מחלוקת במצרים סביב תיקון בחוק המאפשר מתן אזרחות למשקיעים במדינה
מאת י. גרף
הקדמה
מצרים הנאבקת במשבר כלכלי מתמשך נקטה לאחרונה בצעד יוצא דופן לגיוס משקיעים זרים - תיקון בחוק האזרחות המאפשר לתת למשקיעים זרים אזרחות מצרית תמורת השקעותיהם במדינה.
למעשה, כבר לפני שנה באוגוסט 2018, אישר הנשיא, עבד אל-פתאח אל-סיסי, תיקון לחוקים העוסקים במתן אזרחות מצרית – חוק מספר 89 (משנת 1960) וחוק מספר 26 (משנת 1975). תיקון זה קבע כי ניתן להעניק אזרחות לאדם שהפקיד שבעה מיליון לירות מצריות במהלך חמש שנים בבנק מצרי.[1]
ב-31.7.19 אישר הנשיא אל-סיסי תיקון נוסף של החוק המעניק הקלות נוספות למתן אזרחות מצרית למשקיעים זרים. התיקון החדש קובע כי ראש הממשלה יוכל להעניק אזרחות לכל זר אשר רכש נדל"ן מן המדינה, או שהקים מיזם להשקעה, או שהפקיד מכספו בבנק המרכזי – זאת מבלי להגדיר סכום מינימלי להשקעה. עוד נקבע בתיקון, כי הגשת הבקשה לאזרחות תהיה כרוכה בתשלום עשרת אלפים דולר וכי המבקש יוכל לשמור על סודיות.[2]
תיקון חוק האזרחות, שהחל כאמור לפני שנה, עורר כבר אז ביקורת במצרים מצד גורמים פוליטיים, חברי פרלמנט ועיתונאים שראו בכך זילות של האזרחות המצרית ופגיעה בכבודה. ביקורת זו נשמעה שוב בעקבות התיקון הנוסף שאושר ביולי השנה, ושכאמור נתן הקלות נוספות למתן אזרחות מצרית למשקיעים זרים, אם כי ראוי לציין שהיא היתה מעטה ופושרת יותר. מותחי הביקורת טענו כי האזרחות המצרית אינה נקנית בכסף וכי מי שראוי לה הוא זה שמוכן להקריב את חייו למען המדינה. חלקם האשימו את המשטר כי הוא מוכר את האזרחות המצרית תמורת עשרה אלפים דולר, ואחרים הביעו חשש כי התיקון בחוק, עלול להוביל להשתלטות של האזרחים החדשים על עמדות השפעה במדינה ואף להשתלטות של "הציונים" עליה ולסיכון ביטחונה הלאומי.
המשטר מצידו שב וטוען כי מטרה התיקון בחוק האזרחות היא לשקם את הכלכלה ולהגדיל את הכנסות המדינה תוך שהוא הודף את החששות הביטחוניים.
דוח זה יסקור את הוויכוח במצרים על רקע השינויים בחוק האזרחות בשנים 2018 ו-2019.
בכירים במשטר המצרי מצדיקים את מתן האזרחות למשקיעים זרים: המהלך יסייע כלכלית למצרים
בכירי המשטר ניסו להציג את התיקונים שנעשו בחוק האזרחות כמהלך חיובי חשוב שיעודד השקעות במדינה ובכך גם ימריץ את הכלכלה המצרית וישקם אותה, זאת תוך שהם הודפים את החששות הביטחוניים מפני אזרוח גורמים זרים. כך למשל, יו"ר ועדת הביטחון וההגנה של הפרלמנט, כמאל עאמר, שיבח את התיקון והבטיח שהוא יתרום לצמיחה הכלכלית ולביטחון לאומי.[3] בדברים לטלוויזיה המצרית הדגיש עאמר כי "אין שחר לשקרים שנפוצים בנוגע למתן אזרחות מצרית בתמורה לעשרת אלפים דולר". בתגובה לחששות כי גורמים זרים שיקבלו אזרחות מצרית יגיעו לתפקידים פוליטיים רמים הוא אמר כי מי שקיבל אזרחות לא יוכל לנצל את זכויותיו הפוליטיות במשך 5 שנים.[4]
גם חבר הפרלמנט סאמי רמדאן, אמר כי זהו מהלך "שיעודד מאד השקעות וצמיחה כלכלית", והבהיר כי המהלך איננו מסכן את הביטחון הלאומי של מצרים וכי המשקיע המתאזרח יהיה תחת פיקוח ביטחוני חזק.
גם יו"ר סיעת תמיכה במצרים, סיעת הרוב בפרלמנט, עבד אל-האדי אל-קצבי, ציין כי לתיקון בחוק יש ריסונים ברורים, המאפשרים לממשלה לשלול את האזרחות ממשקיע, אם נמצאה הצדקה חוקית לכך.[5]
יחיא אל-כדואני, חבר הוועדה להגנה ולביטחון לאומי בפרלמנט המצרי אמר ל-BBC, כי "מטרת החוק היא לפתוח אופקים חדשים לזרים שחפצים להשקיע במצרים... יש כ- 5 מיליון זרים שחיים על אדמת מצרים שבוודאי יכולים להרוויח מהחוק הזה." בתגובה לחששות הביטחוניים מהתיקון לחוק אמר אל-כדואני כי האזרחות תינתן רק למי שראוי לה.
הוא הדגיש כי היחידה הממשלתית שתוקם ובסמכותה לבדוק את כל הבקשות לקבלת אזרחות כוללת נציגים ממספר גופים ביטחוניים, והיא תבחן כל בקשה לגופה. הוא הבהיר כי שר הפנים רשאי לשלול את האזרחות מזר שקיבל אותה במידה שביצע פעולות שפוגעות בביטחון הלאומי וזאת לאחר אישור של ראש הממשלה.[6]
גם לפני שנה היה ניסיון מצד הממסד המצרי להצדיק את מתן האזרחות תמורת השקעה כספית. שר האוצר, מוחמד מעיט, שהתייחס לביקורת על שינוי החוק בריאיון לטלוויזיה המצרית, הסביר את חשיבותו של השינוי, שיביא ל"הזרמת כספים בעורקי הכלכלה המצרית", אך הדגיש כי הקריטריון הכספי איננו הקריטריון היחיד וכי מתן אזרחות מצרית כמו גם שלילתה, היא זכות ריבונית של המדינה, כפי שמקובל גם בכמה מדינות באירופה.[7] כמאל עאמר, ראש ועדת ההגנה והביטחון הלאומי בפרלמנט, ביקש להרגיע את המתנגדים שחוששים מפני פגיעה בביטחון המדינה, באמרו לאתר אל-מובתדא, כי "בכוחות הביטחון אין אנשים בעלי אזרחות כפולה ומתן אזרחות לאדם, אין פירושה כי גם אשתו וילדיו יקבלוה, אלא אם הם גרים במצרים".[8] יו"ר הפרלמנט עבד אל-עאל טען כי המתנגדים לתיקון החוק, שהתקשורת יצרה בהלה סביבו, כלל לא קראוהו וביקש מחברי הפרלמנט להבהיר לציבור את האמת לגביו.[9]
הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי נדרש בעצמו לנושא בשנה שעברה, כאשר נשאל בוועידת הצעירים שהתקיימה בקהיר ב-29.7.18, האם אינו חושב שהתיקון לחוק פוגע בביטחון הלאומי של מצרים, והשיב כי "להענקת האזרחות יהיו כללים ברורים והנושא ייבדק מכל ההיבטים כדי למנוע סכנות".[10]
התיקון לחוק האזרחות שנעשה לפני שנה זכה למעט מאמרי תמיכה, שהצדיקו אותו והסתייגו מן הביקורת עליו ומן הטענות בדבר הנזקים שיגרום. למשל, עבד אל-מונעם סעיד, יו"ר מועצת המנהלים של היומון אל-מצרי אל-יום, כתב במאמרו מה-7.8.18 כי התיקון לחוק הוא צעד הגיוני שיסייע להגדיל את הכנסות המדינה ובעיקר יסייע לתושבים אשר כבר נמצאים במצרים ואינם אזרחים בה. הוא כתב: "לא ניתן להבין את חוק מתן האזרחות לזרים אלא כחלק ממדיניות נוספת להגדלת מקורות ההכנסה כדי להתמודד עם האתגרים [העומדים בפני המדינה]...מה שמצרים עשתה איננו חידוש, אלא זו אחת הדרכים שנקטו מדינות רבות לפנינו. אם נוסיף לכך את האתגרים והשאיפות הקשורים במציאות המצרית הרי המהלך המצרי הופך להיות הגיוני, ואין בו דבר שממנו נראה כאילו המדינה המצרית התעוררה בבוקר כדי לחפש אחר דרך לסחור בזהות ובאזרחות המצרית."[11]
גורמים המתנגדים לתיקון: זרים יכבשו עמדות פוליטיות; לאזרחות ראוי רק מי שהקדיש את דמו למען הארץ
למרות ניסיונות המשטר להצדיק את התיקון שנעשה בחוק האזרחות נראה שלא הכל השתכנעו ורבים, גם בתוך הפרלמנט, מתחו על כך ביקורת.
כך למשל, חבר הפרלמנט הית'ם אל-חרירי, המרבה לבקר את הממשלה, לגלג על המחשבה שניתן למשוך אנשי עסקים זרים למצרים, בזמן שאנשי עסקים מצליחים במצרים שולחים את ילדיהם להתחנך בחו"ל.[12] גם לפני שנה כאשר הפרלמנט אישר את התיקון הראשון בחוק שאפשר למשקיעים זרים לקבל אזרחות מצרית יצא אל-חרירי נגד התיקון: "התביישתי בכך שהפרלמנט אישר את התיקון בחוק, והפך את האזרחות המצרית לסחורה הנמכרת ונקנית בתמורה ללירות..." [13]
חבר הפרלמנט טלעת ח'ליל תקף גם הוא את התיקון בחוק באמרו: "יש התכתשויות וטלטלות רבות במדינות שמקיפות את מצרים, ואין זה ראוי שנאשר את החוק הזה ונפתח את [שערי] הארץ בפני אנשים שמעוניינים למשל להלבין כספים או שמרחפים סביבם חשדות פוליטיים". ח'ליל העריך כי אין סיבה שאי מתן אזרחות יהווה מכשול בפני משקיעים זרים והביע חשש מכך ש חוק כזה ינוצל פוליטית ויסב נזק לביטחון הלאומי של מצרים. הוא גם הביע חשש שהתיקון בחוק קשור לעסקת המאה ונועד לאזרח פלסטינים במצרים באמרו: "יותר מכל אני חושש מכך שתוענק אזרחות לפלסטינים בתפוצות, ואני מודע לחלוטין לכך שאין פרטים מלאים אודות העסקה הזאת, אך חששותיי בכל זאת לגיטימיים".[14]
חבר פרלמנט נוסף, מוסטפא בכרי, טען כי "יש [למצרים] מקורות הכנסה רבים ומגוונים וכי לאזרחות המצרית היקרה ראוי רק מי שהקדיש את דמו למען הארץ הזאת."[15]
ראוי לציין כי חבר הפרלמנט מוסטפא כמאל אל-דין הציע להחריג ישראלים ופלסטינים מהחוק ולא לאפשר להם להתאזרח, אולם הצעתו נדחתה.[16]
יו"ר מפלגת הרפורמה והפיתוח והמועמד לשעבר לנשיאות מצרים, מוחמד אנואר סאדאת, אחיינו של הנשיא המנוח אנואר סאדאת, טען כי מתן אזרחות לזרים תמורת כסף הוא "רעיון לא מקובל". הוא הדגיש כי "האזרחות לא נקנית בכסף בגלל הרגישות שבה ויהיו לכך השלכות כלכליות וחברתיות, מסוכנות על מרקם החברה ועל מרכיביה". לדבריו, "המצב הכלכלי קשה ביותר ככל שיהיה – אין פירושו כי יש לתת את האזרחות תמורת כסף שמקורותיו מפוקפקים ושמעל בעליו מרחף סימן שאלה. לו רצינו לתתה רק למשקיעים כדי לעודד את אווירת ההשקעות במצרים, אז יש להציב תנאים מדויקים ומחושבים או לחילופין להעניק זכות שהייה לזמן ארוך כדי להימנע ממכשולים או משברים שאנו עלולים להתמודד עמם בעתיד. ישנן דרכים ושיטות שונות שבאמצעותן אנו יכולים להשיג הכנסות מלבד מתן אזרחות לזרים". הוא גם תהה "מי יבקש את האזרחות [המצרית]? האם האזרח האמריקאי או הצרפתי זקוקים למשל לאזרחות זו?" כמו כן הוא הזהיר מפני "הסכנה שאנשים שניתנה להם אזרחות יגיעו למשרות חשובות במדינה, כמו הפרלמנט ומוסדות מדינה אחרים" וטען כי זהו עניין "שיש לתת עליו את הדעת עוד לפני הנסיבות הכלכליות [של מצרים]".[17]
גם ארגון האחים המוסלמים הביע התנגדות לתיקון בחוק. בכתבה שפורסמה באתר מפלגת החירות והצדק, הזרוע הפוליטית של הפלג הוותיק של האחים המוסלמים, נכתב כי מטרת החוק היא "לתת את האזרחות ליהודים במיוחד לאלה שעזבו את מצרים מרצון או מכפייה לאחר כיבוש פלסטין והקמת מולדת לאומית להם בהכרה של בריטניה". הכתבה ציטטה את עורך הדין האופוזיציונר עמרו עבד אל-האדי אשר טען כי החוק יאפשר הענקת אזרחות לישראלים תמורת עשרת אלפים דולר, ו"אין זה מוזר, שכן לאל-סיסי יש שורשים יהודיים".[18]
עיתונאים המתנגדים לשינוי בחוק: האזרחות אינה נמדדת בכסף, זו מכירה פומבית של מצרים
ביקורת על התיקון בחוקים המאפשר למשקיעים זרים לקבל אזרחות מצרים עורר ביקורת גם בעיתונות המצרית.
ראוי לציין כי בעקבות התיקון הראשון בחוקים שנעשה לפני שנה הביקורת היתה רחבה ומשמעותית יותר מצד כותבים רבים במצרים, כולל ביומון הממסדי אל-אהראם[19], שטענו כי הדבר מעמיד את האזרחות המצרית למכירה, פוגע בכבודה של מצרים, ועלול להזיק למרקם החברתי שלה. לעומת זאת, כיום לאחר התיקון הנוסף בחוקים שלמעשה הקל עוד יותר על משקיעים זרים לקבל אזרחות מצרית הביקורת היתה מעטה יותר ופושרת יותר. לא מן הנמנע שהדבר קשור להשתלטותו של המשטר המצרי על אמצעי התקשורת במדינה ולכך שהוא משתיק כל ביקורת עליו.[20]
יוסרי עבד אל-עזיז, כותב וחוקר מצרי החי בגרמניה, פרסם ב-10.6.19 מאמר באתר החדשות העצמאי "הרשת הערבית", בו יצא נגד התיקון בחוק האזרחות וטען כי זו "מכירה פומבית" של מצרים. הוא אף הציג תיאוריית קונספירציה לפיה התיקון נועד לגרום להגירת אזרחים מצריים מן המדינה ולהחליפם באחרים. כך כתב: "האם עלינו להבין מהחלטה זו על שאיפה להחליף את העם המצרי בעם אחר?! האם זה הסוד שעומד מאחורי ההכבדה על תושבי מצרים באמצעות הידוק טבעת העוני והנזקקות סביב צווארם, לצד השליטה הביטחונית החזקה, כדי להכריחם להגר לחו"ל... לאחר שהאופק לעתיד טוב יותר עבורם ועבור ילדיהם בארצם ייסגר?!...
האם זכותנו לדעת מה הדבר הבא שתמכור מצרים, והאם תתקיים מכירה פומבית?! ומי עתיד לקבל את התמורה?! ומי יישא בנטל החובות ויפרע אותם או לפחות את הריביות שלהם אשר מצרים טובעת בהם?! [אלו הן] שאלות תמימות של אזרח מצרי החרד ופוחד שמא תישלל ממנו התקווה האחרונה לשוב לחיות במולדתו, אחרי שאחרים ישללו ממנו את זכותו לאזרחות המצרית, לאחר שיקנו אותה ממי שמציעים [היום] למכור אותה בשוק לכל המרבה במחיר. האם בעתיד נראה לראשונה פרסומות שכמעט לא ראינו בעולם כולו, בנוסח: 'אזרחות למכירה (האזרחות המצרית))!' ומה יהיה אחר כך?!"[21]
אל-שאפעי מוחמד בשיר מרצה למשפט בינ"ל באוניברסיטת אל-מנצורה, טען במאמר שפרסם ביומון המצרי אל-ופד, כי האזרחות המצרית לא יכולה להימדד בכסף וראוי לה מי שנאבק למענה. לדבריו, "האזרחות המצרית יקרה הרבה יותר מקניית נדל"ן או הפקדת סכום כסף עבור ממשלת מצרים, ורק מי שנאבקו [כדי לקבל את] האזרחות המצרית מודעים לכך[22]... את ערך האזרחות המצרית מבינים רק מי שנלחמו ונהרגו למען מצרים, כלומר מי שהקדישו את חייהם למען המולדת. [האזרחות] לא נמכרת תמורת נדל"ן כפי שקובע התיקון החדש לחוק, ואנו דורשים מן הפרלמנט לא לאשרו. אנחנו גם מבקשים מהנשיא להתנגד ל[תיקון] החוק, שכן המולדת שלנו מצרים והאזרחות שלה יקרים לאין ערוך מחופן לירות מצריות."[23]
אחת התגובות הקשות נגד תיקון חוק האזרחות ב-2018 הייתה של דאליא יוסף, חברת פרלמנט, אשר פרסמה ב-19.7.18 ביומון אל-וטן מאמר חריף נגד התיקון לחוק האזרחות, אשר הוסר מהאתר, כנראה בשל דבריה בגנות התאזרחותם של תושבים מארצות שכנות – בהן ארצות ערביות - הנמצאות על סף קריסה. כך כתבה: "מדוע שיהיה מצרי ממוצא אפגני נציג בפרלמנט? או מצרי ממוצא תימני נציג במועצות המקומיות?...
ומה לגבי הנטל הנוסף על מנגנוני הביטחון המצריים? עליהם מוטלת האחריות לוודא שמי שמבקש אזרחות [מצרית] כשיר מבחינה ביטחונית להצטרף לחברה שלנו. האירועים הבינ"ל הוכיחו שלא קיים שיתוף פעולה בינ"ל שמאפשר לנו לסתום את הפרצה הזו שדרכה יחדרו אנשים שמאיימים על שלום החברה [המצרית]. איננו זקוקים בשום אופן [לתואר] 'מצרי ממוצא [כזה]' או 'מצרי ממוצא [אחר]' מתוך רשימה ארוכה של מדינות שעומדות לקרוס, עם כל הערכתי והכבוד שאני רוחשת למדינות האלה...".[24]
עמרו אל-שובאכי בעל טור ביומון אל-מצרי אל-יום, כתב במאמרו מה-22.7.18, כי אזרחות איננה נקנית בכסף, ומצרים צריכה למצוא דרכים אחרות למשוך השקעות אליה, וכי התיקון הזה לחוק רק יזיק לתדמיתה בעיני משקיעים. כך כתב: "שום מדינה - עשירה או ענייה, צפונית או דרומית, ערבית או מערבית - לא העזה לקשור בין קבלת אזרחות שלה לבין פיקדון כספי, אלא רק להציב שורה של תנאים קשים כדי לזכות באזרחותה... קבלת אזרחות במדינה כלשהי איננה עסקה מסחרית שהאדם משלם עליה ומקבל אזרחות, היא דווקא סוג של השתייכות להיסטוריה, לתרבות ולשפה של מדינה שלמה. ולמי שמחליט כי הדברים הללו אינם חשובים [אני אומר]... 'ההבנה' [המוטעית] הזו [שניתן למכור אזרחות] מפחיתה את ערכך ולפיכך גם את תדמיתך בעולם... למרבה הצער, חוק האזרחות תמורת פיקדון מפליא ומזיק... זאת, משום שעם מעט מאמץ והרבה תבונה אנו יכולים להיות מוקד משיכת השקעות רבות מבלי ליצור את הרושם של מדינה שמוכרת את אזרחותה תמורת מעט כסף."[25]
[1] אל-אהראם (מצרים), 16.7.2018, אל-יום אל-סאבע (מצרים), 15.8.2018.
[2] הבקשה לאזרחות תבחן בוועדה שיקים משרד ראש הממשלה, וזו תיתן תשובה בתוך שלושה חודשים, לאחר שתוודא כי מתן האזרחות אינו פוגע בביטחון המדינה. לאחר אישור הבקשה, תינתן לאדם שהגיש אותה אשרת שהייה במצרים לתקופה של חצי שנה, עד להשלמת תהליכי אזרוחו .אל-יום אל-סאבע (מצרים), 7.7.2019
[3] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.6.2019
[4] https://gate.ahram.org.eg, 12.6.2019
[5] אל-שורוק (מצרים), 7.7.2019
[6] bbc.com, 11.7.2019
[7] אל-שורוק (מצרים), 16.7.2018
[8] mobtada.com, 18.7.2018
[9] gate.ahram.org.eg, 16.7.2018
[10] אל-ופד (מצרים), 29.7.2018
[11] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 7.8.2018
[12] אל-שורוק (מצרים), 7.7.2019
[13] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 15.7.2018.
[14] bbc.com, 11.7.2019
[15] אל-שורוק (מצרים), 7.7.2019
[16] rassd.com, 11.7.2019
[17] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 11.6.2019
[18] fj-p.com, 17.7.2019
[19] למשל, אנואר עבד אל-לטיף, אל-אהראם (מצרים), 24.7.2018.
[21] arabnn.net, 10.6.2019
[22] בשיר מספר לאחר מכן סיפור על מצרים שנולדו לאם מצריה ולאב פלסטיני ולא נחשבו לאזרחים מצרים ולפיכך לא מצאו עבודה, עד אשר שונה החוק בשנת 2014 והם הפכו לאזרחים.
[23] אל-ופד (מצרים), 15.6.2019
[24] אל-וטן (מצרים), 19.7.2018
[25] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 22.7.2018