כללי

 

ערב ביקור פומפאו בלבנון, הממשלה בשליטה פוליטית מלאה של חזבאללה תוך השלמה ושיתוף פעולה מצד מחנה ה-14 במרץ, סעודיה וארה"ב

מאת כ. יעקב

הקדמה

ב-31 בינואר 2019 נפל דבר בלבנון. תשעה חודשים לאחר הבחירות לפרלמנט קמה ממשלה שבה לחזבאללה ולבעלי בריתו יש רוב גדול. ולאחר מאבקים פוליטיים פנים לבנוניים ומאבקי השפעה חיצוניים בין הציר בראשות סעודיה לציר שבראשו איראן.[1] מתוך 30 שרים (4 מהם נשים) חזבאללה ובעלי בריתו קיבלו 18 תיקים, 3 מהם של חזבאללה ובהם תיק הבריאות החשוב וזאת חרף התנגדות עזה של ארה"ב.  גם תיק העקורים, שבאמצעותו רוצה סוריה לחדש את השפעתה בלבנון, נמסר לבעלי בריתו של חזבאללה. לעומת זאת ראש הממשלה סעד אל-חרירי ומחנה ה-14 במרץ השלימו עם המהפך הפוליטי ההיסטורי ושיתפו פעולה עמו וקיבלו 11 תיקים.

 

יצוין כי אף שחזבאללה מיוצג בממשלה ב-3 תיקים בלבד הוא הצליח ליצור עם בעלי בריתו רוב גדול בממשלה ושליטה פוליטית בלבנון.

 

בעקבות הקמת הממשלה, הביעו אנשי מחנה ה-14 במרץ חשש כי זו תפעל לעקיפת הסנקציות על איראן וחזבאללה, צעד שיגרור תגובה קשה נגד לבנון מצד ארה"ב והציגו את לבנון כמדינה שאיבדה את ריבונותה לטובת חזבאללה ובעלי בריתו, השולטים בה תוך ניצול הנשק שברשותם והתמיכה האיראנית.

 

גם בסעודיה הובעה דאגה מהרכב הממשלה החדשה בלבנון, אולם בעוד העיתונות הסעודית מותחת ביקורת חריפה על הרכבה ובמיוחד על כוחו של "חזבאללה הטרוריסט" בתוכה, הגורמים הסעודים הרשמיים בירכו על הקמתה.

 

ארה"ב הביעה את מורת רוחה מהתחזקותו הפוליטית של חזבאללה אך ספק אם תנקוט צעדים נגדו. לפני הקמת הממשלה הביעה ארה"ב התנגדות נחרצת למסירת תיק הבריאות לידי הארגון, אך אף גורם פוליטי בלבנון לא הצליח למנוע זאת. נראה כי ארה"ב לא תוכל לעקוב אחר העברת כספים מממשלת לבנון לארגון ולסכלה. אשר לסיוע לצבא לבנון. ארה"ב הודיעה כי תמשיך לתמוך בו בשל רצונה לחזק את השלטון הרשמי במדינה, אף שמעתה השלטון הרשמי במדינה הוא בשליטת חזבאללה והצבא כפוף לשר הגנה המקורב לחזבאללה.

 

חזבאללה – ההשפעה מתרחבת[2]

  

יצוין כי בדרכו לכיבוש השלטון באמצעים דמוקרטיים נקט חזבאללה מדיניות נטולת התלהמות  והוא ממשיך להתמקד בנושא שעליו יש קונצנזוס - המאבק בשחיתות – אליו הוא מפנה את עיקר מרצו הפוליטי. מזכ"ל הארגון, חסן נאסרללה, אף השווה את חשיבות הטיפול בנושא זה לחשיבות המאבק בישראל.

 

דוח זה יסקור את התחזקות חזבאללה במישור הפוליטי בדרכו לשלטון.

 

השליטה הצבאית של חזבאללה בלבנון והתרחבותה מחוץ למדינה

כבר שנים רבות שחזבאללה נתפס כגורם הצבאי החזק ביותר בלבנון ומעמדו התחזק עוד יותר לאחר שניכס לעצמו את יציאת צה"ל מלבנון בשנת 2000 ואת יציאתו ממנה לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006, כשנאסרללה הכריז כי השיג ניצחון על ישראל. עוצמת חזבאללה באה לביטוי בכך שברשותו כוח מרתיע של יותר מ-120 אלף טילים שהפעלתם תגרום לישראל נזק כבד, גם אם הדבר עלול להוביל להרס טוטלי של לבנון. בנוסף, חזבאללה ממשיך לקבל נשק מאיראן, הוא מעורב בעימותים צבאיים בסוריה, מכין חזית לחימה נגד ישראל ברמת הגולן ומקיים שת"פ צבאי עם החות'ים בתימן[3] ועם ארגון הפוליסריו בסהרה.[4] חפירתו את המנהרות בגבול עם ישראל מלמדת כי הוא אינו מהסס לקרוא תיגר על צבא לבנון ולהביך את מנהיגי המדינה, תוך הפרה בוטה של החלטת מועצת הביטחון 1701 שהביאה את מלחמת לבנון השנייה ב-2006 לסיום מוסכם.[5]

 

הישגיו הפוליטיים של חזבאללה בדרכו להשגת השלטון בדרכים דמוקרטיות

מאז כניסת חזבאללה לחיים הפוליטיים ניתן ללמוד כי הארגון איננו מסתפק עוד בהגמוניה צבאית בלבנון אלא חותר לשלוט בה בכל התחומים. ביטוי לכך ניכר בעובדה שהיה זה חזבאללה אשר קבע כי מישל עון יהיה נשיא לבנון. לפני הבחירות לפרלמנט במאי 2018, פעל הארגון כדי לשנות את שיטת הבחירות ובכך להגדיל את כוחו הפוליטי, צעד שתרם לזכייה שלו ושל ובעלי בריתו, ברוב גדול בפרלמנט.

 

לפי חלוקת התיקים, מחנה ה-8 במרץ - הכולל גם את חזבאללה, תנועת אמל השיעית ואת סיעתם של הנשיא, מישל עון ושר החוץ ג'ובראן באסיל - נהנה מיתרון בולט. הוא קיבל 18 תיקים (מתוכם 3 תיקים לחזבאללה ו-3 תיקים לתנועה השיעית אמל) למול 11 שקיבל מחנה ה-14 במרץ (המחנה הפרו-סעודי הכולל את סיעת אל-מסתקבל של רה"מ סעד אל-חרירי, הכוחות הלבנוניים של סמיר ג'עג'ע והמפלגה של המנהיג הדרוזי וליד ג'ונבלאט). שרה אחת, עצמאית, מונתה בהסכם בין אל-חרירי לבאסיל.

 

ההישג החשוב ביותר של מחנה ה-8 במרץ היא שליטתו על יותר משליש ממשרדי הממשלה (11 שרים),  דבר המאפשר לו להטיל וטו על כל החלטה שלא ירצה בה (השליש המבטל). יתרה מזו, גם בתוך הקואליציה יש לחזבאללה שליטה שכן בעלי בריתו (עון ובאסיל) יידרשו להסכמת הארגון כדי לבטל החלטה שלא ירצו בה מאחר ששני שרים מתוך ה-11 הם פרו סורים ולא יצביעו אוטומטית עם באסיל ועון נגד עמדת חזבאללה.

 

הישגו של חזבאללה ניכר גם באיכות תיקיו. חרף התנגדות ארה"ב, קיבל הארגון את תיק הבריאות עתיר התקציבים, כשבראש המשרד עומד ג'מיל ג'בק, בעבר רופאו האישי של נאסרללה. הישג נוסף לארגון הוא מינויו של אליאס בו צעב לשר ההגנה שנתקבל בביקורת בשל "הזדהותו עם חזבאללה" [6] ומסירת תיק העקורים לשר פרו-סורי. חזבאללה ובעלי בריתו דוגלים בשיבת העקורים בלי להתנות זאת בפתרון מדיני בסוריה תוך שיתוף פעולה הדוק של לבנון עם המשטר הסורי, ואילו מרכיבי  ה-14 במרץ דורשים פתרון מדיני לפני שיבת העקורים והם מסתייגים מן הניסיונות של סוריה לחדש את השפעתה בלבנון באמצעות נושא העקורים. חלקם נימקו את ההסתייגות מנרמול עם סוריה באופיו הרצחני של המשטר הסורי וכן בעובדה שסוריה תייגה מנהיגים בלבנון ובהם סעד אל-חרירי כטרוריסטים.[7]

 

בפרק הזמן שבין הבחירות לפרלמנט (4 במאי 2018) להקמת הממשלה ב-31 בינואר 2019 פעל חזבאללה במתינות אך בעקביות כדי לקדם את יעדיו. בתחילה ישב הארגון על הגדר והשקיף כיצד בעל בריתו ג'ובראן באסיל פועל לגימוד המפלגה הנוצרית הכוחות הלבנוניים (בראשות סמיר ג'עג'ע) ולהחלשת השפעתו של מנהיג העדה הדרוזית וליד ג'ונבלאט שנאלץ לוותר על תיק אחד מהשלושה שהיו מיועדים לו ולמסרו לידי נציג דרוזי אחר, המקורב ליריבו בהנהגת העדה, טלאל ארסלאן.

 

כאשר נדמה היה שרוב המחלוקות במו"מ הקואליציוני נפתרו, הגיח חזבאללה ותמך בדרישת ששת חברי הפרלמנט הסונים ממחנה ה- 8 במרץ לקבל תיק בממשלה, חרף התנגדות ראש ממשלת המעבר סעד אל-חרירי לוותר על בלעדיותו בייצוג העדה הסונית.

 

בצעדו זה השיג חזבאללה כרסום נוסף במעמדו של ראש הממשלה סעד אל-חרירי כנציג העדה הסונית, כשכפה עליו שר סוני ממחנה ה-8 במרץ הפרו-סורי; ובכך מימש את יכולתו לוודא שדבר לא יזוז בלבנון ללא הסכמתו.      

 

השלמה של מחנה ה- 14 במרץ וסעודיה עם הקמת הממשלה

אמנם מחנה ה-14 במרץ והעיתונות הסעודית  השמיעו דברי ביקורת וחשש מפני הרכב הממשלה החדשה בלבנון, אך אין לכך כל משמעות משום שהם השלימו עם ההרכב הזה ועם העובדה שהשליטה הפוליטית בלבנון נתונה בידי חזבאללה ובעלי בריתו. הביקורת התבטאה בנושאים האלה: [8]  

 

1. השפעת איראן (חזבאללה החליף את "הכיבוש" הישראלי בכיבוש איראני-סורי).
2. לגיטימציה לנשקו של חזבאללה ולהשתלטותו הצפויה על הצבא.
3. חפירת המנהרות עלולה להביא למלחמה עם ישראל;
4. סיוע לאיראן בעקיפת הסנקציות האמריקניות ובכך סיכון לכלכלתה של לבנון שכן גם היא עלולה נתונה לסנקציות.

 

לקראת ביקור פומפאו – כיצד תנהג ארה"ב כלפי לבנון

מול ההשפעה האיראנית בלבנון הגבירה ארה"ב את פעילותה ונציגי הממשל ביקרו בלבנון בעת האחרונה כדי לנסות לצמצם את המעורבות האיראנית בסיוע ללבנון. הנציגים האלה הודיעו על הספקת נשק מדויק לצבא לבנון והדגישו כי ימשיכו לתמוך בו.[9] עוזר מזכיר המדינה האמריקאי דיויד סטרפילד קרא ללבנון לנקוט מדיניות עצמאית שלא תוכתב לה ע"י גורמים חיצוניים ושתשרת את האינטרסים שלה בלבד.[10] הוא הבהיר כי ארה"ב תמשיך ללחוץ על איראן להסיג את כוחותיה ואת כוחות חזבאללה מסוריה. עוד אמר כי  ארה"ב תעקוב אחר פעולות הממשלה והחלטותיה כדי לוודא שהן משרתות את האינטרס של לבנון ואינן מושפעות מחזבאללה שמאחוריו עומדת איראן וכן כדי לוודא שחזבאללה אינו מנצל את שותפותו בממשלה כדי לעקוף את העיצומים נגדו. אולם הצהרות אלה הן חסרות כל משמעות מעשית.[11]

 

לקראת ביקור פומפאו בלבנון סביר שהוא ילחץ על הממשלה החדשה בלבנון לא להיענות לתכתיבי חזבאללה, ואולם בה בעת יודיע על המשך מדיניות הסיוע לצבא לבנון ובכך ישלים עם שליטת חזבאללה ואיראן בלבנון ואף ישתף עמה פעולה במישור המעשי והמדיני, אף שחזבאללה נחשב לארגון טרור עפ"י  החוק האמריקני.