כללי

כותבת סעודית: היקף ההטרדות המיניות בתוך המשפחה גדול מכפי שסבורים; יש להתיר את קשר השתיקה סביב הנושא

 

לאחרונה שידר הערוץ הסעודי MBC סדרת דרמה כוויתית בשם "מִלְח וסַמְרא [Melh Wa Samra]" שזכתה להצלחה גדולה מאוד בעולם הערבי, בין היתר בשל העובדה שעסקה בסוגיות חברתיות רגישות ופחות מדוברות. אחת הסוגיות הללו היא הטרדות מיניות בתוך המשפחה וההשפעה הנפשית שיש להן על הקורבן. השחקנית הראשית בסדרה, הודא חוסיין, מגלמת את דמותה של הינד, אישה בשנות החמישים לחייה העובדת כאחות בבית חולים, אשר הוטרדה מינית בילדותה על ידי קרוב משפחתה, מה שגרם לה סבל נפשי המלווה אותה לאורך חייה.[1]

 

על רקע זה, פרסמה הכותבת הסעודית מהא עבדאללה[2] מאמר ביומון הסעודי אל-וטן, בו שיבחה את הסדרה על שהפנתה זרקור אל התופעה המושתקת, וכינתה אותה "יצירה אומנותית אמיצה". במאמרה דנה עבדאללה בתופעת ההטרדה המינית בתוך המשפחה וטענה כי היקפה גדול מכפי שנוטים לחשוב וכי קיים קשר שתיקה סביבה. לדבריה, הנושא מושתק בחברה הערבית מחשש לפגיעה בשמה הטוב של המשפחה ומתוך מחשבה מוטעית שהנזק הכרוך בהשתקת העניין קטן יותר ממחיר חשיפתו. יתרה מזו, האנשים מניחים שקורבן ההטרדה "תשכח זאת במרוצת הזמן", בלא להבין שהדבר כרוך בנזקים נפשיים כבדים לנפגעת שילוו אותה לכל אורך חייה. הכותבת מלינה על כך שבמדינות ערב לא קיימים מנגנונים יעילים למניעת הטרדות מיניות ולהגנה על הילדים, וטוענת שגם היועצים החינוכיים בבתי הספר אינם ממלאים את תפקידם כראוי. לפיכך, היא קוראת לקדם חוקים שיאפשרו בבוא העת למוטרדים לתבוע את מטרידיהם וכן לאפשר לקורבנות לדבר על מנת שיְיַצְּרוּ סביבה הרבה יותר בריאה ובטוחה לִילדים.

 

יצוין כי הכותבת שיבחה את הסדרה " מִלְח וסַמְרא" גם בציוץ בטוויטר בו כתבה: "[הסדרה] מִלְח וסַמְרא מאתגרת את הפסיכולוגים הטובים ביותר בכל הנוגע להתמודדות עם המציאות המגונה והמושתקת [שלנו הכוללת]: הטרדות מיניות, טראומות ילדות, חוק לא צודק ופשעים בתוך המשפחה..."[3]

 

מהא עבדאללה[4]

 

להלן תרגום קטעים ממאמרה:

 

"איש אינו מעז לדבר על הטרדה מינית מצד קרובי משפחה. גם הפלטפורמות התקשורתיות אינן דנות בכך בפירוט, אלא מסתפקות בדיון על הפשע כשלעצמו, ללא אזכור זהות מבצעו. אולם, הטרדה [מינית] ככלל היא פשע שונה לחלוטין מפשע הטרדה מצד קרובים, שבו ההטרדה המינית של הקורבן נעשית בידי אחד מבני המשפחה, כלומר, הקורבן והפושע הם בני אותה משפחה [מורחבת], ולעיתים אותה משפחה גרעינית.

 

כולם שותקים ומנסים לקבור את הנושא בשל השלכותיו החמורות: חשיפתו לעולם תהרוס את שמה הטוב של המשפחה ושל החברה ועלולה להוביל לניתוק קשרים איתנים ולשבור לבבות... לכן הרוב נוטים לחשוב כי הנזק של השתקת [הנושא] קטן יותר, בהנחה שהקורבן 'תשכח' [זאת] בחלוף הזמן! כאילו דבר לא קרה!

 

[אלא ש]הם [קרי, הילדים שנפגעים מינית] לא שוכחים'... כפי שאמרה האחות הינד, הדמות אותה מגלמת השחקנית המוכשרת הודא חוסיין בסדרת [הדרמה] מִלְח וסַמְרא... היצירה האמנותית המצוינת [הזו] עוסקת בכמה נושאים, אך החשוב והגדול שבהם הוא נושא ההטרדה בידי 'מַַחַַארִִם' [קרובי משפחתה של הקורבן שאסורים עליה בנישואים] - הטרדה שמושתקת. [הסדרה מציגה] ילדה שמוטרדת מינית בידי דודה וגדֵלה בצל שתיקה המסבה לה סבל נפשי ופחדים בלתי רציונליים... שמונעים ממנה שלווה ומנוחה. כולם שתקו מחשש מפני השלכות [חשיפת] הפשע, והניחו לקורבן לשלם לבדה את מחיר העבֵרה שביצע הפושע. זוהי יצירה אמנותית אמיצה שהוכיחה כי האמירה לפיה האמנות היא שליחות היא נכונה ולא רק סיסמה שחוקה בכלי התקשורת.

 

לאחר שהקורבן גדלה עם כל המשא הזה, אילו חיים צפויים לה?

 

לרוב מתמודדים עם הסבל הנפשי [של הנאנסת] בהשלמה [עם המציאות והשתקת העניין] או בהבעת עמדה [פומבית שלה] לגביו. מכיוון שהעיקרון האנושי קובע שאין להשלים עם התעללות, השפלה ואונס, הרי שאין לה [לקורבן] ברירה אלא לבטא בפומבי את עמדתה. [אך] האם החוק יאפשר לה לתת ביטוי פומבי לעמדתה? מי יאמין לה אם כלל הציבור משתף פעולה בקבירת הפשע והראיות לו ובמניעת הקורבן מלדבר עליו בזמן אמת? האם יש חוק שמחזיר את זכותו [לצדק] של כל אדם שנעשה לו עוול בילדותו על ידי משפחתו ולא יכול היה להשיג ראיות [בזמן אמת] להרשעת ע הפשע?

 

בהעדר תלונה על מקרי אלימות במשפחה ו[נוכח העובדה שכוחו של] הנזק הנפשי [שנגרם לקורבן] -כראיה חותכת נגד הפשעים המבוצעים- מצומצם, תמשיך הקורבן לנוע בין ניסיון לנקום את כבודה לבין [ניסיון] לבוא חשבון עם כל מי שמבצעים פשעים דומים. היא תיכנס למאבק נפשי באמצעות הרס קשריה... ותישא עמה את יתר פחדיה, השונים והבלתי הגיוניים, עקב הנזק הנפשי שעמו התמודדה בילדותה. כל זה, משום שהיא לא 'השמיעה את קולה' כדי להחזיר לעצמה את זכותה להביא למאסרו של המטריד והאנס ולזכות בצדק ובכבוד שלה.   

 

האם יש במולדת הערבית מנגנון ביטחוני-חברתי יעיל לשמירת זכויות הילד ולהגנה עליו? איני מדברת על החוקים הכתובים, שכן ערכו של הדיו קצת יותר זול מ[ערכם] של כמה מן המשתמשים בו. כוונתי: האם יש לנו יישום ברור ורציני של חוקים אלה בחברות הערביות שלנו?

 

ומה באשר לתפקידו של היועץ החינוכי בבתי הספר? מהן משימותיו? מי בוחר אותם [את היועצים החינוכיים]? האם הם אכן מוכשרים אקדמית ואנושית? מדוע [היועץ החינוכי] אינו מבחין בהסתגרות של ילד שנאנס ובשינוי שחל בו וברמת הלימוד שלו? מדוע אינו מגן על הילד מפני בּוּרותו שלו ומפני גרימת העוול מצד בני משפחתו? מדוע אינו ממלא את תפקידה של המולדת שהתחייבה להגן על בניה ולשם כך הציבה אותו במקום הזה [בבית הספר].

 

האם היועצים החינוכיים מעלו בתפקידם?

נסו לשאול תלמיד כלשהו ממשפחתכם אודות היועץ החינוכי בבית ספרו. הוא יגיב באוסף של סיפורים מביכים ומצחיקים עליו. יש לו מאפיין שכל התלמידים מסכימים לגביו והוא היותו 'בלתי נראה' ומושא למניפולציות, הוא דמות מנהלית של בית הספר ותו לא, דמות קוסמטית של [משרד] החינוך, בעלת השפעה מגוחכת על התלמידים המפרים את המוסר. חי אללה, אין לו [ליועץ החינוכי] מושג מה קורה בין כתלי בית הספר, ועל אחת כמה וכמה מה קורה מחוץ לו, בכל הנוגע לחיי התלמידים הנמצאים תחת אחריותו.

 

למעשה, החוק אצלנו אינו מתחשב כלל בנזק  הנפשי [שנגרם לקורבן], בתביעות אזרחיות, ואינו מפצה על כך! יש לחוקק חוקים שישיבו את זכויותיהם של בגירים שהיו קורבנות של מטרידים ואנסים מקרב בני משפחותיהם ודוכאו על ידם, לאחר שהראיות שלהם נקברו. אפשר שהתקוות שלי [שכך יקרה] הגיעו לרמה שטרם הגענו אליה עד כה.

 

לבסוף, אם לא נחשפתם לתופעה שציינתי לעיל, אל תפקפקו בכך שהדבר אכן קורה ואל תמעיטו בחומרתו בשל היותו נדיר מבחינתכם. לו רק הייתם מודעים להיקף [הקורבנות] השותקים ולשמותיהם. מספר הקורבנות גדול בהרבה מכפי שנדמה לכם. ייתכן שישבתם לצידם, עבדתם עמם או אפילו שאתם מקריאים להם [סיפורים, קרי שהם עדיין ילדים]. אנא מכם, הניחו לקורבנות לדבר כדי שיְיַצְּרוּ סביבה הרבה יותר בריאה ובטוחה, עבורכם ועבור בניכם בעתיד."[5]