המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תבוסת איראן במלחמת נגורנו קראבך 2 (חלק ב'): איומי איראן על אזרבייג'ן, תורכיה וישראל
19/11/2021


תבוסת איראן במלחמת נגורנו קראבך 2 (חלק ב'): איומי איראן על אזרבייג'ן, תורכיה וישראל


מאת א. סביון


הקדמה

חסימת המעבר החופשי מאיראן לארמניה ע"י אזרבייג'ן וגביית תשלומי מכס מצידה מכל משאית שחוצה את הגבול האיראני צפונה לתוך ארמניה דרך המחסומים שהציבה אזרבייג'ן עורר כלפיה גל מחאה קשה באיראן. התקשורת האיראנית שיקפה במשך שבועות את הזעם האיראני על הצעד של אזרבייג'ן אותו כינתה מזימה ישראלית-אמריקאית תורכית-אזרית להביא לשינוי הגבולות בקווקז ולפגיעה בכוחה איראן.


רבים מכלי התקשורת באיראן מכל המחנות תקפו את אזרבייג'ן ואיימו על נשיאה אלהאם עלייב. שופרות המשטר לצד בכירים בהווה ובעבר הזכירו לאזרבייג'ן שהיתה בעבר חלק מהאימפריה הפרסית והזהירו אותה מפני מתן דריסת רגל לישראל בשטחה ומפני שיתוף פעולה צבאי-מדיני עימה. אחדים איימו ביכולתה של איראן לתקוף באלפי טילים את אזרבייג'ן ואחרים ציינו כי שיתוף הפעולה שלה עם ישראל יביא להשמדתה. גם תורכיה ונשיאה ארדואן הוזהרו ע"י הדוברים האיראניים.


איראן חוששת שצעדה של אזרבייג'ן לאיחוד שטחה עם המובלעת האזרית נח'יצ'וואן (מסדרון זנגזור) על חשבון ארמניה – בעלת בריתה של איראן – ויצירת רצף טריטוריאלי עם תורכיה – פטרוניתה של אזרבייג'ן – יביא לעליונות תורכית גיאופוליטית במרחב תוך בלימת איראן וצמצום כוחה צבאית וכלכלית-מסחרית (ראו דוח ממרי תבוסת איראן במלחמת נגורנו קראבך 2 (חלק א') – השלכות גיאופוליטיות וכלכליות). הדוברים האיראניים ציינו שבאפשרות טהראן לעשות שימוש בקלף האתני נגד תורכיה ואזרבייג'ן, קרי, להתסיס את האוכלוסיה האתנית המקומית נגד המשטר והיו אף שהעלו תביעות טריטוריאליות נגד תורכיה.


דוח זה, השני בסדרה, יסקור את איומי איראן כלפי אזרבייג'ן, תורכיה וישראל כפי שבאו לידי ביטוי בשבועות האחרונים. הדוח השלישי יתמקד במאמץ האיראני במישור הדיפלומטי לשפר את המעמד הגיאופוליטי שנפגע.


טהראן ניוז: "טבעי שיש לאיראן מחלוקות בנושאים שונים עם אזרבייג'ן שהייתה חלק מאיראן עד לשנים האחרונות, ועם ממשלת תורכיה אותה היא הצילה מהדחה בהפיכה ב-2016... ללא עזרת איראן, לא משפחת עלייב ולא רג'פ ארדואן היו היום בשלטון"

מאמר המערכת של סו"י "טהראן ניוז" ב-5.10.2021, שכותרתו "מה רוצה המשולש ישראל-תורכיה-אזרבייג'ן?" הדגיש כי איראן לא תאפשר ליריביה במרחב: ישראל, תורכיה ואזרבייג'ן לפעול נגדה צבאית או כלכלית. איראן הסביר טהראן ניוז לא תאפשר לישראל לפעול משטח אזרבייג'ן נגדה כמו גם לא תאפשר לנתק את יחסי הסחר של איראן עם אירופה על ידי יצירת רצף טריטוריאלי בין אזרבייג'ן ותורכיה. היומון הזכיר לארדואן בתורכיה ולעלייב באזרבייג'ן שאיראן היא זו שנחלצה לטובת משטריהם והם חבים לה את שלטונם כיום:

"לפני כמה ימים בראיון לעיתון התורכי "יני שפק", העיר חוסיין קולייב, חבר פרלמנט אזרי, הערות גסות כנגד השלמות הטריטוריאלית של איראן ואמר 'איראן צריכה להיעלם מהמפה!' לאחר אמירה זו, ראה נשיא אזרבייג'ן [אלהאם עלייב] בתרגילים האיראניים בגבול הצפון-מערבי איום על ארצו בטענות שווא וגינה את התערבותה של איראן באזור הקווקז.


די טבעי שיש לאיראן חילוקי דעות בנושאים שונים עם אזרבייג'ן שהייתה חלק מאיראן עד לשנים האחרונות ועם ממשלת תורכיה אותה היא הצילה מהדחה בהפיכה ב-2016. אולם חילוקי דעות אלו קטנים מאוד בהשוואה למשותף בתחומי הכלכלה, התרבות וכו'. התנהגות לא לגיטימית והצהרות בגנות ארצנו מטעם גורמים בבאקו מראים את חוסר הבשלות הפוליטית ואת החישובים הלא נכונים שלהם כלפי איראן. [אלה] חישובים שמתבצעים על ידי המשטר הציוני.


איראן לא תאפשר למדינות המאיימות על ביטחונה הלאומי ושלמותה הטריטוריאלית לפעול צבאית כפי שראינו בהפצצות האחרונות נגד הטרוריסטים בכורדיסטן העיראקית. איראן אינה מתערבת ביחסי החוץ של באקו מכיוון שהיא מאמינה שזה עניין פנימי ואין לו שום קשר לאיראן, אולם, קשריה [של באקו עם ישראל] לא אמורים להפוך לאיום על הביטחון הלאומי של איראן ועל שלמותה הטריטוריאלית.

איראן לא תסבול את נוכחות המשטר הציוני בגבולותיה הצפוניים בשום פנים ואופן ותתמודד עם מי שמאיים על ביטחונה. אין זה משנה אם האיום הוא ממדינות גדולות כמו אמריקה או ממדינה קטנה מאוד באזור [ישראל].


במפה שצורפה למאמר נראים שני שטחי המחלוקת המקווקווים, הדרומי מתייחס למסדרון

זנגזור שמפריד את איראן מארמניה (בירוק) אך מחבר את נחיצ'וואן (חום) לשטח אזרבייג'ן


במתיחות האחרונה בין איראן לאזרבייג'ן, מילאה תורכיה תפקיד חשוב ומכריע. היא מבקשת להחיות את האימפריה העות'מאנית ובמסגרת החייאתה של זו קו הגבול שנקרא "אזור זנגזור", שהפריד בין נחיצ'וואן לאזרבייג'ן, מהווה מכשול רציני להגשמת חלומו ארוך השנים של [נשיא תורכיה] ארדואן והוא מנסה לפתוח במלחמה נוספת בנקודת הגבול המשותפת היחידה בין איראן לארמניה. זאת, על מנת להגשים את חלומו וכדי שתורכיה, אזרבייג'ן, אוזבקיסטן, קזחסטן, קירגיסטן ואוזבקיסטן יתחברו אחת לשנייה ויהיו חלק מהניאו-עות'מאניזם של ארדואן על ידי חיבור נחיצ'וואן לאזרבייג'ן.


אם משאלתו של ארדואן תתגשם סביר להניח שנצטרך לראות שינויים גדולים

בגיאוגרפיה הפוליטית של אזור הקווקז כפי שניתן לראות במפה שלהלן:


ישראל שרוצה מאוד לבודד את איראן הודיעה על תמיכתה הצבאית והכלכלית בתוכנית התורכית-אזרית המשותפת [מסדרון זנגזור] תוך ניצול חלום השווא של ארדואן [בתורכיה] ומשפחת עלייב [באזרבייג'ן]. זאת כדי לנתק לחלוטין את הגישה של מדינתנו לאירופה ולהטיל מגבלות חמורות על הסחר של איראן עם אירופה. במסגרת פרויקט בידודה יצרה ישראל משולש בנוכחות אנקרה, באקו ופקיסטן.


הפרויקט והמטרה המרושעים שהמשולש ישראל-תורכיה-אזרבייג'אן פועל לקדמם סוכלו עד עצם היום הזה הודות לביצוע התרגיל [האיראני] 'כובשי ח'יבר' בצפון מערב המדינה על ידי חיל היבשה של הצבא האיראני, שכן מרכיבי המשולש הזה לא חשבו שהכוחות המזוינים האיראנים יגיבו בצורה רצינית וכבדה. הציוד הצבאי הכבד ביותר של איראן מוצב באזור זה ובמקרה של פעולת שטן מצד הציונים, תורכיה ואזרבייג'ן, נהיה מוכנים לתגובה החזקה ביותר, ובמידה מסוימת הם הבינו זאת.


ארדואן ועלייב לא צריכים לשכוח לעולם עד כמה איראן סייעה לממשלותיהם. שרידותן של שתי הממשלות הללו כיום קשורה לסיוע ההיסטורי [של איראן]. ללא עזרת איראן, לא משפחת עלייב ולא רג'פ ארדואן היו היום בשלטון. לכן, איראן מצפה ששתי המדינות הללו לא ירומו ע"י ההבטחות והשקרים של המשטר הציוני ולא יאפשרו את נוכחותם של יועצים ודיפלומטים ציוניים בארצם.


כמובן ששתי המדינות הללו צריכות לזכור שאיראן השמידה את ארגוני הטרור הגדולים ביותר באזור, כמו דאעש. והיא בוודאי אינה אובדת עצות בעניין ההגנה על ביטחונה ועל האינטרסים הלאומיים שלה. [איראן] תגיב בצורה קשה ורצינית אם מדינה מסוימת תהווה איום על הביטחון והאינטרסים הלאומיים שלה הנחשבים לקווים האדומים של המשטר".[1]


סעדאללה זארעי, חבר מערכת היומון כיהאן, מקורב לחוגי המשטר: "גם לאיראן יש שאיפות גיאו-פוליטיות. לדוגמה, מדוע אררט נמצאת בידי תורכיה?"

סעדאללה זארעי, חבר מערכת היומון כיהאן הבהיר בריאיון שנתן לסו"י איסנא ב-4.10.2021 כי איראן רואה עצמה נפגעת מההסדרים שנקבעו בין אזרבייג'ן וארמניה בתום המלחמה ביניהן. לאחר שציין כי אזור הקווקז היה חלק מהאימפריה הפרסית ולאיראן רגישות כלפיו, הוא הזהיר את אזרבייג'ן, שלא לחבור לישראל ולא לאפשר לה גישה לשטח אזרבייג'ן. בניסיון להרתיע את תורכיה לגבי שאיפותיה בקווקז זארעי הזכיר כי גם לאיראן יש שאיפות טריטוריאליות על אזור אררט שנמצא בידי תורכיה ועל הרצועה המחברת בין תורכיה לאזרבייג'ן וציין כי איראן תשקול תכניות בעלות השלכות ביטחוניות כדי להבטיח ביטחון מתמשך:


"מדיניות [השכנות הטובה מצד איראן] בולטת יותר כלפי מדינות שהציביליזציה וההיסטוריה שלהן היו בשיאן תחת איראן. עם שהיה בעבר חלק מהאומה האיראנית ובודד מאיראן –איראן מכפילה את מאמציה לשמור על קשרים רגשיים ותרבותיים עימו, ולאחר קריסת ברית המועצות תמיד ניסינו לטפל בכל הנושאים שהעלו על ידי אזרבייג'ן, ארמניה, גאורגיה וטג'יקיסטן, כשדובר על איראן והפגנו איפוק מרבי. אולם, כאן אנו רואים כי [מדיניות] השכנות הטובה של איראן נענתה בקונספירציה של אמריקה, ישראל ותורכיה יחד עם אזרבייג'ן והן מנסות ליצור סכסוך סביבתי עבור איראן.


ניכר שההתפתחויות שהתרחשו [בגבול אזרבייג'ן-איראן] אינן עוסקות רק בפתרון המחלוקות בין אזרבייג'ן לארמניה, אלא מייצרות מזימה אזורית [נגד] איראן שאינה יכולה עוד להתנהג לפי כללי השכנות הטובה. עליה לפעול כדי למנוע היווצרות קונספירציה [נגדה]. עניין זה אינו מחוץ לכללי המשפט הבינ"ל. שכנות טובה פירושה ששתי מדינות אינן יכולות להגיע להסכם ומחויבות תוך פגיעה באומה האיראנית, המדינה שלישית


סעדאללה זארעי, חבר מערכת היומון כיהאן, מקורב לחוגי המשטר [2]


כל מדינה יכולה לפעול אם היא עומדת בפני איום הולך וגובר. מצד אחד, התחלנו בשיחות דיפלומטיות שלנו במיוחד עם אזרבייג'ן כדי להראות את רצינות דברינו. ערכנו תרגילים של משמרות המהפכה והצבא בבילוסוואר [עיר בגבול אזרבייג'ן] ובח'ודאאפרין [עיר בצפון מזרח מחוז אזרבייג'ן המזרחית] עם מסר ברור שאם הנושאים לא ייפתרו איראן תיכנס לזירה.


בכל מקרה, גם לאיראן יש שאיפות גיאו-פוליטיות. לדוגמה, מדוע אררט נמצאת בידי תורכיה? האם זה הסכם זמני או קבוע? כולם יודעים שאררט היתה ברשות איראן עד לתקופת רזא שאה [1941] או שהרצועה המחברת את תורכיה לאזרבייג'ן הייתה בידי איראן, ואיראן הייתה סובלנית בעניין זה וכעת יכולה לנקוט בפעולות לגיטימיות להחזרת אזורים אלה. אולי איננו רוצים לקחת את הדברים לרמה הזו אך תורכיה צריכה לדעת שאם היא עושה דבר המזיק גיאו-פוליטית לאיראן, איראן חופשית להגן על האינטרסים והזכויות שלה.


הכיצד הישראלים מדברים על אזרבייג'ן כלבנון של ישראל, האין אין זו בושה עבור אזרבייג'ן? [האם] באקו לא יודעת שעניין זה יוביל לתגובה נחרצת ורצינית מצד איראן [והאם באקו] לא יודעת שתואר כזה מעניק לגיטימציה לאיראן לפעולה צבאית? לכן, אם מתנגדי איראן מתכננים להמריד [נגדה], עליהם לדעת שאיראן חופשיה לשבש את הקונספירציה הזו ויכולה לפעול במסגרת האינטרסים הלאומיים שלה."


זארעי התייחס לתרגיל הצבאי "כובשי ח'ייבר" שאיראן ערכה על גבול אזרבייג'ן ואמר כי "איש אינו יכול למחות על כך.. עלינו לשאוף לשלום בר קיימא שלא יושג אלא אם יוסר תפקיד מתנגדי איראן באזור. אם המדיניות הנוכחית של תורכיה בקווקז תימשך ואמריקה וישראל ימשיכו להתרוצץ באזור, קרי שלא יהיה לנו ביטחון לאורך זמן, ייתכן שכדי ליצור בטחון מתמשך נצטרך לקדם בברכה תכנית בעלת השלכות ביטחוניות [אך] זה נתון לבחירת המדינות שצוינו לעיל".[3]


האתר "כלכלה בריאה": "תורכיה ואזרבייג'ן רוצות להשיג ... שתי מטרות: האחת, לנתק את הגבול היבשתי של איראן עם ארמניה ולחסום את ציר התנועה של איראן לאירופה והשניה, לחבר יבשתית את המדינות המקדמות את האידיאולוגיה של הפאן-תורכיזם".

האתר "כלכלה בריאה" המקורב לחוגים אידיאולוגים קבל גם הוא ב-1.10.2021 על "התכנית שתוכננה בצוות החשיבה המשותף של אמריקה וישראל ושהוצגה לתורכיה ואזרבייג'ן, כמו גם לפקיסטן. כמובן הדיקטטור התורכי ארדואן, הוא מיישם הפרויקט באזור לאור אשליותיו וחלומותיו להחיות את האימפריה העות'מאנית העקובה מדם." האתר הסביר כי "לאחר הפלישה של אזרבייג'ן לארמניה בשנה שעברה ניתנה השליטה בכביש" המחבר את איראן לארמניה "לצבא אזרבייג'ן ומאז הם יצרו בעיות רבות לנהגים ולנהגי המשאיות האיראניים כולל קבלת כופר של 130 דולר מכל משאית.


פעולותיה של אזרבייג'ן נגד האינטרסים הכלכליים והביטחון הלאומי של איראן לא פסקו ובקרוב היא תחסום את הכביש לחלוטין ותנתק את הקרקע והגישה של איראן להעברת [סחורות] לאירופה. כך, תודר איראן מהיתרונות המקרו-כלכליים ומהביטחון של המצאות במסדרון המעבר אסיה-אירופה."


האתר טען כי מוצטפא כמאל אתא תורכ, השליט התורכי, קיבל מרזא שאה, מייסד השושלת הפהלווית באיראן, את השטח שבין תורכיה לנחיצ'וואן האזרית הכולל את הרי אררט (מסומן במפה המצורפת בעיגול אדום תחת הכיתוב "האזור שנתנו לתורכיה"). לטענת האתר "מטרות תורכיה בכיבוש השטח האיראני" היו כדלקמן: "אתא תורכ ביקש להקים חגורת מדינות מיושבת תורכים באזור, וכך על ידי השתלטות על אדמת איראן קשר יבשתית את תורכיה לנחצ'יוואן כאזור מיושב תורכים. מערכת יחסים זו הובילה כעת להיווצרות ברית אנטי-איראנית בין המדינות האלו שנוגדת את האינטרסים הלאומיים שלנו."


במפה במאמ באקתצאד-י סאלם (1.10.21): אזור הרי אררט בעיגול אדום שניתנו לאתא תורכ,

משמאל- תורכיה, מלמטה- איראן, מימין- נחיצ'וואן ולמעלה ארמניה.

­­­­


האתר המשיך וטען כי "תורכיה ונחיצ'וואן מחוברות עם אזרבייג'ן דרך רצועת הגבול האיראנית בגבול עם ארמניה ושתי המדינות, תורכיה ואזרבייג'ן, רוצות להשיג בהתקפה צבאית וכיבוש אזור זה שתי מטרות: האחת, לנתק את הגבול היבשתי של איראן עם ארמניה ולחסום את ציר המעבר של איראן לאירופה והשניה, לחבר יבשתית את המדינות המקדמות את האידיאולוגיה של הפאן-תורכיזם, ישירות וללא צורך באיראן."[4]


במפה במאמר באקתצאד-י סאלם (1.10.21): "הם רוצים להקים נתיב יבשתי ישיר בין

תורכיה-נחיצ'וואן-אזרבייג'ן ע"י כיבוש רצועת הגבול איראן-ארמניה" (מסדרון זנגזור) / קו צהוב.


חוסין דליריאן, עיתונאי המקורב למשה"מ: אם תיפתח מלחמה איראן יכולה לפגוע ב-1000 נקודות באזרבייג'ן בדיוק של מטרים באמצעות 1000 טילים בליסטיים ביום אחד

חוסין דליריאן, עיתונאי לענייני ביטחון המקורב למשה"מ, איים בדף הטוויטר שלו ב-29.9.2021, על אזרבייג'ן שאיראן יכולה לפגוע ב-1000 נקודות מפתח בה אם תמשיך להתעמת עם איראן. להלן תרגום ציוציו:


"זוהי רק השערה!

תניחו ששלהבת המלחמה תידלק ונסתכסך עם אזרבייג'ן, איראן יכולה ביום אחד לפגוע ב-1000 נקודות מפתח בדיוק של מטרים, באמצעות 1000 טילים בליסטיים, וזה אומר מלחמה של יום אחד!

למעשה, התור של יתר כלי [המלחמה] כלל לא יגיע.

אל תתייחסו יותר מדי לדברי הבל, ותו לא".[5]


הציוץ זכה לביקורת ולכן הסביר דאליריאן כי מדובר רק בהשערה וכי יכולותיה של איראן מתוכננות לעימות מקיף עם אמריקה:

"חלק מתחו ביקורת על הציוץ הזה!


ראשית, 1000 הטילים הבליסטיים האלה ביום הם היכולת שלנו ופשוט ציינתי זאת. שנית, יכולתה של איראן מבוססת על עימות כולל עם אמריקה. לכן, נוכח מעצמה כזו [אמריקה] אל תאמרו דברים חסרי ערך גם אם חברתה (החברה בנאט"ו) [תורכיה] תיכנס למערכה [נגד איראן]."[6]


שופר המשטר כיהאן: "איראן לא תסבול שינויי גבולות"

שופר המשטר, כיהאן, האשים ב-27.9.2021 את ישראל וארה"ב בתכנון מזימה נגד איראן על גבולותיה הצפון מערביים בדמות כינון ברית בלתי נראית בין ארה"ב, תורכיה, אזרבייג'ן, ארמניה והמשטר הציוני, שמטרתה להביא לשינוי גיאופוליטי עם השלכות אסטרטגיות נגד איראן ורוסיה. להלן עיקרי הדברים:


"ההתפתחויות בגבול הצפון מערבי של איראן עשויות להשפיע מאוד על המשקל הפוליטי של איראן ורוסיה באזור הקווקז ואף מעבר לו. מה שמתרחש כעת בגבולותיה הצפון מערביים של איראן הוא כינון ברית בלתי נראית בין אמריקה, תורכיה, אזרבייג'ן, ארמניה והמשטר הציוני, שמטרתה להביא לשינוי גיאופוליטי בעל השלכות אסטרטגיות נגד איראן ורוסיה.


כוחות הצבא של אזרבייג'ן חוסמים את ציר גוריס-קאפאן בארמניה ואינם מאפשרים מעבר כלי רכב כבדים איראניים לארמניה, דבר המהווה פגיעה בריבונות איראן וארמניה, ואם זה יימשך, זה יצמצם בסופו של דבר את תפקידה של איראן באזור. יצירת המתח בגבולות הצפוני [של איראן] יכולה להתרחב עד לים הכספי.


במקביל לאינטראקציות אלה, שפת התקשורת והחוגים הבלתי רשמיים לכאורה - שהם למעשה ההצהרות הרשמיות של אזרבייג'ן – החלה לכלול מילים עוינות ואף ילדותיות [נגד איראן]. זאת, בעוד שאיננו יכולים להשוות, בלי כוונה להשפיל, את גודלה של הרפובליקה הזאת [אזרבייג'ן] לגודלה של איראן, שכן יחסי הכוחות בלתי הגיוניים לכן, אנו מסיקים שהעומד מאחורי האירועים האלה הוא זרם מבשר רעות שאפשר לאנשים מסויימים באזרבייג'ן להתרברב.


מחיקת קו הגבול בן 21 הקילומטרים בין איראן לאזור הארמני, כמו גם מחיקת הגבול הארמני באזור זה, שאירעה ככל הנראה בשל כניעת מחוז סיוניק הארמני לאזרבייג'ן [במלחמת נגורנו קראבך 2020] מסבך את מצבה הגיאופוליטי של איראן באזור הקווקז.


בהתחשב בנטייתה האתנית של תורכיה ועיניה החומדות את חופי הים הכספי ממזרח וממערב, ובהתחשב בהשפעת המשטר הציוני בשלושת העשורים האחרונים באזרבייג'ן וארמניה, השפעה שיש לה גם ממדים צבאיים [שכן] זהו משטר ידוע לשמצה שהפך לאחד הצדדים העיקריים שמוכר נשק לשתי הרפובליקות הללו [אזרבייג'ן ותורכיה], ואפילו מכירת נשק אמריקאי לשתי ממשלות אלו [אזרבייג'ן ותורכיה] הותנתה ברכש צבאי מהמשטר הזה [ישראל], ובהתחשב במאמציה הרציניים של אמריקה ליצור משבר בגבולות איראן – עצימת העינים מצד איראן לנוכח ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות מצפון לגבולותיה תגרום לה נזק וסכנות.


לכן, אין בשום פנים ואופן לאפשר לאזרבייג'ן לפרש את ההתפתחויות החריגות והקונספירטיביות הללו במונחים של הסכם בין שתי מדינות [אזרבייג'ן וארמניה] ולטעון לריבונות בעניין זה. שכן השכנות הטובה והאינטרסים של הצד השלישי [איראן], שזה כלל בינלאומי מקובל ומודגש בכל המוסכמות, מופרים כאן לחלוטין.


אמריקה מתאמצת זמן רב להביא לשינוי גיאו-פוליטי בחלק אחד של האזור ולאחר מכן להביא אותו לידי ביטוי בשאר האזור, לכן, אם יתרחש כאן שינוי – האזור כולו יעמוד בפני איומים גיאו-פוליטיים.

בינתיים, הממשלה הארמנית ו[ראשה ניקול] פשיניאן, הנחשב לדמות פרו-מערבית בהשוואה לממשלה הקודמת, הצטרפו לפרויקט אמריקה-תורכיה מתוך תקווה הזויה להשיג הטבות פוליטיות וכלכליות, בעוד שזו [למעשה] בגידה בארמניה. ממשלת פשיניאן מתנחמת בהבטחות אמריקה ותורכיה, שאם תמסור את מחוז סיוניק [לאזרבייג'ן] היא תוכל ליהנות מיחסים תקינים וחסרי דאגות עם אזרבייג'ן ותורכיה ולבסס את שלטונה.


מאידך גיסא, ארמניה הצטרפה לתכנית החתרנית [נגד איראן] בהבטחה כי צפון קראבך תישמר ברפובליקה של ארמניה במקום סיוניק. מצד אחד, לא ניתן לפתור בעיות בנות מאה שנים בין הארמנים לתורכים בהסכם פוליטי. מצד שני, בסצנה זו, ארמניה מעניקה שתי נקודות זכות גיאו-פוליטיות ו[מקבלת] הבטחה ליציבות מעמד גיאוגרפי שכבר יש לה. בעסקה זו ארמניה מאבדת את [בת] שכונתה איראן, בה היא יכולה להשתמש במקרה של איום מצד תורכיה או אזרבייג'ן או גאורגיה, וגם מוותרת לאויב שלה על מחוז רגיש בעל היבט של מעבר סחורות, זאת, כשלא ניתן לפצות על נזק גיאו -פוליטי וגיאו אסטרטגי זה בהבטחות כלכליות או פוליטיות. במקביל, ארמניה, מקבלת הבטחה על צפון נגורנו -קרבאך – שהיא שליש מ[שטח מחוז] נגורנו -קרבאך – בעוד שלאחר קביעת סיוניק כמחוז של אזרבייג'ן היא עלולה בהחלט לעמוד בפני התקפה מצד באקו על צפון קראבך, והיא [ארמניה] תאבד בקלות את החלק הארמני הזה ותהיה מוקפת בשטח יריביה. למעשה, פאשיניאן מתכנן בגידה היסטורית ומשבר קבוע נגד ארמניה.


אנליסטים רבים אומרים כי [נשיא תורכיה] ארדואן ומפלגתו מראים בהדרגה את פניהם האמיתיות לאחר סיבוב אסלאמיסטי ואח"כ סיבוב פרו-רוסי, ואין לפניהם כל קשר לאסלאמיזם או למזרחיות. בזירה זו תורכיה, כחברה בנאט"ו, מבצעת למעשה את המשימה המסורתית של הרחבת ההשפעה של ברית אירופאית-אמריקאית זו אל תחום ההשפעה של רוסיה כמו גם אל תחום ההשפעה של איראן, כלומר אסיה התיכונה. האמריקאים בינתיים מסתמכים על הרעיונות הגזעניים של ארדואן ולמעשה משתמשים בו ומנסים להשיג עמדה אסטרטגית במערב הים הכספי ולמעשה באזור דרום הקווקז.


אמריקה מבקשת להחליש את מעמדן של שתי אויבותיה - איראן ורוסיה - באזור דרום הקווקז ובקצה המערבי של הים הכספי, על ידי הרחבת היחסים הסמויים עם הרפובליקות האזרית והארמנית ולפתור זמנית את העוינות ביניהן - על ידי ריסון זמני של אזרבייג'ן ופיתוי ארמניה.


בסצנה זו, במקום נוכחות ישירה וגלויה משתמשת אמריקה ביחסים הבטחונים בני שלושים השנים של המשטר הציוני עם שתי הרפובליקות של אזרבייג'ן וארמניה. למרות שסטטיסטיקה מדוייקת אינה זמינה, דיווחים רבים מצביעים על הנוכחות הביטחונית הגדלה של המשטר הישראלי, במיוחד באזרבייג'ן ובמרכזה 'בסיס [חיל] האוויר קבלה'. מספר כוחות הביטחון הישראלים הוא בין 500 ל -1,000 בעוד שהמשטר הפושע הזה צבר השפעה משמעותית בעשור האחרון בעמודי התווך של הרפובליקה של אזרבייג'אן ומשפחת [הנשיא] אלהאם עלייב, בצורה כזו שמנהיגים ציוניים מכנים את אזרבייג'ן 'לבנון של ישראל' ואמרו שבדרך זו הם יכולים להעסיק את איראן באתגר גבולות ביטחוני לטווח ארוך ולהפחית את השפעתה באזור...


ממשלות תורכיה ואזרבייג'ן לוקחות סיכונים גדולים שעלולים להפיל אותן למשבר קיומי לפני שיגרמו משבר לאחר. ממשלת עלייב מתמודדת עם אוכלוסייה של שישה מיליון שיעים, והם ללא ספק קרובים למרכז השיעי [איראן], וממשלת ארדואן בתורכיה מתמודדת עם כ-23 מיליון שיעים עלווים.


איראן מעולם לא רצתה להשתמש ביכולות אלה [קרי, לעורר התנגדות בקרב אוכלוסיות אלה] כדי להזהיר את ארדואן או עלייב. בניגוד אליהם ובהתבסס על עקרונות המוסר שלנו שמרנו על שכנות טובה עד כדי כך שבשתי הזדמנויות הצלנו את ממשלות שתי המשפחות הללו [ארדואן ועלייב] מהרס.

אלהאם עלייב בהחלט זוכר ששיתוף הפעולה הביטחוני בין איראן לרוסיה סיכל את מהפכת הקטיפה האמריקאית בראשות ג'ורג' סורוס נגד ממשלת אזרבייג'ן, והוא למעשה סיכל נחרצות את הפרויקט האמריקאי לשינוי ממשלות אסיה התיכונה והאזור.


ארדואן גם זוכר שאיראן והגנרל השהיד [מפקד כוח קודס קאסם] סולימאני הם שמנעו מההפיכה שנתמכה על ידי אמריקה נגדו ונגד מפלגת הצדק והפיתוח שלו להצליח. עד כה, לא רק שמעולם לא נקטנו צעדים נגד ממשלות תורכיה ואזרבייג'ן אלא שתמיד תמכנו בהן. הן ארדואן והן עלייב יודעים שידי איראן אינן קצרות מכדי לסכל את המזימה הזו. איראן יכולה לשבש מזימה מצערת זו שתוכננה עבורה.

האירועים בגבול הצפוני של איראן מדיפים ריח של מזימות אמריקאיות-ישראליות ש"שיחקו" בארדואן בצורה אחת ובעלייב בדרך אחרת. אולם זה לא משחק שאיראן ורוסיה יכולות להתעלם ממנו. ארדואן ועלייב צריכים לדעת ש"כבוד הדדי" אינו צ'ק פתוח שניתן להם [בלבד]."[7]


סרטון/ נשיא אזרבייג'ן, אלהאם עלייב, ליד כטב"מ ישראלי:

ב-3.10.21 חשבון הטלגרם "אזריהא" המקורב לאתר חדשות אזרבייג'ני פרסם סרטון המראה את נשיא אזרבייג'ן עלייב עם כטב"מ ישראלי הארופ בגבול איראן. (ראו קישור) https://vimeo.com/646633942/187a8f0a5a


מומחה לעניינים בינ"ל המקורב למשה"מ חסן האניזאדה: "נשיא תורכיה, ארדואן, מבקש ... לבנות מחדש את האימפריה העות'מאנית בפעולותיו האחרונות שביצע ולנקום באיראן על ידי שיתוף פעולה עם אלהאם עלייב וגרירת ישראל לאזור"

חסן האניזאדה, מומחה לעניינים בינלאומיים המקורב למשה"מ, סקר בריאיון לסו"י איסנא ב-7.10.2021, את האינטרסים של יריבותיה של איראן לפעול נגדה בנסיונן לשנות את יחסי הכוחות באזור והזהיר כי איראן יכולה להשתמש בקלף האתני נגד אזרבייג'ן ותורכיה, להלן עיקרי הדברים:

"המשולש המשטר הציוני-תורכיה-אזרבייג'אן מבקש מזמן לשנות את הגיאופוליטיקה של אזור דרום הקווקז וכל אחד מהם מנסה לצור על איראן באזור גיאוגרפי באמצעות דומיננטיות רבה יותר באזור זה.

המשטר הציוני מנסה להשתלט על ארביל, על דרום הקווקז, הים הכספי ועל המפרץ הפרסי, ולהפעיל לחץ על איראן על ידי יצירת חגורה פיזית. מצד שני, תורכיה, ישראל ואזרבייג'ן מנסות להותיר את איראן במצור בגבולותיה הצפון מערביים כדי למנוע את חדירתה לארמניה ולמרכז אסיה, זאת על ידי יצירת שיתוף פעולה ומנגנון ביטחוני וצבאי.


המלחמה בין אזרבייג'ן לארמניה שהביאה ניצחון יחסי לנשיא אזרבייג'ן, אלהאם עלייב, שהשתלט על נגורנו-קרבאך, גרמה לו לנחישות רבה יותר [בנסיונו] לכבוש את נח'יצ'יבאן וחלקים אחרים של נגורנו-קרבאך, ולמנוע [כך] את חדירת איראן לארמניה. זה גורם לגאווה לנשיא אזרבייג'ן וראינו שהוא מסר הצהרות עוינות [כלפי איראן].


מצד שני, המשטר הציוני רוצה שיהיו כמה בסיסים ליד הגבולות עם איראן והתמרונים שנערכו [בספטמבר 21'] בשיתוף פעולה עם תורכיה ופקיסטן התקיימו במסגרת זו. ישראל מנסה ליצור אתגרים עבור איראן על ידי נוכחות באזור זה.


נשיא תורכיה, ארדואן, מבקש גם הוא לבנות מחדש את האימפריה העות'מאנית בפעולותיו האחרונות שביצע ולנקום באיראן על ידי שיתוף פעולה עם אלהאם עלייב וגרירת ישראל לאזור. למעשה, שלושת המשטרים הללו מבקשים לשנות את השחמט הגיאוגרפי של האזור כדי לנתק את קשרי איראן עם דרום הקווקז ומרכז אסיה...


איראן יכולה להשתמש בכלים שיש לה במדינות ההן ולשבור את המשולש המרושע הזה כדי להתנגד לישראל ולעלייב. ל-70% מאזרחי אזרבייג'ן יש אמונה דתית באיראן. 20 מיליון מאזרחי תורכיה הם כורדים ומתנגדים לשלטונו של ארדואן ועלולים ליצור [לו] בעיות בעתיד. בל נשכח שאיראן סייעה לאזרבייג'ן בשלושים השנים האחרונות. היא גם תמכה בשלטונו של ארדואן בהפיכה 2016 והמשך שלטונו של ארדואן נובע מסיוע איראני, אך הוא הוכיח כי הוא לא נכנס דרך דלת הידידות. התמרון האחרון, שכותרתו "כובשי ח'יבר" שנערך בצפון מערב המדינה הוא תגובה מוחצת לנוכחותה הבלתי לגיטימית של ישראל באזור".[8]


מומחה לעניינים בינ"ל, עמאד אבשנאס: "ישראל מאחורי הקלעים של ההתפתחויות באזרבייג'ן... זהו הימור גדול שעושה אזרבייג'ן ועלול להוביל להשמדתה"

בריאיון שהעניק מומחה לעניינים בינ"ל, עמאד אבשנאס, לסו"י איסנא ב-6.10.2021, האשים את ישראל בטענה שזו עומדת מאחורי הקלעים במתחים האחרונים בין איראן לאזרבייג'ן, והזהיר את זו בטענה שהאירועים הללו הם "הימור גדול שעושה ועשויים להוביל להשמדתה". להלן עיקרי הדברים:

"העוסקים בנושאים אזוריים יודעים שאזרבייג'ן אינה גדולה מספיק כדי להטריד את איראן. למעשה, מסיבות שונות, [ישראל] מסיתה את אזרבייג'ן לערב את איראן בעימות והם [ישראל] ירצו להיכנס לזירה כתמיכה באזרבייג'ן. הלא אין יכולת כזו לאזרבייג'ן [להילחם עם איראן לבדה]. אירוע זה הוא הימור גדול שעושה אזרבייג'ן ועלול להוביל להשמדתה. ראינו מה תורכיה וישראל עשו בסוריה. אולם לאזרבייג'ן אין את הכוח לעמוד נגד אירוע כזה [לבדה].


במקרה של נגורנו-קרבאך הם חשבו שהם יכולים לפעול נגד איראן. ישראל ותורכיה עומדות מאחורי אירועים אלה ואולי הצבא של אזרבייג'ן לא נכנס פעמים רבות [לזירה]. אך איראן תמכה באזרבייג'ן ועמדה על זכויותיהם [של אזרחי אזרבייג'ן] וכתוצאה מכך סוכלה התוכנית שהן [ישראל ותורכיה] תכננו.

לאחר אירועים אלה היינו עדים למהלכים אחרים באזור זה. אחת מהן הייתה החרמת משאיות איראניות. סוגיה אחרת היא שתורכיה מנסה לכבוש חלק מארמניה בשיתוף פעולה עם אזרבייג'ן ולהביא לניתוק הקשר בין איראן לאירופה לחלוטין. כידוע, הן [תורכיה ואזרבייג'ן] מנסות כבר זמן רב להרחיק את דרך המשי מאיראן ולמתוח אותה לאירופה דרך תורכיה.


בעקבות התפתחויות אלה נראה כי אזרבייג'ן משתפת פעולה עם תורכיה בנושאים כאלה וייתכן שהיא מיישמת את הוראות תורכיה. ראינו שישראל הקימה שורה של בסיסים באזור כדי לסכן את ביטחון איראן. חלק מפעולות הטרור שהתרחשו אפילו הונחו על ידי בסיסים ישראלים. דוגמה לכך היא [חיסול] פח'ריזאדה [ראש תכנית הגרעין האיראנית שחוסל ב-27.11.2020]. החקירות הראו כי הכטב"מים שהוכנו לחיסול[ו] נכנסו לאיראן דרך אזרבייג'ן על ידי ישראל ולמעשה, בסיס הריגול הישראלי באזרבייג'ן הדריך את [הכטב"מים].


איראן ניסתה לפתור את הסוגיות באמצעות דיפלומטיה, אך נראה שבאקו לא הבינה שהיא משחקת באש. [אזרבייג'ן] הזמינה את תורכיה ופקיסטן לערוך תרגילים צבאיים בים הכספי בעוד שעל פי הפרוטוקול אסור למדינות הים הכספי להזמין מדינות אחרות לערוך תמרונים כאלה באזור. למעשה, אזרבייג'ן הפרה את ההסכם הזה. לכן, התמרון שאיראן ביצעה בצפון מערב המדינה ["כובשי ח'ייבר"] יכול להיחשב תחילת התגובות של איראן".[9]


סעיד ח'טיבזאדה, דובר משרד החוץ: תמרון חיל היבשה של הצבא "כובשי ח'ייבר" "מתבצע למען השלום והיציבות של האזור כולו"

סעיד ח'טיבזאדה, דובר משרד החוץ, התייחס להאשמות שהעלה נשיא אזרבייג'ן, אלהאם עלייב, בריאיון לסוכנות הידיעות התורכית אנאדולו ב-27.9.2021, לפיהן "משאיות איראניות נכנסו לאזור נגורנו-קראבך באופן לא חוקי וקבוע לפני שחרור אזור זה מהכיבוש הארמני בשנה שעברה,"[10] וטען כי "למרות שקיימים יחסים טובים ומכובדים בין שתי המדינות ודרכי התקשורת הרגילות בין שני הצדדים הם ברמה הגבוהה ביותר זה מפתיע [שעלייב] יתבטא בצורה כזו... איראן תמיד הצהירה כי היא מתנגדת לכל כיבוש של שטח והדגישה את הצורך בכיבוד שלמותן הטריטוריאלית של מדינות וגבולות המוכרים בינ"ל. שמירה [על כללי] שכנות טובה היא אחת הנושאים החשובים ביותר ש[המדינות] השכנות צריכות להתייחס אליה".


לדבריו, תמרון הצבא "כובשי ח'ייבר" הוא "עניין של הממשלה והוא מתבצע למען השלום והיציבות של האזור כולו. אכן, ברור שאיראן לא תסבול את הנוכחות של המשטר הציוני [שהיא לשם] הצגה בסמוך לגבולותיה ובהקשר זה היא תנקוט בכל פעולה שנראתה לה נחוצה לביטחונה הלאומי."[11]


עלי מוטהרי, יו"ר המג'לס לשעבר: "כדאי לאזרבייג'ן לשוב לחיק אמה – איראן – במקום לבגוד בה פן תקבל את אותו לקח שלמד סדאם"

עלי מוטהרי, סגן יו"ר המג'לס לשעבר, קרא ב-1.10.2021 לאיראן להתנגד לתכנית "הבוגדנית של אזרבייג'ן, תורכיה וישראל" ולאזרבייג'ן קרא לשוב "לחיק אמה – איראן, במקום לבגוד בה":

"איראן חייבת להתנגד בכל מחיר לתוכנית הבוגדנית של אזרבייג'ן, תורכיה וישראל ליצירת מסדרון זנגזור שמשמיד את גבול ארמניה עם איראן וחוסם את אחד מנתיבי איראן לאירופה. במקום לבגוד באמה – איראן – כדאי לאזרבייג'ן לשוב לחיק אמה פן תקבל את אותו לקח שלמד [נשיא עיראק] סדאם".[12]



סגן יו"ר המג'לס, עלי ניכזאד: "דעו כי אנו, צבא האזרים, מצייתים לפקודת מנהיג המהפכה האסלאמית [ח'אמנאי האזרי במוצאו]"


סגן יו"ר המג'לס, עלי ניכזאד, הגיב בטוויטר ב-24.9.2021 לחבר הפרלמנט האזרבייג'ני, אלמאן מוחמדוב, שאמר 'האיראנים אומרים לנו לא לשחק בזנב האריה [דימויה של איראן בפי אזרחיה]! אנו נחתוך להם את הזנב, אם יש להם' והזהיר את אזרבייג'ן לא לחפש אחר הרפתקאות נגד איראן:

"אני אומר להם קראו קצת היסטוריה כדי לדעת מה עלה בגורלם של המנהיגים שסמכו על אמריקה ועל הציונות. אל תתנו לתשוקה שלכם להרפתקה להכריע אתכם מכיוון שאנו מאוד אוהבים היסטוריה ואת הזהות שלנו. דעו כי אנו, צבא האזרים, מצייתים לפקודת מנהיג המהפכה האסלאמית [ח'אמנאי האזרי במוצאו]."[13]


סו"י תסנים/ קריקטורה: "לשחק בזנב האריה [איראן]"

גם סו"י תסנים המקורבת למשה"מ הגיבה לדברי חבר הפרלמנט האזרבייג'ני מוחמדוב ופרסמה ב-28.9.2021 קריקטורה ובה חבר הפרלמנט האזרבייג'ני מוחמדוב בדמות יתוש עיוור נשען על מקל עיוורים אל מול איראן המיוצגת כארי זועם רובץ שנופף בזנבו בספר היסטוריה. בכיתוב למעלה: "כבוד המלך, ברשותך באתי לחתוך את זנבך" בכיתוב למטה: "עיין בהיסטוריה כדי לדעת מה עלה בגורלם של מנהיגים שסמכו על אמריקה וישראל".[14]


קליפ ממרי/ מומחה ליחב"ל ר'לאם זאדה: ישראל מאחורי תכנית הגבול של אזרבייג'ן, איראן תעניש את אזרבייג'ן ותורכיה אם יהיה צורך

המומחה לעניינים בינ"ל, חמיד רזא ר'לאם זאדה, האשים בראיון לערוץ טלוויזיה איראני-אופוק TV ב-3.10.21 את ישראל שהיא עומדת מאחורי תוכניות תורכיה ואזרבייג'ן לבנות כביש בין אזרבייג'ן לנחצ'יבאן ובכך למעשה למחוק את הגבול של איראן עם ארמניה. במידת הצורך, אמר, איראן תעניש את אזרבייג'ן ותורכיה.

ראו קליפ ממרי


קליפ ממרי/ הדיפלומט האיראני לשעבר, אמיר מוסוי: "אל לאזרבייג'ן לשחק באש"

הדיפלומט האיראני לשעבר, אמיר מוסוי, קרא לאזרבייג'ן לא "לשחק באש" עם איראן שמאבדת סבלנותה והאשים אותה בהתרת פעילות דאעש משטחה נגד איראן. ראו קליפ ממרי:




[1] טהראן ניוז (איראן), 5.10.2021

[2] איסנא (איראן), 2.6.2021

[3]איסנא (איראן), 4.10.2021

[4] אקתצאד-י סאלם (איראן), 1.10.21

[7] כיהאן (איראן), 28.9.2021

[8] איסנא (איראן), 7.10.2021

[9] איסנא (איראן), 6.10.2021

[10] איסנא (איראן), 27.9.2021

[11] איסנא (איראן), 28.9.2021

[14] תסנים (איראן), 28.9.2021

תגיות