המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תבוסת איראן במלחמת נגורנו קראבך 2 (חלק ג'): איראן נחשפת בחולשתה מול אזרבייג'ן ותורכיה
9/12/2021

תבוסת איראן במלחמת נגורנו קראבך השנייה (חלק ג') : איראן נחשפת בחולשתה מול אזרבייג'ן ותורכיה

 

מאת: א. סביון ומ. מנזור

 

הקדמה

לאחר שהפגנת הכוח האיראנית בתרגיל "כובשי ח'יבר" על גבול אזרבייג'ן ואיומיה להשתמש בקלף האתני להתססת האוכלוסייה השיעית לא הצליחו, פנתה איראן למסלול הדיפלומטי במטרה להחזיר לשליטתה את נתיב התעבורה החופשי אל ארמניה ומשם לאירופה.

 

בשבועות האחרונים היא ניסתה ערוצים דיפלומטיים שונים - ערוץ שיחות ישירות מול אזרבייג'ן; פנייה לרוסיה לתמיכה בעמדה האיראנית, כמדינה האמונה על הסדרי הביטחון מתוקף ההסכם בין אזרבייג'ן לארמניה; ניסיון איראני לשדרג אסטרטגית את היחסים עם תורכיה כדי להבטיח את האינטרסים שלה בקווקז; ופנייה לפתרון המשבר במסגרת אזורית של ה-3+3 - רוסיה, תורכיה ואיראן מול אזרבייג'ן, ארמניה וגאורגיה. אולם, עד כה אף ערוץ לא הניב את התוצאה הרצויה מבחינת איראן.

 

המאמצים הדיפלומטיים שבאו לאחר כשלון הלחץ הצבאי חושפים חולשה קשה של איראן עקב תבוסת ארמניה במלחמה וקביעת העובדות בשטח על ידי אזרבייג'ן. דוח זה, השלישי בסדרה, יסקור את המאמץ הדיפלומטי שמפעילה איראן כדי להשיב את שליטתה על ציר התנועה החופשי לארמניה.[1] ראוי לציין שהדוברים האיראניים מייחסים את המהלך האזרי-תורכי בגבול איראן-אזרבייג'ן למזימה ישראלית שנועדה לפגוע באיראן, ומזהירים את אזרבייג'ן שוב ושוב לא להתיר לישראל לפעול בשטח אזרבייג'ן.

 

המנהיג העליון ח'אמנאי ממליץ לאזרבייג'ן לא לאפשר כניסת כוחות זרים לאזור

הנחיתות האיראנית במשבר בקווקז היוותה הזדמנות נוספת למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, להטיף את עמדת המשטר האיראני באשר לפתרון משברים באזור ולייעץ לאזרבייג'ן ולמדינות נוספות באזור לפעול בתוך האזור, ויחד עם איראן, נגד כוחות מערביים הזוממים, לשיטתו, לנצל את מדינות האזור. בנאומו בטקס סיום קורס קצינים באוניברסיטאות הצבא ב-3.10.21 קרא ח'אמנאי לאזרבייג'ן, לא לסמוך על מדינות אחרות בכל הנוגע לביטחונן, ברמיזה לישראל, שכן הנוכחות הזרה, לדבריו, היא "הרסנית ומחרחרת מלחמה." ח'אמנאי הזהיר את אזרבייג'ן לבל תחרוש מזימות יחד עם ישראל נגד איראן שכן היא תיפול בסופו של דבר לבור אותו חפרה. ח'אמנאי הסביר לאיראנים כי "הדרך לפתרון המצב היא פעולה רציונלית המלווית בעוצמה" אך הכיר למעשה, בדבריו, בחולשת איראן בשטח ובריסון כוחותיו הצבאיים. להלן עיקרי דבריו: 

 

"על המדינות שסבורות שהן יכולות לספק את הביטחון שלהם על ידי הסתמכות על אחרים לדעת שהן יקבלו את הסטירה מהן בקרוב... עלינו לזכור כי נוכחות צבאות זרים באזורנו, כולל הצבא האמריקאי, היא הרסנית ומחרחרת מלחמה. כולם צריכים לנסות להפוך את הצבאות לעצמאיים, תלויים בעם וליצור אחדות בין צבאות [של מדינות] שכנות וצבאות אחרים באזור. טובת האזור הזה נמצאת בעניין זה.

 

המנהיג העליון, ח'אמנאי[2]


 

אל לנו לאפשר לצבאות זרים לבוא ממרחק אלפי קילומטרים ולהתערב במדינות אלה, להיות בעלי נוכחות צבאית ולהתערב בצבאות שאין להם שום קשר לאומה שלהם, על מנת לספק את האינטרס הלאומי שלהם. הצבאות של אומות האזור יכולים לשלוט באזור זה. אל תאפשרו לאחרים להיכנס [לאזור].

 

האירועים האלה המתרחשים בצפון מערב המדינה שלנו, אצל כמה שכנים, הם דברים שצריך לפתור על פי אותו רציונל. כמובן, המדינה שלנו וכוחותינו המזוינים פועלים באופן רציונלי. בכל הנושאים, השיטה היא שיטת הרציונליות - עוצמה יחד עם רציונליות - וטוב שגם אחרים יפעלו באופן רציונלי כדי לא לתת לאזור זה להסתבך. אלה שחפרו בורות לאחיהם היו הראשונים שנפלו לתוך הבור."[3]


סו"י תסנים המקורבת למשמרות המהפכה פרשה את דברי ח'אמנאי בקריקטורה בנושא ב-5.10.2021:

בתמונה: מימין- הציוני (ישראל) אומר לפועל האזרי החופר את "הבור" באמצעות כלי ישראלי: "אנו יכולים לעצור את התקדמות איראן ביחד" משמאל- כשהציוני בורח מגיעה איראן לחלץ את האזרי הזועק "עזרה" מן הבור.[4]

 

בכיתוב למטה: "החופר בור נשאר בבור / סטירה מצפה לקבצני הביטחון" [5]


כיומרס חידרי, מפקד חיל היבשה של הצבא: "תנועת המשאיות מאזרבייג'ן לאיראן ומשם לתורכיה או לנחיצ'יוואן או מאיראן לאזרבייג'ן וארמניה חייבת להתנהל בביטחון ובשלווה מוחלטים"

מפקד חיל היבשה של צבא איראן, כיומרס חידרי, שניהל את התרגיל הצבאי מול גבול אזרבייג'ן, קבל על חולשתה של ארמניה מול אזרבייג'ן אך מעבר לאמירה ש"איראן לא תאפשר את השיבוש בגבולות", גם הוא הסתפק בהמלצה לאזרבייג'ן לכבד את הנתיבים הביטחוניים והכלכליים שהיו קיימים לפני המלחמה. חידרי אמר ב-1.10.21 שהתרגיל "כובשי ח'ייבר" בגבול אזרבייג'ן נערך כדי להזהיר את אויבי איראן ו"למסור מסר של אחווה ושלום למדינות השכנות שלה". להלן עיקרי הדברים:

 

"במאתיים השנים האחרונות איראן מעולם לא הייתה תוקפנית [כלפי מדינות אחרות], לא חמדה את שטח שכניה ורק הגנה על עצמה. במהלך תקופת הכיבוש הארוכה של נגורנו-קרבאך על ידי ארמניה תמיד הדגשנו את שלמותה הטריטוריאלית של אזרבייג'ן ומעולם לא אישרנו את הכיבוש [הארמני]...

 

[נערכו] ארבעה עד חמישה תרגילים בחודש האחרון [ספטמבר 2021] בגבול הצפוני של איראן וגם כעת המדינה השכנה לנו [אזרבייג'ן] מקיימת תרגיל ליד גבולותינו בתורכיה, תהליכים אלה ממשיכים.

 

יש לנו גורם לא רצוי באזור זה שהגיע ממקומות אחרים ומשבש את הביטחון באזור והוא המשטר הציוני הלא לגיטימי. הרגישות שלנו לגבול זה גדלה מאז שהגיע משטר זה [לגבולותינו]. הפעילות שלהם כאן היא לגמרי תחת המעקב שלנו...

איראן רגישה למדי לשינויים בגבולות הרשמיים של המדינות באזור ורואה בכך דבר שלא מתקבל על הדעת. יש לשמור על כל הגבולות החוקיים. חולשתה של מדינה אחת בשמירה על גבולותיה אינה מצדיקה שמדינה אחרת בסיוע [מדינות] זרות תשבש את [הסטטוס קוו] בגבולות. איראן לא תאפשר זאת. הייתה תקופה של מלחמה באזור זה וכעת הגיע הזמן לביטחון ולשיקום מחדש. ההיסטוריה של מדינתנו והתנהגותנו כלפי שכנותינו באזור זה היא עדות מצוינת ליציבות וביטחון.

 

כיומרס חידרי, מפקד חיל היבשה של הצבא [6]

 

תנועת המשאיות מאזרבייג'ן לאיראן ומשם לתורכיה או לנח'יצ'יוואן או מאיראן לאזרבייג'ן וארמניה, חייבת להתנהל בביטחון ובשלווה מוחלטים. בהקשר זה, מצופה מהמדינות לשים לב לאחריות שלהן כלומר לכבד נתיבים ביטחוניים וכלכליים והעברת אנרגיה, ולהתרחק ממשחקי תקשורת."[7]


שופר המשטר כיהאן: "לא ניתן שיהפכו את הקווקז [לאזור] משבר"

ב-2.10.2021 הסביר שופר המשטר כיהאן את המתח בין איראן לאזרבייג'ן במונחים של מזימה של אמריקה ובעלות בריתה ישראל, תורכיה ואזרבייג'ן נגד איראן בשל הצלחותיה והצלחות ציר ההתנגדות בהנהגתה באזור מול ארה"ב. אולם, גם כיהאן הכיר בנחיתות איראן באזור ושלל את האפשרות שאיראן תפתח במלחמה בקווקז שתביא למלחמה אזורית רב צדדית. כיהאן טען כי זכותה של איראן להגיב על המזימות של אויביה שמורה לה אך היא תתחיל "באופן טבעי במו"מ לפתרון הסוגיה בידידות בין שכנים."

להלן עיקרי הדברים: 

 

"עדיין יש זמן לסכל את הקונספירציה שנרקמה. הנה כמה טיפים בנושא: אמריקה, המשטר הציוני, תורכיה, אזרבייג'ן והמערב בכלל, מבקשים להגיב באזורים הצפוניים של איראן על ההישגים הגדולים של איראן וחזית ההתנגדות: כאשר המשטר הציוני הפושע מתייחס לאזרבייג'ן כאל "לבנון של ישראל" המשמעות היא שקיימת "התנגדות לבנונית" שסיכלה כל מזימה ישראלית בארבעים השנים האחרונות והפכה למשבר גדול עבור משטר זה. מדוע חזיתות בראשות אמריקה, המשטר הציוני, תורכיה ואזרבייג'ן מדברות על השקת תנועה פאן-טוראנית פה? מכיוון שבמשך יותר מארבעים שנה תנועה דתית עוצמתית [המהפכה האסלאמית של איראן] שיבשה את מעשי הקולוניאליסטים [ארה"ב] והפושעים [ישראל]. די ברור שלמרות היותו של האויב חרוץ הוא במצב של פסיביות.

 

האם המזימה הזו תצליח? התשובה היא שיש תרופה רצינית למנוע את מימושה... יש פה אנשים שאומרים בטעות שהסכם "סיוניק" עם נגורנו קראבך הוא עניין שבין ממשלות אזרבייג'ן וארמניה ואיראן לא יכולה להתנגד לו. הם מודים שביצועו גורם נזק למעמדה האזורי של איראן אך זהו נזק שמתרחש באופן טבעי ואינו מקנה לאיראן לגיטימציה להתנגד. [אולם] לא מדובר בהסכם בין שתי מדינות על אזור שנוי במחלוקת, אלא בהסכם על יצירת אזור לערעור מעמדה הביטחוני, הפוליטי והכלכלי של מדינה שלישית [איראן].

 

בעוד האמריקאים הכירו בתבוסה הצבאית והפוליטית באפגניסטן הם מדברים במפורש על המשך המודל של מלחמת פרוקסי כדי לפצות על תבוסתם [שם]. עד מהרה מתברר כי הם סימנו לאזרבייג'ן לתקוף ולארמניה לנהוג סובלנות ולקבל את המצב לאחר המלחמה. יחד עם זאת, בתום 44 ימי מלחמת קראבך הם אמרו שהם תומכים בהסכמים בין אזרבייג'ן לארמניה, מה שאומר שהם עומדים מאחורי המלחמה הזו. במקביל, הכריזה ממשלת אזרבייג'ן על שימוש נרחב בכטב"מי תקיפה ישראלים במלחמה, והצבא הארמני אמר שהכטב"מים הם הסיבה העיקרית לנפגעים הרבים שלהם במלחמה, מה שאומר שמדובר במלחמה אמריקאית-ישראלית. כולם יודעים שממשלת פשיניאן ביירוואן היא מדינה נוצרית המזוהה עם המערב, אך מעניין כי במלחמה זו הרסו אמריקה וישראל את הכוחות והמתקנים של מדינה נוצרית מערבית [ארמניה] ותמכו במדינה מוסלמית [אזרבייג'ן] !האם זה לא מראה על צביעותן? ...

 

האמריקאים רצו במלחמת פרוקסי [בין אזרבייג'ן וארמניה] שיש בכוחם לחולל. מבחינת אמריקה יש להדגיש את גורם ה"אתניות" ולהפוך אותה לנשק מנצח כנגד ההתקוממויות המהפכניות האנטי-אמריקאיות [כמו זו של איראן]. האמריקאים התמקדו זה מכבר במודל הגזענות, ובאזור זה בפאן-טוראניות והם רואים בו "פתרון אפשרי" או ליתר דיוק "החץ שנותר [באמתחתם]". לכן, בהתחשב בתפקידה הבולט של נטיה זו בהתפתחויות בצפון [איראן] ובריכוזה בקווקז ובכוונה לבטא אנטי איראניות ואנטי אסלאמיות בהתנהלות של הרשויות במדינות אלה הרי אנו עומדים בפני מלחמת פרוקסי "קשה למחצה". כאשר [נשיא אזרבייג'ן] אלהאם עלייב מדבר בגלוי בריאיון תקשורתי על נוכחותם הנרחבת של כוחות וציוד ישראלים בקווקז ופתרון משבר נגורנו קראבך הוא למעשה חושף מלחמת פרוקסי.

 

נקודה נוספת שמצד אחד מציגה היבט של מלחמת פרוקסי בהתפתחויות הגבול בצפון מערב איראן, ומצד שני מבטאת את ממדיה והיקפה, היא הפעולות הסעודיות. הסעודים הצהירו במפורש שהם משיקים רשת טלוויזיה [שתפעל] 24 שעות ביממה עבור אזור דוברי התורכית בקווקז בשם "תורכ נשיונל". מדוע מנסה המשטר הסעודי להשיק רשת טלוויזיה בקווקז? תושבי האזור אינם ערביים ואינם סונים והיה הגיוני לפנות למדינה סונית או ערבית. יחד עם זאת ברור שלא ניתן ליישם החלטה זו ללא הסכמה ושיתוף פעולה מצד הממשלות באזור.

 

מטבע הדברים, איראן לא יכולה לשתוק ולהעלים עין מממדי הפעולה המתבצעת בגבולותיה ומהשלכותיה. איראן חייבת להגיב, אולם איך? אין ספק שסכסוך צבאי וגרירת איראן לזירת המלחמה היא מדיניות ידועה של החזית האמריקאית. מצד שני אנו יודעים כי מה שמיועד לקווקז אינו מלחמה צבאית רגילה שלא לדבר על מלחמה אזורית ורב-צדדית. לא מדובר אם כך במלחמה צבאית במובן זה [אלא] אנו מדברים על פעולות שמפריעות לשלום האזור הזה ולאינטרסים של המעצמות שמסביב [איראן].

 

האין זה נכון שממשלת אזרבייג'ן אמרה שכטב"מים וכוחות ישראלים היו מעורבים במלחמה האחרונה בין אזרבייג'ן לארמניה? האין זה שהישראלים התייחסו במפורש לאזרבייג'ן כ"לבנון של ישראל"? טוב מאוד! מכיוון שאנו מדברים על היווצרות איום ביטחוני מובהק נגד איראן, יש לה את הזכות לסכל את המזימה נגדה ולעמוד מולה ללא תיאום עם מקום או איש כלשהם. אופי העימות של איראן די מובן לציונים. מעניין שמוסד ישראלי כתב לפני כמה ימים: "איראן אולי תרצה להגיב באזרבייג'ן על ההתקפות הישראליות בסוריה." המשטר [הישראלי] תוקף אזורים בסוריה תחת הטענה השקרית שסוריה הפכה בסיס לנוכחות כוחות איראניים. המכון הישראלי תוהה האם יש בעיה לאיראן לתקוף בסיס באזרבייג'ן בו יש אולי כוח ישראלי?  

 

כמובן שאיראן יודעת היטב כיצד לנצל את ההתפתחויות לרעת אויביה. איראן מתחילה באופן טבעי במו"מ לפתרון הסוגיה בידידות בין שכנים משני צידי הגבול הצפון מערבי של איראן. אמריקה, תורכיה והמשטר הציוני נכשלו בכל פיתנה שניהלו [נגד איראן] בשני העשורים האחרונים ויצאו מזה בבושת פנים. הם מבצעים הסתה [נגד איראן] בזמן שאין להם את הכוח לסבול ולנהל מלחמה. [הפיתנות של האויב] עלולות לעמוד בפני כישלון על ידי פעולות של איראן, אם [אמריקה ובעלות בריתה] לא יניחו בצד את יצירת הפיתנות [נגד איראן]."[8]

 

המאמץ הדיפלומטי של איראן מול אזרבייג'ן

שר החוץ האיראני עבד אללהיאן: "אנו רגישים מאוד לנושאים גאו-פוליטיים...שינויים בגבולות האזור אינם מקובלים עלינו"

כלפי פנים ובמגעים עם בעלת בריתה של איראן – ארמניה – נקט שר החוץ האיראני, אמיר חוסין עבד אללהיאן, עמדה מתריסה כלפי אזרבייג'ן ותלה את המשבר ביניהן בכך שאזרבייג'ן מכניסה כוחות ישראליים לשטחה נגד איראן. אולם, עם הימשכות המשבר והצורך של איראן בפתרון, אימץ עבד אללהיאן גישה מתונה ופרקטית יותר מול אזרבייג'ן והחל במגעים עם רוסיה ותורכיה בניסיון לקדם הישגים איראניים במסגרת אזורית.

 

שר החוץ עבד אללהיאן אמר בתכנית הטלוויזיה האיראנית "מבט" ב-2.10.2021, שהתרגיל הצבאי "כובשי ח'ייבר" בגבול אזרבייג'ן-איראן הוא מסר לציונים ולטרוריסטים:

"הבענו את דאגתנו מול השלטונות האזרבייג'נים בערוצים דיפלומטיים ברמה הפוליטית, הצבאית והביטחונית. אמרנו להם כי תמיכתנו בשחרור השטחים הכבושים [נגורנו קראבך] היא נושא נפרד וכי אנו שמים לב ליחסים ההולכים וגדלים בין שתי המדינות, אולם, לעולם לא נסבול את [נוכחותו] של המשטר הציוני המזויף ליד גבולותינו ואת פעולותיהם הפרובוקטיביות. איננו סובלים שינוי גיאופוליטי באזור ושינוי גבולות...

 

אנו בממשלת ראיסי מבקשים לפתח שיתוף פעולה עם שכנינו. אנו מבינים את המצב באזרבייג'ן וכמה התערבויות זרות במדינה זו ברורים לנו למדי, בין היתר, המשחקים והידיים המלוכלכות של הציונים וכמה קבוצות טרור. אנו מודאגים מכך שבעתיד הלא רחוק הם ייצרו בעיות גם לאזרבייג'ן. התרגיל הנ"ל נערך נגד פעולות הציונים והטרוריסטים באזור ושלחנו [באמצעותו] מסר לציונים ולטרוריסטים.

 

שה"ח עבד אללהיאן [9]

 


אמרתי לשגריר אזרבייג'ן באיראן בפגישה עימו שהתקיימה ב-30.9.21, שאנו מבינים את סכנת הציונים והטרוריסטים בשטחם נגדם ונגד המדינות השכנות ואנו מצפים שההצהרות הללו [ככה"נ הכוונה לדברי נשיא אזרבייג'ן שאמר שמשאיות איראניות נכנסו לאזור נגורנו-קראבך באופן לא חוקי לפני שחרורו מהכיבוש הארמני בשנה שעברה] יתוקנו על ידי גורמים באזרבייג'ן... אנו רגישים מאוד לנושאים גאו-פוליטיים ואמרנו במפורש לאזרבייג'ן כי איראן עוקבת מקרוב אחר תנועות אלה. שינויים בגבולות האזור אינם מקובלים עלינו..."[10]

 

שר החוץ עבד אללהיאן: "המצב הקריטי בקווקז ונוכחותם של הציונים והטרוריסטים בחלק מהאזור הזה מדאיגה אותנו מאוד"

במסיבת עיתונאים משותפת שהתקיימה לאחר פגישתו של שה"ח עבד אללהיאן עם עמיתו הארמני ב-4.10.2021, אמר עבד אללהיאן שאיראן מודאגת מהמשבר בקווקז וכן מנוכחות המשטר הציוני וקבוצות הטרור שם. הוא הדגיש כי המדינות באזור צריכות לפתור את הבעיות באזור בעצמן:

 

"המצב הקריטי בקווקז ונוכחותם של הציונים והטרוריסטים בחלק מהאזור הזה מדאיגה אותנו מאוד. לא נאפשר להתערבות זרה כלשהי להשפיע על יחסינו עם שכנינו כולל אזרבייג'ן. בהתחשב במצב הנוכחי, האזור שלנו לא יסבול כלל [דרישות] מופרזות חדשות. הבעיות הקיימות באזור צריכות להיפתר על ידי המדינות באזור ללא התערבות זרה".[11]

לריאיון שה"ח עבד אללהיאן בנושא ב-5.10.2021 ראו קליפ ממרי:

 

שה"ח עבד אללהיאן: "איראן מתעקשת שכל מדינות האזור צריכות לנוע בכיוון של דיאלוג"

עם עזיבתו את רוסיה ב-6.10.21 המשיך שה"ח עבד אללהיאן לטעון במסיבת עיתונאים כי נוכחות המשטר הציוני והטרוריסטים בסמוך לגבולות איראן יוצרת קשיים עבור אזרבייג'ן וארמניה וכי על המדינות באזור לנהל דיאלוג ללא התערבות זרה:

 

עם עזיבתו את רוסיה ב-6.10.21 המשיך שה"ח עבד אללהיאן לטעון במסיבת עיתונאים כי נוכחות המשטר הציוני והטרוריסטים בסמוך לגבולות איראן יוצרת קשיים עבור אזרבייג'ן וארמניה וכי על המדינות באזור לנהל דיאלוג ללא התערבות זרה:

"תנועת הזרים, הציונים והטרוריסטים בדרום הקווקז יוצרת קשיים לשכנינו הטובים באזרבייג'ן ובארמניה והשפה שחלק מהגורמים וכלי תקשורת באזור זה משתמשים בה מסייעת לקדם את מטרותיהם של אויבי האזור. בהתייחס לשכנות טובה, איראן מדגישה כי כל המדינות באזור צריכות לנוע לכיוון של דיאלוג ובכך לפתור בעיות ואי הבנות אפשריות, וכולם צריכים להרוויח מאזור בטוח ויציב זה. אין לפגוע בגיאופוליטיקה ובגיאוגרפיה של אזור הקווקז על ידי התערבות זרה..."[12]


שה"ח עבד אללהיאן: "איראן ואזרבייג'ן חייבות למנוע אי הבנות ביחסים בין שני הצדדים... טהראן מצפה שבעיית המעבר של המשאיות [האיראניות] תפתר"

בשיחה עם עמיתו האזרבייג'ני, ג'ייהון ביירמוב, ב-13.10.21 אמר עבד אללהיאן כי "לטהראן ובאקו יש מערכת יחסים ארוכת שנים. שתי המדינות חייבות למנוע אי הבנות ביחסיהן וראוי להמשיך בהם בכיוון נכון וצומח בהקדם האפשרי. טהראן מצפה שבעיית המעבר של המשאיות [האיראניות] תפתר. לטהראן ולבאקו יש אויבים ושני הצדדים לא צריכים לתת להם הזדמנות לשבש את היחסים בין המדינות. יש לפתור את החששות באמצעות דיאלוג ושיתוף פעולה."

 

שר החוץ האזרי השיב כי "היחסים עם מדינות ידידותיות הם בראש סדר העדיפויות של אזרבייג'ן. יש צורך לפתור את הבעיות באמצעות דיאלוג ובאווירה רגועה ולבבית." הוא הציע שגורמי המכס של שתי המדינות ידונו בפתרון בעיות המעבר של סחורות איראניות והדגיש את הטיפול [של אזרבייג'ן] בשחרור שני נהגי משאיות איראנים."[13]

 

בשיחה נוספת בין השניים ב-23.10.201, שיבח עבד אללהיאן את אזרבייג'ן על שחרור שני הנהגים האיראנים ואמר שמדובר במהלך קונסטרוקטיבי שיכול לסלול את הדרך לפתרון אי הבנות בין שני הצדדים. הוא קרא לצעדים חיוביים יותר ולהקלה על תנועת המשאיות האיראניות באזורי הגבול עם אזרבייג'ן, וכן קרא לאמץ גישה חיובית לגבי עתיד שתי המדינות. עבד אללהיאן  קרא להפעיל את הוועדה הכלכלית המשותפת של שתי המדינות בהקדם האפשרי ואמר ש"טהראן נחושה לפתח ולהעמיק ככל האפשר את היחסים הבילטרליים עם באקו. שה"ח של אזרבייג'ן בירך על הצעדים החיוביים שנקטו שתי המדינות לפתרון אי ההבנות וכינה את שחרור שני הנהגים האיראנים ואת הוראת המוסדות הרלוונטיים באיראן בנוגע לחוקי תעבורת הגבול מסר משני הצדדים לפתרון אי ההבנות.[14]

 

המאמץ הדיפלומטי של איראן להישגים בקווקז במסגרת אזורית מול רוסיה ושדרוג היחסים מול תורכיה

בשיחתו עם שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ב-6.11.21 הביע שה"ח עבד אללהיאן תמיכה "במו"מ אזורי במבנה של ה-3+3 (רוסיה, תורכיה ואיראן מול אזרבייג'ן, ארמניה וגיאורגיה) ופורמטים מוסכמים אחרים לפתרון סוגיית הקווקז ופיתוח שיתוף פעולה אזורי."[15]

 

לאחר שהניסיון לגייס את רוסיה להשיב את המצב בשטח לקדמותו לא צלח נאלץ שה"ח האיראני לפנות אל יריבי איראן – התורכים עצמם. ב-15.11.21 הודיע שה"ח עבד אללהיאן במסיבת עיתונאים משותפת עם עמיתו התורכי, צ'אבוש אור'לו, על פתיחת שיחות דיפלומטיות למפת דרכים לשיתוף פעולה ארוך טווח בין טהראן לאנקרה. עבד אללהיאן אמר: "אנו מקדישים תשומת לב מיוחדת ליחסים ההיסטוריים והעמוקים הללו בין שתי המדינות בפיתוח שיתוף הפעולה. נשקול גם את נושאי שיתוף הפעולה המשולש והרב צדדי, בהתחשב ביכולות הקיימות. יש קונצנזוס גדול בין איראן לתורכיה בנושאים אזוריים וחלקנו דעות משותפות בנושאים אלה במהלך השיחות היום. נדונה הגברת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים כמו אנרגיה, תחבורה ותעבורה."[16]

 

הנשיא ראיסי שנפגש עם שר החוץ התורכי אור'לו ב-16.11.21 בקש לגייס את תורכיה לשדרג את שיתוף הפעולה הבילטראלי לאזורי ולקבוע מפת דרכים. זאת, תוך הסוואת הרצון האיראני בהישגים בקווקז בצורך בלחימה משותפת בנוכחות הזרה באזור ובמאבק בטרור.

 

ראיסי אמר: "איראן ותורכיה צריכות להיות מוכנות לשדרג את היחסים מרמתם הנוכחית לשיתוף פעולה מקיף על ידי השלמת מפת הדרכים להגברת שיתוף הפעולה דבר העומד על סדר היום של שתי המדינות. שיתוף פעולה אזורי בין שתי המדינות צריך להפוך לשת"פ בינ"ל וסוג זה של אינטראקציה יכול להיות יעיל במשוואות גלובליות בהתחשב במעמדן החשוב של שתי המדינות. נוכחות זרים גורמת לחוסר ביטחון ולמתח בין האומות והממשלות באזור. כמו כן, הנוכחות בת עשרים שנה של אמריקה באפגניסטן לא הביאה אלא לרצח, שפיכות דמים והרס והתברר שהבעיות של אפגניסטן ניתנות לפתרון על ידי תושבי המדינה הזו ובעזרת שכניהם... המאבק בטרור ובפשע המאורגן יכול להוות מוקד של שיתוף פעולה בין טהראן ואנקרה ואיראן מוכנה להגביר את שיתוף הפעולה בתחום זה. לאיראן יש קשר דתי ותרבותי עמוק וארוך שנים עם אזרבייג'ן ותורכיה מעבר ליחסי השכנות שלה ואסור לנו לאפשר לכמה תנועות זרות לפגוע ביחסים.

 

שרי החוץ של איראן ותורכיה[17]

 


שה"ח התורכי אור'לו השיב כי "אנו מבקשים לבסס ולחזק את שיתוף הפעולה עם איראן כדי להגביר את היציבות ואת יחסי הסחר בדרום הקווקז." הוא קרא לשיתוף פעולה עם איראן במאבק בטרור ולכינון יציבות ושלום באזור.[18]

 

טהראן תומכת בהצעת ארדואן להקים מנגנון אזורי 3+3 בדרום הקווקז

שגריר איראן בתורכיה, מוחמד פראזמנד, הודיע במאמר שפורסם בסו"י אנדולו התורכית ב-23.11.2021, שטהראן תומכת בהצעת הנשיא ארדואן להקים מנגנון אזורי 3+3 בדרום הקווקז. להלן עיקרי הדברים:

 

"טהראן תומכת בהצעת ארדואן מנובמבר 2020 להקים מנגנון לשיתוף פעולה אזורי בדרום הקווקז בהשתתפות אזרבייג'ן, ארמניה וגאורגיה כשלוש המדינות באזור ובנוכחות תורכיה, איראן ורוסיה בפורמט של ה-3+3... יוזמת ה- 3+3 עולה בדיוק בקנה אחד עם העקרונות והיסודות של מדיניות החוץ של איראן, כלומר, פתרון בעיות האזור על ידי המדינות באזור, צמצום המתחים האזוריים, פיתוח שיתוף פעולה ויצירת אזור חזק על ידי סינרגיה של היכולות של המדינות באזור.

 

ממשלת ראיסי הכריזה שהשכנים הם בראש סדר העדיפויות של מדיניות החוץ של איראן ואישרה את העקרונות הללו והסכימה שוב ושוב ליוזמת 3+3 (או 2+3 עד שגיאורגיה תהיה מוכנה להצטרף לקבוצה זו).

 

ראוי לציין שגם במהלך המלחמה בין שתי השכנות הצפוניות של איראן ב-2020, סגן השר החוץ דאז [עבאס עראקצ'י] נסע לבאקו, ולירוואן, כמו גם למוסקבה ולאנקרה כדי להציע הצעה דומה להקים מנגנון לבקרת המתיחות בקווקז, לפתור סכסוכים בצורה הוגנת בדרכי שלום כדי לסיים את כיבוש שטחי אזרבייג'ן ולכונן שלום בר קיימא...

 

ללא ספק, כינון שלום, יציבות, סיום המתחים של 30 השנה באזור האסטרטגי של דרום הקווקז ופתיחת הזדמנויות לפיתוח, סחר, השקעות ותחבורה יועילו לכל המדינות באזור זה...היתרון הגדול ביוזמה זו הוא שאיש מהצדדים הזכאים לא הושאר בחוץ. ראוי לציין כי שלוש השכנות בקווקז, כלומר איראן, תורכיה ורוסיה כבר חוו ניסיון מוצלח בהפחתת המתיחות ושליטה בשפיכות דמים בסוריה."[19]

 



[2] אתר ח'אמנאי (איראן), 3.10.2021

[3] אתר ח'אמנאי (איראן), 3.10.2021

[4] תסנים (איראן), 5.10.2021

[5] תסנים (איראן), 5.10.2021

[6] איסנא (איראן), 1.10.2021

[7] איסנא (איראן), 1.10.2021

[8] כיהאן (איראן), 2.10.2021

[9]  איסנא (איראן), 2.10.2021

[10] איסנא (איראן), 2.10.2021

[11] איסנא (איראן), 4.10.2021

[12] איסנא (איראן), 6.10.2021

[13] איסנא (איראן), 13.10.2021

[14] איסנא (איראן), 23.10.2021

[15]  איסנא (איראן), 6.11.2021

[16] איסנא (איראן), 15.11.2021

[17] איסנא (איראן),  15.11.2021

[18] אתר הנשיא (איראן), 15.11.2021

[19] איסנא (איראן), 23.11.2021

תגיות