקבות לחץ רוסי ונראה כי הדבר קשור למאמציה של רוסיה לשמור על יציבות בסוריה מול ניסיונותיה של איראן להתגרות בישראל ובכוחות האמריקאים בסוריה באופן שעלול לפגוע באינטרסים הרוסים באזור.[26] בהקשר זה דווח באפריל האחרון שהקצין הסורי סוהייל אל-חסן שידוע כמקורב לרוסיה, מונה למפקד הכוחות המיוחדים הסורים במקומו של מד'ר חידר שמזוהה עם איראן.[27] כן דווח שהאיראנים ראו במינויו של כיפאח מולחם, שמוכר כמתנגד לאיראן, לראש המשרד לביטחון לאומי הסורי, צעד של מדיניות ביטחונית סורית נוקשה יותר כלפי השפעתם במדינה.[28] באחד הדיווחים אף צוין כי יש ידיעות על הבטחות סעודיות שניתנו לדמשק בדבר תמיכה בכוחות המשטר הסורי אם האיראנים יורחקו מהם.[29]

 

גם בתחום הכלכלי נראה כי היחסים בין המשטר הסורי ואיראן אינם בשיאם. לפי היומון אל-ערבי אל-ג'דיד היוצא לאור בלונדון, המשטר הסורי מתמהמה בחודשים האחרונים ביישום הסכמים וביצוע פרויקטים שנחתמו עם איראן באמתלה של הסנקציות הבינלאומיות שמוטלות על שתי המדינות. איראן בתגובה החליטה לעצור את יצוא הנפט שלה לסוריה למשך 15 יום כדי לקדם את יישום ההסכמים, דבר שגרם למשבר דלק במדינה.[30]

 

ביטוי נוסף להתקררות היחסים בין המשטרים ניכר באירוע שנערך ב-5.4.24 במחנה הפליטים הפלסטינים אל-ירמוכ בדרום דמשק לציון "יום ירושלים העולמי" שאיראן החלה להנהיג לאחר המהפכה בה ב-1979. שלא כבעבר, השנה לא השתתפו באירוע באל-ירמוכ נציגים איראניים, ובנוסף תמונותיהם של אישים איראנים חשובים הוסרו השנה מן הכרזות שנתלו במחנה לכבוד האירוע.[31]

 

משמאל: כרזה מ"יום ירושלים העולמי" במחנה אל-ירמוכ משנת 2023 שכוללת את המנהיג 

העליון של איראן לשעבר, רוחאללה ח'ומייני, המנהיג העליון הנוכחי עלי ח'אמנאי, ומפקד כוח 

קודס לשעבר במשה"מ קאסם סולימאני; ומימין: הכרזה מ- 2024 ללא דמויות איראניות[32]

 

זאת ועוד, כלי תקשורת סורים רשמיים לא הזכירו את איראן כחלק מהמדינות עימן החליף הנשיא הסורי בשאר אל-אסד איחולים לחודש הרמדאן ועיד אל-פטר בשנה זו.[33] ראוי לציין כי סוכנות הידיעות הסורית הרשמית, סאנא, ערכה בשלב מאוחר יותר את הידיעה על חילופי הברכות של אסד עם מנהיגים שונים לרגל הרמדאן והוסיפה אליה גם את שמו של נשיא איראן (שנהרג מאז), אבראהים ראיסי.[34]

 

ביטוי נוסף להתרחקות המשטר הסורי מהציר האיראני היה חריגתה של הטלוויזיה הסורית הרשמית ממנהגה לשדר את נאומיו של מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה. נכון לכתיבת שורות אלה, לא שודרו בסוריה נאומיו של נסראללה ב-1.8 וב-6.8. כמו כן, התקשורת הסורית הממסדית הכתובה הסתפקה בפרסום הצהרות תמציתיות של נסראללה משני נאומיו האחרונים ולא הופיעו מאמרי דעה על הנאום כפי שהיה נהוג בעבר.[35]

 

לצד זאת, אתרי אופוזיציה סורים דיווחו על כעס עממי גובר בסוריה על איראן, אשר נובע מהנוכחות האיראנית בשכונות מגורים סוריות שהחלה מסכנת את בתיהם של הסורים עם ההסלמה בתקיפות הישראליות נגד איראן.[36] רוב הזעם על איראן לא קיבל ביטוי פומבי. מקרה חריג היה של הפעיל הסורי שמזוהה עם משטר אסד, בשאר ברהום, אשר תקף בחריפות את איראן בריאיון שהעניק לערוץ אל-משהד האמירתי. ברהום, שדרש במהלך הריאיון מהמיליציות האיראניות לסגת מסוריה, טען כי איראן גרמה סבל רב לסורים ואף הביע נכונות להיות סוכן של ישראל, שיעביר לה מידע על מיקומי המיליציות בסוריה כדי שתוכל לתוקפן.[37] יש לציין כי כמה ימים לאחר הריאיון דווח שברהום נעצר על רקע הצהרותיו.[38]

 

חשש איראני מהתקרבות בין המשטר הסורי ותורכיה

ניכר כי איראן חוששת מהמאמצים אשר חודשו לאחרונה מצד רוסיה, עיראק ומדינות ערביות נוספות לקדם נורמליזציה בין המשטר הסורי ותורכיה.[39]

 

לפחות ברמה הרשמית, איראן מביעה תמיכה בחידוש היחסים הסורים-תורכים, ואולם נראה כי בפועל קיים חשש איראני שנורמליזציה כזו תצמצם את השפעתה על המשטר הסורי ואף תפגע בנוכחותה בסוריה.

 

מכמה דיווחים בתקשורת עולה כי על רקע חשש זה, החליטה איראן להעלות לסדר היום את נושא חובותיו של המשטר הסורי אליה, שעל פי כמה דיווחים עומדים על 50 מיליארד דולר[40], וזאת בניסיון ללחוץ עליו ולהעביר לו מסר לבל יתרחק מתחום השפעתה. במסגרת זו, מוחמד מח'בר, ששימש ממלא מקום נשיא איראן, שלח בראשית חודש יולי לפרלמנט האיראני טיוטה מעודכנת של הסכם שיתוף הפעולה הכלכלי והאסטרטגי ארוך הטווח בין איראן והמשטר הסורי כדי לאשרו.[41] הסכם זה שעוסק במציאת דרכים לפירעון החובות הסורים לאיראן הוצג לראשונה ב- 2015 אך מאז עבר כמה עדכונים, והפעם באופן תקדימי וחריג חשפו כלי תקשורת איראנים את סעיפיו, בהם נקבע כי תוקף ההסכם הוא 20 שנה וכי הוא יוארך עד לפירעון החובות הסורים.[42]

 

כאמור, כמה גורמים סוריים ראו בצעד זה של פרסום המסמך בתקשורת האיראנית ניסיון להביך את המשטר הסורי ולהפעיל עליו לחץ לא להתרחק מאיראן באמצעות חשיפת היקף השפעתה על הכלכלה הסורית וזאת בצל הדיווחים על התקרבות סורית-תורכית.[43]

 

במקביל לדיווחים על התרחקות מאיראן, סימנים להתחממות בין משטר אסד והמערב

במקביל להתקררות בין המשטר הסורי ואיראן ניכרו בחודשים האחרונים סימנים להתחממות היחסים בין המשטר והמערב, דבר שהוביל כמה פרשנים בעיתונות הערבית להעריך כי אסד מצפה לגמול מארה"ב ואירופה על כך ואולי אף לריכוך בסנקציות שהן מטילות על משטרו, מה שיאפשר למדינות ערביות שחידשו יחסיהן עם סוריה להשקיע בה.

 

איתות לרצון סורי להתקרב לארה"ב הופיע בדברי אסד בשיחה שקיים עם שר החוץ האבחזי דאז, אינאל ארדזינבה, ב-21.4, בו הסביר כי למרות התנגדותו להתנהלות האמריקאים בנושא הסורי, "אנחנו נפגשים עמם מעת לעת. אומנם הפגישות הללו לא מובילות אותנו לשום מקום, אך כל דבר עתיד להשתנות".[44]

 

כמה חודשים קודם לכן, ב-28.1.24, גם כן בצל דיווחים על התקררות ביחסי סוריה-איראן, פרסם פראס עזיז דיב, בעל טון ביומון אל-וטן הסורי, שמזוהה עם משטר אסד, מאמר חריג שנראה כאילו נועד להעביר מסר מפויס כלפי ארה"ב. כך כתב: "סוריה מעולם לא הניפה את הסיסמה 'מוות לאמריקה' משום שאנחנו כסורים לא רוצים במותו של איש... חרף מדיניות הסנקציות האמריקאיות שמוטלות על סוריה מזה עשורים, היחסים עם ארה"ב היו [אומנם] מתנדנדים וקרים, אך הם קיימים והגיעו לכדי פגישות בין הנשיאים... סוריה מוכנה לשתף פעולה עם ארה"ב בכל נושא ללא יוצא מן הכלל ואף מוכנה לסייע בנושא האמריקאים שלא ידוע מה עלה בגורלם [הכוונה לאמריקאים שנחטפו בסוריה ולטענת ארה"ב מוחזקים על ידי המשטר הסורי]...". בנוסף, דיב גם הדגיש במאמרו כי סוריה אינה "כפופה לאיראן".[45]

 

מהצד האמריקאי בלטה החלטת ממשל ביידן בסוף חודש אפריל האחרון לא להעביר את הצעת חוק ההתנגדות לנורמליזציה עם המשטר הסורי שאסר על ארה"ב להכיר או לנרמל יחסים עם כל ממשלה סורית שמוביל בשאר אל-אסד והרחיב את הסנקציות האמריקאיות נגד המשטר. במידה וחוק זה לא יאושר עד סוף 2024 יסתיים תוקפן של הסנקציות הנוכחיות שמוטלות על המשטר במסגרת חוק קיסר.[46] לפי גורם בבית הלבן, ממשל ביידן לא העביר את הצעת החוק מכיוון שהוא סבור שיש בידיו כבר את הכלים הדרושים לפעול נגד אסד ושותפיו וכן לאור חשש של ארגונים הומניטריים בינלאומיים שהרחבת הסנקציות תחמיר את המצב ההומניטרי בסוריה.[47] אנשי אופוזיציה סורים העריכו שזהו הגמול של ממשל ביידן למשטר הסורי על כך שדחה את ניסיונות איראן להשתמש באדמות סוריה לתקיפת ישראל. בסאם ברבנדי, דיפלומט סורי לשעבר בארה"ב שערק ממשטר אסד, אף טען כי ממשל ביידן יסיר בהמשך כמה מהסנקציות שיש על המשטר ויקל על העברת כספים אליו.[48]

 

במקביל, גם באירופה ניכרת מגמה להתקרב אל המשטר הסורי. אומנם הדיווחים אודותיה לא קישרו אותה ישירות לניסיון להרחיקו מאיראן, אך יש בה כדי לאפשר למשטר להעביר מסר לאיראנים שבכוחו לצמצם את היחסים עמם לאור החלופות שהחלו להיפתח בפניו.

 

כמה מדינות אירופאיות – ובפרט דנמרק, יוון, איטליה, פולין, מלטה, אוסטריה, צ'כיה, רומניה וקפריסין – מביעות דאגה גוברת מהפליטים ביבשת שרבים מהם סורים. לפיכך, הן החלו לאחרונה לפעול לשיפור היחסים עם המשטר הסורי כדי שניתן יהיה בתיאום עמו להשיב אל סוריה את הפליטים הסורים מאירופה. במסגרת זו אתר האופוזיציה הסורי www.syria.tv דיווח על ביקורים של ראשי המודיעין של רומניה ואיטליה בסוריה, שבמהלכם הובע רצון לחדש את המגעים עם המשטר הסורי ואף נדונה אפשרות שכמה מהסנקציות האירופאיות שמוטלות על המשטר יוסרו.[49] בנוסף דיווח האתר כי ראש המודיעין הסורי, חסאם לוקא, נפגש בביירות עם מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, שנחשב לזרוע של איראן בלבנון, ועדכן אותו במגעים בין המשטר הסורי וכמה מדינות אירופאיות בעודו מסביר כי המדינות הללו דנות ברצינות בחידוש יחסיהן עם המשטר.[50]