כללי

מחאת הנשים באיראן 2022-23 (חלק א'): מעמד האישה באיראן המהפכנית לפי המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי

 

מאת: נ. קטיראצ'י וא. סביון

הקדמה

גל המחאה ששטף את איראן ב-2022-23 וסיסמתו "אישה, חיים חירות" שם דגש עיקרי על זכויות הנשים ומעמדן במדינה. המחאה פרצה בשל אכיפה נוקשה של חבישת החג'אב בידי משטרת הצניעות בטהראן שהביאה למותה של ג'ינה מהסא אמיני, צעירה כורדית, ב-16 לספטמבר 2022.[1]

 

המחאה האזרחית שהקיפה את הצעירים – נשים, סטודנטים ומיעוטים אתניים – נגד כפיית החג'אב על נשים במרחב הציבורי אינה בעלת היבט תרבותי בלבד אלא היא מהווה מאבק פוליטי על דמותה של איראן.[2] הסרת החג’אב היא סמל לא רק נגד קוד הלבוש הדתי אלא גם אקט פוליטי נגד משטר המהפכה האסלאמית עצמו הכופה את השקפת העולם האידאולוגית-דתית שלו כך שהנראות האסלאמית תשלוט בפרהסיה. בעיני המשטר, החג'אב מהווה ערך אסלאמי פוליטי והוכחה לשליטתו במרחב הציבורי והוא מעוגן בחוק.

 

המחאה האזרחית הממושכת הזו נגד המשטר הדתי הקיצוני כללה התנגדות גלויה וברורה נגד סמליו והייתה מהגדולות באיראן מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. עוצמתה הבולטת של המחאה הביאה את המשטר האיראני לטעון כי זו היתה מזימה מערבית שנועדה למוטט את החברה האיראנית שמושתתת על ערך המשפחה האסלאמית באמצעות הדרישה להסיר את החג'אב.

 

המחאה האזרחית מבטאת יותר מכל את העובדה כי חלק ניכר מהדור הצעיר באיראן חווה מגמות החילון וההתמערבות ודוחה את הדתיות והאסלאם שמסמלים בעיניו שלטון דיכוי. המשטר האיראני אף הודה בעוצמתה של מגמת החילון כפי שעולה מדו"ח שפרסמה ביולי 2023 קבוצת העבודה לענייני נשים בנשיאות איראן, לפיו כ-90% מן הנשים בטהראן שאינן עוטות חג'אב הן צעירות בגילאים 18-44[[3.

 

נוכח עוצמת המחאה ובמיוחד בחודשיה הראשונים, בחר המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, לנקוט גישה פרגמטית כלפי תופעת הסרת החג'אב. הוא השמיע אמירות מהן ניתן היה להתרשם שהמשטר נסוג, לכאורה, מדרישתו העקרונית לכפות את החג'אב על נשים במרחב הציבורי. משנוכח המשטר לדעת שכפיית החג'אב בכוח עלולה לגבות ממנו מחיר כבד ואף לסכן את יציבותו, הוא יצא במדיניות חדשה במסגרתה הטיל את אחריות האכיפה על החברה ועודד את האזרחים לעשות כן. אולם, כעבור חצי שנה, משהצליח המשטר לדכא את המחאה דרש ח'אמנאי להגביר את האכיפה הנוקשה והמחמירה כלפי נשים, זאת חרף ההתבטאויות והביקורות בציבור שקראו לרגישות ביחס לנשים. מיד כשנחלשו עוצמות המחאה ונראה היה כי היא אינה מהווה עוד סכנה ממשית לשלטון, החל תהליך חקיקת חוקים מחמירים לאכיפת החג'אב הכוללים שימוש בתוכנות זיהוי פנים מתקדמות לאיתור מפרות החוק והשתת קנסות כספיים גבוהים. בתגובה למדיניות האכיפה הנוקשה והסתת האזרחים זה נגד זה, מתחו גורמי משטר רפורמיסטים כמו גם אנשי דת בכירים ביקורת תקיפה על המשטר וקראו לו להתרכז בבעיות האמיתיות של החברה.

במלאות שנה למות ג'ינה מהסא אמיני, תעסוק סדרת דוחות זו בניתוח המחאה האזרחית שהרעידה את איראן למשך חצי שנה. החלק הראשון יתמקד בדברי המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, ביחס לאישה ומקומה בחברה האסלאמית המהפכנית לעומת מעמדה בחברה המערבית. החלק השני יתמקד ביישום מדיניות המשטר האיראני לאכיפת החג'אב על הנשים והחלק השלישי יתמקד בביקורת מצדם של הרפורמיסטים והגורמים המרבים לבקר את המשטר על מדיניות האכיפה בכוח של החג'אב מצד המשטר.

 

הוראותיו של המנהיג העליון ח'אמנאי ביחס למעמד האישה ולחג'אב

בתחילת ינואר 2023, כארבעה חודשים לאחר שפרץ גל מחאת הצעירים באיראן, התייחס המנהיג העליון ח'אמנאי לראשונה לנושא החג'אב ומעמד האישה. מאחר שהמחאה הייתה בשיאה באותה עת, נקט ח'אמנאי גישה פרגמטית והשמיע בנאומו אמירות שעשויות להישמע מתונות ביחס לח'גאב אותו המשטר האיראני רואה כנדבך אידאולוגי סמלי חשוב. ח'אמנאי תיאר את הנשים שאינן מקפידות על החג'אב כ"אחיות" ו"לא פושעות" וככאלה שיש "לחנכן לחג'אב", מבלי לתקוף אותן. אולם, בנאומו השני, שלושה חודשים לאחר נאומו הראשון ולאחר שהמשטר הצליח לדכא את גל המחאה, התבטא ח'אמנאי בצורה קיצונית יותר ביחס לכפיית חג'אב כאשר בהתאם לדבריו הוחמרה האכיפה הנוקשה.

 

הנאום הראשון של ח'אמנאי לנשים: "השוויון בין גברים ונשים בתחום הערכים האנושיים והאסלאמיים הוא אחד מעקרונות האסלאם... כמובן שהחובות ההדדיות של נשים וגברים שונות... להבדלים אלו יש השפעה על סוג האחריות המוטלת על גברים או נשים, זה קשור לטבע הנשי או לטבע הגברי... התפקיד העיקרי של אישה על פי האסלאם הוא תפקיד עקרת הבית"

ב-4.1.2023, ערב יום הולדתה של פאטמה, בתו של הנביא מוחמד, הנחשבת לקדושה באסלאם השיעי, ערך ח'אמנאי פגישה בנוכחות מאות פעילות בתחומי התרבות, החברה, המדע והאקדמיה והעלה על נס את מעמדה הנעלה של האישה באסלאם בהשוואה לניצולה הכלכלי, המיני והתרבותי, בתרבות המערבית.

 

מנהיג איראן, עלי ח'אמנאי [4]

 

בנאום הדגיש ח'אמנאי כי האסלאם הוא השומר האמיתי על כבודה וזכויותיה של האישה. המערב, לדבריו, נוהג צביעות כאשר הוא מציג עצמו כמגן הנשים בזמן שבפועל הוא מדכא, מנצל ומשפיל אותן. ח'אמנאי מתח ביקורת נוקבת על הפילוסופיה והתרבות המערביות שמדכאות נשים כשמנגד באסלאם, מתקיים, לדבריו, השוויון האמיתי בין נשים וגברים שמתבטא בכך שאין הפרדה בין שני המינים אלא המבט על שניהם הוא כבני אנוש. מיד לאחר מכן הוא השמיע דבר והיפוכו כשטען כי באסלאם לכל מגדר חובות משלו מתוקף השונות שבטבע המינים.

 

תפקידה העיקרי של האישה באסלאם, אליבא דח'אמנאי, הוא לשמש אם ועקרת הבית ולהנחיל לצאצאיה את מרכיבי הזהות הלאומית, המוסר והמסורת האסלאמיים, שהרי לא ניתן לנהל משפחה ללא נוכחות אישה שתחזיק את הבית. ח'אמנאי מדגיש כי זכותן של נשים לפעול מחוץ לבית מותנית במילוי חובותיהן למשק הבית. הוא מאבחן כי החברה המערבית במסלול התמוטטות שלא ניתן לעצירה בשל התפרקות המשפחה והתא המשפחתי כי האישה אינה ממלאת את ייעודה ופונה להגשמה עצמית.

 

ח'אמנאי הסביר את נחיתותה של האישה על פי תפישת עולם מטריאליסטית-תרבותית אך רק בחברה המערבית וכגורם שנובע מתהליכי התיעוש במערב במיוחד מהמאה ה-19 (ולא מתייחס לאישה בתרבות האסלאם במאות השנים האחרונות או לזכויות הפוליטיות של נשים במערב לעומת איראן). ח'אמנאי הסביר כי "בציוויליזציה המערבית הגבר הוא המין העליון... והאישה צריכה לשמש כלי להנאתו של הגבר" וכי "המערב עמל כדי לשכנע את האישה שהפריבילגיה בה היא מחזיקה היא התנהגות המגבירה את האטרקטיביות המינית שלה בעיני הגבר". כתימוכין לדבריו, גייס ח'אמנאי את מחאת ה-METOO שיצאה נגד תקיפות מיניות של נשים. הוא יצא נגד צביעות המערב שטוען להיותו מגן חירות האישה בעודו מחזיק אותה, בפועל, בשבי. לכן הכריז ח'אמנאי בתקיפות כי אחת המחויבות בחברה האיראנית היא להימנע מנקודת המבט המערבית בנושא המגדר שמסדירה בחוק את הסחר מיני, העבדות המינית, ופריצת כל הגבולות המוסריים והאנושיים.

 

מכאן, המסקנה של ח'אמנאי היא כי כדי למנוע מצב של ניצול מיני של נשים יש להסתירן מעיני הגברים ולגדר אותן מאחורי מחיצה, הן במרחב הציבורי והן במרחב הוירטואלי, זאת באמצעות המענה של החברה האסלאמית – החג'אב – לבעיית הנראות של האישה. ח'אמנאי פרש את דעתו בדבר החג'אב וקרא, כצפוי, להשאיר את הנשים מאחורי הרעלה שכן הח'גאב הוא "חובה שיעית דתית שאין ספק שצריך לקיימה". מכיוון שהדי המחאה טרם שככו, נקט ח'אמנאי גישה פרגמטית והשמיע ביקורת מתונה כלפי דוברים מטעמו, שהאשימו נשים שעטו את החג'אב בצורה רפויה בכפירה ובפעולה נגד המהפכה האסלאמית. אמנם מדובר במעשה שאינו ראוי, אולם נשים אלו, גרס ח'אמנאי, הן "הילדות והבנות של כולנו" אותן יש לחנך לדרך הישר וזאת ברוח המהפכה.

 

לאחר שסקר תחומים שונים כמו ספורט בהם מגיעות נשים להישגים הודה ח'אמנאי כי מקומן של הנשים באיראן האסלאמית נפקד מתהליך קבלת ההחלטות ואמר בחצי פה כי "מצב זה הוא פגם שיש להסירו." ח'אמנאי הודה כי יש באיראן אלימות כלפי נשים במשפחה מצד בני זוגן אך בדומה לפתרון של כפיית החג'אב על נשים כדי להעלימן מעיני הגברים במרחב הציבורי כך הדרך לדידו לפתור אלימות כלפי נשים במשפחה היא דווקא לוודא ש"החוקים הקשורים למשפחה יהיו כה חזקים עד ששום גבר לא יהיה מסוגל לדכא נשים."

 

ראו נאום ח'אמנאי מה-4.1.23 בקליפ ממרי: 

  

להלן קטעים עיקרים מנאומו כפי שהובא באתרו של ח'אמנאי:

 

ח'אמנאי: "הם [המערב] אשמים מאוד בנושא הנשים, הם פגעו בנושא ופשעו בו"

"[...] עד כה היה המפגש הזה מפגש נשים טהור ומלא רעיונות בולטים ומצוינים. הדברים שהעלו הנשים היו טובים מאוד ואני הפקתי מהם רווח רב. כמובן, לא ניתן לאשר את התכנים הללו בהאזנה להם פעם אחת. האדם חייב לחשוב ולהרהר [בהם]; לכן, בהחלט תנו לי את הניירות הכתובים האלה. גם הגברת שדיברה בעל פה ללא נייר כתוב, יש לכתוב את המילים [שלה]; זה יהיה מדויק יותר, וזה ייתן לנו את האפשרות לחשוב ולהתלבט – על מנת שאוכל לתת את החומרים האלה לקבוצת אנשים שיהרהרו בהם וילמדו את הנושא...אולי חלק מהתכנים האלה קשורים למועצת המהפכה התרבותית...במיוחד הנושא הזה של העסקת הנשים החכמות, היעילות, המנוסות, הבקיאות, החכמות והמבינות שלנו ברמות שונות של קבלת החלטות בארץ; זהו נושא חשוב. כמובן, שמוחי עסוק בנושא הזה; עלינו למצוא לזה דרך; לראות מה ניתן לעשות.

 

כבר אמרתי זאת בעבר... כי בנושא הנשים, עמדתנו כלפי הטוענים הצבועים המערביים [נטענת מתוך] עמדת דרישה, לא [מתוך] עמדה של הגנה... בנושא הנשים, העולם אשם. ה"עולם" אליו אני מתכוון פירושו העולם המערבי והפילוסופיה המערבית והתרבות המערבית הקיימת... הם [המערב] אשמים מאוד בנושא הנשים, הם פגעו בנושא ופשעו בו. לכן, אין בדברינו [על הנשים] היבט של התגוננות אלא היבט של הבעת הדעה האסלאמית.

 

[פונה אל הנשים] התקווה היא שאתן תוכלנה בהחלט להשפיע על דעת הקהל המערבית, משום שהנשים שלהן באמת סובלות. חברת הנשים המערבית סובלת כיום במקרים מסוימים באופן לא מודע, ובמקרים אחרים סובלת במודע. לפי האסלאם... לגברים ולנשים אין מאפיינים [שונים], אין הבדל ביניהם; שוויון גברים ונשים בתחום הערכים האנושיים והאסלאמיים הוא אחד מעקרונות האסלאם; אין שום עוררין על כך... ההסתכלות של האסלאם על נשים וגברים הינה הסתכלות על האדם, כך שלאיש מהם אין מאפיינים מיוחדים.

 

כמובן שהחובות ההדדיות של נשים וגברים שונות, אולם יש איזון בדבר ... כלומר על כל חובה שהוטלה על האיש או האישה, כך ניתנה לו בגינה זכות ... בהסתכלות על האחריות, כאן יש להסתמך על המאפיינים הטבעיים של גברים ונשים.

 

יש הבדלים בין גברים לנשים, כלומר, טבע נשי וטבע גברי. גם בגוף, גם בנפש וגם בעניינים רוחניים יש הבדלים; האחריות תואמת את ההבדלים הללו. להבדלים אלו יש השפעה על סוג האחריות המוטלת על גברים או נשים; זה קשור לטבע הנשי או לטבע הגברי. גם לא צריך לעשות שום דבר בניגוד לטבע שלהם. אבל מבחינת החובות החברתיות, חובות הגברים והנשים זהות. התפקידים שונים אך המשימות זהות. זה אומר שהג'יהאד הוא חובה לגברים ולנשים כאחד, אבל ג'יהאד של גברים הוא סוג אחד, בעוד שג'יהאד של נשים הוא אחר...

 

ח'אמנאי: "[במערב] מכיוון שהגבר הוא המין העליון, האישה צריכה לשמש כלי להנאתו"

באופן כללי, השיטה הקפיטליסטית המערבית היא שיטה פטריארכלית; כלומר, מה שהם טוענים על האסלאם וטועים בו, נכון בדיוק לגבי עצמם. מדוע? משום ששורש תפיסה זו הוא שבשיטה הקפיטליסטית ההון הוא נעלה יותר מהאנושות; ושהאנשים משרתים את ההון. לפיכך כל אדם שיכול להשקיע יותר, הוא בעל ערך רב יותר. לכן, לגברים יש עדיפות על פני נשים במערכת הקפיטליסטית, כי הבכורה של ההון על האדם נכונה יותר לגברים ... לכן, ניתן לראות שנשים עוברות התעללות בשתי דרכים במערכת הקפיטליסטית: בתחום העבודה ... בימים אלו ממש ברוב המדינות המערביות, עבור אותה המשרה בדיוק משלמים לנשים פחות מאשר לגברים; משום שהיא חלשה יותר והוא חזק יותר. מדובר בסוג של ניצול לרעה. אחת הסיבות לכך היא שסוגיית חופש האישה הועלתה במאה ה-19 על מנת שהנשים תצאנה מהבית ותלכנה לעבוד במפעל בשכר נמוך יותר...

 

כמו כן, מכיוון שהגבר הוא המין העליון, האישה צריכה לשמש כלי להנאתו של הגבר. באמת קשה לי לדבר על הנושא הזה בכל האסיפות, בעיקר באסיפת הנשים, אבל זו המציאות; כולם עבדו כדי להצליח לשכנע את האישה שהפריבילגיה שלה היא מסוג ההתנהגות שמגבירה את האטרקטיביות המינית שלה לגבר; הם ניסו את כל האמצעים [כדי לבסס זאת]. מדובר בסיפור עצוב מאוד; קראתי כל כך הרבה דברים בנושא זה שבאמת לא ניתן להביע אותם. באחד המגזינים האמריקאים שהביאו לי לפני כשמונה שנים – הודיע ​​קפיטליסט אמריקאי מאוד בולט שהחזיק בעשרות מסעדות מודרניות, מתקדמות ויפות מאוד, את מי הוא מגייס לעבודה. ילדות צעירות, צעירות בעלות המאפיינים הללו שהוא ציין; אחד מהמאפיינים היה שהבגדים והחצאיות שלהן חייבים להיות גבוהים מהברכיים. הם גם הציגו תמונה וציינו כי 'כך זה צריך להיראות!'... ובכן, כל אלה באמת רמסו את כבודן של הנשים...

 

אז מה התוצאה של השקפה פטריארכלית זו? כאשר הגבר הוא המין העליון בציוויליזציה המערבית והציוויליזציה היא פטריארכלית, התוצאה היא שהאישה מנסה להגדיר את הגבר כמודל לחיקוי שלה והגבר הופך להיות המודל לחיקוי של האישה; אישה עוקבת אחר עבודתם של גברים, התוצאה היא זו... ובכן, אז ההתנשאות של המערב מופיעה כאן. הם [המערביים] מתיימרים להיות נושאי הדגל של זכויות האישה עם כל המכות האלה שהטילו על נשים ועל כבוד האישה! כלומר, הם משתמשים [בנושא] זכויות הנשים בעולם. זו באמת החוצפה האולטימטיבית ... הדבר הזה [מחאת ה-METOO] שהתחיל בשנה שעברה בין נשים מערביות בנושא התקיפות המיניות. למרות כל זה, הם טוענים שוב שהם תומכים בנשים ובזכויותיהן! זה מה שנקרא חופש נשים בשפתם המרושעת של בני המערב ...זוהי אינה חירות, זהו שבי, זהו עלבון...

 

ח'אמנאי: "היום ניתן לראות כי בסביבה המערבית יש סחר מיני, יש עבדות מינית, פריצת כל הגבולות המוסריים והאנושיים"

חלק מהמחשבות שלהם היו שחופש התקשורת בין גברים לנשים במערב ישביע את עיניהם ולבם של הגברים ולא יתרחשו עוד הטרדות מיניות ... עכשיו הביטו וראו האם החמדנות שלהם [של הגברים] באה על סיפוקה או גדלה פי מאה בהתחשב בהתרחשות ההטרדות המיניות האלו? הן [עצמם] ממשיכות לטעון שמתרחשות הטרדות מיניות במקום העבודה, ברחוב ובשוק, בכל מקום, גם בארגונים כמו הצבא – גם שם נמצאות נשים. סחיטה באיומים היא לא הסכם. בנוסף לכך, נעשית גם חשיפה כפויה; זה אומר שלא רק שהעיניים והלב [של הגברים] לא שבעים, החמדנות והתאוות ביניהם גדלו פי מאה. לכן היום ניתן לראות כי בסביבה המערבית יש סחר מיני, יש עבדות מינית, פריצת כל הגבולות המוסריים והאנושיים. ההומוסקסואליות הזו ומונחים כאלה [אסורים] לא רק באסלאם, הם בין הטאבו העיקריים בכל הדתות; הם [המערביים] הופכים את הדברים האלה לחוקיים ואפילו לא מתביישים בכך! לפיכך, אחת המחויבויות המעשיות בחברה שלנו היא שאנו נמנעים בקפדנות מנקודת המבט המערבית בנושא מגדר...

 

אחת המשימות החשובות ביותר שלכן היא לחשוף את נקודת המבט הקטסטרופלית של תרבות המערב בנושא מגדר ובנושא נשים. ספרו זאת לכולם; יש אנשים שלא מודעים לכך...

 

ח'אמנאי: "התפקיד העיקרי של אישה על פי האסלאם הוא תפקיד עקרת הבית"; "המערב הרס את המשפחה, ממש שבר אותה"

אימהות הן האמצעי להעברת מרכיבים של זהות לאומית; זהות לאומית היא דבר חשוב. כלומר, מסורות, מוסר טוב, הרגלים טובים, כל אלה מועברים בעיקר על ידי האם. גם האב משפיע, אבל הרבה פחות מהאם. לאמא יש את ההשפעה הגדולה ביותר...

 

התפקיד העיקרי של אישה על פי האסלאם הוא תפקיד עקרת הבית, אבל הדבר החשוב הוא שעקרת בית אין פירושו להישאר בבית. יש המבלבלים את אלה: כשאנחנו אומרים משק בית, הם חושבים שאנחנו אומרים לשבת בתוך הבית, לא לעשות דבר, לא למלא את החובות, לא ללמד, לא להיאבק, לא לקחת חלק בדברים חברתיים, לא לעשות פעילות פוליטית. זו לא המשמעות של עקרת בית. עקרת בית פירושה להחזיק בית; בנוסף להחזקת הבית, את יכולה לעשות כל עבודה אחרת שאת יכולה להתמודד עמה ושיש לך הרצון וההתלהבות אליה; עם זאת, הכל תחת משק הבית...

 

באמת, לא ניתן לנהל משפחה בלי נוכחות של אישה, בלי פעילות של אישה, בלי תחושת החובה של אישה ... לפעמים יש קשרים קטנים במשפחה שלא ניתן להתיר אלא באמצעות אצבע עדינה של אישה. לא משנה כמה חזק הגבר, הוא לא יכול להתיר קשרים מעין אלו...

 

כמובן שבנושא המשפחה, אם נרצה להסתכל על המערב, מדובר באסון; המערב הרס את המשפחה, ממש שבר אותה. כמובן שזה לא אומר שאין כלל משפחות במערב; חלק מהמשפחות הן גם משפחות טובות; חלקן, עם זאת, רק נראות משפחות כלפי חוץ... המערביים באמת הרסו את המשפחה עם כל מיני נושאים שהזכרתי קודם, זה הוביל להתמוטטות הדרגתית של המשפחה, מה שהעלה את קולם של הוגי דעות מערביים עצמם ... בכמה מדינות מערביות, ההתמוטטות הפכה כה מהירה עד כדי כך שלא ניתן לעצור אותה, כלומר [כבר] לא ניתן לערוך רפורמה במשפחה...

ח'אמנאי: "החג'אב הוא כורח שרעי... אין ספק לגבי חובתו. כולם צריכים לדעת זאת"

החג'אב הוא כורח שרעי; זהו צורך שרעי; כלומר, אין ספק לגבי חובת החג'אב. כולם צריכים לדעת זאת. אין מקום לספק; זוהי חובה דתית שיש לקיים, אולם אלו שלא מקיימות את חובת החג'אב באופן מלא אין להאשימן בכפירה ובהיותן נגד המהפכה [האסלאמית]. טענתי זאת לא פעם.

 

פעם אחת, באחת מנסיעותיי למחוזות [איראן] טענתי כך באספת המלומדים: מדוע חלקכם לעיתים מאשימים את האישה שחלק משערותיה מחוץ [לחג'אב], או, במונח הרווח, מכנים אותה כעוטה את החג'אב באופן לקוי, שכעת יש לכנות בתור חג'אב רפוי? כשנכנסתי לאותה העיר, הקהל הגיע לקבל את פני, אולי לפחות שליש מהאוכלוסייה היו נשים כאלו שהזילו דמעות. לא ניתן להגיד על נשים אלו שהן נגד המהפכה; כיצד ניתן לטעון עליהן שהן נגד המהפכה כאשר הן הגיעו בכזו התלהבות לקחת חלק בטקס דתי של המהפכה? הן הילדות שלנו, הן הבנות שלנו. חזרתי על כך כמה פעמים בדרשת עיד אל-פיטר שבטקס הרמדאן, בלילות התחייה - היו מביאים לי משם תמונות. כעת כשאיני יכול [ללכת לשם] ... הלוואי שיכולתי לבכות כמו הבנות הללו, כמו הצעירות הללו; כיצד ניתן להאשים בנות כאלו? נכון, עטית החג'אב באופן רפוי או באופן לקוי אינו דבר ראוי, אך אין זה אומר שאנו מוציאים את [הנשים] הללו מתחום הדת והמהפכה ורואים בהן זרות. מדוע? משום שלכולנו יש כמה פגמים, אנחנו חייבים לתקן אותם. ככל שנתקן אותם, כך ייטב...

 

בתקופה שלפני המהפכה היו מעט נשים שהיו מדעניות, משכילות, חוקרות ומומחיות בתחומים שונים. [כעת] ישנן כל המרצות הללו באוניברסיטאות, כל הרופאות, כל המדעניות האלה במחלקות שונות - כשאני אומר מחלקות שונות זה משום שבאמת הלכתי אליהן, ראיתי שם מדעניות, נשות תרבות, טכנאיות שעובדות שם. זה היה חסר תקדים לפני המהפכה. זה מה שהמהפכה עשתה...

 

הבנות שלנו לוקחות חלק בתחום הספורט, הופכות אלופות, זוכות ב[מדליות] זהב כאשר הן עוטות את החג'אב האסלאמי. היש פרסומת טובה מזו לחג'אב? אני ממש גאה בנשים כאלה ... במקומות שונים, נשים התקדמו לכל מקום.

 

בנוגע לטענות של חלק מהנשים [שנשים] לא משמשות באופן מעשי בקבלת החלטות, כן זה פגם, אין ספק בכך, יש להסיר את הפגם הזה.

 

ח'אמנאי: "הדרך [להגן על האישה מפני אלימות במשפחה] היא שהחוקים הקשורים למשפחה יהיו כה חזקים עד ששום גבר לא יהיה מסוגל לדכא נשים"

באירועים האחרונים ראיתן בעצמכן שפעלו רבות נגד החג'אב. מי היו אלו שעמדו למול כל המאמצים הללו והקולות הקוראים הללו? הנשים עצמן. התקווה שלהם [של האויב] היתה שאותן נשים שעוטות את החג'אב באופן רפוי, יסירו אותו לחלוטין; אולם הן לא עשו זאת. כלומר, הן סטרו על פניה של אותה התעמולה [המערבית].

 

הדבר האחרון אליו ארצה להתייחס הוא שנשים מדוכאות בחלק מהמשפחות בחברה שלנו; בהסתמך על כוחו הפיזי [של הגבר], כי קולו חזק יותר, הוא גבוה יותר, וזרועותיו עבות יותר הוא מתנהג בכוחניות לאישה. אז מה אנחנו צריכים לעשות? אנחנו רוצים גם לשמור על המשפחה. הדרך היא שהחוקים הקשורים למשפחה יהיו כה חזקים עד ששום גבר לא יהיה מסוגל לדכא נשים. כמובן, יש מעט מקרים שבהם ההפך הוא הנכון, כלומר שהאישה מדכאת. יש לנו גם מקרים כאלה. כמובן, זה מצוי פחות ורוב המקרים הם מה שטענתי קודם לכן. אנו מקווים שבעזרת השם כל הדברים הללו יתוקנו."[5]

 

ח'אמנאי בנאומו השני: "הסרת החג'אב היא איסור אסלאמי ופוליטי כאחד. חובת לבישת החג'אב היא הגבלה דתית וחוקית... לגורמי המשטר צריכה להיות תכנית [לאכיפתו]"

ב-4.4.23, שלושה חודשים לאחר נאומו הראשון, החליף ח'אמנאי  את הגישה המתונה לכאורה בנאום תקיף יותר לרגל הרמדאן בפגישתו עם גורמי המשטר השונים. הוא הדגיש כי חובת החג'אב היא דתית וחוקית והסרתו אסורה מן האסלאם והתבסס על דברי  מייסד משטר המהפכה האסלאמית, איתאללה רוחאללה ח'ומיני. בנאום האשים ח'אמנאי את המערב וסוכנויות הביון שלו כמי שעומדים מאחורי מזימת המאבק בחג'אב באיראן. האזרחים, אמר ח'אמנאי, כלל אינם מתנגדים לחג'אב אלא הם רומו על ידי המערב, שם לנשים אין חופש וביטחון, כמו באיראן. להלן עיקרי דבריו:

 

"[...] היו ויהיו מזימות בתוך הארץ, כמו הפרות הסדר בשנה שעברה שבוצעו באמתלה של סוגיית הנשים ובתמיכת סוכנויות ריגול מערביות. בחלק ממדינות המערב, נשים, על פי הודאתן, אינן בטוחות ברחוב, במחנות או בכוחות הצבא ודוגמה לכך היא אישה מוסלמית רעולת פנים שהגיעה לבית המשפט [במערב] להגיש תלונה ונהרגה ממכות התובעת. הם [המערב] מאיימים על איראן שנותנת את הכבוד הרם ביותר לנשים. חלק [מהאזרחים] בתוך המדינה שרובם הולכו שולל בעקבות האויב הזר והבוגדים מחוץ למדינה, קראו את סיסמת 'חופש האישה' שהיה מלווה במהומות במקום בדיבור מפוכח והיגיון. באילו מהנושאים אין לנשים באיראן חופש? איפה בעולם, חוץ מאיראן, יש לנשים כל כך הרבה פעילויות, כדוגמת אלו שנשים איראניות ממלאות בגאווה ובראש מורם?

 

סוגיית החג'אב היא הגבלה דתית וחוקית, לא מגבלה ממלכתית, והסרתו היא איסור אסלאמי ופוליטי כאחד. רבות מאלו שמסירות את החג'אב אינן מודעות להסתה שמניעה אותן לעשות זאת, כלומר לסוכנויות הריגול של האויב. אילו ידעו מי ואילו ארגונים עומדים מאחורי הסרת החג'אב והמאבק בו, הן לא היו עושות זאת שכן רובן נשים דתיות [המאמינות] בתחנון, ברמדאן ובתפילה. הנושא הזה בהחלט ייפתר שכן בשבועות הראשונים של המהפכה, האמאם הנכבד [ח'ומייני] ציין שסוגיית החג'אב היא חובה [הלכתית]. כמובן, כשם שהאויב פועל בתחום זה עם תכנית מסודרת כך גם לגורמי המשטר צריכה להיות תכנית. יש להימנע מלעשות דברים בצורה לא סדירה וללא תוכנית."[6]

נאמני המשטר תומכים ומהדהדים את חשיבות אכיפת החג'אב על הנשים

בשלל התבטאויות, הדהדו בחודשים הבאים נאמני המשטר את דברי ח'אמנאי לפיהן בתרבות האסלאם מעמד האישה הוא הרם ביותר בניגוד למערב וכי המהפכה האסלאמית היא מושיעת הנשים. שופר המשטר, כיהאן, יצא נגד מגמות חילון שמאיימות לטענתו על שלמות החברה האיראנית והמשיל את הסרת חג'אב לנפילת דגלו של חייל בקרב.

 

גם הפלג הרפורמיסטי שמתח ביקורת על כפיית החג'אב בכוח זכה להתייחסות מיוחדת והותקף על שהוא מדגיש את חשיבות הכלכלה על חשבון החג'אב. יום ירושלים האיראני גויס לצורך הדהוד התזה שהמשטר הציוני והמערב עומדים מאחורי "המזימה להסרת החג'אב", שכן הם מודעים לעובדה כי החג'אב מהווה את בסיס המוסר בחברה האיראנית ולכן מכוונים אליו שכן פגיעה בו תביא לקריסתה. מעבר לכך, המאבק לאכיפת החג'אב מתואר כמאבק בשחיתות האמיתית (ולא בזו הכלכלית שפושה במוסדות המשטר) ומוצדק בטענה כי גם במערב קיים קוד לבוש מסוים. נאמני המשטר ביטלו את הטענה לחירות הלבוש שכן גם לחירות קיים גבול בדומה לאיסור על אי-הפצת סמים במסגרת חופש העיסוק.

היומון כיהאן, שופר המשטר: "כל הסרת כיסוי ראש וחג'אב מראשי נערות ונשים איראניות נחשבת לנפילת דגלו של החייל"

מאמר המערכת של שופר המשטר כיהאן שכותרתו "הטינה שיש לאויב נגד החג'אב" מה-10.1.2023, כמה ימים לאחר נאום ח'אמנאי, הדגיש את העימות על מעמד האישה בתרבות המערבית לזו האסלאמית. כיהאן טען כי הראיה המכבדת של האסלאם לנשים הובילה לכך שנשים מרחבי העולם התאהבו בזכויות ובערכים שמקרינה דת זו ואף בחרו לאמצה. כיהאן תיאר את המהפכה האסלאמית באיראן כמושיעתה של הנשים מתרבות המערב והיא שהובילה אותן בארבעת העשורים האחרונים להצלחה בתחומי המדע, הפוליטיקה, החברה, התרבות והספורט. הצלחה זו עוררה את זעם המערב שהמשיך לפעול בדרכי תעמולה כדי להשליט את אורח חייו בחברה האיראנית ולהרוס אותה, וזאת כאמצעי למנוע את קריסת ערכי המערב.

 

מלחמת התרבות של המערב מתמקדת, לדברי כיהאן, בסמל המהפכה האסלאמית, כלומר, בחג'אב שהוא מגן הנשים. בעקבות זאת, נעשים ניסיונות לקדם את אי עטייתו, והצלחה בתחום זה משולה "לנפילת דגלו של החייל". המאמר גורס כי על הנשים האיראניות להיות מודעות למניעים הרעים של האויב ולא להאמין לקידום אידאל היופי המערבי כמו גם לשקרי האויב כי אי-עטית החג'אב פירושה חירות לנשים. שכן בפועל, הליכה בדרך זו תמנע את הגנתן, צמיחתן והתפתחותן. כביסוס לכך מציין המאמר את הספורטאית האולימפית האיראנית שזכתה כשחג'אב לראשה. אם המערב היה מאמין בחירות אמיתית, לטענת המאמר, מדוע צרפת מונעת מסטודנטיות רעולות פנים ללמוד באוניברסיטאות. לבסוף הפציר המאמר בנשים האיראניות ללכת בדרכה של הקדושה פאטמה ולהבין כי תאוות הבצע של המערב לא תסתיים כשהנשים תסרנה את החג'אב, אלא תימשך עד אשר תגרור את הנשים לתהום.

להלן עיקרי המאמר:

כיהאן: "המהפכה האסלאמית הביאה את האישה שנפגעה מנגיף החיים המערביים לעמדה קרובה למעמד יקר ונשגב בזכות ... ספר הריפוי, הקוראן, ודת האסלאם המצילה"

"הנושא החשוב – נשים – הפך לזירת עימות בין התרבות המערבית לתרבות האסלאמית. העימות הזה [נובע מן] התפיסה ההרסנית והמשפילה של המערב כלפי נשים בעשורים ובמאות השנים האחרונות. התוצאה הנוראה של השנים ההן מראה עצמה בחברות הללו. זה אפילו הוביל לכך שהוגים הוגנים ומודאגים רבים [במערב] מלינים על [התפיסה המערבית כלפי הנשים] עד כדי כך שניתן לראות את ההשקפה המכובדת והמחדשת של התרבות האסלאמית האותנטית ביחסה לנשים כזו שגרמה לנשים רבות מדתות ולאומים שונים ובמקומות הרחוקים ביותר של העולם להתאהב בהשקפה המתקדמת והאנושית של [האסלאם] כלפי הנשים. האטרקטיביות של הזכויות והערכים באסלאם עבור נשים היא שגרמה למנהיגים המודאגים של התרבות המערבית לחשוב על שינוי בחברות האסלאמיות ולהפוך את הנשים המוסלמיות לדומות יותר לנשים המערביות, וזאת כדי למנוע קריסת ערכים מנוונים אך רווחיים לגבי הנשים במערב...

 

עם ניצחון המהפכה [האסלאמית באיראן ב-1979] ושלטון ערכי האסלאם נפתח דף חדש ונוצרה אווירה נדירה לחיים טובים ולצמיחה והתפתחות של נערות ונשים בכיוון הנכון. עם התמיכה וההדרכה הנכונות של הרפובליקה האסלאמית [של איראן] בארבעת העשורים האחרונים ובזכות ערנותן של בנות הארץ הזו למעמדן ולערכן האמיתיים, נרשם רקורד מבריק של צמיחה יוצאת דופן של נשים בתחומי המדע, הפוליטיקה, החברה, התרבות והספורט ונשים איראניות זורחות בתחומים שונים בעולם. הדברים נאמרו פעמים רבות ולא ניתן להכחישם משום שהם מוחשיים ואובייקטיביים ואפילו האנשים העוינים ביותר למהפכה האסלאמית לא מרשים לעצמם להתעלם מדרך זו של צמיחה וקידמה של הנשים וקידומן הייחודי לאור תמיכת הרפובליקה האסלאמית וקיומה.

 

בניגוד למערב שבמשך כמה עשורים הציב את הנשים במסלול שדרדר את מעמדן וערכן מתוך ראייה שנובעת מתאווה ועושר והפך אותן למוצר צריכה סוג ב' ... המהפכה האסלאמית הביאה את האישה שנפגעה מנגיף החיים המערביים לעמדה קרובה למעמד יקר ונשגב בזכות גרסה מרפאת בדמות ספר הריפוי, הקוראן, ודת האסלאם המצילה. זו בדיוק הסיבה ... שהמהפכה האסלאמית הגדולה [של איראן] הובילה את החברה המערבית לאתגר עמוק... היום העולם המערבי מנסה לנטרל [את המהפכה האסלאמית של איראן] או להסיט ולעוות אותה כדי למנוע את התרחבותה וקידומה של תפיסה חדשה ומושכת זו לעולם שמחוץ לגבולות ולגיאוגרפיה של איראן ... נשים רבות במדינות שונות הוקסמו מההשקפה האסלאמית ומהתרבות והמהפכה של העם האיראני לאחר היכרות עימן והן אף בחרו בדת האסלאם והפכו את החג'אב והצניעות למעוזן ולמקלט השלווה שלהן.

 

כיהאן: "אחת הדוגמאות הנוכחיות למאמצי המערב לשנות את התרבות האיראנית האסלאמית ולקדם את התרבות המערבית היא סוגיית החג'אב האסלאמי של הנשים"

אתגר כה מצער זה לעולם המערבי גרם לו לחשוב על ייבוש המקור המבעבע של התרבות האסלאמית בעידן הנוכחי, לכבות את שמש המהפכה האסלאמית ולשנות את התרבות של החברה האיראנית. במשך שנים הם מנסים לקדם את אורח החיים [המערבי] שלהם באיראן האסלאמית בכל שיטה ובכל כלי שעומד לרשותם, החל מהמרחב הווירטואלי, הקולנוע והמוזיקה וכלה בערוצי לוויין שקריים. אחת הדוגמאות הנוכחיות למאמצי המערב לשנות את התרבות האיראנית האסלאמית ולקדם את התרבות המערבית היא סוגיית החג'אב האסלאמי של הנשים. המאמץ המוזר והנפוץ של מספר רב של כלי תקשורת רשמיים ווירטואליים המזוהים עם המערב או נתמכים כלכלית ופוליטית על ידי אויבי איראן לקדם אי עטית חג'אב הוא מציאות מדאיגה שאין להכחישה.

 

בעימות זה יש פלישה ומלחמת תרבות וכל הסרת כיסוי ראש וחג'אב מראשי נערות ונשים איראניות נחשבת לנפילת דגלו של החייל. מצופה מבנות ומנשות המדינה הזו להיות מודעות לפילוסופיה של העימות הזה ולחשוב על הכוונות הרעות של חזית האויב ... מתן תשומת לב יתר על המידה למראה החיצוני וקידום מזעזע של שיטות יופי וצריכה מופרזת של מוצרי קוסמטיקה ובהמשך תשומת לב מועטה או חלילה אי תשומת לב לחג'אב, לא רק שלא מביאים סגולה וזכויות לנשים – בניגוד למה שמפרסמים המערב וכלי התקשורת המתעתעים שלו – אלא מונעים מהן לצמוח ולהתפתח מדעית, חברתית, משפחתית, וכו'.

כיהאן: "נשים רבות שלא זכו להצלחה רבה בזירה החברתית החמיצו את דרך החיים הנכונה בגלל שהקדישו תשומת לב מועטה לחג'אב וחלקן אובססיביות להשגת היופי, בדומה לכוכבות הוליווד המזויפות"

השקר שכלי תקשורת אלו מספרים לילדות ולנשים שלנו במשך שנים הוא האמונה הכוזבת שהחג'אב מגביל ומעכב את ההתקדמות, בעוד נשים מצליחות רבות הגיעו לרמות ולבמות הגבוהות ביותר בתחום המדע, החברה, הספורט וכן הלאה, בזכות לבישת החג'אב האסלאמי. נשים רבות שלא זכו להצלחה רבה בזירה החברתית החמיצו את דרך החיים הנכונה בגלל שהקדישו תשומת לב מועטה לחג'אב וחלקן אובססיביות להשגת היופי, בדומה לכוכבות הוליווד המזויפות ולמגישות מזויפות [בערוצי] הלווין. האם ניתן לומר על אותה ספורטאית איראנית שזכתה במדליית ספורט אולימפית כשעטתה את החג'אב האסלאמי שהחג'אב הוא שעיכב את התקדמותה [והתקדמות] דומותיה? האם ספורטאית זו או דומותיה תוכלנה לחזור על כמה מהישגיהן מעוררי הגאווה להן זכו בשל עטיית החג'אב ובתמיכתה ועידודה של הרפובליקה האסלאמית לאחר שהיגרו והסירו את החג'אב [שלהן]? אם [המערב] באמת מאמין בחופש הלבוש, מדוע בצרפת שמתיימרת להיות אחת מהאוהדות לכאורה של נערות ונשים איראניות, אסור לבנות רעולות פנים ללמוד באוניברסיטאות ובבתי ספר? מאחורי מחוות החמלה לנשים איראניות ברור שלאויב ולתקשורת המזוהה עמו יש מטרה נוספת והיא להרוס את התרבות האיראנית האסלאמית ולנקום בחג'אב האסלאמי כאחד הסמלים והדגלים החשובים ביותר של המהפכה האסלאמית.

 

התוצאה וגורל הדרך וכמובן המלכודת שטמנו מנהיגי המערב והתקשורת המזוהה עם אויבי איראן לבנות ארצנו בשנים האחרונות... [הם] הרס מוסד המשפחה והפיכת הנשים לאלמנט המספק את תשוקותיהם החושניות האינסופיות של גברים. תשומת הלב לנשים היא בגלל המשיכה הפיזית והמינית שלהן ולא בגלל הערכים הפנימיים שלהן, [כל אלה] הם התוצאה של דרך זו. רוב הנערות והנשים של איראן, הטהורות מטבען והדבקות בערכים אנושיים ואסלאמיים, שיבשו את התוכנית המרושעת של האויב בעזרת חיקוי [התנהגותה של] האישה הגדולה של האסלאם, פאטמה, שהיא סמל לערך האסלאם עבור נשים. אותן נשים מעטות שהולכות בדרכו של האויב צריכות לשאול את עצמן האם על ידי נטישת כיסוי הראש והחג'אב תסתיים תאוות הבצע של אויבי הארץ הזו וגרירת הנשים והנערות לתהום הדקדנטית של החיים המערביים או שמא זו תחילתו של סוף מר מבשר רעות?"[7]

 

עורך כיהאן, חוסין שריעתמדארי: "זה לא בסדר שחלק מהנשים נוטשות את החג'אב, הן עוברות על החוק... המהפכה תיחלש כשאנשים יוותרו על האסלאם, וזה בלתי אפשרי"

עם הצלחת המשטר לדכא את המחאה ברחובות איראן, הציג חוסין שריעתמדארי, עורך שופר המשטר, כיהאן, בראיון ליומון הבריטי, פיננשיאל טיימס, ב-27.3.2023, פנים מתונות, לכאורה, וקרא להעלות את המודעות לחג'אב בקרב הנשים ולחנך אותן לשמור אותו במקום לאכפו בכוח. אולם, הוא הדגיש את אי הנכונות לפשרות עם הנשים החילוניות ורמז להגברת האכיפה שעתידה לבוא ולפתור את תופעת אי עטית החג'אב עד לשנה הבאה. להלן תקציר מהריאיון:

 

"זה לא בסדר שחלק מהנשים נוטשות את החג'אב, הן עוברות על החוק... אפשר להבהיר להן בהדרגה את הנושא הזה, אך הדרך להתמודד איתן איננה לעוצרן. זה עניין של העלאת המודעות ... בשנה הבאה, אם תבוא [למראיין] לכאן, לא תראה ברחובות את הנשים הללו שאינן עוטות חג'אב. המהפכה תיחלש כשאנשים יוותרו על האסלאם, וזה בלתי אפשרי. דיונים על דעות שונות זה נורמלי, אך אני מתנגד לרעיון לתת ויתורים משמעותיים למפגינים ולחילונים."[8]

חוסין שריעתמדארי, העורך הראשי של עיתון כיהאן [9]

 

כיהאן:" כאשר התא המשפחתי באמריקה קרס, קרסה גם החברה האמריקאית... זאת הסיבה להתמקדות המוזרה והעזה של האויב בנושא החג'אב והמשפחה"

מאמר כיהאן מה-20 באפריל, 2023, התייחס למחקר שפרסם הוול סטריט ג'ורנל לפיו הערכים והיסודות בחברה האמריקאית כדוגמת הדת והפטריוטיות נמצאים בירידה בעוד הערך היחידי שחשוב לבני הדור הצעיר הוא הכסף. כיהאן הציג נתונים אלו המתכתבים עם הנרטיב של ח'אמנאי, לפיו החברה האמריקאית נמצאת במצב התפרקות. כיהאן גם התפלמס עם הזרם הרפורמיסטי באיראן שלדבריו שם דגש בלעדי על הכלכלה ולא על ערכי החברה האיראנית הנטועים בתא המשפחתי שמהווה מקור לדת, לתרבות ולחג'אב. קריסת תא זה עשויה להביא להתפרקות החברה האיראנית, גרס כיהאן, דבר המסביר את התמקדות האויב בו. השמירה על החג'אב חיונית לשמירה על הכלכלה, הדת, התרבות ומאות בעיות אחרות שעשויות להתעורר אם נשים לא תקפדנה על עטייתו. להלן תקציר מן המאמר:

 

"[...] לפני ימים אחדים התייחס העיתון הכלכלי-עסקי הוול סטריט ג'ורנל לחקר 'סוגיית העל' במסגרת דוח מחקרי נרחב. על פי הדיווח הערכים והיסודות הבסיסיים של החברה האמריקאית קורסים בקרב הדור הצעיר. כך למשל מאז 1998, מספר האמריקנים שאומרים כי פטריוטיות חשובה ירד מ-70 אחוז ל-38 אחוז... חשיבות הדת במדינה זו ירדה מ-62 אחוז ל-32%... גם ההשתתפות החברתית באירועים חשובים במדינה זו ירדה מ-47% ל-27%.

 

הדבר המזעזע באמריקה לפי הניתוחים הוא שהנושא החשוב היחיד לאמריקאים שנראה אפילו חשוב יותר מלפני 25 שנה הוא האם יש לאזרחים כסף. מומחה אמריקאי לנושאים חברתיים שקרא את הדו"ח הזה הגיב: "אנו עדים להשלכות הנוראות של התפרקות חברה"... אמריקה לבדה היא רבע מכלכלת העולם אבל לפי הדו"ח הזה יש לה חברה שבורה והנושא הכי חשוב לאזרחיה הוא להרוויח כסף! אמרנו את הנקודה הזו כדי להגיע למסקנה שניתן להיות כלכלה חזקה אבל מתמודדים עם חברה קורסת! ושהניתוחים של החברים [הכוונה לרפורמיסטים] שרואים את 'כל הבעיות' באיראן דרך עדשת הכלכלה, כמה שגויים ולא מדויקים הם יכולים להיות. אכן! כמובן שבעיות כלכליות מעורבות בהתרחשותן של בעיות חברתיות אבל הכלכלה היא לא תמיד הסיבה העיקרית והיחידה לכך.

לפי דיווח זה, כאשר התא המשפחתי באמריקה קרס, קרסה גם החברה האמריקאית. השמירה על מרכז המשפחה שווה למניעת התרחשותן של מאות בעיות חברתיות ולא חברתיות. כעת ניתן להבין טוב יותר את החשיבות נושאים כמו המשפחה. בדומה לנושאים כמו דת ותרבות שראשיתן היא משפחה כך גם חשיבותו של נושא החג'אב וטוהר המידות שמתחיל גם ממרכז המשפחה וזאת הסיבה להתמקדות המוזרה והעזה של האויב בנושא החג'אב והמשפחה. אל תפקפקו בכך שאחרי החג'אב הם יחפשו נושאים אחרים להתמקד בהם ואל תטילו ספק שהם יכתבו גם על ההכרח לכבד זכויותיהם של הומוסקסואלים ואלכוהוליסטים…

 

לסיכום, ניתן לומר שאחד התחומים החשובים ביותר ששימורם וחיזוקם יכולים למנוע שיבושים בתחומים נוספים לרבות כלכלה, תרבות, פוליטיקה ועוד הוא תחום 'המשפחה האיראנית'. אותו תחום שהאויבים עשו צעד ארוך כדי למוטט אותו בשימוש בטריק 'החג'אב מבחירה'. כאן נדגיש שסופו של 'החג'אב מבחירה' הוא חובת אי עטיית חג'אב ומאות בעיות אחרות שתצאנה מלב אי עטייתו וחוסר המוסריות הזו. דבר שיוביל בסופו של דבר את החברה האיראנית למצב שכתב הוול סטריט ג'ורנל על החברות המערביות, כלומר ל'קריסה חברתית.'"[10]

​

כיהאן: "הדריכה של המערב במאה השנים האחרונות על החג'אב של נשים באותן המדינות הביאה אותו לנקודה שבה נשיא צרפת מקרון, למשל, אומר: "יותר ויותר נשים מפחדות שיתקפו אותן ויטרידו אותן, ולכן הן לא מעזות לנסוע יותר בתחבורה ציבורית"

במאמרו ב-20.6.2023 הצדיק כיהאן את העיסוק הנרחב של המשטר בכפיית החג'אב על נשים בנימוק של טיפול בשחיתות והשווה את אי עטיית החג'אב להליכה בעירום בציבור או לצריכת סמים בציבור. הוא נימק את הצורך בחג'אב בכך שגם במערב קיים קוד לבוש במרחב הציבורי, וכי גם ל"חירות" במערב יש גבולות, למשל, חוקי אי-הפצת סמים. החג'אב, לטענת כיהאן, נחוץ היום יותר מתמיד כדי למנוע הטרדות מיניות של נשים בשל לבושן ה"חשוף" והלא צנוע, כפי שקורה במערב. המאמר סיכם כי מי שמקדם אי-צניעות עושה דבר בלתי נסלח, והעושה כן צריך להיענש. להלן עיקריו:

 

"[...] יש לשאול את הסבורים כי למאבק בשחיתות כלכלית, כמו גניבה או מעילה, יש עדיפות על פני המאבק בצניעות ושבירת נורמות כיסוי [הגוף], האם מעילה היא רק בעניינים כספיים? האם חטיפת הון יקר מאוד שהוא הבסיס לחברה ולמשפחות [החג'אב] פחותה מחטיפת שטרות והון חומרי? ... ישנם הטוענים בהסתמך על המילה המושכת "חירות" ומבלי להבין את משמעות המילים שלהם – שעל פי עקרון החירות, כל אחת רשאית להופיע בחברה ללא חג'אב ובכל לבוש שהיא רוצה! האנשים האלה לא אומרים כמובן היכן יעברו גבולות החירות וחופש הרצון אם תתקבל טענה זו? האם בתנאים אלו אדם יכול להופיע בחברה בעירום ואיש אינו יכול למחות על כך באמתלה של עקרון החירות? כמובן שגם במדינות המערב החילוניות והלא דתיות ביותר אין דבר כזה חירות מוחלטת. בחברות השונות אין לאיש הזכות להופיע בכל דרך ובכל לבוש בו יחפוץ, באוניברסיטאות ובבתי הספר ובמקומות העבודה ובמקומות ציבוריים. לפי ההגדרה וההיגיון האלו יכולים הטוענים לחירות לטעון שמי שחוצה באור אדום, צורך או מפיץ סמים בפומבי עושה זאת גם במסגרת החירות. האם לדעתם חירות זו אינה גורמת עוול לזולת?

 

הדריכה של המערב במאה השנים האחרונות על החג'אב של נשים באותן המדינות הביאה אותו לנקודה שבה נשיא צרפת מקרון, למשל, אומר: "יותר ויותר נשים מפחדות שיתקפו אותן ויטרידו אותן, ולכן הן לא מעזות לנסוע יותר בתחבורה ציבורית. אנחנו הולכים להכפיל את נוכחות המשטרה בתחבורה הציבורית בייחוד בזמנים בהם מתרחשות עיקר התקיפות." או לחילופין, העיתון "דיילי מייל" שדיווח על 6,500 מקרים של תקיפה מינית בבתי חולים בריטיים! אלימות ותוקפנות נגד נשים במדינות כמו ארצות הברית היא גם תופעה שלה דוגמאות רבות, החל מהטרדה מינית של ספורטאיות של נבחרת ההתעמלות הלאומית של המדינה על ידי מאמניהן הגברים ועד למקרי אונס רבים... כמובן שכיום במערב, באמצעות רשתות שטניות וקידום רעיונות מסוכנים, חלקם עברו את שלב האנטי-דתיות והגיעו לשלב האפל והנורא של דה-הומניזציה, שקידום התנהגויות רבות מכוערות ובלתי אנושיות כגון הומוסקסואליות הוא דוגמה להן.

 

זוהי טעות בלתי נסלחת בחברה האסלאמית שלנו להתעלם מהניסיון שהמערב הציב בפנינו וחלילה לזלזל בנושא הצניעות והחג'אב מצד העם, גורמי השלטון וכל אדם וקבוצה של בעלי יכולת השפעה לטובה [הפועלים] בפסיביות נגד תוכנית האויב לפגוע בצניעות. מנקודת מבט זו, יש לטפל בצורה ראויה ומרתיעה במי שמקדם חוסר צניעות ומוסריות ובמושחתים כלכלית, זאת בנוסף לצורך לתת את הדעת על הנושא התרבותי ולשפר את רמת החינוך העדכני והאטרקטיבי בהעברת תפיסות ערכיות."[11]

​

איתאללה ח'אתמי: "החג'אב הוא אמרת האל ואחד מיסודות הדת... אישה שיוצאת ללא חג'אב מביתה היא חולה... אני מאמין שכוחות המשטרה נמצאים בקו החזית והם צריכים למלא את חובתם בנושא ... [ההמונים] רוצים להריח את ריח הדת ולא את ריח חוסר הדת"

איתאללה אחמד ח'אתמי הצדיק בנאומו בדרשת יום השישי בטהראן ב-21.7.2023 את חובת החג'אב כאקסיומה של דת האסלאם שמקורה בקוראן. ח'אתמי המשיך בהדהוד דבריו של ח'אמנאי לפיהם אי-עטית החג'אב הוא איסור שרעי ופוליטי כאחד. ח'אתמי הגדיר את הנשים שאינן עוטות חג'אב חולות ודרש לנהוג בהן בהתאם. מעבר לכך, הוא קבע שהאומה האיראנית שמרביתה רוצה בחובת החג'אב זכאית לכך, שכן הקריבה מאות אלפי שהידים על מנת שכללי האסלאם ישלטו בחברה. להלן עיקרי דבריו:

 

"[...] בכל מקום בו אני הולך לשאת נאום, שואלים הדתיים מה יקרה עם אלו שאינן עוטות חג'אב? החג'אב הוא לא עניין שתיקנו אנשי הדת. החג'אב הוא אמרת האל. יותר מעשרה פסוקים בקוראן הקדוש עוסקים בחג'אב. רוב מקורות הדת רואים בחג'אב אחד מיסודות הדת, בדיוק כפי שהם רואים בתפילה חובה. על ידי הצגת החג'אב כהוראה של אנשי הדת, הם מרמים את מי שאינה עוטה חג'אב. זאת, בעוד שהרשויות דיברו על החג'אב לפני מאה שנים, כשהוא לא היה פוליטי. .. החג'אב הוא אחד מאקסיומות הדת... המנהיג אמר כי אי-עטית חג'אב הוא איסור שרעי ופוליטי... אישה שיוצאת מביתה ללא חג'אב היא אישה חולה. אין לסטור לה אלא לרפא אותה באדיבות. האינטראקציות [של המשטר עם נשים ללא חג'אב] צריכות להיות אנושיות ואוהבות. אלו הבנות של המדינה הזו. הן לא הגיעו מחו"ל. הציווי "סור מרע" צריך להיות כפי שכתוב בקוראן.

 

איתאללה אחמד ח'אתמי, אמאם יום השישי של טהראן [12]

 

החג'אב הוא טקסט דתי. העם הזה הקריב יותר מ-200 אלף שהידים וגם עכשיו בכל רגע הוא מקריב שהידים כדי שכללי הקוראן והאסלאם ישלטו בחברה. האומה הזו שאני רואה [לפניי] לא תאפשר לכמה אנשים לתקוף את כללי האסלאם על סמך גחמה. בסוגיית החג'אב לכל אחד יש חובה. למשפחות יש חובה לגבי החג'אב. לעתים האם עוטה חג'אב אבל הבת לא. כל הפקידים וראשי שלוש הרשויות מאוחדים בדעה כי אי-עטית חג'אב הוא חטא. אינני מכיר פקיד אחד שמרוצה מאי-עטית החג'אב.

 

אני תומך בכוחות המשטרה המדוכאים. אני מאמין שהם נמצאים בקו החזית [מול הנשים האלה] והם צריכים למלא את חובתם בנושא זה. אזרחים רבים תוהים האם אלו שאינן עוטות חג'אב יתכנסו יחדיו ואני מבטיח שכל עוד אתם נמצאים בתמונה דעו לכם שאי-עטיית חג'אב לא תהפוך לנורמה. הנורמה במדינה היא החג'אב. אני אומר לפקידי המדינה כי המוני האנשים רוצים בחג'אב, הם רוצים להריח את ריח הדת ולא את ריח חוסר הדת."[13]

 

החלטת המשטר בצעדה הארצית ביום ירושלים העולמי 2023: החג'אב הוא אחד מיסודות האסלאם ואי ציות לו הוא איסור שרעי ופוליטי ויגרום להיחלשות בסיס המשפחה

החלטת המשטר ליום ירושלים בת שבעה סעיפים שעסקה גם בחג'אב הוקראה על ידי המשתתפים בצעדה הארצית בטהראן ביום ירושלים העולמי באפריל 2023, בהמשך ישיר לנרטיב שקידם ח'אמנאי, לפיו העומדים מאחורי המאבק בו הם המערב והציונים. בהחלטת המשטר נאמר:

 

"[...] החג'אב הוא אחד מיסודות האסלאם ואי ציות לו הוא איסור שרעי ופוליטי שיגרום להיחלשות בסיס המשפחה. לכן, אנו קוראים לגופים המבצעים להעלות לסדר היום את האמצעים והצעדים הדרושים למניעת המשך חריגה זו [של אי עטיית החג'אב] ולשחרר את החברה האסלאמית ממזכרת מרושעת זו של התרבות הציונית-המערבית המקודמת בתמיכת סוכנויות הריגול של האויב".[14]