כללי

ירדן הוציאה את ארגון האחים המוסלמים מחוץ לחוק בעקבות חשיפת חוליית טרור שלהם שפעלה בסיוע חמאס, חזבאללה ואיראן

ב-23.4 הודיע שר הפנים הירדני, מאזן אל-פראיה, על הוצאת תנועת האחים המוסלמים (להלן האח"ס) מחוץ לחוק בממלכה בעקבות חשיפת חוליית טרור של התנועה, שתכננה לבצע פעולות טרור בשטחה. על פי גורמים רשמיים בממלכה, חברי החולייה ייצרו רקטות, החזיקו חומרי נפץ ונשק, הסתירו רקטות מוכנות לשיגור ותככנו לייצר כטב"מים. עוד פורסם כי החשודים, אשר קיבלו מימון חיצוני ואומנו בחו"ל, גייסו ואימנו פעילים בשטח הממלכה ומחוצה לה.[1]

 

כלי תקשורת ירדניים שידרו הודאות של כמה מהעצורים, שקשרו עצמם לתנועת האחים המוסלמים בממלכה.[2] זאת ועוד, בתקשורת הערבית פורסמו דיווחים לפיהם העצורים עמדו בקשר עם תנועת חמאס בלבנון ועם חזבאללה, עברו שם אימונים ואף קיבלו מימון איראני, כחלק ממאמציה להפוך את ירדן לחזית נגד ישראל.[3]

 

תנועת האח"ס בירדן מיהרה להכחיש את ההאשמות נגדה וטענה כי מאז הקמתה היא דבקה "בקו הלאומי" ו"בדרכה הבלתי אלימה" וכי מדובר ב"פעילות של אנשים בודדים על רקע תמיכה בהתנגדות [קרי, חמאס], שהתנועה לא ידעה עליה ואין לה כל קשר אליה".[4]

פרסום הפרשה עורר בירדן תגובות חריפות בגנות תנועת האחים המוסלמים ועורר מחדש את השיח בממלכה סביב קשריה של התנועה עם חמאס ועם הציר האיראני וסביב מעמדה המשפטי של התנועה במדינה.[5] בפרלמנט הירדני עלו קריאות לבוא חשבון עם התנועה, לנקוט נגדה צעדים משפטיים, להוציאה אל מחוץ לחוק ולפרק את הזרוע הפוליטית שלה – מפלגת חזית הפעולה האסלאמית.[6]

 

ביקורת דומה בלטה גם בעשרות מאמרים שפורסמו בעיתונות הירדנית הממסדית והעצמאית, אשר תקפו בחריפות את תנועת האח"ס וטענו כי היא פועלת בשירות אג'נדות זרות, כדי להפוך את ירדן לזירת מלחמה תוך סיכון אזרחיה. המאמרים קראו למשטר הירדני לבוא חשבון עם תנועת האח"ס, להוציאה אל מחוץ לחוק ואולי אף את מפלגתה - חזית הפעולה האסלאמית. שר ההסברה הירדני לשעבר, סמיח אל-מעאיטה, רמז במאמרו כי מדובר בניסיון של האח"ס לתפוס את השלטון בירדן תוך ניצול הסוגייה הפלסטינית וכותב נוסף ביומון הממסדי אל-ראי תהה אם חוליית הטרור שנחשפה בירדן מהווה כלי באמצעותו מנסה איראן לפתוח חזית נוספת עם ישראל.

 

סמל האחים המוסלמים בירדן

 

דוח זה יציג כמה ממאמרים אלה:

 

מערכת אל-דוסתור: קללת אללה על מי שחתרו לחורבן המולדת

מאמר המערכת ביומון הירדני אל-דוסתור ב-16.4, שכותרתו: "הגיעה עת החשבון" תקף את האח"ס והאשימם בניצול המלחמה בעזה והסוגייה הפלסטינית לשם פגיעה בירדן וקרא לירדנים לבוא עמם חשבון ולממסד לנקוט יד תקיפה נגדם ולבחון את ייצוגם הפוליטי. במאמר נכתב: "לאחר שנים ארוכות שבמהלכן השתמשה תנועה מסוימת [קרי: האח"ס בירדן] בכל סוגי ההטעיה בשם דת [האסלאם] - אשר חפה ממעשיהם של [חבריה] – נחשפה האמת, שהרי האסלאם אינו קורא להחריב ארצות. יתרה מזו, מטיפי החורבן הם מפלגת השטן [קרי: האח"ס] ומצער שהיו מי שגילו כלפיהם אהדה לאחר שהונו אותם בסיסמאות...  

 

כל תנועה או קבוצה שפועלות על אדמת ירדן ורוחשות לה [טינה וכוונה] להרע ולהחריב, יתקלו מצד הירדנים בענישה ובתביעת דין וחשבון חמורים, ומצד מנגנוני הביטחון [הירדנים] יתקלו אך ורק בשוט הצדק, עקב המעשה המתועב שביצעו במטרה לגרור את המולדת למשבר ולהפוך אותה לאחת מזירות החורבן. קללת אללה על מי שחתרו לחורבן המולדת ולפגיעה בבניה וביכולותיה ושימשו כמנגנונים מבישים של אויבי המולדת.

 

לאחר שנים של שקר, של סחר בסיסמאות ושל ניצול מלחמת עזה כתירוץ להתשת המדינה ומנגנוניה והתשת גיבורי [מנגנוני] הביטחון [הירדנים]... וניצול דמם של הנשים והילדים החפים מפשע ברצועת [עזה] האומללה - מתבררים כעת לירדנים השקר של האנשים הללו והמטרה הנתעבת שהם ואדוניהם ומפעיליהם תכננו כלפי ירדן, שנותרה מבצר של עמידה איתנה בפני תוכניות ההטעיה והפקת הרווח, בשם הדת והסחר, בסוגייה של פלסטין האחות.

 

זהו תיאור המצב של התנועה [האח"ס], שהגיע הזמן שהירדנים יבואו איתה חשבון, [אפילו] לפני שיבואו עימה חשבון מנגנונינו ומוסדותינו. אין מקום היום לעמידה בתחום האפור, לאחר שהמעורבים הודו וחשפו כוונות נסתרות להחריב את המולדת, שחיבקה אותם, למרות הנזקים הרבים שלהם ולמרות פגיעתם במנגנוני המדינה... חיבקנו אותם למרות שאחים שלנו [קרי: מדינות ערב האחרות] הגדירו אותם טרוריסטים זה זמן רב. [כעת] נחשפו העובדות ו[התברר ש]הם נשכו את האצבע שהושטה להם...

 

מה שמעורר סלידה [יותר מכל] הוא הודעת ההסתה, השקר וההונאה שבה טענה התנועה בכחש כי המעורבים פעלו באופן אינדיבידואלי על רקע תמיכה בהתנגדות [הפלסטינית, קרי: חמאס]. זוהי הודעה שיש לבוא עמה חשבון מעבר להתחשבנות עם הקבוצה התועה הזו, המעורבת [בתא הטרור], שכן התנועה עדיין מנסה לסלף את העמדה הירדנית הפרו-פלסטינית ולצייר את המדינה כמי שעוצרת כל מי שתומך בהפסקת המלחמה בעזה. זוהי המצאה שאין למעלה ממנה, שמחייבת [נקיטה של מדיניות] המקל הגדול, וכן בדיקה מקיפה... של עניין תנועת [האח"ס המייצגת] סטייה מדרך הישר ושל הייצוג הפוליטי שלה. אין לגיטימיות למי שנתן לגיטימציה לחורבן מולדתו".[7]

 

קריקטורה ביומון הממסדי אל-ראי: "סליחה על ההפרעה. אנו רוצחים כדי להדריככם בדרך הישר"[8]

 

שר וח"פ ירדני לשעבר: הוצאת האח"ס מחוץ לחוק תחזק את החזית הפנימית

העיתונאי הירדני, בסאם חדאדין, בעבר שר לפיתוח פוליטי ועניינים פרלמנטריים וחבר בבית העליון ובבית התחתון של הפרלמנט הירדני, פרסם ב-16.4 מאמר באתר החדשות עמון-ניוז, בו תקף את תנועת האח"ס ואת הגישה הפייסנית שנוקט הממסד הירדני כלפיה. הוא קרא למדינה לפעול בנחישות נגד התנועה ולממש את פסיקת בית המשפט לערעורים לפיה התנועה מפורקת.[9] כך כתב: "... 'המנגנון המיוחד' של תנועת האח"ס נחשף והתברר למי שמחפש הוכחות כי האח"ס בירדן [אכן] מתייחסים אליה כאל זירת 'ריכוז [כוחות] והיערכות לקרב' ולא כאל מדינה שהחוק שולט בה, שיש לה ריבונות על אדמתה ואינטרסים לאומיים משלה ושיש לעמה זהות לאומית.

 

אין בעולם מדינה שמתירה נוכחות של נשק - וכל שכן ייצור נשק - על אדמתה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, יהיו אשר יהיו המניעים והתירוצים...  שהרי יש לנו ניסיון עם המיליציות בירדן, בלבנון ובעיראק כדוגמאות לניסיון השתלטות על המדינות.

 

הגיע הזמן להכיר במציאות ושהמדינה תפסיק לטמון את ראשה בחול, תמלא את חובתה להגן על המדינה ועל העם מפני החדירה ההרסנית הזו של המיליציות ותפעל למען אכיפת החוק במלוא הרצינות והנחרצות, ללא היסוס או טיפול בעדינות. כן, חברי תנועת האח"ס הם חלק מהמרקם החברתי שלנו ואנו אוהבים ומכבדים אותם כירדנים, כפרטים, אך תנועת 'האחים [המוסלמים]' היא עשב מזיק שצמח בשדה הלאומי שלנו. 

 

הגיע הזמן להתיר את הקשר של המדינה הירדנית עם תנועת [האח"ס]... המדינה אינה זקוקה להם יותר כמשענת דתית, משום שהם השתנו לחלוטין והדת אצלם הפכה [רק] לסחורה, למכשיר ולאמצעי. האסלאם הפוליטי שולל מהדת את קדושתה ומקדם את המשטרים הנפשעים ביותר והעריצים ביותר, ובהם: טליבאן, סודאן של [הנשיא לשעבר, עומר] אל-בשיר, איראן, שלטון חמאס בעזה ועוד...

 

התנועה הזו הפכה למכשול שקשה להתגבר עליו מול רפורמה ופתיחות ברוח התקופה. התנועה תפחה בטיפוחה של הבירוקרטיה הירדנית והקימה מוסדות שירות משלה במקביל למוסדות המדינה, בטענה של פעילות צדקה. תחת שליטתה התהוו עשרות אלפי פקידים ומאות אלפי מפיקי תועלת ורווחים. התשתית של התנועה מוערכת בכמיליארד דולר, על פי הערכות רשמיות מלפני עשר שנים. כיום יש לתנועה מיליציה, שרוויה בתרבות אנטי ירדנית ומהווה חממה למרד נגד [המדינה]... הדבר החמור ביותר הוא שהם משחקים באש האזורית ומציגים את עצמם כנציגי הירדנים ממוצא פלסטיני...

 

על המדינה לעזוב את שיטות המקל והגזר בהתייחסותה לתנועה שאסורה על פי החוק[10], שמקיימת כינוסים ושהמפקח הכללי שלה [מוראד אל-עדאילה] מתרוצץ [ממקום למקום] ומגדף בפומבי מעל גבי הטנדרים...

 

הדבר הנורא יותר הוא שחברי התנועה[האח"ס] רשאים להציג מועמדות רשמית לבחירות לפרלמנט בשם מפלגה הפועלת ברישיון [קרי, מפלגת חזית הפעולה האסלאמית] בעוד שהם משתייכים לתנועה אסורה [על פי חוק].[11] איזו סכיזופרניה היא זו? היכן יישום החוק? היכן יוקרת המדינה?

 

הו מקבלי ההחלטות, אל תטעו לחשוב - כי החזית הפנימית [בממלכה] תזדעזע, אם התנועה תוצא מחוץ לחוק בפועל והחוק יוחל על חבריה, טענה [שהאח"ס] מפיצים ברבים השכם והערב. ההיפך לחלוטין הוא הנכון, שכן החזית הפנימית תטהר את עצמה מהליקויים ותתלכד יותר ויותר ואז תוכשר אווירה נקייה יותר לפעילות פוליטית ולפולחן דתי.

קריאה לאח"ס לשנות את השיח שלהם כמוה כדרישה משועל להפוך לצמחוני, שכן ארגון האח"ס כבר טיהר עצמו מהאנשים הנבונים, ישרי הדרך והפרגמטיים,[12] ומי ששולטים בתמונה אצלם כעת הם [חברי] הזרם התומך בחמאס, ששמים את כל הביצים שלהם בסל של [חמאס]... 

 

למה מחכה המדינה יותר מאשר ההפרה הביטחונית הנוראה הזו שארגון האח"ס נושא באחריות המלאה לה?!. הטענה שמדובר בפעולות של [אנשים] בודדים הם שקר וכזב שלא יפיל איש בפח, משום שהתנהגות זו עולה בקנה אחד עם האינדוקטרינציה הפנימית של הארגון שמדרגת את סדר העדיפויות שלו, באופן שמקדם את האינטרסים שלו ולא את האינטרסים של ירדן, גם אם האויבים ושוחרי הרע יפיקו מכך תועלת."[13]

 

שר הסברה לשעבר: האח"ס פועלים כסוס טרויאני כדי לפגוע בירדן

יו"ר מועצת המנהלים של היומון הממסדי אל-ראי, סמיח אל-מעאיטה, בעבר שר הסברה בירדן, פרסם ב-20.4 מאמר, בו טען כי תנועת האח"ס, בלא שנקב בשמה, ניסתה לנצל את הסוגייה הפלסטינית כדי לתפוס את השלטון בירדן ולהפוך אותה לחצר אחורית של מדינות וארגונים זרים. הוא עמד על חשיבותה של הסוגייה הפלסטינית לירדן, אך הבהיר כי קודמת לה יציבותה ושרידותה של הממלכה. כך כתב: "... ירדן היא הסוגייה הראשונה [במעלה] שלנו ולכן אין לקבל את קיומן של מיליציות [במדינה], יהא אשר יהא התירוץ לקיומן. חווינו [בעבר] בירדן ניסיונות של פגיעה במדינה ובאנשי[ה], למרות שהסיסמאות שהונפו [אז] היו סוגיית פלסטין, או האחדות הערבית או התנגדות לאימפריאליזם. גילינו שכל הקבוצות המהפכניות הללו [למעשה] נוטשות את פלסטין, את האימפריאליזם ואת האחדות הערבית ויעדן [האמיתי] הוא לתפוס את השלטון בירדן, לבצע הפיכה נגד השלטון [הירדני] הלגיטימי  ולנסות להפוך את המדינה הזו לחצר האחורית של מדינות וארגונים זרים...

 

איננו מעוניינים בשום טענות שווא המשתמשות בסוגיה הפלסטינית [להצדקת מעשים אלה] או מדברות על התנגדות ושימוש באדמת ירדן לטובת ייצור ואחסון נשק וטילים, אימון פעילים והקמת תאים מזויינים. זאת, משום שמי שקדמו לטרוריסטים של היום היו כמותם: הם צרחו [סיסמאות בדבר] ניצחון פלסטין, זהות ערבית והתנגדות לאימפריאליזם, אך עיניהם היו [נשואות] לכאן, לעבר ירדן...

 

פלסטין היא סוגייתנו המרכזית, אולם קודמת לה סוגיית היציבות של ירדן ושרידותה. אשר לסיסמאות, אין הן יותר מאשר סוס טרויאני לצורך פגיעה בביטחון ירדן".[14]

 

כותב ירדני: ייתכן שאיראן מנסה לפתוח חזית חדשה עם ישראל מירדן

הכותב אסעד בני עטא פרסם בטורו ביומון הממסדי אל-ראי מאמר, שכותרתו "[ציר] ההתנגדות ופתיחת החזית הירדנית עם ישראל", שבו תהה האם איראן וחזבאללה הפעילו את החולייה שנתפסה בירדן במטרה לפתוח חזית חדשה נגד ישראל משטחה. כך כתב: "חרף הלחצים האמריקאים והמערביים המופעלים על לבנון להגביל את השפעת חזבאללה בתוך המדינה באמצעות פירוק נשקו והפיכתו למפלגה פוליטית [בלבד] ומחוץ ללבנון על ידי הקפאת פעילותו הביטחונית והצבאית - שהרי הוא נחשב לאחד הפרויקטים החשובים ביותר של ייצוא המהפכה האיראנית לעולם הערבי - גורלו של הארגון [קרי: חזבאללה] קשור באופן כזה או אחר למו"מ בין איראן לארה"ב במסקט [בירת עומאן].

 

הדבר מעורר שאלות באשר למטרה הלא מוצהרת של תאי [ייצור] הטילים וחומרי הנפץ שנתפסו לאחרונה על ידי המודכ"ל בזירה הירדנית בתירוץ של 'תמיכה בהתנגדות'. היות שאיראן מנהלת מו"מ על עצירת פרויקט הגרעין הצבאי שלה והארגון [קרי: חזבאללה] מנהל מו"מ על מסירת 'נשק ההתנגדות', אזי [יש לשאול] האם המטרה הלא מוצהרת של התאים שהולכו שולל ונתפסו [בירדן] היא לפתוח חזית חדשה עם ישראל דרך ירדן, במטרה להקל את הלחץ על [ציר] ההתנגדות כדי שיוכל לשמור על נוכחותו ולממש את האינטרסים שלו במו"מ על חשבון ירדן[?]..."[15]