סקירת ספרי לימוד קטריים במקצוע חינוך אסלאמי – חלק א:
עידוד לג'יהאד ולהקרבת הנפש
הקדמה
אתר משרד החינוך הקטרי פרסם את ספרי הלימוד במקצוע חינוך אסלאמי הנלמדים בכיתות א-יב בבתי הספר הממשלתיים במחצית הראשונה של שנת 2018-2019.
ספרי הלימוד הקטרים במקצוע "חינוך אסלאמי" לכיתות ו', ח', ט' ו- יב' עוסקים באתוסים האסלאמיים של הג'יהאד והקרבת הנפש. הספרים מציגים את הג'יהאד כגורם אשר הביא לניצחונות המוסלמים נגד אויביהם בהיסטוריה של האסלאם הקדום, כמעשה המעיד על אמונה אמיתית של המוסלמי וכמעשה של כבוד שחברי הנביא השתוקקו בכל ליבם לקיימו והצטערו מאוד כשהוא נמנע מהם.
יתרה מכך, הספרים מציגים את הג'יהאד והקרבת הנפש כמעשה הקרבה ראוי שאללה ציווה את המוסלמים לבצעו ואשר מזכה את מבצעיו ביתרון אצל אללה ובתגמולים, כשבראשם ההגעה לגן העדן ואף לרמה העליונה ביותר שלו.
לצד תיאורים אלה כוללים הספרים גם שאלות ומשימות לתלמידים הנדרשים להסיק מסקנות לגבי חשיבות הג'יהאד לאדם ולחברה ולשנן פסוקים מהקוראן המעודדים לג'יהאד ולהקרבת הנפש.
דוח זה מציג את האינדוקטרינציה לג'יהאד ולהקרבת הנפש הקיימת בספרי הלימוד הקטרים במקצוע חינוך אסלאמי בכיתות ו, ח, ט ו-יב.
ספר לכיתה ו': אללה ציווה את המוסלמים לבצע ג'יהאד; אחד מסוגי הג'יהאד הוא ג'יהאד בנפש
נושא הג'יהאד נלמד כבר בכיתה ו'. בספר חינוך אסלאמי לכיתה זו, יש פרק שדן בניצחון המוסלמים בקרב בדר (624) על אנשי שבט קורייש. הפרק מתאר כיצד אללה הנחיל ניצחון למוחמד ולמוסלמים שהיו מעטים לעומת אנשי קורייש הרבים. עוד מסופר שקרב בדר היה הקרב הראשון שניהל הנביא מוחמד נגד אנשי קורייש, וזאת רק לאחר שאללה התיר לו את הג'יהאד כדי להתגונן מהעושק של אנשי קורייש וכדי להגן על האסלאם.[1]
בפתח הפרק ישנו תיאור של מה צפוי התלמיד ללמוד בפרק זה כאשר שני הסעיפים הראשונים הם "משמעות הג'יהאד למען אללה יתעלה" ו"סוגי הג'יהאד".
הפרק על קרב בדר – "בפרק זה אלמד על משמעות הג'יהאד למען אללה"[2]
הפרק מציג לתלמיד את הג'יהאד כמעשה טוב וחיובי שאללה ציווה את מאמיניו לבצע וכמעשה שנועד להשיג שלום וצדק בעולם, בניגוד לפעולת תוקפנות אחרת שהינה בבחינת מעשה עושק. בהגדרה למונח "ג'יהאד למען אללה" נכתב: "לעשות כל שביכולתך כדי להדוף את האויב ביד [קרי, במעשה], בלשון [קרי, בדיבור] או בכסף על מנת לרומם את דבר אללה יתעלה. שכן הג'יהאד באסלאם נועד להשיג צדק ושלום בכל העולם. אללה ציווה אותנו לקיים [את הג'יהאד] וכך אמר: 'צאו לג'יהאד למען אללה כראוי לו' (סורת העלייה לרגל 22, פסוק 78). תוקפנות לעומת זאת היא עושק כלפי אנשים [בין אם] בדיבור, במעשה או בדרך אחרת ואללה אסר אותה עלינו..."[3]
ההגדרה לג'יהאד[4]
לאחר ההגדרה לג'יהאד מתבקש התלמיד לכתוב אילו דרכים נוספות של ג'יהאד למען אללה קיימות, ובהמשך הפרק מצוין גם הג'יהאד בנפש, כלומר הקרבת הנפש למען אללה, כאחד מסוגי הג'יהאד, וכך נכתב: "מבין סוגי הג'יהאד ישנו [גם] הג'יהאד בנפש, כלומר השתתפות בלחימה נגד הכופרים. והרי הנביא נלחם בכופרים ובמשתפים...". עוד נכתב כי "לאחר שאללה התיר לו [למוחמד] את הג'יהאד, שליח אללה הנהיג 27 פשיטות [צבאיות]..."[5]
"מבין סוגי הג'יהאד – הג'יהאד בנפש"[6]
ספר לכיתה ח': לימוד סורה המעודדת ג'יהאד: המקריבים נפשם למען אללה - יזכו
חשיבות הג'יהאד למען אללה מודגשת גם בספר חינוך אסלאמי לכיתה ח' באופן משמעותי ובולט יותר, תוך הצגתו כמעשה הקרבה ראוי המזכה את מבצעיו ביתרון אצל אללה ובתגמולים הטובים ביותר.
ביחידה הראשונה בספר העוסקת בלימוד הקוראן, קריאתו ופרשנותו בעמוד 22, נלמדת בין היתר גם סורה מספר 61 - סורת השורה. בהסבר לתלמיד נכתב כי סורה זו "מדגישה שאללה ינחיל ניצחון לאסלאם על כל [הדתות והאמונות] האחרות" וכי היא "מעודדת את המאמינים לתמוך בדת של אללה ולצאת לג'יהאד למענו".[7] בקטע הקריאה מובאים פסוקים 1-9 מסורת השורה, כאשר בפסוק 4 נאמר: "אללה אוהב את אלה הנלחמים למענו, הערוכים שורות שורות כאילו היו מבנה יצוק".[8]
קטע קריאה סורת השורה פסוק 4 – "אללה אוהב את אלה הנלחמים למענו..." [9]
בהמשך הפרק מובא הסבר לפסוק 4 ולסיבה שלוחמי הג'יהאד מדומים בו לבניין יצוק. לפי ההסבר, "...אללה הבהיר את מי הוא אוהב: את האנשים אשר נלחמים קשה כדי לרומם את הדת שלו, עד כי בנחישותם, בלכידותם ובאמתותם הם כמו בניין מלוכד שאף אחד לא יוכל לחדור דרכו".[10] בסיכום הפרק נכתב כי אחד הלקחים הנלמדים מהפסוקים הללו הוא "יתרונם של לוחמי הג'יהאד למען אללה".[11]
הלקחים הנלמדים מהפסוקים: "יתרונם של לוחמי הג'יהאד למען אללה"[12]
בחלק השני של ספר חינוך אסלאמי לכיתה ח', במסגרת הפרק העוסק בקוראן, נלמד החלק השני של סורת השורה, פסוקים 10-14. בפסוקים 11-12 ישנה קריאה מפורשת למוסלמים לצאת לג'יהאד למען אללה תוך מוכנות להקריב את הרכוש ואת הנפש, ואף מובטח להם כי אם יעשו זאת אללה יסלח להם על כל חטאיהם ויכניסם לגן העדן. וכך נאמר בפסוקים: "האמינו באללה ובשליחו צאו לג'יהאד למען אללה תוך חירוף כספיכם ונפשותיכם. זה טוב לכם, אם יודעים אתם. אז [אללה] יסלח לכם על חטאיכם ויכניס אתכם לגנים שתחתם זורמים נהרות ואל משכנות טובים בגינות עדן, זוהי הזכייה הגדולה."[13]
ספר חינוך אסלאמי לכיתה ח - פסוקים 10-14 בסורת השורה (61) [14]
לאחר ציטוט הפסוקים מובא הסברם, וכך נכתב בהסבר לפסוק 11: "מכיוון שאללה הבהיר שהמשתפים רוצים לכבות את אורו, הוא ציווה את המאמינים להילחם באויבי האסלאם וקרא להם להקריב את כספם ונפשם ולצאת לג'יהאד למען אללה יתעלה. הוא הבהיר להם שזו העסקה הרווחית עבור מי שרוצה אושר בשני העולמות [העולם הזה והעולם הבא]".[15] עוד מוסבר לתלמיד, כי בתמורה לאמונה באללה ולג'יהאד למענו לוחמי הג'יהאד יינצלו מייסורים כואבים ונאמר כי עסקה זו היא טובה יותר מכל עסקה אחרת שיש בעולם הזה.[16]
לאחר מכן מובא הסבר גם לפסוק 12 העוסק בגמול שיקבלו אלה אשר יבצעו ג'יהאד ויקריבו כספם ונפשם למען אללה – אללה ימחל להם על חטאיהם ויכניסם לגן עדן. גמול נוסף שיקבלו לוחמי הג'יהאד יהיה ניצחון קרוב שלהם, ולפי ההסבר הכוונה לקרב מכה, ובנוסף אנשים רבים יצטרפו לאסלאם.[17]
הסבר הפסוק: "אללה קרא למאמינים להקריב כספם ונפשם... והבהיר שזו העסקה הרווחית..."[18]
בתום הסברים אלה מתבקש התלמיד לענות על שאלות ומשימות המדגישות את חשיבות הג'יהאד ואת הגמול על כך.
"חשוב והסק מהפסוק: כיצד הג'יהאד בכסף ובנפש טוב לאדם ולחברה?"[19]
התלמיד מתבקש הגם למלא טבלה העוסקת ברווחים בהם יזכו לוחמי הג'יהאד על פי הפסוק, תוך הבחנה בין הרווחים המידיים שהם קיבלו לבין הרווחים העתידיים[20], ובשאלה נוספת מתבקש התלמיד למלא טבלה המסכמת שוב את העסקה הרווחית.[21]
לקראת סוף הפרק נכתב כי אחד הלקחים הנלמדים מפסוקים אלה הוא ש"האמונה באללה והג'יהאד למענו הם עסקה רווחית עבור המאמינים" ולקח נוסף הוא "שלג'יהאד יש תוצאות עתידיות שהן מחילה על החטאים ותוצאות מידיות שהן ניצחון על האויבים".[22]
מטרת הג'יהאד: לאסלם את הלא מוסלמים
אזכור נוסף של נושא הג'יהאד בספר חינוך אסלאמי לכיתה ח', מופיע במסגרת הפרק הנלמד על הפשיטה של המוסלמים על ח'יבר (629) ותושביה היהודים. בפרק זה מודגש כי הסיבה לפשיטה זו היתה עוינותם של היהודים לאסלאם, בוגדנותם ותככנותם נגד האסלאם והמוסלמים.[23] בתיאור הפשיטה נכתב כי הנביא מוחמד שלח את עלי בן אבו טאלב בראש צבא המוסלמים וכי הוא קודם כל קרא ליהודי ח'יבר להתאסלם וזאת בהתאם להוראת מוחמד. משסירבו, החל לכבוש את מבצריהם אחד אחר השני. בסיכום הפרק נכתב כי אחד הלקחים שיש להפיק מקרב ח'יבר, הוא ש"המטרה העליונה של הג'יהאד למען אללה היא לקרוא לאנשים להתאסלם ולהדריכם אל הדרך טובה".[24]
ספר לכיתה ט': "הקרבת הנפש והכסף – הוכחה לאמונה אמיתית"
גם בספר לכיתה ט' מודגשת החשיבות של הקרבת הנפש והיא אף מוצגת כמדד לכנות אמונתו של האדם.
במסגרת פרק העוסק בקרב תבוכ (631) נגד הממלכה הביזנטית, מסופר כיצד הנביא מוחמד ביקש מהמוסלמים להיערך למלחמה וכי רבים מהם לא ששו להצטרף ללחימה, בין היתר בשל החום כבד. כמו כן היתה זו תקופה קשה ואנשים חיו בעוני, והאויב היה רב ומאיים. לצד בקשתו מהמאמינים להצטרף ללחימה מוחמד ביקש מהם גם לתרום כספים וציוד לצבא.
הפרק מספר כי מידת ההיענות של האנשים לבקשתו של מוחמד להתגייס לקרב ולתרום כספים לצבא, חשפה את פניהם האמיתיות. כך, מאמינים רבים נענו לקריאתו ולצד הצטרפותם לצבא, הביאו עימם כסף וציוד ככל שיכלו. הפרק מספר עוד כי היתה קבוצה של מאמינים עניים שלא היה להם דבר, אך הם באו ו"ביקשו ממוחמד [בהמות רכיבה] לרכוב עליהם כדי שהם יוכלו לצאת לג'יהאד יחד איתו." לפי המסופר, מוחמד נתן לחלקם מה שהיה לו והאחרים שלא קיבלו בכו בעצב על כך שלא יוכלו להשתתף בקרב. לעומתם היו מאמינים וגם צבועים שהתחמקו ונמנעו מלהצטרף לקרב.[25]
בסיכום הפרק נכתב כי הלקחים הנלמדים מפשיטת תבוכ, הם ש"הג'יהאד נגד אויבי האסלאם אינו מצטמצם רק לג'יהאד בנפש, ולעיתים הג'יהאד באמצעות כסף הוא חשוב יותר" וכן, ש"הקרבת הנפש והכסף הן הוכחה לאמונה אמיתית".[26]
הלקחים הנלמדים מפשיטת תבוכ: "הקרבת הנפש והכסף - הוכחה לאמונה אמיתית"[27]
ספר לכיתה יב': חבר הנביא השתוקק לג'יהאד כבר מילדותו; השהידים מגיעים לגן עדן
גם בספר של כיתה יב' מוצג הג'יהאד כדבר ממכובד שיש לשאוף אליו, תוך הצגת השהידים שנהרגים למען אללה כמי שזוכים לגמול הגדול ביותר שיש.
חבר של הנביא עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב - "השתוקק לג'יהאד מילדותו"
הצגת הג'יהאד כדבר חיובי וחשוב שיש לשאוף אליו, מודגשת גם בחלק השני של הספר בפרק הדן בחברו של הנביא, עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב, בנו של הח'ליף השני. הפרק מתאר את עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב כדמות חיובית מאוד, וכמי שהיה מקורב לנביא, דבק בדרכו עד מאוד, מלומד, חכם, מכובד ואדם טוב לב. כחלק ממעלותיו מוצגת גם שאיפתו להשתתף בג'יהאד לצד הנביא כבר בגיל צעיר.
וכך נכתב עליו בפרק: "הוא השתוקק לג'יהאד מאז ילדותו, אך שליח אללה [מוחמד] תפילת אללה עליו, החזירו כלעומת שבא בכמה פשיטות בשל גילו הצעיר... הוא לא השתתף בקרב בדר, אז הוא היה בן 13, [אלא] שהוא, יחד עם קבוצה של ילדי חברי הנביא, ביקשו ממנו [מהנביא] שיתיר להם לצאת לג'יהאד, אך שליח אללה החזירם כלעומת שבאו בשל גילם הצעיר. [בעקבות זאת] החלו הצעירים הטובים ביותר [הללו] לבכות משום שנמנע מהם הכבוד של הג'יהאד לצד שליח אללה [כבוד] אשר נפשותיהם השתוקקו אליו."
בהמשך מצוטט גם חדית' מפי עבדאללה בן עומר בן אל-ח'טאב, אשר סיפר בעצמו כיצד בהיותו בן 13 ביקש מהנביא להשתתף בקרב בדר והנביא סירב. [גם] שנה לאחר מכן בהיותו בן 14, ביקש מהנביא להשתתף בקרב אוחוד (625) וגם אז סורב, ורק שנה לאחר מכן בהיותו בן 15, התיר לו הנביא להשתתף בקרב השוחה (626).[28]
בסיכום הפרק נכתב כי אחד הדברים שיש ללמוד מפרק זה הוא "כבוד הג'יהאד למען אללה".[29]
חובת המנהיג באסלאם לבצע ג'יהאד נגד המונעים את הפצת האסלאם
הפרק העוסק בשליט המוסלמי (אמאם) הראוי, מתאר את התכונות הנדרשות ממנהיג כזה, כאשר אחת מהן היא הנהגת הצבא לג'יהאד.[30] בהמשך הפרק מתוארות חובותיו של השליט, כשהראשונה היא "הפצת הדת ושמירה על עקרונותיה... ויציאה לג'יהאד נגד מי שמונע מאור האסלאם להיות מופץ, וזאת כדי לאפשר לאנשים את חופש הבחירה [באסלאם]."[31]
השהידים למען אללה אינם מתים אלא חיים ומגיעים לדרגה הגבוהה ביותר בגן עדן
לצד הדגשת מסרי הג'יהאד, ספר חינוך אסלאמי לכיתה יב', מציג גם את השהידים, כלומר אלה אשר נהרגים למען אללה, כמי שיגיעו לדרגה הגבוהה ביותר בגן עדן, תוך ציטוט פסוקי קוראן וחדי'ת העוסקים בכך. כך למשל, בחלק השני של הספר ביחידה העוסקת בלימוד הקוראן, נלמדים פסוקים 153-167 מסורת הפרה (סורה 2) והתלמיד מתבקש ללמוד לדקלמם בעל פה. בפסוק 154 בסורה זו נכתב: "אל תאמרו על מי שנהרגים למען אללה כי הם מתים, כי אם חיים הם, אך אינכם חשים [בכך]."[32]
פסוקי הקוראן מסורת הפרה שהתלמיד מתבקש לשנן[33]
כמו כן בעמוד 163 במסגרת פרק העוסק בגן העדן ובגיהינום, מוסבר שבגן עדן יש כמה דרגות וכי הנביאים, הצדיקים והשהידים הם שיגיעו אל הרמה העליונה ביותר שלו. כדי להוכיח זאת מצוטט פסוק 69 מסורת הנשים (סורה 4), בו נאמר: "מי שיצייתו לאללה ולנביא יהיו יחד עם אלה אשר אללה נטה עמם חסד – הנביאים, הצדיקים, השהידים וישרי הדרך – ומה טובה חברתם של אלה."[34]
[1] חינוך אסלאמי לכיתה ו, עמוד 65, 66, 71
[2] חינוך אסלאמי לכיתה ו, עמוד 65
[3] חינוך אסלאמי לכיתה ו, עמוד 66
[4] חינוך אסלאמי לכיתה ו, עמוד 66
[5] חינוך אסלאמי לכיתה ו, עמוד 66
[6] חינוך אסלאמי לכיתה ו, עמוד 66
[7] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 22
[8] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 22
[9] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 22
[11] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 26
[12] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 26
[13] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 114
[14] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 114
[15] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 115
[16] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 116
[17] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 116
[18] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 116
[20] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 116
[21] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 118
[22] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמוד 117
[23] חלק נוסף של דוח זה שיתפרסם בקרוב יעסוק במסרים האנטישמיים והצגת היהודים כבוגדים, כופרים ותככנים בספרי חינוך אסלאמי הקטרים.
[24] חינוך אסלאמי לכיתה ח, עמודים 75-80
[25] חינוך אסלאמי לכיתה ט, 108-111
[26] חינוך אסלאמי לכיתה ט, עמוד 112
[27] חינוך אסלאמי לכיתה ט, עמוד 112
[28] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 182
[29] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 186
[30] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 98
[31] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 99
[32] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 116
[33] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 116
[34] חינוך אסלאמי לכיתה יב, עמוד 163