סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי למחצית הראשונה של שנת הלימודים 2018-2019
הקדמה
מכון ממרי סקר את ספרי הלימוד הקטרים במקצוע "חינוך אסלאמי", למחצית הראשונה של שנת הלימודים 2018-2019 בכיתות א'-יב' בבתי הספר הממלכתיים של קטר. הספרים הודפסו ואושרו על ידי ועדות של משרד החינוך וההשכלה הגבוהה שלה ומפורסמים באתר האינטרנט של המשרד.
ספר הלימוד בחינוך אסלאמי לכיתה ח' (מימין) ולכיתה א'
על כתיבת הספרים, הנושאים את סמל של משרד החינוך הקטרי ועריכתם, פיקחו בכירים במשרד בראשות ד"ר עבדאללה עלי אל-מרי, ראש המחלקה להוראת החינוך האסלאמי במשרד החינוך, ובספרים לכיתות א - י' אף מצוין כי זכויות היוצרים שייכות למשרד החינוך הקטרי. בנוסף, בכל הספרים מופיעה בעמוד הראשון תמונתו של אמיר קטר, תמים בן חמד אאל ת'אני, לצד מילות ההמנון של קטר. בספרים לכיתות יא' ו-יב' מופיע בעמוד זה גם הדגל של קטר לצד הסבר על משמעות צבעיו ועיצובו.[1]
מתוך הספר לכיתה א' (מימין) ולכיתה יב'
ההקדמות של ספרי הלימוד לחינוך אסלאמי מציגות את הספרים כספרים שמשרד החינוך ערך מחדש והתאימם לרוח העידן המודרני, במטרה ליצור הלימה בין הצורך ללמד את התלמיד את הדת ומקורותיה, לבין האתגרים המודרניים שמציבה התקופה והמטרות אותן מציג "חזון קטר 2030" שאימצה קטר בשנת 2008 ושואף לפיתוח החברה והאדם. כך למשל נכתב בהקדמה לספרי הלימוד של כיתות א'- י': "בשלב זה, בו נתונה מדינתנו האהובה ואומתנו הערבית והאסלאמית, ולנוכח חזון קטר 2030 וההתפתחויות הנוכחיות, לא היה מנוס אלא לבחון כיצד ניתן להפיק תועלת מהדת שלנו, האסלאם, מהקוראן ומהסונה – לצורך חינוך הדור הצעיר המוסלמי, באופן אשר יהלום את האתגרים הנוכחיים והצפויים [בעתיד]. היתה עלינו חובה להציג את מקורות החינוך האסלאמי כך שיתאימו לצרכי התקופה [הנוכחית] ובדרך שתשקף את המטרות והשאיפות [לחולל] תחייה פוליטית-חברתית-חינוכית במדינת קטר..."
דברים דומים נכתבו גם בהקדמה לספרי כיתות יא' ו-יב': "... היה הכרח להכין תכניות לימוד שישקפו את המטרות והשאיפות [לחולל] תחייה פוליטית, חברתית וחינוכית בקטר. על בסיס זה... הטילה מועצת החינוך [במשרד החינוך] על מיטב חכמי הלכה ומומחי החינוך מאוניברסיטת קטר, מהמועצה העליונה לחינוך ומתחום ההוראה, ובהשתתפות משרד ההקדשים והעניינים האסלאמיים, לגבש תכניות לימוד שיגשימו את השאיפות האלה...".
בעמודים הראשונים של הספרים לכיתות יא' ו-יב' יש גם הסבר על חזון 2030 של קטר, השואף להפוך את קטר עד לשנה זו, "למדינה מתקדמת המסוגלת להשיג פיתוח בר קיימא", על בסיס ארבעה יסודות: "פיתוח אנושי, פיתוח חברתי, פיתוח כלכלי ופיתוח סביבתי". מצוין כי במסגרת הפיתוח אנושי קטר חותרת לכמה יעדים ובהם: תושבים משכילים, מערכת חינוך מתקדמת ומצטיינת, מחקר אקדמי בשיתוף פעולה עם ארגונים בינ"ל ומכוני מחקר בולטים ולהבטיח לעצמה תפקיד בולט בזירה הבינ"ל בתחום התרבותי והאינטלקטואלי.
יתרה מכך, בהקדמה לספרים של כיתות א' - י' אף נכתב כי מחברי הספרים הקפידו במהלך כתיבתם לכלול בהם את הצרכים של כל חברה מוסלמית, כמו למשל ביסוס הזהות והתרבות האסלאמית והערבית, אך גם "פתיחות תודעתית כלפי התרבויות האחרות ולא הסתגרות עצמית", וכן "לפתח את ערכי אהבת הטוב והיופי, הבאת תועלת לאחר ודאגה לסביבה."
ואולם, סקירת ספרי הלימוד הללו, ובפרט הספרים המיועדים לחטיבת הביניים ולתיכון (כיתות ז- יב'), מגלה כי תכני הספרים לא רק שאינם משרתים מטרות אלה, אלא אף מעודדים את ההיפך מהן:
-
ספרי הלימוד לכיתות
ו', ח', ט' ו- יב' משבחים את הג'יהאד והקרבת הנפש למען האסלאם, ומציגים זאת כמעשה הקרבה
ראוי שאללה ציווה אותו על המוסלמים ואשר מזכה את מבצעיו ביתרון אצל אללה ובתגמולים,
כשבראשם ההגעה לגן העדן ואף לרמתו העליונה ביותר.
-
ספרי הלימוד לחטיבה
ולתיכון מדגישים שוב ושוב את ההבדל בין המוסלמים ללא מוסלמים, מבהירים כי הלא מוסלמים
הינם "כופרים" אשר יזכו לייסורים קשים לאחר מותם וכי המוסלמים צריכים להתנער
מהם בהתאם לעקרון האסלאמי אל-ולאא' ואל-בראא', שפירושו הנאמנות לאחים לדת האסלאם
וההתנערות מאלה שאינם מוסלמים.
-
הספרים מדגישים
את עליונות האסלאם על פני הדתות האחרות, ובמיוחד היהדות והנצרות שמוצגות בספרים כדתות
שקריות ומסולפות. הספרים גם עושים שימוש במוטיבים אנטישמיים
ומציגים את היהודים כבוגדים, רמאים, תככנים ונקמנים, וכן כחלשים ומושפלים.
בהקשר זה יודגש כי הספרים אינם מציגים את המוטיבים האנטישמיים ואת העקרון לפיו יש להתנער מהלא מוסלמים רק בהקשר ההיסטורי של האסלאם, אלא הם יוצרים זיקה בין החומר הנלמד לבין חיי היומיום של התלמידים. כך למשל, באחד הספרים נדרשים התלמידים להשוות "בין יחסם של היהודים למוסלמים בתקופת הנבואה לבין יחסם של היהודים למוסלמים כיום", בציפייה שהתלמידים יחילו את התכונות המיוחסות ליהודים בתקופת מוחמד כגון: "בוגדנות", "רמאות" ו"פחדנות" על היהודים של היום. בדומה לכך, כשהתלמידים לומדים על עקרון אל-ולאא' ואל-בראא' והצורך להתנער מאלה שאינם מוסלמים, הם נשאלים לגבי האופן בו הם מיישמים עיקרון זה כיום בקשריהם עם מי שאינם מוסלמים – בקטר ומחוצה לה.
-
הספרים מלמדים את
הילדים כבר בכיתה ח' על חשיבות המוות במקום על חשיבות החיים.
- בנוסף, הספר לכיתה יא' מציג את המערב כגורם עוין שהחדיר למדינות האסלאם רעיונות של כפירה כגון החילוניות והמזרחנות במטרה להחריב את האסלאם, להרחיק את המוסלמים מדתם, להטיל ספק באמיתות נבואת מוחמד ולסלף את ההיסטוריה המוסלמית תוך השמטת תקופות הזוהר שלה ולטפח דור מנותק מהאסלאם.
אשר לחברי הוועדות שפיקחו על כתיבת הספרים: מבדיקה עולה כי רבים מהם הם עובדי משרד החינוך הקטרי ובמיוחד המחלקה להוראת החינוך האסלאמי, עובדים במשרד ההקדשים הקטרי, או מרצים באוניברסיטת קטר. הזיקה של חלקם לתנועת האחים המוסלמים ולשיח' יוסף אל-קרדאוי - אשר עמד עד לאחרונה בראש איחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים אותו הקים בשנת 2004 ומשמש כמקור סמכות בולט של האח"ס - היא ברורה מפעילותם, מכתביהם ומחשבונותיהם ברשתות החברתיות. כך למשל, ד"ר רמדאן ח'מיס אל-ר'ריב המוזכר כאחד המפקחים על ספרי הלימוד לכיתות א' – י' ומשמש כמרצה לשריעה ולמחקרים אסלאמיים באוניברסיטת קטר, היה ב- 2014 חבר באיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים ולפני כחודשיים נפגש עם השיח' אל-קרדאוי. זיקתו לאח"ס ברורה גם מפוסטים שהוא מפרסם בחשבונותיו ברשתות החברתיות. חבר נוסף בוועדה זו, ד"ר חסן אל-מילוד ישו, איש הלכה מרוקאי, מרצה להלכה באוניברסיטת קטר שגם הוא נפגש לא מזמן עם אל-קרדאוי וחתם בעבר על עצומות בעדו ונגד הכנסת שמו לרשימת המבוקשים של האינטרפול.
להלן דוחות ממרי שנכתבו בעקבות סקירת ספרי הלימוד הקטריים:
סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי (א'): עידוד לג'יהאד ולהקרבת הנפש
סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי (ב'): החילוניות - כפירה וסכנה לאסלאם
סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי (ג'): היחס ללא מוסלמים
סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי (ד'): עליונות האסלאם על היהדות והנצרות
סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי (ה'): המיסיון והמזרחנות - סכנה לאסלאם
סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי (ו'): תענוגות גן עדן וייסורי גיהינום
[1] את הספרים של כיתות א' - י' חיברה והוציאה לאור חברה בשם "אשראק", בפיקוחה של ועדה של משרד החינוך בראשות ד"ר עבדאללה עלי אל-מרי, ראש המחלקה להוראת החינוך האסלאמי במשרד החינוך. יצוין כי על ספרי הלימוד לכיתות א' - י' נכתב כי מדובר בגרסה ניסיונית. הספרים לכיתות יא' ו-יב' שונים מעט בעיצובם בשל ההבדל בחברה המוציאה לאור ובשנת ההוצאה. הספרים הודפסו על ידי חברה שנקראת "חברת אל-עוביכאן לחינוך", הם הודפסו לראשונה בשנת 2016 ולא נכתב כי מדובר בגרסה ניסיונית. בספרים אלה מופיעים שמות חברי הוועדות שכתבו כל אחד מהפרקים בספרים, אך גם במקרה זה פיקחה על כל תהליך הכתיבה ועדה של משרד החינוך בראשות ד"ר אל-מרי, ראש המחלקה להוראת חינוך אסלאמי וד"ר אוסאמה מחמוד קנאעה, מומחה לקריטריונים של החינוך האסלאמי במשרד החינוך.