המאבק על החיג'אב באיראן – ביטוי למאבק על חופש פוליטי (חלק ב')
הקדמה
החלק הראשון של דוח המאבק על החיג’אב באיראן התמקד בתפישת המשטר האסלאמי ובהנמקות בכיריו לצורך בכפיית לבוש החיג’אב על נשים במרחב הציבורי. חלקו השני של הדוח, להלן, יסקור את יישום מדיניות האכיפה של החיג’אב ע"י ממשלת איראן שהחלה בחודשים האחרונים לסגור את המרחב הציבורי בפני אלה שאינן עוטות חיג’אב כהלכה. כמו כן, ידון הדוח בעמדת רפורמיסטים שחלקם מתחו ביקורת על הצורך בחיג’אב בכלל וחלקם על כפייתו בכוח. היו גם שמתחו ביקורת על טענת המשטר שאכיפת החיג’אב נובעת מן הקוראן.
לאורך הדו"ח משובצים איורים מסדרת "האסור והמותר בכיסוי הראש" שאוירו ע"י סג'אד ג'עפרי, קריקטוריסט המזוהה עם הזרם האידיאולוגי:
יישום כפיית החיג’אב בשטח: סגירת המרחב הציבורי בפני נשים שאינן רעולות
התבטאויות אלה מבטאות את הקרקע האידאולוגית שעל בסיסה החל המשטר באכיפה משמעותית של קוד הלבוש. מעבר למשטרת המוסר הפועלת בקרב הנשים במרחב הציבורי לעיתים באופן אגרסיבי, לעיתים "בדרכי נועם", היד הקשה שמפעיל המשטר באיראן לכפיית החיג’אב בציבור באה לידי ביטוי בסגירת המרחב הציבורי בפני נשים שאינן עוטות חיג’אב כגון בתחבורה ציבורית, במוסדות ציבור, בבנקים, במקומות מסחריים, באתרי תיירות, על שלטי חוצות ובמרחב הווירטואלי. להלן כמה דוגמאות:
מושל מחוז פארס, מוחמד האדי אימאניה: "מקומות מסחריים שבהם המוכרות [מסירות את] החיג’אב [והולכות] חשופות ייסגרו עד סוף הקיץ... אם היא תמשיך ותתנגד [ללבוש חיג’אב] זה יטופל בכוח"
ב-24.7.22 דיווח האתר 'דידבאן איראן' על איומו של מושל מחוז פארס, מוחמד האדי אימאניה, לסגור מקומות שלא יכבדו את חוקי הצניעות ולהפעיל כוח במקרה הצורך: "איש אינו מחפש 'לעשות דווקא' או לפגוע ברגשות [הציבור] בדרך הזו. כולם מחפשים [רק] שיפור. גם סגירת חלק מהמקומות היא לפי החלטת מועצת [התרבות הכללית של מחוז פארס]. אם מוכרת [תסיר את] החיג’אב שלה ותחשוף [את שערה], מקום זה [שבו היא עובדת] ייסגר עד סוף הקיץ. זוהי החלטת המועצה הכוללת לתרבות, אבל הסיבה להתנגדות ולמעצר חייבת גם היא להיות ברורה... אם מישהי תביע חרטה כשתנתן לה תזכורת להקפיד על החיג’אב, יעשו לה הנחה. אבל אם היא תמשיך ותתנגד [לעטות חיג’אב] זה יטופל בכוח."[1]
מוחמד האדי אימאניה, מושל מחוז פארס [2]
מושל העיר בושהר, צאלח רחימי: "חדרי נשים וגברים במשרדים צריכים להיות נפרדים. מנהל שיזלזל" באכיפת צ'אדור מלא במועצת העיר – "אפטרו"
צאלח רחימי, מושל העיר בושהר, אמר ב-5.7.2022 כי "צריכים להיות חדרים נפרדים לגברים ולנשים בכל המוסדות הממשלתיים ושום אישה לא צריכה להיות נוכחת במועצת העיר בושהר ללא צ'אדור [חיג’אב המכסה את כל הגוף]. כל מנהל שיזלזל בכך, אפטר אותו."[3]
צאלח רחימי, מושל העיר בושהר [4]
פרקליטות [העיר] משהד מבקשת ממושל משהד למנוע את כניסתן של נשים ללא חיג’אב למטרו
במכתב שפרסמה פרקליטות [העיר] משהד באינטרנט התבקש מושל העיר למנוע כניסת נשים בחיג’אב חלקי לרכבת התחתית. במכתב צוין כי הסמכות למניעת כניסת נשים ללא חיג’אב הלכתי הועברה לראש העיר ומפקד המשטרה הודיע על "נכונותו לטפל בפושעות. זלזול השוטרים [בנושא], שיוביל לקבלת מצב הפשיעה ולקידום הוולגריות, הוא מעשה של הזנחה שניתן להעמיד [בגינו] לדין על פי סעיף 576 לחוק העונשין האסלאמי."[5]
בנק מלת אוסר על לבישת גרביים דקות, נעלי עקב ואיפור לנשים ולמזכירות של המנהלים
האתר דידבאנ-י איראן דיווח כי בנק מלת, אחד הבנקים הגדולים במדינה, פרסם ב-5.7.2022 הודעה לגבי קוד הלבוש של פקידות הבנק ובה נאמר כי אסור לעובדות ולמזכירות המנהלים לגרוב גרביים דקות, לנעול נעלי עקב ולהתאפר."[6]
בתמונה: הצהרת "בנק מלת" [7]
משרד ההכוונה והתרבות האסלאמית: "נאסרה השתתפותן של נשים בכל הפרסומות במרחב הסביבתי [שלטי חוצות] והווירטואלי באיראן"
ב-23.7.22 פורסם באתר רדיו פרדא: "במכתב לבתי הספר הפרטיים לאומנות ולקולנוע באיראן, הודיע משרד ההכוונה והתרבות האסלאמית כי מעתה ואילך, בהתאם להחלטות 'החיג’אב והצניעות', אסורה הצגתן של נשים בפרסומות. לפי מכתב זה, שנשלח ב- 20.7.22 ונחתם על ידי ראש המחלקה הכללית להכוונה במחוז אלברז, מרכזי הפרסום אינם רשאים יותר להעסיק נשים בפרסומות...
צו זה פורסם לאחר שבשבועות האחרונים הפצתו של טיזר שיווקי של חברה לייצור גלידה עוררה תגובות. המטה "לענייני [הציווי על] עשיית הטוב והאיסור על הרע", הכריז [על הדבר] כפשע, גינה את השימוש בשחקנית אישה בפרסומת של חברת 'דומינו', וטען שיצירת פרסומת כזו גורמת ל'קידום חוסר הצניעות' בחברה..."[8]
תמונת האישה בפרסומת לגלידה שבגינה נאסרה השתתפות נשים בפרסומות [9]
ראש מחלקת מורשת תרבות, תיירות ומלאכת יד, רזא איאז, בעיר סוואה, מאיים בסגירת אתרי תיירות: "אנו מתאמצים למנוע מאזרחיות ללא חיג’אב או בחיג’אב חלקי להיכנס למתקני התיירות של סאווה"
בריאיון לסו"י אירנא ב-4.7.2022 אמר ראש מחלקת מורשת תרבות, תיירות ומלאכת יד, רזא איאז, בעיר סוואה: "אחת התוכניות המרכזיות של מחלקת מורשת תרבות היא העמידה בערכי המוסר ובערכים האסלאמיים כגון החיג’אב האסלאמי במתקני התיירות של העיר סאווה. מסיבה זו, החלטנו להעלות את הדבר החשוב הזה לסדר היום [של המחלקה] לנוחות המבקרים.
אנו מתאמצים למנוע מאזרחיות ללא חיג’אב או עם חיג’אב חלקי להיכנס למתקני התיירות של סאווה. נפעל בעניין תחילה באזהרה בעל פה. אם סוגיית החיג’אב לא תכובד על ידי התיירים והמבקרים במתקני התיירות של העיר הזו המקומות הללו ייסגרו למשך שבוע..."[10]
איסור על איפור, נעליים ללא גרביים, וחיג’אב בצבעים מגוונים [11]
התובע הכללי של מחוז יאסוג', עלי מלכ חוסייני: 29 מספרות נשים ביאסוג' נסגרו
ב-16.7.2022 דיווח האתר עסר-י איראן על הודעתו של התובע הכללי של מחוז יאסוג', עלי מלכ חוסייני, שטען כי המספרות מפיצות תמונות וסרטונים בלתי הולמים במרחב הווירטואלי: "עד כה, 29 מספרות זוהו [כמפרות סטנדרטים של החיג’אב והצניעות] על ידי האגף לפיקוח על המרחב הווירטואלי ועל פשעים מאורגנים במשרד התובע. במסגרת תיק מקיף ותוך התחשבות בתעדוף, הונפקו צווים משפטיים להפסקת פעילותם של מרכזים אלו [המספרות]. כל המרכזים הללו נסגרו במאמצים של משטרת הפיקוח על מקומות ציבוריים. בעלי המספרות הללו יזומנו כנאשמים והליך החקירה יימשך..."[12]
הקמת "תחנות אהבה" ברכבת התחתית בטהראן
ב-13.7.2022 דיווחה סו"י פארס כי "במקביל לשבוע החיג’אב והצניעות ובמטרה לקדם את הערך האיראני והאסלאמי הזה ולתת דוגמה מעשית לשיטות הנכונות של הציווי [הקוראני] "עשיית הטוב והאיסור על הרע", הוקמו ואורגנו תחנות אהבה על ידי ארגון הסטודנטים 'מת'ל-י האניה' [ארגון המקדם את הציווי הקוראני. שמו של הארגון הוא על שמה של השהידית היחידה בקרב כרבלא ב-680 לספירה – האניה]. זאת, בתמיכת רשויות התרבות של הרכבת התחתית בטהראן, בחמישה מוקדים: תיאתר-השהר [מתחם התיאטרון הגדול ביותר באיראן, הכולל חמישה תיאטראות], כיכר ג'האד, כיכר חזרת ולי עסר, כיכר שאדמאן וכיכר אמאם ח'ומייני.
הצוות של 'מת'ל-י האניה' נמצא בתחנות הללו. הן מעניקות מתנות תרבותיות, מנהלות תקשורת חמה, ומזמינות את הנשים שאינן לובשות חיג’אב תקין לבחור באחד השהידים שתמונותיו וצוואותיו נראים על הדוכן להיות החבר והשותף השמיימי שלהן, כדי שישמש כמלווה וכמודל לחיקוי להמשך חייהן, וכדי שינסו לחיות יותר כמוהו בכל יום. בהמשך, כצעד ראשון במטרה להיות כמו השהידים ולכרות עימם ברית, נשים אלו מתבקשות להשלים את החיג’אב שלהן עם סיכות יפות לכיסוי ראש שיקבלו במתנה, אם ירצו."[13]
נשים איראניות בתחנות האהבה לעידוד עטיית החיג’אב
ביקורת מצד אנשי ציבור רפורמיסטים על כפיית החיג’אב
מעבר למחאה המיידית ברחובות איראן בגין מותה של אמיני לאחר שנעצרה בידי משטרת המוסר בטהראן, קדם בשיח הציבורי קול ביקורתי בעיקר בקרב חוגים אקדמאיים ורפורמיסטים למדיניות אכיפת החיג’אב. חלקם התנגד לכפיית החיג’אב על נשים מכורח השריעה וחלקם, הגם שאינם מתנגדים בהכרח לעטיית החיג’אב, הביעו ביקורת על הכפייה הכוחנית של קוד הלבוש, ועל התעדוף הגבוה של החיג’אב ביחס לנושאים אחרים, דחופים יותר. להלן מספר דוגמאות:
נציג המג'לס לשעבר צאדקי: "מה אומר המנהיג [ח'אמנאי] על יחס המשטרה האיראנית כלפי אמיני"
נציג המג'לס לשעבר והמשפטן, מחמוד צאדקי, התריס כלפי המנהיג העליון ח'אמנאי בטוויטר עם היוודע מותה של אמיני ב-16.9.22: "מה אומר המנהיג [ח'אמנאי] שהוקיע בצדק את המשטרה האמריקנית בנוגע למותו של ג'ורג' פלויד [אזרח ממוצא אפרו-אמריקאי שנחנק למוות בידי שוטר במשטרת מיניאפוליס] על היחס של המשטרה האיראנית כלפי מהסא אמיני?[14]"
חבר באיגוד החוקרים והמורים של סמינר קום, מוחמד תקי פאזל מייבודי: "על איזו שריעה ואיזה חוק מבוססת ההוראה הזו [שאוסרת לתת שירות לנשים ללא חיג’אב בבנקים]"
ב-4.7.2022 מתח מוחמד תקי פאזל מייבודי, חבר באיגוד החוקרים והמורים של הסמינר הדתי של קום, ביקורת בטוויטר על הדרת הנשים מן המרחב הציבורי: "סגן הפרקליט של העיר משהד אמר 'אסור להעניק שירות בבנקים ובמשרדים לנשים ללא חיג’אב מספק'. על איזו שריעה ואיזה חוק מבוססת ההוראה הזו? האם זו אינה כפירה? האם ניתן לשלול מאזרחית את זכויותיה בגלל חיג’אב? מה הערך המוסרי של החיג’אב הזה? סיורי ההכוונה [קרי משמר הצניעות] הפכו לסיורי טרור. אל תפחידו את האזרחים בשם הדת."[15]
עבאס עבדי, עיתונאי ופעיל פוליטי רפורמיסטי בכיר, על מניעת שירותים שונים מנשים ללא חיג’אב: "דבר קטסטרופלי"
ב-4.7.2022 צייץ עבאס עבדי, עיתונאי ופעיל פוליטי רפורמיסטי בולט: "העובדה שהתובע [של העיר משהד] לא מודע לחוסר החוקיות של הוראה כזו [אי מתן שירותים לנשים ללא חיג’אב], או שהוא מודע ו[בכל זאת] מוציא צו, זה דבר קטסטרופלי. על מערכת המשפט ובית המשפט המנהלי של השופטים לנקוט נגדו הליכים שיפוטיים ומנהליים."[16]
מוחמד מוהאג'רי, איש תקשורת אידיאולוגי: "במקום להדגיש את השריעה נעביר את משקל [אכיפת עטיית חיג’אב] לנוהג החברתי, נסיר את עול הטיפול באזרחיות אלו [שלא לובשות חיג’אב] מכתפי הממשלה ונעבירו לאזרחים"
במאמר דעה לגבי סוגיית החיג’אב ב-5.7.2022 בעיתון "אעתמאד", קרא מוחמד מוהאג'רי, בעבר עורך כיהאן, לשנות את השיטה, ובמקום להטיל את האחריות על אכיפת החיג’אב על המנגנונים הדתיים והממשלתיים, ליזום תהליך תרבותי-חברתי, שבעקבותיו האזרחים יאכפו את קוד הלבוש בעצמם כנורמה חברתית:
"נושא ה'חיג’אב' עלה כאתגר בחודשים שלאחר ניצחון המהפכה [ב-1979] והמדיניות שננקטה לגבי נושא זה הייתה לעתים קפדנית, לעתים סובלנית ולעתים בצורת 'הדק והרפה'. התוצאה של כל אותם אמצעים והתנהגויות היא המצב שאנו מתמודדים איתו כעת. כלומר, הדתיים לא מרוצים מהמצב, האופוזיציה מחפשת להעצים את האתגר [למשטר]; האינטלקטואלים מאמינים שיש לזנחו והממשלה מתלבטת מעט.
אם [נושא] החיג’אב יישאר אתגר חשוב ותושקע בו הרבה אנרגיה, עד כמה זה יועיל לחברה? והאם החברה תהפוך ליותר צנועה ויהיו בה יותר חיג’אבים? שאלה זו הופכת חשובה יותר כאשר החיג’אב הופך לעיתים מנושא חברתי-תרבותי לנושא מדיני ואף ביטחוני ואז הפסיקה מסתבכת בקשר שאי אפשר להתירו.
חלק מהגורמים הדתיים חותרים לאכוף את החיג’אב בכל מחיר בטענה שזהו כלל מן השריעה והם סבורים שהם ממלאים כך את חובתם לשריעה. האם ההצהרות של המעמד הזה אינן סותרות את הפתווה של כמה גדולי הדת שסבורים ש[אם] יש צורך אפשר אפילו לסגור זמנית את הסניפים הדתיים?... ברגע שנושא שמירת החיג’אב עולה, יש אנשים שאומרים שצריך קודם כל לעצור את המעילות, את הגניבות ואת יוקר המחייה! כמובן, טיעון זה לוקה בחסר; אבל למרות חסרונותיו, הוא נפוץ...
העדויות מצביעות על כך שלמרות שהמנטו [מעיל ארוך - לבוש איראני נפוץ לנשים] וכיסויי הראש משתנים מיום ליום, אחוז האנשים שעוסקים בפירוק מסגרות וחציית גבולות מוסריים אינו גבוה במיוחד. האנשים הנדירים הללו אינם מקובלים אפילו מנקודת מבטן של אלו שלא עוטות חיג’אב. לכן, אם במקום להדגיש את השריעה נעביר את משקל [הפיקוח על עטיית חיג’אב] לנוהג החברתי, נסיר את עול הטיפול באזרחיות אלו [שלא לובשות חיג’אב] מכתפי הממשלה ונעבירו לאזרחים ואפילו לנשים שאינן לובשות חיג’אב מלא.
בדרך זו, אזרחי המדינה עצמם יידחו את הלבוש הלא צנוע בהדרגה. כמו שלמשל עישון בסביבה סגורה או אי הקפדה על כללי הנהיגה נחשבים לעבירה חברתית והאזרחים מוחים נגדה בכל דרך אפשרית, כך יכול לקרות גם במקרה של חיג’אב.
הנחלת פרויקטים תרבותיים-חברתיים תיקח זמן רב ותקרה בצורה הדרגתית... בואו נדמיין שהמהפכה ניצחה רק אתמול ואנחנו [רק] בתחילת הדרך, מה אנחנו רוצים לעשות עכשיו? אי אפשר להתמודד עם סוגיית החיג’אב בגישה של 'אנחנו אחראים למשימה [ו]לא לתוצאה'. הניסיון הוכיח שהמצב יחמיר [כתוצאה מגישה כזו].
כמו עבירות רבות אחרות, כמו התמכרות [לסמים], גירושין וכד', החיג’אב איננו תופעה חד צדדית ולא ניתן למסור את פתרונו למשטרה, למטה "עשיית הטוב והאיסור על הרע" או למוסדות הדת. עלינו לזהות נכון את נזקי אי עטיית החיג’אב וכדי להגיע לידע הזה ולאחר מכן להתמודד אתו, עלינו להיעזר בהשקפתם של אנשים רבים כולל של אלו העוטות חיג’אב לא מלא."[17]
מאמר דעה בתאבנאכ: "כמה אחוזים מהעצורות בסוגיה זו [שזכו] לטיפול אלים חונכו או הפכו לצנועות?"
ב-5.7.2022 פורסם באתר תאבנאכ מאמר שכותרתו "הצצה לדרך ולשיטות ההתמודדות עם נשים שעוטות חיג’אב שאינו מלא או שלא לובשות חיג’אב כלל". המאמר הטיל ספק באפקטיביות של אכיפת החיג’אב, כפי שהיא מתבצעת כיום, ותקף את שיטות ההפחדה והאלימות. להלן קטעים ממנו:
"אין ספק שהחיג’אב הוא גזירה אלוהית ושאין להזניח אותו... וכשם שיש להתייחס לבעיית הפרנסה של האזרחים כך יש להתייחס לנורמות חברתיות, לאמונות תרבותיות ודתיות, ולמנהגים חברתיים. אולי עדיף שהמתעקשים [על עטיית החיג’אב] יתחילו את המלאכה [בפיקוח ושמירה על החיג’אב] בתוך משרדי ממשלה, מרכזים ציבוריים וקבוצות קהילתיות במקום טיפול אלים ב[נשים] ללא חיג’אב. ובמקום לסייר ברחובות ובכיכרות, מוסדות הפיקוח יפקחו הן על הכיסוי הסטנדרטי, הן על ההתנהגות הסטנדרטית והן על הנהלים הסטנדרטיים של עובדי הממשלה, גברים ונשים כאחד, ויראו האם עובדי המוסדות הללו מספקים שירותים טובים יותר לאנשים עם כיסוי סטנדרטי [חיג’אב] או להיפך?...
מפתיע, לעיתים, מדוע לא נותנים תשומת לב ליישום הכללים והתקנות באולמות אירועים, למשל? ניתן ליישמם בקלות עם פיקוח [לעצור את המשתתפים באירועים אלו ללא חיג’אב] ובמקביל לטפל ב[אזרחיות] חריגות מבחינת חיג’אב וצניעות. אולם, לפעמים במהלך טיפול בעוברת אורח ברחוב [שלא עוטה חיג’אב] היא זוכה ליחס כל כך קשה עד שאפילו הגברת בעלת החיג’אב שמתבוננת בהתנהגות זו ניצבת להגנתה.
מהי המדיניות הרווחת הזו, שאינה מתעקשת על מאבק משפטי בשחיתות אבל רודפת אחר צעדים דרמטיים ומעוררי מתח? זה אומר שנוכל להגיד שהבכירים הרלוונטיים לא מודעים לשחיתות שמייצרת כל מיני חריגות ושוברת את הנורמות [במדינה], ורק רואים את עוברות האורח שלא עוטות חיג’אב ברחוב? וחשוב מכך, מה הייתה התוצאה של התוכניות השונות שיושמו עד כה בתחום הצניעות והחיג’אב? על כן, נראה שיש לעשות ניתוח יסודי והוגן לגבי תחום זה ולענות על שאלות רבות.
כך למשל, [על מוסדות הפיקוח] להשיב האם אי פעם התקיים דיון מפורט ומדעי עם שוטרי משטרת הצניעות העומדים בחזית יישום תכנית הצניעות והחיג’אב כדי לשאול אותם מה הערכתם לגבי פעולות אלימות לאלה שלא לובשות חיג’אב? כמה אחוזים מהעצורות בסוגיה זו [שזכו] לטיפול אלים חונכו או הפכו לצנועות?... או האם התובע והמושל שבניגוד לחוק אוסרים לתת שירותים חברתיים מסוימים ללקוחות שלא לובשות חיג’אב, חשבו על בסיס איזה חוק או שריעה הוטל האיסור הזה, והיכן נאמר בשריעה או בחוק שיש לשלול מנשים אלה את זכויותיהן?
אבל הדבר החשוב והבסיסי ביותר הוא מי היא חסרת החיג’אב [או שהולכת בחיג’אב חלקי]? אילו קריטריונים קיימים לחסרות החיג’אב? האם אותן נשים שבמהלך טקסים לאומיים מסוימים, כמו צעדת יום ניצחון המהפכה האסלאמית או הבחירות, תמונותיהן מופיעות על מסכי הטלוויזיה [כשהן בחיג’אב חלקי] והתקשורת והחברה רואות בהן חסרות חיג’אב, האם הן נכנסות להגדרה של חסרות חיג’אב?
בקיצור, אחד המאפיינים החשובים ביותר של כל פעולה שמתבצעת בתחום הממשל הציבורי הוא שעלינו לחשוב מה יהיו תוצאותיה. אם אנחנו מחפשים להראות שאנחנו עסוקים במשהו, פעולות כאלה בהחלט מועילות. אבל אם לא נראה את עצמנו כמבצעי משימות [לשם ביצוען בלבד] ואנו מאמינים שפעולות אלו צריכות להביא לתוצאות מוחשיות, אפקטיביות ומתמשכות, הגיע הזמן לתת את הדעת לעניין זה שלתחום הצניעות והחיג’אב ישנן פנים רבות וגורמים כלכליים, תרבותיים, חברתיים וניהוליים רבים מעורבים בבחירת הדרך לכסות [את גוף והפנים של] מחצית מאזרחי המדינה הזו.
בסופו של דבר, יש להזכיר שהתבונה, ההיגיון, השריעה והצדק הם התנאים [לקבלת החלטות ויישומן] ואסור לנו להזניח את הסיבות והגורמים [לאי שמירת החיג’אב] ולשים על הכוונת את נפגעות הנושא הזה. עלינו לנסות להיות זהירים יותר בהחלטות שלנו במצב הרגיש הזה של המדינה."[18]
שוטרת של משטרת הצניעות בעת מתן הערה לאזרחית בעלת חיג’אב לא מלא [19]
מאמר באתר עסר-י איראן הפרגמטי: "אם צריך להכניס את הנשים והצעירות... בכוח ל[רכבי] ה'וואן' [שמשמשים את משטרת הצניעות], כיצד לדעתכם תוכלו להדריך ולשכנע אותן תוך כמה שעות?"
האתר עסר-י איראן הפרגמטי פרסם ב-17.9.2022 מאמר שכותרתו "מותה העצוב של מהסא אמיני ושלוש שאלות המופנות אל משטרת [הצניעות]". להלן עיקריו:
"איש כמעט אינו במצב רוח טוב אחרי מותה הטראגי של מהסא אמיני, לכן ... מאמר זה מסתכם בשלוש שאלות קצרות שמופנות אל משטרת [הצניעות]:
1. כאשר פורסם כי מהסא אמיני נעצרה בשל לבושה, רבים ודאי חשבו שהיא לובשת בגדים לא הולמים אך כשהתמונות והסרטונים שלה פורסמו, כולנו ראינו שיש לה מעיל ארוך וצעיף גדול וכמו רוב הנשים והנערות האיראניות היא היתה בלבוש נורמלי וצנוע לחלוטין ומעניין שהיא הגיעה עם משפחתה לטהראן. גם אם אתם מתעקשים על משטרת הצניעות, על סמך מה תפסו השוטרים שלכם ולקחו משם את מי שלבשה בגד כל כך לגיטימי וקרה מה שלא היה צריך לקרות? באמת למה?
2. בניגוד לכמה אנשים וזרמים [ככל הנראה מתכוון לזרמים הפרגמטי והרפורמיסטי] שמתעקשים כי מהסא אמיני הוכתה, איננו מקבלים טענה כזו ללא [הצגת] מסמכים. אנו ממתינים בקוצר רוח לדו"ח הרפואה המשפטית הרשמי אך אנו מבקשים מהמשטרה להיות שקופה לגבי הסרטון שפורסם על מהסא אמיני במטה "משטרת ביטחון המוסר" ולענות על ספקות כמו מדוע הסרט נחתך ביום וממשיך בלילה.
3. כל בנות איראן מתחנכות במערכת החינוך לפחות 12 שנים. גם הרדיו ומוסדות הפרסום הרשמיים מזרימים 'הדרכה' לחברה במשך 12 חודשים בשנה. אם נשים ונערות איראניות אינן מודרכות כפי שהרשויות [רוצות] למרות כל הפרסומות הללו [על שמירת הצניעות] וצריך להכניס אותן בכוח ל[רכבי] ה'וואן' [שמשמשים את משטרת הצניעות], כיצד לדעתכם תוכלו להדריך ולשכנע אותן תוך כמה שעות [ללבוש חיג’אב כהלכה]? באיזו שיטה פסיכולוגית מופלאה אתם משתמשים כדי באמת להדריך נשים ונערות שלא הודרכו כל חייהן בכיוון הנכון? אם יש לכם קסם כזה העניקו אותה למוסדות חינוך, התרבות והתעמולה ואם אין לכם ואתם בעצמכם יודעים שאתם עושים דבר יקר וחסר תועלת, הפסיקו עם זה [למען] הכבוד הראוי לשמה האמיתי של משטרת [הצניעות] ולמדי המשטרה והקדישו את כל כוחכם למשימותיכם העיקריות שטובת העולם הזה והבא נמצאות בהם."[20]
תמנות מהסא אמיני במטה "משטרת ביטחון המוסר" [21]
[1] דידבאן איראן (איראן), 24.7.2022
[2] דידבאן איראן (איראן), 24.7.22
[3] ח'בר אונליין (איראן), 5.7.2022
[4] ח'בר אונליין (איראן), 5.7.2022
[5] ח'בר אונליין (איראן), 5.7.2022
[7] דידבאנ-י איראן (איראן), 5.7.2022
[8] רדיו פרדא (איראן), 23.7.22
[9] רדיו פרדא 23.7.22
[10] אירנא (איראן), 4.7.2022
[13] פארס (איראן), 13.7.2022
[14] twitter.com/mah_sadeghi 16.9.2022
[15] twitter.com/fazelmaybodi/status 4.7.2022
[16] twitter.com/abb_abdi 4.7.2022
[17] אעתמאד (איראן), 5.7.2022
[18] תאבנאכ (איראן), 5.7.2022
[19] תאבנאכ (איראן), 5.7.2022
[20] עסר-י איראן (איראן), 17.9.2022
[21] עסר-י איראן (איראן), 17.9.2022