כללי

המשטר האיראני ממשיך לכפות באלימות את החיג’אב על נשים למרות מחאת הציבור

 

מאת נ. קטיראג'י ואיילת סביון

הקדמה

כמה תקריות באיראן בהן נפגעו נשים וצעירות בידי משטרת המוסר משום שלא עטו את החיג’אב לפי דרישת המשטר עמדו במוקד השיח הציבורי באיראן בחודשים האחרונים. ריבוי תקריות אלה המחיש את נחישות המשטר לכפות, גם באלימות, את החיג’אב על נשים ואת התגייסות תומכי המשטר למאמצי האכיפה בכוח.[1] זאת, למרות גל המחאה הנרחב בן חצי השנה שהתעורר ברחבי איראן באוקטובר 2022 בשל מות הצעירה הכורדית, ג'ינה מהסא אמיני, לאחר מעצרה האלים בידי משטרת המוסר בטהראן.[2]

 

דוח זה יתמקד בסיקור כמה תקריות אלימות של מעצר נשים וצעירות באיראן בידי משטרת הצניעות ובביקורת של רפורמיסטים ומתנגדי משטר על צעדי הדיכוי והכפייה בכוח של החיג’אב במרחב הציבורי:

 

מעצר נשים וצעירות באלימות בשל אי עטיית חיג’אב כהלכה

על אף שחוק החיג’אב והצניעות לא אושרר סופית נראה שמשטרת הצניעות של איראן עוצרת נשים וצעירות, שאינן עטויות חיג’אב לפי כללי המשטר, לפי נוהל הידוע בשם תכנית נור (אור). לפרטי התכנית והוראות המשטרה, ראו דוח ממרי מאפריל 2024 מחאת הנשים באיראן 2022-23 (חלק ב'): שנה לאחר דיכויה המשטר האיראני ממשיך בכפיית החיג'אב על הנשים. בנוהל, הנשים מכוסות באלימות בשמיכה, מוכות ומוכנסות לוואן של משטרת הצניעות. נשים שנעצרו דיווחו על מכות, תקיפות מיניות, קללות ואף סחיטת כספים בתמורה לשחרור.

 

ראו קליפ ממרי המתעד תקריות אחדות בהן נעצרו צעירות ונשים והן כוסו באלימות בשמיכה בין ה-14.5.24 ועד ה-14.8.24, משום שלא עטו את החיג’אב בצורה נאותה:

שר הפנים של איראן דאז, אחמד וחידי, התייחס ב-15.5.24 לסרטון הוויראלי (הקטע השני בסרטון לעיל) בו משטרת הצניעות שניסתה לכסות בכוח בשמיכה את ראשה וגופה של איראנית בעת מעצרה ודחיפתה לניידת למעשה הפשיטה אותה מבגדיה תוך כדי המאבק: "המשטרה כיסתה את הגברת הזו בשמיכה ופעלה על פי הכללים, ומה שבא לידי ביטוי [בסרטון] היה שונה ממה שהיה במציאות... שמעתי שהאישה הוזהרה לגבי החיג’אב, אבל היא התנגדה לאכיפת החוק ללבישת חיג'אב ולמעשה ערטלה את עצמה."[3]

 

לאחרונה התפרסמו בציבור שתי תקריות נוספות: האחת, ב-6.8.24 פרסם ערוץ X של איראן וויר סרטון בו נראית נערה בת 14 מותקפת באלימות ברחוב בידי משטרת המוסר בטהראן משום שלא עטתה חיג’אב לראשה. התקרית התרחשה ב-21.6.24. ראו סרטון ממרי:  

                                                                

בשניה, אשה איראנית, ארזו בדרי, בת 31 ואם לשניים, נותרה משותקת אחרי שנורתה על-ידי המשטרה, שניסתה לעצור אותה ברכבה בעקבות חשד שהפרה את חוקי הצניעות. בדרי הייתה בתרדמת אחרי הירי ואושפזה במחלקה לטיפול נמרץ.

 

ב-22 ביולי נסעה בדרי לביתה בעיר נור בצפון איראן, ושוטרים סימנו לה לעצור את רכבה, שהופיע ברשימה המשטרתית. כחלק מאכיפת חוקי הצניעות הודיעו הרשויות בשנה שעברה על שימוש במצלמות אבטחה כדי לאתר נהגות שנוסעות ללא כיסוי ראש, ומכוניתן תוחרם.

 

עפ"י דיווחים באיראן כמה ימים לפני הירי תועדה בדרי ללא כיסוי ראש, ומספר לוחית הרישוי של מכוניתה נקלט במצלמות. כשהשוטרים סימנו לבדרי לעצור היא ניסתה לברוח והם פתחו באש לעבר מכוניתה. נמסר כי היא "משותקת מהמותניים ומטה" וריאותיה נפגעו. היא הועברה מבית החולים בצפון איראן לטהראן "כדי לקבל טיפול רפואי טוב יותר" ונמצאת תחת אבטחה. בערוצי אופוזיציה למשטר נמסר כי משפחתה קיבלה הצעה מן השלטונות לקבל סכום כסף בתמורה לביטול התלונה נגד המשטרה, ותשלום הטיפול הרפואי וההטסה לטהראן. עוד נמסר כי סורבה בקשת עו"ד מטעמה לקבל את תיקה הרפואי (פרקטיקה ידועה של המשטר האיראני כלפי אסירים פוליטיים במטרה להפעיל לחץ על בני משפחתם) והוא הודיע על התפטרותו בשל "איומים ביטחוניים עליו".[4]

 

ארזו בדרי.  מתוך רשתות חברתיות

 יוזכר כי באוקטובר 2023 מתה הנערה ארמיטה גראוונד לאחר שהותקפה בידי משטרת המוסר במטרו בטהראן, ראו דוח ממרי, אפריל 2024, מחאת הנשים באיראן 2022-23 (חלק ב'): שנה לאחר דיכויה המשטר האיראני ממשיך בכפיית החיג'אב על הנשים

 

ארמיטה גראוונד, בת ה-16, מאושפזת בתרדמת בטהראן לאחר שהותקפה בידי משטרת המוסר

 

התקרית במשהד, במרץ 2023, בה תועד איש בסיג' בבגדים אזרחיים שופך יוגורט על ראשי שתי נשים ללא חיג’אב במכולת בעיר משהד. ראו בדוח ממרי לעיל וסרטון ממרי 

התקרית בקום, מרץ 2024, בה תועד איש דת צילם אם צעירה ללא ידיעתה עת טיפלה בבנה החולה, ראו בדוח ממרי לעיל.

האשה מתעמתת עם איש הדת לאחר שצילם אותה (איראן אינטרנשיונל, 9.3.2024)

 

ביקורת הרפורמיסטים ומתנגדי המשטר האיראני על צעדי הדיכוי ועל הכפייה בלבישת חיג’אב

המשך צעדי הדיכוי וההתעמרות בנשים לאחר מות שתי הנערות שנתקלו במשטרת המוסר גרר ביקורת מצד גורמים שונים באיראן. עיקר הביקורת על החקיקה והאכיפה הנוקשים והמחמירים נסוב סביב תוצאותיהן – הלהטת האווירה והסתת האזרחים זה בזה. גורמים רבים האשימו את המשטר האסלאמי כי המצב הנוכחי יביא לאנרכיה ויפגע בביטחון הלאומי. הרפורמיסט בעל המעמד הבכיר, מוחמד רזא עארף, שמונה בידי ח'אמנאי למועצה לאבטחת האינטרס של המשטר, הזהיר באפריל 2023 כי עיסוק כפייתי בנושא החיג’אב בזמן שהאזרחים סובלים מתנאי חיים ירודים יביא להעמקת הקיטוב בחברה. הוא אף קרא להכיר בכך שהדור הצעיר סיגל לעצמו סגנון חיים חדש, מודרני ופחות דתי וקבע כי עימות עמו ואיומים עליו יובילו להעמקת הפערים.

 

תקרית צילום האשה במרפאה בעיר קום במרץ 2024 גררה ביקורת חריפה בתקשורת וטענות כי מעשים כאלה מהווים פגיעה בדת האסלאם. המבקרים הסבירו כי חלק מאנשי הדת משניאים במעשיהם את הדת על הציבור. כך, למשל, האתר השמרני המתון, עסר-י איראן, כתב במאמר: "איש לא פגע במוסד הדת כפי שפגעו וגרמו לו נזק חלק מחובשי הטורבן!". המאמר אף קרא להעניש את איש הדת על פגיעה בפרטיות האשה, כפי שמופיע בחוק האיראני, וכדי שלא יישנו מקרים דומים.

 

המבקרים יצאו גם נגד המדיניות החדשה של  המשטר שמטילה את האחריות לאכיפת החיג’אב על בעלי העסקים שנאבקים על פרנסתם נוכח המצב הכלכלי הירוד. הם האשימו כי המשטר עוסק בנושאים שוליים על חשבון הטיפול ביוקר המחייה המחריף ונמצא במצב הגרוע ביותר שידעה איראן.

 

ביקורת נשמעה גם מצדם של אנשי דת בהם בכיר המיעוט הסוני בבלוצ'יסטאן, מולווי עבד אלחמיד, שלעג למשטר על שהוא משתמש באמצעים טכנולוגים מתקדמים לכפיית החיג’אב אך לא פועל לאתר את הקיצונים שמרעילים תלמידות צעירות בבתי ספר לבנות משום התנגדותם למתן השכלה לנשים. עבד אלחמיד גם יצא נגד הרג המפגינים והטלת המומים בהם בידי זרוע הדיכוי של המשטר במהלך המחאות נגד החיג’אב וקרא לאפשר לעם לממש את זכותו החוקית למחות.

 

לאחרונה יצא בגלוי גם איש הדת השיעי וחוקר האסלאם, מוחמד מוסוי, נגד הקנאות הדתית של המשטר האיראני לכפיית החיג’אב וקבע כי המסורת המוסלמית כלל לא מאפשרת זאת. לדבריו, "הקוראן הורה לגברים לשמור על עיניהם" אך לא לכפות את החיג’אב על נשים. ראו קליפ ממרי למטה.

 

כך נשמע גם החשש מפני מלחמה של ממש בין דתיים לחילונים לאור עידוד האזרחים מצד המשטר לקחת את החוק לידיים ולסייע בעצמם באכיפת החיג’אב.

חוקר האסלאם האיראני, מוחמד מוסוי: "הקיצונים הדתיים שלנו מסוכנים יותר מפצצת אטום"; "אם החיג’אב היה כל כך חשוב לאלוהים, הוא היה יכול לברוא נשים עם צ'אדור"; "הקוראן הורה לגברים לשלוט על עיניהם. אין לי הזכות לקחת מחבט, להכות אשה איראנית בראשה ולהגיד לה שהיא חייבת לכסות את ראשה"

אחד מדברי הביקורת החריפים ביותר נגד כפיית החיג’אב באיראן הגיעה מכיוונו של איש דת שיעי איראני וחוקר האסלאם, מוחמד מוסוי, בריאיון מצולם שהעניק ב-11.3.2024 לערוץ ה-YouTube "DidarNews". מוסוי יצא נגד הקיצוניות האסלאמית הדתית באיראן והציע שהמשטר באיראן יקבע כמה אזורים במדינה שיהיו משוחררים מן ההגבלות בענייני הלבוש. כחוקר אסלאם, קבע מוסוי כי המסורת האסלאמית אינה מאפשרת לאנשי הדת לכפות על נשים את החיג’אב כפי שקורה באיראן. מוסוי התנגד לקנאות הדתית ואמר כי היא הרגה יותר אנשים מאשר נגיף הקורונה או מלחמות העולם ואף הצהיר כי הקיצוניות הדתית האיראנית מסוכנת יותר מפצצת אטום. להלן עיקרי דבריו של מוסוי ביחס לכפיית החיג’אב באיראן:

 

"האל נתן לבני אדם היכולת לבחור. לאנשים יש יכולת עצמאית מלאה לבחור מה שהם אוהבים וללכת בדרכם. אם החיג’אב היה כל כך חשוב לאל, הוא יכול היה לברוא נשים עם צ'אדור [בגד המכסה את כל גופה של אשה] ... אין מסורת שאומרת שכשאני רואה אשה בלי חיג’אב... אשה בחיג’אב רופף... שום מסורת לא אומרת שאני צריך ללכת אליה ולהגיד לה להדק את כיסוי הראש שלה. הקוראן הורה לגברים לשלוט בעיניים שלהם. זהו. אין לי הזכות לקחת מחבט, להכות אשה איראנית בראשה ולהגיד לה שהיא חייבת לכסות את ראשה או ללבוש צ'אדור."

 

ראו סרטון MEMRI מה-11.3.2024 המציג בהרחבה את דברי מוסוי:

 

האתר עסר-י איראן על צילום האשה ללא ידיעתה: "איש לא פגע במוסד הדת כפי שפגעו וגרמו לו נזק חלק מחובשי הטורבן!"

ב-10.3.2024, פרסם האתר השמרני מתון, עסר-י איראן, מאמר ביקורת על איש הדת בסרטון במרפאה בקום שצילם אשה שהיתה ללא חיג’אב. המאמר תקף בחריפות את צילום האשה ללא ידיעתה וקבע כי בכך פגע איש הדת באסלאם. המאמר אף קרא להעניש את איש הדת על מעשיו מאחר שמדובר בפגיעה בפרטיותה של האשה, דבר האסור לפי החוק באיראן. לבסוף, מתח המאמר ביקורת על השימוש הנגוע בצביעות מצד המשטר האסלאמי כשפרסם תמונות של נשים ללא חיג’אב בתהלוכת יום המהפכה ב-11 בפברואר 2024 ומיום הבחירות ב-1 במרץ 2024 כדי להראות שהאירועים הם מנת חלקם של כלל אוכלוסיית איראן. להלן תרגום עיקרי המאמר:

 

"נושא המאמר הוא תקרית פתטית שהתרחשה באחת המרפאות בקום. כפי שפורסם בתקשורת, איש דת צעיר צילם אם צעירה שלא הקפידה על החיג’אב. האשה שהחזיקה תינוק בזרועותיה הבחינה בכך דרשה למחוק את התמונות והתעוררה מחלוקת...

 

מה היתה כוונתו של אותו איש איש דת צעיר שאמרו עליו שצילם את הגברת שלא הקפידה על החיג’אב? האם אין חובה מקסימלית על כל בן אנוש לתת אזהרה מילולית, והמקסימום שהוא יכול היה לעשות מבחינה חוקית ושרעית היה לעצור את אותה גברת מעשות רע? אם כן, מה היתה הסיבה לצילום האשה?

 

האם ראוי שפקידי מוסד הדת ינזפו בו על כך שהוריד מכבודם של אנשי הדת בכך שצילם אשה? האם למד שנים בסמינר דת ואז הלך לצלם נשים ללא חיג’אב? איש לא פגע במוסד הדת כפי שפגעו וגרמו לו נזק חלק מחובשי הטורבן!

 

החשש הרציני הוא שהדבר המגוחך שעשה אדם זה יחשב כדוגמה ל'ציווי על הטוב ואיסור על הרע' ובמקום להענישו על שעשה צרות לנשים, יתמכו בו. סעיף 619 לחוק העונשין האסלאמי קובע: 'מי שתוקף או מפריע לילדים או נשים במקומות ציבוריים או בצירי תנועה, או מעליב אותם במילים ובתנועות, דינו מאסר בין חודשיים לשישה חודשים ועד (74) מלקות.'

 

אין ספק שצילום אשה ללא רשות הוא דוגמה ברורה ובלתי ניתנת לערעור לפגיעה בפרטיותה ונגד כבודה. זו פגיעה בפרטיות הנשים שאם לא תיאכף, ממחר כל אחד יוכל לצלם נשים ונערות ברחוב ולטעון 'מדוע אם כן לא עשיתם דבר לאותו חובש הטורבן שצילם את האשה?' הרשויות מתעקשות שהחוק ייאכף על אותה גברת ללא חיג’אב, יש להודיע שעליהם לאכוף את אותו החוק גם על אותו אדם...

 

זה מאוד מכוער ומגעיל לצלם נשים ללא חיג’אב כחלק [מההתפארות] שהן השתתפו בצעדת יום המהפכה וביום הבחירות, ואז לאחר מכן לתעד את פשע אי-עטית החיג’אב! מי שמתיימר להגן על המשטר צריך לפחות לשמור על כבוד [משטר] הרפובליקה האסלאמית."[5]

 

עסר-י איראן על תקרית היוגורט: "הוראות לבעלי חנויות לדאוג לחיג’אב של הלקוחות או שלא לשרת לקוחות שאינן עוטות חיג’אב ולגרשן מהחנות, זו דוגמה מובהקת להכנת המגרש לעימות"

מאמר באתר עסר-י איראן מן השנה שעברה, ב-2.4.2023, מתח ביקורת על המשטר שהעביר לידי האזרחים את הסמכות לכפות את החיג’אב בהתבסס על הציווי האסלאמי "סור מרע ועשה טוב." המאמר בעסר-י איראן הביע תקווה ששופך היוגורט ייענש בחומרה כך שלא יישנו מקרים דומים, ומתח ביקורת על הוראת המשטר לבעלי עסקים ולמוסדות ציבור שלא לספק שירות לאשה שלא עוטה חיג’אב, כפי שהדגיש ב-18.4.2023 שר הפנים האיראני.[6] בכך, טען האתר, המשטר משלהב את האזרחים ויוצר ביניהם קונפליקט סביב נושא החיג’אב, בעוד שמדובר בקרב מיותר שכן אם השלטון אינו מצליח לכפות את כיסוי הראש הרי בוודאי האזרחים שדואגים לפרנסת משפחתם לא יוכלו לעשות זאת. המאמר, שהתריע מפני קיצוניות של עוברי אורח, הפציר במשטר להתמקד בבעיות האמיתיות של אזרחי המדינה, קרי, בנושא הכלכלי ולא להסיט את האש אל עבר נושא החיג’אב שבוודאי לא יפתור אותן.

להלן תרגום עיקרי המאמר:

 

"מעטים האנשים שלא ראו את הסרטון של האיש שנכנס לחנות ולאחר שהתווכח עם שתי נשים שלא עטו את החיג’אב, הטיח בראשן דלי יוגורט. הסרטון הזה [ראו לעיל] הוא אחד המסמכים שבוודאי יירשמו בהיסטוריה של ההתפתחויות העכשוויות באיראן ויצוטטו על ידי רבים.

בהקשר זה, ניתן לציין את שש הנקודות הבאות:

1. אם אחד מהח'ווארג'ים - אלה שמרדו ב[אמאם הראשון] עלי... היו נכנסים לחנות למוצרי חלב באזור משהד לנזוף בשני נשים ללא חיג’אב, אולם בידיהם היה רק דלי יוגורט ולא חרבותיהם, אין ספק שהם היו מכים בהן עם היוגורט על מנת שאלה תקיימנה את חובת החיג’אב. לח'ווארג' לא היו קרניים וזנבות, הם היו נראים כך בדיוק.
2. כאשר המצווים על הטוב והאוסרים על הרע חושבים בצורה כזו, כלומר שמה שהם אומרים חייב לקרות בכל דרך אפשרית, התוצאה היא הסצנה המכוערת הזו! התנאי החשוב לציווי על הטוב והאיסור הרע הוא שהמצווה או האוסר חושב על "הסתברות להשפעה". האם באמת אפשר לשכנע מישהי שבחרה בסוג מסוים של כיסוי ראש, באמצעות משפט כמו "הקפידי על החיג’אב שלך"?! כאשר תנאי זה כתוב בפרסית פשוטה ונאמר פעמים כה רבות רק אדם בור עלול שלא להבין עניין כה פשוט ואנשים בורים הם תמיד אלו שמביאים להפסד הגדול ביותר.
3. [גם] אם יישבו בחדר החשיבה של 'המוסד' במשך שנים ויחשבו איך להעמיד את העם האיראני זה נגד זה, הם לא יעלו רעיון טוב יותר מאשר להפוך את הכיסוי של חצי מהעם האיראני, כלומר של הנשים, ל"בעיה" ועל ידי הסתת הרגשות הדתיים יתנו בסיס לקונפליקט בין האיראנים. הוראות לבעלי חנויות לדאוג לחיג’אב של הלקוחות או שלא לשרת לקוחות שאינן עוטות חיג’אב ולגרשן מהחנות, זו דוגמה מובהקת להכנת המגרש לעימות. מפתיע שכאשר הממשלה על כל כוחה ומשאביה – מתרבות ועד כפייה – לא הצליחה לעצב את נושא החיג’אב כפי שהיא רוצה, איך ניתן לצפות זאת מבעל חנות או נהג מונית שדואג ללחם למשפחתו?!
4. תודה לאל שהאירוע הזה קרה בחנות למוצרי חלב והכל נעשה עם דלי יוגורט. אם זה היה קורה בחנות לחומרי בניין או בחנות כימיקלים רק ניתן לשער עם מה "היד חסרת המנוח" היתה תוקפת, עם פטיש? גרזן? או חומצה?! אלוהים ריחם עלינו!
5. הלוואי שהמקרה של האיש הזה יטופל בצורה נחרצת ובשקיפות. פסיקה זו, תהא אשר תהא, תהיה חלק מההיסטוריה בת זמננו מעבר לפסיקה שיפוטית.
6. גורמים רשמיים לא צריכים לחשוב שעל ידי הלהטת נושא החיג’אב ייעלמו הבעיות העיקריות של האזרחים, כמו המחירים הגבוהים והאינפלציה. אם ניקח בחשבון את המחירים של השנה שעברה, כנראה שבמחיר של דלי יוגורט אחד יכלו לקחת שני דליים ולחבוט בהם כדי להגביר את ההשפעה החינוכית! (מדובר בדוגמה פשוטה ליוקר המחייה כדי שאנשים כמו האדם החובט יוכלו להבין!) גורמים רשמיים צריכים לדעת שפרנסת העם לא תרד ממוקד דרישות הציבור באמצעות משחקים פוליטיים, הם חייבים לתת דין וחשבון."[7]

האתר עסר-י איראן: "הצבת האזרחים זה מול זה בגלל החיג’אב זו בגידה באחדות ובביטחון הלאומי"

כמה ימים לאחר תקרית היוגורט, נמתחה במאמר באתר עסר-י איראן מה-9.4.2023, יום ההכרזה על מבצע אכיפת החיג’אב, ביקורת על האמירות מצד גורמים אדוקים בחברה שאזרחיה הדתיים של איראן עשויים להתעמת בעצמם עם המתנגדים לחיג’אב אם המשטר לא יאכוף כראוי את הנושא. המאמר גרס כי אמירות כאלה פוגעות בביטחון ובאחדות הלאומית ועשויות להביא ללקיחת החוק לידיים. מעבר לכך, במצב של עימות בין דתיים לחילוניים הרי שהחילוניים לא יעמדו מנגד ומכאן שהדרך לאנרכיה בין שני הצדדים מובטחת. יתרה מזאת, לדברי כותב המאמר נקיטת גישה זו עשויה לחשוף את כלל הנשים המאמינות בחיג’אב לעימות כולל שכדי להימנע ממנו תעודד אותן שלא לעטות צ'אדור וכך לא להזדהות עם הצד הדתי האדוק. על הממשלה להימנע מיצירת הקיטוב בעם סביב נושא החיג’אב שהרי לו תוצאות הרות גורל ובמקום זאת עליה לעודד חיג’אב באמצעות חיזוק האמונה הדתית. להלן כמה ציטוטים מן המאמר:

 

"לאחרונה כמה אנשים הלהיטו את הסכסוך בין אלו שעוטות חיג’אב לאלו שלא, ונאמרו אמירות בסגנון 'אם מוסדות הממשל לא ימלאו את חובתם, תיגמר סבלנותם של הדתיים והם עצמם ייכנסו לעימות'. לא רק שהדברים האלו לא קשורים לציווי על הטוב והאיסור על הרע, אלא שהם עומדים בצורה גלויה בסתירה לביטחון ולאחדות הלאומיים. כל האיתוללות הבכירים כתבו שבתנאים של 'ציווי על הטוב ואיסור הרע' חייבת להיות אפשרות השפעה [על הציבור] אחרת אין חובה [לפעול לפי הציווי]. הניסיון הוכיח שאם זר מזהיר ברחוב אשה שאינה עוטה חיג’אב דתי, לרוב לא רק שאין לו השפעה אלא זה לפעמים מוביל למתח ולעימות. לכן, מבחינת השריעה יש לומר שרוב הציוויים על הטוב ואיסור הדברים הרעים הקשורים לקטגוריית החיג’אב, אינם מחייבים משום שהם אינם יעילים.

 

אבל זה לא עיקר הדיון הנוכחי. הנקודה כאן היא שכאשר מעודדים אנשים אדוקים ונשים דתיות להתעמת עם נשים בחיג’אב רפוי או ללא חיג’אב אכיפת החוק שאמורה להיות בידי הממשלה, הופכת לציבורית וכל אחד יכול לראות עצמו כאוכף החוק ואפילו אוכף השריעה ולפעול לפי טעמו ושיקול דעתו, ולדוגמא, הוא מרגיש שהוא צריך לרוקן קערת יוגורט על ראשה של גברת תמימה ברגע זה, או להכותה בפניה בכל מה שנמצא בהישג ידו...

 

אלה שמעודדים או מסיתים אנשים לעימותים, או שהם כל כך בורים עד שהם לא מצפים לתגובת הצד השני וחושבים שהדתיים פועלים מהצד הזה ושחסרי המצפון מצייתים, שותקים או בורחים, או שהם אויבי התבונה שיודעים שלכל פעולה יש תגובה ואין זה כך שצד אחד תמיד מורה והצד השני שותק. סביר מאוד שייווצרו תגובות אלימות והחברה תיכנס לשלב חדש של מתח לו היינו עדים במקרים מסוימים.

 

נקודה נוספת היא שכאשר ההתמודדות עם אי עטית החיג’אב נמסרת לידי אחרים [קרי לאנשים פרטיים] ואנשים מתעמתים זה עם זה, הנפגעות ביותר הן נשות החיג’אב שבחרו בחיג’אב מתוך אמונה ורצון. העובדה היא שכאשר כמה נשים רעולות מתעמתות עם נשים ללא רעלה, כל הנשים הרעולות במדינה חשופות לעימות הזה. אם לומר זאת בצורה ברורה יותר, פעולותיו של חלק מהעם נגד אלו שאינן עוטות את החיג’אב יכולות להוביל לתגובת נגד מצד אלו שכן עוטות את החיג’אב, גם נגד אלו שאינן מאמינות בעימות. בתורו, מצב זה יכול לגרום לחלק מנשות הצ'אדור לבחור בחיג’אב אחר מלבד הצ'אדור [כלומר כיסוי ראש פחות אדוק על מנת שלא תצטיירנה כדתיות] כדי להימנע מעימות.

 

המשך המצב הזה יכול לקטב לחלוטין את החברה ולהעמיד אנשים זה מול זה כך שנחזה בעימותים רבים וחסרי טעם מדי יום. תקרית כזו היא הבגידה הגדולה ביותר באחדות הלאומית. כבר אמרנו שיישום כל עניין דתי תלוי באמונה דתית ואם השלטון האסלאמי רוצה שהחיג’אב ייושם כעניין דתי, עליו לחזק את האמונות הדתיות, עימות אינו הפתרון לבעיה. הרי אם היה העימות הפתרון לבעיה, היא היתה צריכה להיפתר לנצח בשנים הראשונות לאחר המהפכה, אז התרחשו הקרבות הקשים ביותר נגד אלו שאינן עוטות את החיג’אב! אם, מסיבה כלשהי, יש בסיס לעימות, על הממשלה להתערב ישירות (מה שכמובן לא יועיל) ולהימנע מלהעמיד אנשים זה מול זה,  דבר שיהיו לו השלכות קשות וארוכות טווח על האחדות הלאומית והביטחון.

 

גבירותיי ורבותיי מקבלי ההחלטות!

האנשים האלה חיו יחד בשלווה במשך אלפי שנים עם מסורות שונות, אל תהרסו את התקופה ההיסטורית הזו ותקרעו את האנשים."[8]

 

הרפורמיסט חבר המועצה לאבטחת האינטרס המשטר, מוחמד רזא עארף, על איומי המשטר נגד האזרחים: אל תעשו שימוש בכוח הכפייה בנושא החיג’אב, זה יביא לתוצאה ההפוכה

ביום הראשון למבצע האכיפה באפריל 2023, השמיע הרפורמיסט הבכיר, מוחמד רזא עארף, חבר המועצה לאבטחת אינטרס המשטר, גוף הממונה על ידי מנהיג איראן והמייעץ לו, ביקורת חריפה על החרפת האכיפה. עארף הדגיש כי עימות כוחני לכפיית החיג’אב יביא לתוצאות הפוכות וכי יש להבין שהדור הצעיר בחר באורח חיים שונה, כלומר פחות דתי. הוא התריע כי העיסוק בנושא בזמן שאנשים סובלים מתנאי חיים ירודים כתוצאה מאוזלת ידו של השלטון תביא להעמקת הקיטוב בחברה. להלן ציטוטים מדבריו:

 

"כל הרוצים בטובתה של איראן צריכים להיות מודאגים משמירה על שלמותה הטריטוריאלית של ארצנו, ואת זה ניתן להשיג רק באמצעות סולידריות לאומית. עלינו להודות שלא הערכנו את אנשי ארצנו שהיו נוכחים באמת ובתמים במצבים הקשים ביותר בתחומים שונים, ומצער יותר שמאיימים על האנשים האצילים הללו. עלינו לקבל את זה שהדור החדש בחר באורח חיים אחר. עימות עם הדור הזה ואיומים עליו יובילו בהחלט להעמקת הפערים. בתנאי החיים הירודים של האנשים, שהם תנאים קשים הנובעים מחוסר היעילות של ממשלה מאוחדת, לעימות עם אורח החיים של חלק מהחברה ולהפעלת כוח כפייה אין תוצאה מלבד העצמת האווירה הדו-קוטבית בחברה. האירועים הטראגיים של השנה שעברה צריכים להוות ניסיון לכולם, במיוחד לגורמים ולמוסדות הרלוונטיים שיבינו שאין להתמודד עם נושא החיג’אב בכוח הכפייה שכן זה יביא לתוצאות הפוכות. אותם אזרחים שממליכים את הפקידים לכס המלכות, יכולים גם להוריד את הפקידים מהכס לשטיח."[9]

איש הדת הסוני במחוז סיסטאן ובלוצ'יסטאן ואמאם המסגד בזאהדאן, מולווי עבד אלחמיד: "השתמשו במצלמות המיועדות לזיהוי אי-עטית חיג’אב לזיהוי ההרעלות בביה"ס"

ביקורת נוספת הגיעה מצדו של המנהיג הבולט של המיעוט הסוני, איש הדת הבכיר במחוז סיסטאן ובלוצ'יסטאן ואמאם המסגד בעיר זאהדאן, מולווי עבד אלחמיד, שמרבה לבקר את המשטר בשל מחדליו. בדרשת יום השישי ב-14.4.2023, לעג מולווי למשטר האיראני שמפנה את משאביו, כולל שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים לשם כפיית החיג’אב, במקום לטפל בבעיות האמיתיות כמו הדאגה לשלום הציבור האיראני בזיהוי העומדים מאחורי תופעת ההרעלות בבתי הספר לבנות, במטרה למנוע מהן השכלה. להלן דבריו:

 

"מפתיע שבמדינה בעלת אמצעי אבטחה רבים כמו אמצעי מעקב ומצלמות שונות טרם זוהו הגורמים מאחורי אירועי ההרעלות בבתי הספר. זאת, בעוד שלאחרונה הדגיש גורם רשמי [מפכ"ל משטרת איראן] לגבי החיג’אב כי פרצופים מזוהים ברחובות באמצעות מכשירים מתקדמים ומתוחכמים. איך זה שאתם [בכירי המשטר] מקפידים ומשקיעים מאמץ כה רב בנושא החיג’אב, אבל לא הצלחתם לזהות את הגנבים שמפזרים רעל בבתי ספר ומרעילים ילדות? מי היה מאמין שתכשלו בנושא זה למרות שהשבח לאל אתם כה חזקים בניטור הזיהוי."[10]

 

​מולווי עבדאלחמיד (איראן אינטרנשיונל, 14.4.2023 (

 ​איש הדת הסוני במחוז סיסטאן ובלוצ'סטאן ואמאם המסגד בזאהדאן, מולווי עבד אלחמיד: "בהפגנות בצרפת [בניגוד לאלו באיראן] שום אדם לא התעוור, רגליו של איש לא נשברו ואיש לא נהרג... רק המדינות האוטוקרטיות לא מאפשרות לאנשיהן למחות... אסור לפגוע באנשים המפגינים בירי חי ולעוור אותם... המחאה היא זכותו של העם"

בנאום נוסף מה-7.7.2023 החריף עבד אלחמיד את ביקורתו נגד הדיכוי הכבד מצד המשטר האסלאמי כלפי המחאות באיראן. עבד אלחמיד הזכיר את מחאת המיעוט האלג'יראי בצרפת שכללה אלימות רבה מצדם של המפגינים והרס רב, אך חרף אלו ובניגוד מוחלט לגל מחאת החיג’אב באיראן, שום מפגין לא התעוור, רגליו לא נשברו וחשוב מכך איש לא נהרג מאחר שהמשטרה נמנעה מהפעלת כוח בלתי סביר. עבד אלחמיד גרס כי רק המדינות האוטוקרטיות כמו איראן אינן מאפשרות לאזרחיהן למחות. על כן קרא לשנות את המדיניות השגויה באיראן שאינה מאפשרת לעם לממש את זכותו החוקית. עבד אלחמיד הזכיר גם את דו"ח האו"ם שדיווח על הדיכוי הקשה של ההפגנות מצד המשטר האיראני והוצאתם להורג של המפגינים וקרא לפתוח את דלתות בתי הכלא באיראן ולמנוע את הפרות זכויות האדם המנוגדות לשריעה. במהלך דרשתו הפסיק המשטר את השידור החי של נאומו באמצעות שיבושים באינטרנט כפי שנחוו גם בשבועות קודם לכן. להלן עיקרי דבריו:

 

"[...] ההתקוממות בצרפת החלה ככל הנראה לאחר שהמשטר הרג נער צרפתי - אלג'יראי דבר עליו מחו האזרחים. קיים חוסר שביעות רצון בקרב הנוער הצרפתי, אולם זה [הרג הצעיר] היה הניצוץ שהחל את המהומות. 5000 מכוניות ו-500 מבנים נשרפו, 250 תחנות משטרה הותקפו, אולם חרף כל האירועים הללו, עיניו של איש לא התעוורו, רגליו של איש לא נשברו ואיש לא נהרג. המשמעות היא שהמשטרה נמנעה מלפגוע ולהרוג אנשים. אינני אומר שאין באירופה ובצרפת בעיות, אך המשטרה [שם] לא ירתה ולא הרגה את אזרחיה במהלך ההפגנות, נקודה זו ראויה לבחינה.

 

העולם מחולק לשניים: מדינות דמוקרטיות להן משטרים חופשים ומדינות אוטוקרטיות. רק המדינות האוטוקרטיות לא מאפשרות לאנשיהן למחות. במדינות הדמוקרטיות מתרחשות הפגנות, אבל בהן אנשים לא נהרגים... אין מקום בעולם בו החוק נכון ב-100% שכן החוקים מבוססים על מחשבה אנושית ויש בהם טעויות. מלבד המדינות האוטוקרטיות, בכל מקום בעולם החוק השגוי מבוטל ומשתנה. לכן, באשר לאיראן יש לבדוק את החוקים בפרקי זמן קצרים ולשנותם במידת הצורך. למרות שלא נגעו בחוקה [באיראן] מזה 44 שנים, המחאה נחשבת לזכות העם. עובדים, גמלאים, מורים, סטודנטים ונשים צריכים להיות מסוגלים לדבר ולדרוש את זכויותיהם. אסור לפגוע באנשים המפגינים בירי חי ולעוור אותם.

 

הדו"ח הראשון של ועדת הבדיקה של מועצת זכויות האדם של האו"ם לגבי דיכוי המחאות באיראן, ובו הדיווח על הוצאתם להורג של מפגינים, הגפיים הפגועות שלהם, אובדן הראייה, עינויים ותקיפה של המפגינים שנעצרו, גרמו לי להתעצב... מזה זמן רב שקראתי לרשויות המדינה לפתוח את דלתות בתי הכלא, כולל אווין, בפני פקחי זכויות האדם שכן אם מתרחש דבר נגד זכויות האדם בבתי הכלא הללו, זה בהחלט נוגד את השריעה. יש לנהוג באסירים על פי חוקת איראן שאומרת ששום פקיד אינו יכול להכות או לענות אסיר. הודאה בכפייה נדחית מבחינת החוק והשריעה ושום פקיד אינו יכול לראות בה בת תוקף. אם בעקבות הדיווח נגלה שקצין עשה משהו לא חוקי, עלינו להחליף אותו ולעצור אותו ואת השופט שהפר את החוקים ותקנות השריעה. על הממשלה לעצור את כוחותיה הרדיקליים..."[11]