כללי

מעצר של בעלי אזרחות זרה בבירות על ידי חזבאללה שמהדק את שליטתו בה

 

בסוף חודש פברואר 2024 אירעו שלוש תקריות חריגות באזור הדאחיה הדרומית של בירות, מעוז חזבאללה בלבנון, במהלכן פעילי חזבאללה עצרו ותחקרו גורמים בינלאומיים, שנכנסו לאזור ופועלים בלבנון  בתיאום ובאישורה רשויות המדינה. ב-28.2 נעצרה קבוצה של הולנדים ומאוחר יותר התברר כי מדובר בצוות ביטחון של שגרירות הולנד, שהגיע ללבנון כדי להשתתף בפינוי השגרירות ונתינים הולנדים בלבנון, במקרה של הסלמה בעימות בין ישראל לחזבאללה. יום לאחר מכן נעצר באזור אחר בדאחיה סיור רכוב של יוניפי"ל. בתקרית נוספת שארעה כמה ימים קודם לכן, נעצר אזרח ספרדי, בעל דרכון דיפלומטי, שנכנס לדאחיה  ועל פי החשד צילם אתרים שונים.

 

תקריות אלו מעידות על היותם של אזורים בלבנון, בכללם גם חלקים מבירת המדינה, אקס טריטוריה שבשליטה בלעדית של חזבאללה וכן על המתח והחשש הכבד של חזבאללה מפני פעילות מודיעינית נגדו, שתוביל לתקיפות ישראליות במעוזו, כמו זו בה חוסל צאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס בדירתו בדאחיה ב-2.1.2024.

 

יודגש כי זו אומנם הפעם הראשונה בה כוח יוניפי"ל נעצר בביירות, בירת לבנון, אולם בדרום המדינה, אזור פעילותו העיקרית של יוניפי"ל, אירועים מעין אלה אינם נדירים, ובחלקם אף היו נפגעים מקרב יוניפי"ל. במהלך שנת 2022 אירעו מספר תקריות בהן "מקומיים" חסמו סיורים ממונעים של יוניפי"ל, כשבאחת מהן נהרג שון רוני, חייל מהכוח האירי מירי לעברו. אירועים דומים התרחשו גם במהלך שנת 2023,  כשבאחת מהן שהתרחשה בחודש דצמבר נפצע חייל יוניפי"ל.[1]

 

דוח זה יסקור את התקריות שאירעו בסוף חודש פברואר בבירות והתגובות להן:

 

מעצר כוחות בינלאומיים על ידי פעילי חזבאללה בדאחיה

כאמור, ב-28.2.2024 נעצרה בשכונת בא'ר אל-עבד שבלב הדאחיה הדרומית בבירות, קבוצה של הולנדים שסיירה במקום. עפ"י דיווחים בתקשורת הלבנונית, הקבוצה, שמנתה 3-6 אנשים, עוררה את חשד התושבים ופעילי חזבאללה במקום, מאחר שברשותה אמל"ח וציוד אלקטרוני רב ואנשיה היו חמושים בגלוי. אנשי "הוועדה הביטחונית" של חזבאללה במקום חקרה את הקבוצה וכעבור יום היא הועברה לידי מנגנון המודיעין של הצבא. לאחר חקירה של כמה שעות שוחררה הקבוצה בהנחיית שופט. על פי חלק מהדיווחים, מדובר באנשי ביטחון של השגרירות ההולנדית שהגיעו ללבנון כדי לגבש תוכניות פינוי לדיפלומטים ולאזרחים ההולנדים בלבנון במקרה של הסלמה במלחמה בין ישראל לחזבאללה. הגעתם של אנשי הביטחון ההולנדים, כמו זו של אנשי ביטחון של נציגויות זרות אחרות, אושרה ע"י משרד ההגנה הלבנוני. באתר הפלנגות, מתנגדי חזבאללה, נמסר כי שבוע לפני מעצר ההולנדים, נעצר צוות אחר ושוחרר לאחר שהתברר שיש לו חסינות דיפלומטית.[2] האתר לא פירט מהי זהות אותו צוות.

 

בתגובה אמר דובר משרד ההגנה ההולנדי כי "נציגי חזבאללה עצרו שלושה חברים בצוות הגנה הולנדי שתומך ומגן על השגרירות בביירות. [הם נעצרו] במהלך סיור מודיעני בדאחיה שכלל בחינת מסלולים, ככל הנראה לקראת פינוי אפשרי במקרה של הסלמה [במלחמה בין ישראל לחזבאללה]." הדובר ציין כי העצורים אליהם התייחס כ"חיילים"  הועברו לידי צבא לבנון ולאחר מכן שוחררו וכעת נמצאים בשגרירות. עוד נמסר כי הם הגיעו ללבנון בעקבות פרוץ המלחמה בין חמאס לישראל באוקטובר 2023.[3]

 

יום למחרת, נעצר באזור שכונת אל-סלם בדאחיה כלי רכב של חיילי הגדוד המלזי של יוניפי"ל. היומון אל-שרק אל-אוסט דיווח מפי מקור ביטחוני לבנוני כי אפליקצית הניווט בה השתמש הכוח שהיה בדרכו מדרום לבנון לביירות, הובילה אותו לשם כדרך קיצור.[4] הציוד שהיה ברשותם, כולל מצלמות הוחרם והחיילים הועברו לחקירה של הועדה הביטחונית של חזבאללה.[5]

 

יוניפי"ל הגיב בחריפות, אם כי נמנע מלהאשים מפורשות את חזבאללה. סגנית דוברת יוניפי"ל מסרה כי "מקומיים" עצרו את הכוח שהיה "במהלך נסיעה לוגיסטית שגרתית לביירות." הדוברת הוסיפה כי "לכוחות יוניפי"ל יש חופש [תנועה] ויפוי כוח מממשלת לבנון לבצע נסיעות מנהלתיות ולוגיסטיות בכל רחבי המדינה" והדגישה כי "חופש התנועה הוא הכרחי ליישום החלטה 1701."[6]   

 

היומון הלבנוני אל-אח'באר, המקורב לחזבאללה, דיווח ב-2.3 כי "לפני כמה ימים" עצר "מנגנון הביטחון" של חזבאללה אזרח ספרדי שסייר באזור אל-כפאא'את בדאחיה וצילם אתרים באזור באמצעות הטלפון הנייד שלו. האזרח שוחרר לאחר התערבות שגרירות ספרד.[7]

נכון לכתיבת דוח זה לא נמצאה תגובת ספרד לתקרית.

 

יומונים מקורבים לחזבאללה: המעצרים - של מנגנוני ביטחון מערביים שפועלים לטובת ישראל

בעוד חזבאללה לא התייחס באופן רשמי לשלוש התקריות, אמצעי תקשורת המקורבים לו טענו כי לא מדובר בפעילות תמימה של אותם גורמים, אלא זו פעילות שהיא חלק ממאמץ מודיעיני של ישראל ובעלות בריתה נגד הארגון.

 

היומון אל-אח'באר התייחס לאירועים אלה כאל "סדרה של הפרות ביטחוניות מצד [גורמים] זרים" ופקפק בהסברים שסופקו בנוגע לפעילות העצורים. בכתבה ביומון נטען כי "המלחמה הביטחונית בין ההתנגדות בלבנון לבין האויב הישראלי מסלימה. לאחר פרוץ המלחמה בעקבות [מבצע] 'מבול אל-אקצא' [מתקפת הדמים שביצע חמאס נגד ישראל ב-7.10.2023]... התגברה הפעילות הביטחונית הזרה בלבנון במקביל לעלייה בלחץ הדיפלומטי מצד המערב, בעל הברית של האויב... בתקופה האחרונה התברר כי חדירת מנגנוני מודיעין ערבים, מערביים ובינלאומיים שמסייעים לאויב הישראלי, ללבנון גברה. מנגנונים אלה פועלים באמצעות סוכנים בעלי אזרחויות של אותן מדינות, לצד משת"פים לבנונים וכאלה שאינם לבנונים ומתגוררים בלבנון. הם אוספים מידע כדי להשיג שמות ותמונות שיסייעו לישראל להגדיר את בנק המטרות שלה."

 

בדיווח על מעצר האזרח הספרדי בדאחיה, פקפק היומון בגרסה שמסר בחקירתו כי איבד את דרכו ונכנס לאזור בטעות וצילם את הרחוב בו הוא נמצא כדי לשלוח את התמונות לחבריו בשגרירות ספרד בביירות על מנת שישלחו כלי רכב שיוציאו מהמקום. היומון ציין כי כי בבדיקת הציוד שברשותו התברר כי "בטלפון יש תוכנה מתקדמת המונעת הגעה לנתונים בטלפון."עוד דווח כי "כרגיל, ומייד לאחר שהדבר נודע בחוגים מצומצמים, החלו מגעים והתערבויות ברמה הגבוהה ביותר כדי לשחררו, במיוחד מצד השגרירות [הספרדית] בבירות... "

 

אשר לתקרית עם כוח יוניפי"ל נכתב כי אירועים מסוג זה מתרחשים מעת לעת "בשל טעויות או בשל צעדים מכוונים של כמה יחידות ביוניפי"ל." לטענת היומון "תושבי האזור" הם שחסמו את כלי הרכב והחרימו את הציוד והמצלמות שהיו בו. היומון הדגיש כי הרגישות של אירוע זה הוא ש"'הטעות' בוצעה במקום רגיש מאוד מבחינת ההתנגדות, במיוחד בזמן מלחמה עם האויב, מה שעורר שאלות בקרב הגורמים הנוגעים בדבר בנוגע לאופי הנסיעה של המכונית והאם הם באמת איבדו את דרכם או שיש מי שדוחף ליצירת בעיות ביטחוניות בבירות. זאת במיוחד מאחר שהמשימות השגרתיות של יוניפי"ל הן דבר טבעי באזורים שמדרום ל[נהר] הליטני אך סיור פעיליה בביירות הוא דבר מוזר."

היומון ציין כי לאור הדרישות הבינלאומיות ובמיוחד מצד ישראל וארה"ב, לשנות את המנדט של יוניפי"ל ולהעניק לו חופש פעולה נרחב יותר, האירוע "עורר שאלות רבות האם כוחות יוניפי"ל רשאים לנוע מחוץ לדר"ל ללא ליווי צבא לבנון." היומון הוסיף כי לדברי מקורות, לא היה רקע ביטחוני לנוכחות כוחות יוניפי"ל בשכונת אל-סלם וכי כוחות אלה רשאים לנוע ברחבי לבנון לצורך ליווי אישים בכירים, או משימות לוגיסטיות.[8]

 

בכתבה מאותו יום שפורסמה ביומון בנוגע למעצר אנשי הביטחון ההולנדים, נמסר כי מאז פרוץ המלחמה, נכנסו ללבנון כוחות מיוחדים של כמה מדינות מערביות, ביניהן בריטניה וקנדה, בנוסף לתחמושת וציוד מתקדם, כדי לפנות את הדיפלומטים והנתינים אם תחול הידרדרות במצב. בכתבה צוין כי מעצר ההולנדים נעשה "במסגרת תוכנית הכוללת צעדים נוספים אותם החל מנגנון הביטחון של חזבאללה לבצע ברוב האזורים בהם יש מטות של הארגון, לאור ניסיונות האויב לחדור אליהם..."[9]

 

ב-6.3 פרסם היומון אל-אח'באר כתבה ששפכה אור על הלחץ בו נמצא חזבאללה. בכתבה נטען כי "אין בלבנון גורם רשמי ביטחוני או פוליטי שיכול לומר כמה גורמי צבא וביטחון פועלים בלבנון מטעם שגרירויות ערביות וזרות." עוד נכתב כי בניגוד לסיכום הרשמי בין השגרירויות למדינת לבנון לפיו גורמי הביטחון שהגיעו לשגרירויות מאז ה-7.10, קבוצות אלו מבצעות גם איסוף מידע ומודיעין ולא רק מקיימות אימונים ומטווחים. בכתבה נטען גם כי "לאחרונה ביצעו קבוצות אלו 'טעויות' במיוחד בדאחיה" וכי "מבלי לעסוק בשאלה האם מה שקרה הוא טעות או פעולה מכוונת" חזבאללה בוחן בחשדנות פעילות [של גורמים זרים] באזורים בהם יש בסיסים או פעילים של הארגון. הכתבה ציינה כמה ממצאים שעוררו חשד בנוגע להולנדים שנעצרו: בית הקפה בו התכוונו לשבת לא מוזכר במנוע החיפוש גוגל, ברשות אחד מהם נמצא אקדח עם משתיק קול, לאחר חקירה התברר שאין נתינים הולנדים [שגרים] באזור וכן במסמכיהם נכתב כי הם חיילים הולנדים ללא ציון הדרגה כפי שנהוג. גם התנהלותו של האזרח הספרדי עוררה חשד: בטלפון שלו נמצאו אפליקציות מיוחדות שמאפשרות לגלות מקומות רבים והוא רשם שמות של חנויות במקומות אותם צילם. עוד נמסר כי הוא הוצא מלבנון ב-23.2.

 

היומון סיכם: "השימוש של [הצוות] ההולנדי במכונית שכורה, האפליקציות שנמצאו בטלפון של הדיפלומט הספרדי וצעדים נוספים שנקטו חלק מהעצורים – מגבירים את החשש של מנגנון ביטחון ההתנגדות שהאויב מנסה להפיק תועלת מפעולות אלה, כדי ללמוד על המצב בשטח ולבחון את מוכנות הארגון, למקרה שהאויב ינסה לבצע פעולה ביטחונית באמצעות אנשים שיגיעו מחוץ ללבנון, כפי שכבר קרה בעבר."[10]

 

אתר אל-עהד המזוהה עם חזבאללה, הצביע גם הוא על החשש של חזבאללה וכתב כי לדברי "מקורות ביטחוניים יודעי דבר" בתקופה האחרונה נקטו כוחות הביטחון הלבנונים ופעילי חזבאללה "צעדי ביטחון קפדניים ולא רגילים" ליד מטות ועמדות של הארגון בדאחיה, זאת נוכח "חשש מפעולה תוקפנית ישראלית" במקום. המקורות ציינו כי חזבאללה תגבר את האבטחה על עמדותיו בעקבות "החדירות" שהיו לאחרונה, במיוחד לאחר כניסה של כוח יוניפי"ל והולנדים לאזור הדאחיה.[11]  

 

עיתונאים לבנונים: חזבאללה עושה בלבנון כבתוך שלו בהסכמת המדינה

בתגובה לאירועים פורסמה כמה מאמרים בעיתונות הלבנונית שמתחו ביקורת, הן על העדר התגובה הממשלתית לתקריות והן על התנהלות חזבאללה.

 

במאמר שכותרתו "האם שכונת אל-סלם נמצאת בלבנון?" כתב עמאד מוסא, בעל טור ביומון נדאא' אל-וטן, הידוע כמתנגד לחזבאללה, כי התקרית עם כוח יוניפי"ל חשפה כי יש אזורים בלבנון בהם לא חלים חוקי המדינה ובהם יש חופש פעולה רק לאנשי הארגון וכי המדינה הלבנונית אף מתירה זאת. הוא כתב: "אף גורם ביטחוני לבנוני, משרד ההגנה, משרד החוץ, משרד הפנים או משרד ראש הממשלה, לא הוציא אפילו לא שמינית של הודעת גינוי בנוגע לפגיעה בכלי רכב של יוניפי"ל במחסום של חזבאללה... כאשר חיילים כהי עור מהגדוד המלזי הובלו למשרדי הוועדה הביטחונית של חזבאללה, המכשירים, המצלמות והנשק שלהם הוחרמו והם נחקרו בשל חשדות  שצילמו..."

 

בהתייחס לתגובת סגנית דובר יוניפי"ל על האירוע ולפיה כוחות יוניפי"ל "נהנים מחופש [תנועה] ויפוי כוח של ממשלת לבנון לנוע בכל שטח לבנון למשימות מנהלתיות ולוגיסטיות...", כתב מוסא: "נראה שהיא התבלבלה ואיבדה את הצפון והיא מבלבלת בין לבנון לבין מדינה אחות. שכונת אל-סלם, כמו בא'ר אל-עבד, אל-ע'בירי, דרום [לבנון] והעיירה לאסא, הם חלק ממדינה שבתוך מדינת לבנון הגדולה." לדבריו אם דבר דומה היה קורה במקום אחר בלבנון, בתוך זמן קצר היתה מתכנסת מועצת ההגנה העליונה, החמושים היו נעצרים ע"י מנגנוני המדינה והיו מפורסמות 12 הודעות רשמיות בתוך 12 שעות.

 

"לבנון מונעת אירועים כאלה והיא מוכנה להכות ביד של ברזל את התוקפים", כתב מוסא אולם, לדבריו, "בין מנהיגי שתי המדינות  [קרי, מדינת לבנון ומדינת חזבאללה] שוררים יחסי שכנות טובה ולכן, העצורים נמסרו במהירות לידי המודיעין [של מדינת לבנון] ואלה [קרי,פעילי חזבאללה] שתפסו את המלזים, זכו לברכות ממפקדיהם על כך שעיניהם פקוחות ושומרות על ארצם. הולנדים, בריטים, צרפתים, גרמנים ו[אפילו] לבנונים אינם יכולים לנוע בחופשיות בשכונת אל-סלם או בדאחיה, בין אם הם דיפלומטים או אנשי ביטחון שקיבלו אישור של הגורמים הנוגעים בדבר לשאת נשק." לדבריו, כשראשי המדינה אומרים שהם דבקים ביישום החלטה 1701, "הם מתכוונים שהיא תיושם בלבנון אחרת מזו שקיימת במפות באטלסים."[12]

 

היה גם מי שטען כי התקרית עם כוח יוניפי"ל אינה מקרית וקשורה לדיונים המתנהלים כעת בנוגע להרחבת סמכויותיו של יוניפי"ל במסגרת הסדרת המצב בין ישראל לבין חזבאללה.

 

לטענת לארא יזבכ מסוכנות הידיעות הלבנונית אל-מרכזיה, חזבאללה הוא שעצר את כוח יוניפי"ל ולא "אזרחים": "הפעם היה מזל ואנשי יוניפי"ל לא שילמו בחייהם על כניסתם, בטעות, לאזורים של 'המדינונת'... גם אם חזבאללה תמיד טוען שאין לו קשר לאירועים אלה, הרי שמה שקרה בדאחיה בשעות האחרונות נושא את תביעות אצבעותיו הברורות. הרג שון רוני מהגדוד האירי [של יוניפי"ל] בדצמבר 2022... הוא הוכחה ברורה שהיתה התערבות פוליטית או גיבוי פוליטי לתוקפים. לפני כמה חודשים שיחרר בית המשפט הצבאי את מוחמד עיאד, הנאשם ברצח רוני, בערבות כספית... יחד איתו נשפטו בהעדרם ארבעה נוספים – כולם שייכים לחזבאללה....

 

האירוע [מעצר כוח יוניפי"ל] אינו מנותק מבחינת עיתויו ומיקומו והוא מהווה אינדיקציה לכך שהארגון, בצל המו"מ המתקיים בזירה הבינלאומית בנוגע להגברת הנוכחות של יוניפי"ל ותפקידו בדרום לקראת החזרת היציבות לאחר ה-7.10, אינו מתכוון להיענות להצעה זו, אלא מתנגד לה..."[13]