כללי

כותב סורי: חזבאללה שביצע מעשי טבח מחרידים באזרחים ערבים הרוויח ביושר את שנאת העמים הערבים כלפיו

חיסולם של מפקדים בכירים בחזבאללה, במסגרת ההסלמה הצבאית בין הארגון לבין ישראל, עורר תגובות של שמחה בעולם הערבי בקרב יריבי הארגון ומצד מי שנפגעו ממנו[1], כאשר מנגד עלו גם קולות, בעיקר מצד תומכי הארגון, שיצאו נגד השמחה לאידו. על רקע זה פרסם ב-25.9.24 העיתונאי הסורי, ראמי אל-ח'ליפה אל-עלי, בטורו ביומון הסעודי עוכאט', מאמר בו הסביר כי "העמים שונאים את חזבאללה" משום שביצע פשעים וזרע הרס במדינות ערביות רבות.

 

לדבריו, בהיותו אחד מבעלי בריתו המרכזיים של משטר אסד, ביצע חזבאללה "פשעים מחרידים" ו"מעשי טבח" נגד אזרחים סורים לא חמושים במהלך מלחמת האזרחים במדינה, אשר כללו הטלת מצור אכזרי על אזרחים ומניעת מזון ותרופות מהם, החרבה של ערים עד היסוד ואף סיוע בהעברת פעילי ארגונים קיצוניים לשטח סוריה. אל-עלי הוסיף כי בנוסף לסוריה, פעל חזבאללה כדי לזרוע הרס בלבנון ובתימן, תמך בחות'ים במלחמתם נגד סעודיה, הרג אזרחים חפים מפשע, ופיתח תעשיה של ייצור סמים וסחר בהם. לכן, קבע אל עלי, אין להתפלא על השנאה של הערבים כלפיו.

 

חיילי חזבאללה בעיר קוסייר שבסוריה[2]

 

להלן תרגום מאמרו של אל-עלי:

 

"בקיץ וסתיו 2015 היו תושבי העיר הסורית מדאיא נתונים למצור הנורא ביותר שידעה האנושות במאה ה-21. מצור זה היווה דוגמה חיה לאכזריות ולברבריות של מיליציות חזבאללה, ששללו מתושבי העיר את זכויותיהם האנושיות הבסיסיות ביותר, בכך שמנעו מהם לקבל מזון ותרופות, מה שגרם למותם של ילדים, חולים וזקנים רבים.[3]

 

המצור הזה היה רק פרק אחד מהפשעים שביצעו המיליציות האלה נגד העם הסורי. פשעי חזבאללה נגד הסורים החלו באזור אל-קוסייר שבו ביצעו המיליציות שלו מעשי טבח מחרידים, החריבו כפרים ועיירות עד היסוד וגירשו את תושבי העיר אל-קוסייר לאחר שהפכו אותה לזירה של פשעים על רקע עדתי.[4] מאותה עת לא חדלו המיליציות הללו לנקוט אלימות והרס: פגיעותיהן התפרסו מדיר אל-זור במזרח עד חלב בצפון, ומדרעא בדרום עד קלמון והמדבר הסורי, ואפילו עד דמשק וסביבתה. העובדה שהאלימות של חזבאללה לא כוונה רק נגד הלוחמים [של האופוזיציה הסורית], אלא גם נגד אזרחים לא חמושים, רק הגבירה את שנאת האנשים כלפיו.

 

מיליציות חזבאללה לא הסתפקו בכך, אלא פעלו גם להקל את מעברן של קבוצות קיצוניות [בתוך שטחי סוריה] והעבירו אותן באוטובוסים ממוזגים אל אזורי השליטה של ארגון דאעש במזרח סוריה באמצעות עסקאות מפוקפקות. הדבר מבהיר כי עוינותו של חזבאללה הייתה קודם כל נגד העם הסורי ולא נגד הארגונים הצבאיים [שנלחמים נגד משטר אסד].

 

במקום שמנהיג חזבאללה, חסן נסראללה, יתבייש במעשים אכזריים אלה, הוא המשיך להתגרות בסורים באמצעות הצהרותיו המתנשאות, בעודו מדגיש את מוכנותו לשלוח עוד מלוחמיו אל סוריה, כאילו שהרג חפים מפשע הפך למטרה בפני עצמה. נסראללה טען שהדרך לירושלים עוברת דרך הערים הסוריות שהמיליציות שלו הרסו...

 

הרפתקאות חזבאללה לא נעצרו בסוריה, הן התפשטו עד תימן אליה הוא שלח את לוחמי  כדי לתמוך במיליציות הטרוריסטיות [של החות'ים שנלחמו] נגד מדינות ערב ובראשן סעודיה. המיליציות הללו לא היו נרתעות מתקיפת המקומות הקדושים למוסלמים אילולא התייצב הצבא הסעודי נגדן. מה שמעורר כעס הוא שמעשים אלה מבוצעים בשם הדת וההתנגדות, בעוד שהאמת היא שהמיליציות הללו פוגעת בחפים מפשע בכל מקום בו דורכות רגליהן.

 

הפוליטיקה מטבעה מתאפיינת בניגודים ויריבות פוליטית עשויה להיות דבר טבעי כתוצאה מניגודי האינטרסים והשוני בעמדות, אולם כאשר היריבות הזו הופכת לתקיפות עקובות מדם נגד אזרחים וחפים מפשע, היא הופכת לעוינות ושנאה ללא גבול. חזבאללה לא הסתפק בלהיות צד בסכסוך פוליטי, אלא החל להרוג אזרחים ולזרוע הרס בסוריה, בלבנון ובתימן באמצעות שתילה, סחר וייצור של סמים ופיקוח על ארגוני פשע מאורגן, מה שמצדיק את השנאה של האנשים כלפיו. יריבות פוליטית היא דבר שניתן לדון בו ולפותרו, אבל מה לגבי יריבות עם מי שהפך את הרג חפים מפשע, הרס החברות והחרבת המולדות למטרה בפני עצמה? אחרי כל זה עוד שואלים אותך מדוע העמים [הערבים] שונאים את המיליציות הטרוריסטיות של חזבאללה".[5]