כללי

מפקד משמרות המהפכה, חוסין סלאמי: "אנו חיים בימים שבהם האל נתן ניצחון ברור לחזית האסלאם... בעשורים האחרונים יש לנו ג'יהאד [מלחמת קודש] בלתי פוסק ומלחמה בלתי ניתנת לעצירה ומתמשכת עם המשטר היהיר [ארה"ב] ושותפיו"

 

הקדמה

בשני נאומים בתחילת מאי 2024 התייחס מפקד משמרות המהפכה (משה"מ), חוסין סלאמי, להצלחות איראן והמהפכה האסלאמית מול הציוויליזציה המערבית, מול ארה"ב המכונה באיראן "היהירות", ובפרט מול ישראל.

 

סלאמי הצביע על מתקפת החמאס על ישראל, "מבול אל-אקצא", ב-7.10.23 ומתקפת הטילים והכטב"מים של איראן על ישראל ב-14.4.24. הוא ציין כי איראן מנהלת מלחמת קודש – ג'יהאד – נגד ישראל ונגד המערב ובראשו אמריקה. תכלית הג'יהאד נגד ישראל הוא השמדתה ושני המבצעים המוצלחים שאיראן הובילה נגד ישראל מוכיחים כי המטרה בהישג יד, והג'יהאד נגד המערב ואמריקה מתנהל מפני שהיא רוצה, לדבריו, "לשלוט במוסלמים ובעולם האסלאם" ולקעקע את זהותם. סלאמי ציין כי השפעתה הפוליטית של ארה"ב הולכת ומצטמצמת וכי היא פגיעה.

 

למרות שהמשטר האיראני מתהדר בכך שמעולם לא יזם מלחמה נגד שכנותיו חושפים דברי סלאמי את ה- raison d'etreשל המשטר המשיחי של המהפכה האסלאמית באיראן: ניהול מלחמת קודש תמידית ללא מעצורים נגד הציוויליזציה המערבית אגב השתלטות על אדמות הערבים הסונים. חוד החנית של הג'יהאד הוא נגד ישראל, כל זאת בהנחיית המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, בעל ההשראה האלוהית שמנחה את צבא האסלאם וקוצר הצלחות.

 

דוח זה יסקור את שני נאומיו של מפקד משה"מ סלאמי:

 

נאום סלאמי ב-1.5.24: "המשטר הציוני ספג כשל מודיעיני ב"מבול אל-אקצא", ובמבצע "הבטחת אמת" [תקיפת הטילים והכטב"מים ב-14.4] הוא ספג כשל בהרתעה"

בכנס הוקרה ב-1.5.24 לרגל יום המורה במטה הפיקוד הכללי של משמרות המהפכה, האדיר סלאמי את מתקפת הטילים והכטב"מים של איראן ב-14.4.24 על ישראל וציין כי בעוד איראן הגיבה לישראל באופן מוגבל, מדוד ולנקודה קטנה, ישראל והמערב שמגן עליה פרסו כוחות בכל רחבי האזור ללא גורם הפתעה, ברמיזה לכך שדבר המתקפה הובא לידיעת מגיני ישראל מבעוד מועד. סלאמי הבהיר כי המעצמה איראן עומדת איתן מול כוחות העולם ויכולה להם הודות לדמותו הנעלה של המנהיג העליון, עלי ח'אמנאי, שמקבל השראתו מן האל ומעביר מתכונותיו לעם האיראני, למשמרות המהפכה ולכוח קודס: 

 

"[מבצע] "הבטחת אמת" [שיגור הטילים והכטב"מים מאיראן על ישראל ב-14.4) היה מופע כוח הרצון של האומה האיראנית. רצון האומה האיראנית מקבל ביטוי ומרוכז ברצונו של מנהיג האומה האיראנית. המנהיגות היא הביטוי לרצון האל ורצון העם, והכרה בערך המשטר של הולאית [פקיה, שלטון חכם ההלכה] שהוא רצון האל.

 

במבצע "הבטחת אמת" כולם חוו תהילה וסמכות חדשים. המשטר הציוני ספג כשל מודיעיני ב"מבול אל-אקצא" [פלישת חמאס לישראל ב-7.10.23], ובמבצע "הבטחת אמת" הוא ספג כשל בהרתעה. אנו חיים בימים שבהם האל נתן ניצחון ברור לחזית האסלאם. האל נתן לנו את היכולת והכישרון להיות כלי לברכות האלוהיות בתנאים הקריטיים, הרגישים והמכריעים האלה של המהפכה האסלאמית.

 

כולם יודעים שבעשורים האחרונים יש לנו ג'יהאד [מלחמת קודש] בלתי פוסק ומלחמה בלתי ניתנת לעצירה ומתמשכת במשטר היהיר [ארה"ב] ושותפיו בקואליציות השונות. לאויב שלנו היו הרבה אסטרטגיות שונות נגדנו והוא השתמש בהן בצורות שונות נגד המהפכה המפוארת והמשטר הקדוש שלנו. הוא פתח את כל כיווני הקרב ובחן את כל הדרכים להתגבר על המשטר [האיראני]. כל הקרבות הללו היו בקנה מידה מלא ובהפעלת הכוח המקסימלית האפשרית. האויב לא הפסיק את עוינותו בשום מקום, לא באופק הזמן, לא בהיקף המרחב, ולא בעוצמת הפעולה.

 

האויב הגיע לשדה [הקרב] בכל האמצעים, החל ממלחמת חוץ ועד לתופעת הסנקציות הכלכליות העיקשות והקשות ועד לטרור, קרבות התכפיר [דאעש], מלחמות מודיעין, המרדות ביטחוניות, פלישות תרבות ומלחמות תקשורת. הוא ניסה את כל הדרכים והעמיד את המהפכה [האסלאמית] בפני סיכונים רציניים בזמנים שונים.

"כל מדינות העולם נחלשות ממלחמה, אבל איראן [רק] התחזקה עם המלחמה... אנו [איראן], ובעיקר משמרות המהפכה, גדלים בשדה הג'יהאד... אנחנו נמצאים במלחמה בקנה מידה מלא"

אין תקדים בהיסטוריה למדינה שנחשפה במשך ארבעה עשורים למלחמות מסורתיות ומודרניות נגד אויב שגודלו כמחצית הכוח הכלכלי, התרבותי, הצבאי והפוליטי של העולם, ואחרי העשור הרביעי הזה היא [איראן] היתה במצב העוצמתי, הדומיננטי והחזק ביותר שלה. שום דבר מלבד המסורות האלוהיות לא יכול להצדיק את העובדה המדהימה הזו.

כל מדינות העולם נחלשות ממלחמה, אבל איראן [רק] התחזקה עם המלחמה. כל מדינות העולם מושמדות ע"י סנקציות, אבל איראן נבנתה מהסנקציות. כל מדינות העולם מבודדות בגלל לחץ פוליטי, [אבל] איראן השיגה השפעה באמצעות לחץ פוליטי. כל מדינות העולם קורסות נוכח התמרדויות פנימיות, אבל המשטר שלנו חיזק את יציבותו הפנימית בזכות ההתמרדויות. כל מה שהאויב עשה [נגד איראן] התהפך נגדו.

 

"אנו [איראן], ובעיקר משמרות המהפכה, גדלים בשדה הג'יהאד." כל עוד האויב בקינו ואנחנו בבית, לא הוא יובס וגם אנחנו לא ננצח. כל עוד לא נפגוש אחד את השני [בשדה הקרב], לא נוכל לגרום לאויב להיות שחוק, עייף, מדוכא וחלש.

 

אנחנו נמצאים במלחמה בקנה מידה מלא. מחוגי המלחמה הזו, כמו מחוגי השעון, מעסיקים אותנו עם האויב בכל נקודה בסוגיה. יום אחד המלחמה הכלכלית הופכת להיות מוקד הרוע של האויב, יום אחר מסלימים קרבות התכפיר [איראן מאשימה את ארה"ב ביצירת דאע"ש], יום אחר מתלקחת המרידה הפנימית [איראן מאשימה סוכנים זרים בליבוי תסיסה מבית]. כל אלה הם מופעי מרכיבים שונים במאגר ובעתודות האסטרטגיות שהאויב צבר. בהתבסס על החוזק והידע שלנו, עלינו להיות נוכחים בשטח מול אויב כזה, עם ניסיון ועם ידע, כלים והגדרת שיטות.

 

סוד הצלחת משמרות המהפכה בהרחבת כוחם, ביוזמות אסטרטגיות, בחידושים וביצירתיות בתחום הוא בכך שמשמרות המהפכה מעורבים בשלוש רמות המלחמה: ברמת האסטרטגיה, רמת המבצעים וברמת הטקטיקה.

 

אנו מצווים במודע להגן על המהפכה האסלאמית עם תובנה עמוקה, ידע חזק, כלים מתקדמים, שיטות חדשות וידע חדש. ההגנה על המהפכה האסלאמית כוללת את כל ההיבטים של חיינו מכיוון שהאויב הפך את כל ההיבטים של חיינו למלחמה. החל בידע, כלכלה, תרבות, פוליטיקה, ביטחון, פרנסה, הפכו את כל [אלה] לשדה קרב, ולכן ההכשרה במשה"מ חייבת לצמוח עם מגוון רחב זה של נושאים. משמרות המהפכה צריכים לבנות את התשתית של המדינה עם הכלים המודרניים ביותר, הטכניקות המורכבות ביותר והידע העדכני ביותר.

 

חוסין סלאמי, מפקד משה"מ [1]

 

"מאפייני המנהיג  והאמאם [ח'אמנאי] הם שאופיו, זהותו ומאפייניו מתרבים וזורמים בגוף החברה, וזו הזדמנות אלוהית"

כל הזמן משווים אותנו. האם התקדמנו או שמא אנו מפגרים? גאוות המהפכה היום היא שבזכות ברכתו רבת האומנות של המשנה לאמאם אל-זמאן [קרי, המנהיג העליון ח'אמנאי, ממלא מקומו של המהדי, המשיח בשיעה] גם תקפנו את אויבינו וידינו היו פתוחות כל כך [לאיים עליו]. המנהיג שלנו [ח'אמנאי] קשר את ידי האויב, בנה את הארץ וחידש את הכוח להגן על המהפכה והמדינה. עם כל המשברים המורכבים והשזורים זה בזה הוא [ח'אמנאי] עמד באמצע שדה קשה [לניהול] עם החוכמה וההיגיון של ההתגלות [האלוהית] ועם הכרה לעומק של המסורות האלוהיות ללא חשש מתפארת האויב לכאורה, והשפיע על לבם של המאמינים בהדרכה נכונה ברגעים הקשים ובעיצומם של גלי הדלֶקֶת נתן שלום ובנה חברה גאה ומפורסמת בשם איראן האסלאמית.

 

עשורים של מאבק, תלאות ותוכחות, תוכחות שכוונו בחיצים מתוך לשונות הבורות ומתוך שנאת האויב העזה לנקודה המרכזית של הנהגת המשטר [ח'אמנאי], כדי להחליש את העמוד היציב והאיתן הזה ואת התווך המוצק הזה [ח'אמנאי] ואת עליונות האסלאם. במשך כמה עשורים הרעיף האל בנדיבות את תמיכתו על לבם של המאמינים והמנהיג שלנו בתחומים רבים וחיזק את ליבנו. באירוע של [מתקפת הטילים על ישראל] "הבטחת אמת" ראיתם בבירור ששום איראני לא חשש מתגובת האויב, איש לא פחד מהאויב למרות שכולם סברו שהאויב יגיב.

 

כל עם הוא הד והשתקפות של אישיות מנהיגו. מאפייני המנהיג  והאמאם [ח'אמנאי] הם שאופיו, זהותו ומאפייניו מתרבים וזורמים בגוף החברה, וזו הזדמנות אלוהית. במקרה הזה [מבצע "הבטחת אמת"], זו היתה ההחלטה החריגה ביותר של המשטר [לתקוף את ישראל], החלטה המבוססת על אומץ רב מחד ועל חוכמה עמוקה מאידך. היקף ההחלטה הזו והאומץ שלה היו הדבר המפתיע בסיפור הזה. חלק חשוב מהכוח שלנו היה גילוי הרצון הזה.

 

אנחנו, כלומר המוציאים לפועל [של ההחלטה] לא עושים עבודה קשה. הוא [ח'אמנאי], כלומר זה שמקבל את ההחלטה ולוקח אחריות על הפעולה, שצולל ללב הלחץ העולמי וחותך את האויב לשניים, הוא מקור הכוח העיקרי שלנו.

 

"בצד הזה פעולה מוגבלת [מצד איראן]... אבל בצד השני, כל היכולות של מלחמה גדולה הופעלו בו זמנית ללא הפתעה" [רמיזה לכך שהמבצע היה מתואם עם האמריקאים]

פעולה זו [מתקפת הטילים והכטב"מים] בוצעה מהצד הזה [איראן] על נקודה ספציפית [ישראל] והעולם הגיב מהצד השני... שטחי יוון, הים התיכון, ים סוף, החג'אז [סעודיה], עיראק, ירדן, פלסטין, תורכיה היו שטחי המלחמה שבהם השתמש האויב.

 

בצד הזה פעולה מוגבלת [מצד איראן], חלק יוצא דופן [טילים וכטב"מים] של מעצמה גדולה [איראן], [וזה] חלק קטן מאוד [של אמצעי הכוח של] מעצמה גדולה, אבל בצד השני, כל היכולות של מלחמה גדולה הופעלו בו זמנית ללא הפתעה [רמיזה לכך שהמבצע היה מתואם עם האמריקאים]. כמעט 90% [מאפקט] ההפתעה שלנו נלקח. אולי האויב לא ידע מהו הרגע המדויק ומהי המטרה המדויקת [של התקיפה], אבל השטח הזה של ציון [ישראל] כל כך קטן שכל הנקודות מחוברות.

 

עם זאת, צרפת, ירדן, אנגליה, אמריקה, ישראל ו[מדינות] אחרות, כולן [נפרסו] ברדיוס רחב יותר במלוא כוחן וכולן פעלו, ובניגוד לפעולה הקטנה [של איראן] הן ביצעו מלחמה גדולה. כמובן, הן יכולות לעשות זאת רק פעם אחת שכן אם הגל השני של מתקפות [הטילים והכטב"מים] היה מתחיל, יעילות מערכת ההגנה המשולבת של הקואליציה תרד ב-50% לפחות, ובגל השלישי, 50% מהגל השני, וכן הלאה.

 

הוחלט שלמרות שהמעצמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית [ארה"ב] הכריזה ש"אנחנו עומדים לצד ישראל ברצון ברזל", כולם יבואו לנקודת ההגנה הקטנה והצפופה הזו [ישראל], וכולם אמרו "נגיב", מה קורה בהנחה שאויב ישיר ורשמי כזה [איראן] לוקח אחריות על הטסת מאות טילים וכטב"מים? המלחמה הורחבה לאדמה הציונית וכולם מסתכלים, ולראשונה לאחר עשרות שנים, מעצמה אחת [איראן] ניהלה מלחמה בארץ ובמרחב של הציונים. שמונה שעות של פאניקה, בלבול, פחד, חרדה. הרצון הזה לירות הוא כוח שאין שני לו [איראן] וכולם יודעים שהוא חוזר על עצמו. זו המשוואה שלנו.

 

המבצע הזה הרגיע את כל העולם, אפילו אויבינו נרגעו. גם אלה שהפגינו מיצג כוח בצפון, במערב ובמקומות אחרים – כולם הושתקו.

 

המשטר הציוני אינו מקבל מלחמה בארצו כלל. בתורת ההגנה של ישראל המלחמה צריכה להתרחש מחוץ לגבולותיה. עבור הציונים, הרתעה פירושה [שלאויב יהיה] חוסר רצון לירות. בלי פגיעה לאף אחד אין רצון לירות, [אולם] כשכל זה נשבר מלחמת המנע מבוטלת. הודענו רשמית ש"אנחנו תוקפים" וכולם ידעו שזו העוצמה [איראן] שמודיעה רשמית "אנחנו תוקפים", "אנחנו נותנים סטירה."

 

הוא [ח'אמנאי] מכה ואינו מפחד ובוטח באל. האמירה האחרונה שהמנהיג [ח'אמנאי] אמר לנו היתה "בטחו באל, בטחו בתכנון, בחוכמה, ברצון ובכוח."

צריך לראות את משה"מ מבחינת היקף וגודל המבצעים הללו. כמובן שהמבצע הזה היה קטן. יש לחזק את משה"מ, שהוא כמובן חזק, אבל הכוח כמו יצור חי, חייב להיות כל הזמן בצמיחה, בשלמות והתחדשות. אם נעצור את הצמיחה והעוצמה, נפגר מאחורי האויב."[2]

 

נאום סלאמי ב-7.5.24: "אמריקה... רוצה לשלוט בכל המוסלמים, להחרים את זהותם התרבותית ואת הונם"; "אנחנו חוסמים לאויב את הדרך במזרח הים התיכון. אנחנו מרחיבים את החזית [מחוץ לאיראן] כך שהאויב יפוצל. ארצות האסלאם צריכות להוות שדה ג'יהאד נגד היהירים משום שיש לנו אויב משותף"; "כיום, הגיאוגרפיה הפוליטית של אמריקה הצטמצמה בעולם... ספירלת הכוח שלה בנסיגה כבר שנים"

בטקס ההנצחה ב-7.5.24, במלאת 40 יום למותו של מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח קודס של משה"מ בסוריה ולבנון, שחוסל בדמשק ב-1.4.24 לצד קציני משה"מ נוספים על ידי ישראל, הסביר סלאמי מדוע פועלת איראן הרחק מגבולותיה וציין כי איראן רואה לעצמה חובה לפעול להצלת המוסלמים מדיכויים מצד "הרוע בעולם והיהירות", קרי, ארה"ב. מטרתה של אמריקה, כדברי סלאמי, היא לשלוט בכל עולם האסלאם, ולקעקע את זהותם התרבותית ולחמוס את רכושם של המוסלמים. הוא קרא לכל המוסלמים בעולם האסלאם (שמרביתם סונים) להתאחד (תחת ההנהגה השיעית של ח'אמנאי), לחסום את הדרך לחדירת אמריקה למדינות האזור ו"להוות שדה ג'יהאד נגד היהירים" שמהווים אויב משותף לאסלאם.

 

סלאמי תירץ את הרחבת נוכחות איראן לאזורי הסונים הערבים במזרח התיכון ובעצם "הרחבת החזית" לשם, נועדה לשם חסימת דרכו של האויב – המערב – למדינות המוסלמיות. סלאמי חידד כי המאבק של איראן בארה"ב מראשית המהפכה האסלאמית נועדה לחסימת חדירתה לתוך עולם האסלאם. מסיבה זו, הצדיק סלאמי את קיומו של כוח קודס ש"חוסם את הפינות מהן חודר האויב לעולם האסלאם" ובכך הוא מגן על "הביטחון הלאומי של איראן" כמו גם על "ביטחונם וכבודם של המוסלמים האחרים". לקראת סיום נאומו שב סלאמי על ההישג העיקרי של מבצע "מבול אל-אקצא" ושל מבצע "הבטחת אמת", שהוכיחו שהשמדתה של ישראל אפשרית. סלאמי הדגיש כי סופה של ישראל קרוב והוסיף כי גם הצטמצמה הדומיננטיות של אמריקה בעולם שנמצאת בהתדרדרות כוחה. להלן עיקרי נאומו:

 

"המטרה העיקרית של המהפכה היתה להחיות את גדולת האסלאם בעידן הנוכחי ולהציל את האומה האסלאמית מעבדות.. היהירות שבמרכזה אמריקה אינה יודעת גבולות בהשגת מטרתה לשלוט בעולם האסלאם"

"[...] השהידים האלו בחרו בג'יהאד והשיגו את מה שחיפשו. השהיד זאהדי היה מפקד איתן ואגדה מתמשכת של משמר האסלאם, ו[סגנו] השהיד מוחמד חאג' רחימי היה גנרל אדוק, אציל, צנוע וחרוץ.[3]

 

הפילוסופיה והשליחות העמוקה שמאחורי השהאדה של ילדי האסלאם הללו הן שליחות גדולה כחלק מהשליחות המהפכנית האסלאמית המפוארת של איראן. המטרה העיקרית של המהפכה היתה להחיות את גדולת האסלאם בעידן הנוכחי ולהציל את האומה האסלאמית מעבדות העריצות [המערבית]. הלחימה למען המוסלמים המדוכאים שנמצאים תחת שליטת הרוע בעולם [המערב בראשות ארה"ב] היא האחריות והשליחות היפה ביותר עבורנו, אנשי משמרות המהפכה האסלאמית.

 

המדיניות העיקרית של היהירות [ארה"ב] כלפי מדינות האסלאם שמפרידה את הגבולות ביניהן דבר שנותן להן זהות פוליטית עצמאית לעולם לא תפלג ביניהן. היהירות שבמרכזה אמריקה אינה יודעת גבולות בהשגת מטרתה לשלוט בעולם האסלאם והיא רואה במוסלמים יחידה מאוחדת ורציפה.

 

אמריקה שמה לה למטרה את העולם האסלאמי כולו. שמות ארצות האסלאם לא עוצרים את מדיניותה. היא רוצה לשלוט בכל המוסלמים, לקעקע את זהותם התרבותית ולהחרים את הונם, [לכן] כולנו המוסלמים נמצאים באותה הספינה. אם האויב יצליח לחדור לאדמה אסלאמית הוא ירחיב את הפרצה הזו ולכן יש לחסום את הדרך להשתלטות היהירים.

 

"אנחנו חוסמים לאויב את הדרך במזרח הים התיכון... ארצות האסלאם צריכות להוות שדה ג'יהאד נגד היהירים משום שיש לנו אויב משותף, גורל משותף ואידיאל משותף"

אנחנו חוסמים לאויב את הדרך במזרח הים התיכון. אנחנו מרחיבים את החזית כך שהאויב יפוצל. ארצות האסלאם צריכות להוות שדה ג'יהאד נגד היהירים משום שיש לנו אויב משותף, גורל משותף ואידיאל משותף. איננו יכולים לחיות בנפרד אחד מהשני.

 

המאבק בן ארבעים ושש השנים של המהפכה האסלאמית נגד היהירים נובע מכך שאסור להקיף את ארצות האסלאם ביהירים. עלינו להגן על הנכסים והזהות שלנו. המשימה של כוח קודס היא לחסום את הפינות שמהן חודר האויב לעולם האסלאם. בכך אנו מגנים הן על הביטחון הלאומי של ארצנו והן על הביטחון והכבוד של מוסלמים אחרים.

 

"חיי האויבים הולכים ופוחתים. מבול אל-אקצא... הראה עד כמה המשטר [הישראלי] פגיע... הוא המשטר השנוא ביותר עלי אדמות כך גם המשטר האמריקאי שמגן עליו... אנחנו מתקרבים לסוף חייו הפוליטיים"

נוכחותם של היהירים בעולם האסלאם אינה אלא הרס. בכל מקום שבו דרכו רגליהם, הם גרמו לעוני, עקירה והרג. הם יכולים רק לטבוח ולקבור גופות של מוסלמים מתחת להריסות. המצב הזה בלתי נסבל עבורנו. בגלל זה נכנסו השהידים הללו לזירת הקרב. השהיד זאהדי לא פשט את בגדי הג'יהאד שלו במשך ארבעים ושש שנים ולא עזב את הזירה אפילו לרגע, כפי שעשה חאג' קאסם [סולימאני]. הם הקריבו את חייהם ומשפחותיהם למען שלום האומה [האסלאמית].

 

חיי האויבים הולכים ופוחתים. מבול אל-אקצא דחף את ישראל אל סף מוות מוחי והראה עד כמה המשטר הזה פגיע ועד כמה ביתו כקורי העכביש. הוא נעדר יציבות. המשטר השנוא ביותר עלי אדמות הוא ישראל כמו גם המשטר האמריקאי שמגן עליו. עם התמיכה הצבאית והפוליטית של אמריקה וההנשמה המלאכותית של המערב הוא הצליח להמשיך את החיים האלה עד סף קיצם.

 

[מבצע] מבול אל-אקצא היה כישלון מודיעיני מוחלט לאחת ממעצמות המודיעין, אך בהמשך המבול הנורא הזו, [המבצע  האיראני] 'הבטחת אמת' [14.4.24] היווה מכה אנושה על גופו של המשטר האכזרי הזה והוא הראה כיצד ניתן להביס את האזור המוגן בצפיפות הגדולה ביותר בעולם שנתמך ע"י אמריקה, אנגליה, צרפת וכמה מדינות ערביות אל מול מתקפה מוגבלת.

 

אנחנו מתקרבים אל סוף החיים הפוליטיים של המשטר הזה [ישראל]. הגיאוגרפיה הפוליטית של אמריקה הצטמצמה כיום בעולם, ואמריקה היא פושטת רגל מוסרית בעולם. אמריקה רוצה להראות את עצמה באופן שקרי כמגינה של זכויות האדם, הדמוקרטיה והשגשוג. ספירלת הכוח שלה נמצאת בנסיגה מזה כבר שנים."[4]