כללי

העיתונות הקטרית: ניצחונו של ארדואן, הוא ניצחון האימפריה העות'מאנית והמגמה האסלאמית, על המגמה החילונית שמובילים ארה"ב והמערב

​הקדמה
ניצחונו של הנשיא רג'פ טייפ ארדואן בבחירות בתורכיה התקבל בשמחה רבה בקטר, בעלת בריתה.[1]  

עם פרסום תוצאות הבחירות מיהר אמיר קטר, תמים בן חמד אאל ת'אני, לברך את ארדואן כשצייץ בטוויטר: "אחי היקר, רג'פ טייפ ארדואן, אני מברך אותך על ניצחונך, מאחל לך הצלחה בכהונתך החדשה, ושתממש במהלכה את שאיפות העם התורכי האח לקדמה ורווחה. אני מאחל גם שהיחסים ההדוקים בין מדינותינו יתפתחו עוד יותר."[2] למחרת שב ובירך אמרי קטר את ארדואן על נצחונו במהלך שיחת טלפון.[3]

 

ב-14.5.23, עם סיום הסבב הראשון לבחירות שבו לא הושגה הכרעה, הוארו מגדלים במרכז העיר לוסייל הקטרית בדגלי תורכיה ובתמונתו של ארדואן. ב-28.5 עם היוודע דבר ניצחונו, הופצו ברשתות החברתיות סרטוני וידאו בהם נראים בני הקהילה התורכית בקטר חוגגים ברחובות את ניצחונו של ארדואן. בנוסף, עיתונאים ואינטלקטואלים קטרים צייצו בחשבונותיהם בטוויטר בשבח ארדואן וניצחונו.[4]

 

השמחה על ניצחונו של ארדואן מצאה ביטוי גם בעיתונות הקטרית ובקריקטורות שפורסמו בה. מאמרי המערכת של העיתונים הקטרים, כמו גם בעלי טורים בהם, הביעו שמחה על ניצחונו של ארדואן וטענו כי  זו "ערובה ליציבות ולהמשך המדיניות והעמדות של תורכיה באזור ובעולם". לדבריהם, ארדואן הפך את תורכיה למדינה עצמאית, חזקה ומשמעותית ולכוח הרתעה.[5]

 

חלק מהמאמרים הציגו את ניצחונו של ארדואן כניצחון של המחנה האסלאמי על המחנה החילוני-מערבי שנתמך על ידי ארה"ב. במאמרים נטען כי ארה"ב והמערב ניהלו מסע הסתה נגד ארדואן והשקיעו מאמצים בניסיון להפילו, בשל התנגדותו להגמוניה ולתכתיבים האמריקאים והמערביים ובשל נטייתו האסלאמית. לדברי הכותבים, העמים ברחבי העולם הערבי והאסלאמי חוגגים את ניצחונו של ארדואן ואת  המשך דבקותה של תורכיה בזהותה האסלאמית. כותב אחד אף טען כי ניצחונו שלארדואן הוא "סטירת לחי" למדינות במערב שתמכו ביריבו. זאת ועוד, בכמה מאמרים נטען כי ארדואן מייצג את המשך האימפריה העו'תמאנית וחזונה האסלאמי בעוד יריבו שהובס, כמאל קיליצ'דראולו, מייצג את התפיסה החילונית של מייסד תורכיה המודרנית, מוסטפא כמאל אתאתורכ, ושל המערב וכי הבחירה בארדואן משקפת תמיכה עממית בחזון האימפריה העות'מאנית.[6]

 

ארדואן ניצח בבחירות[7]

 

דוח זה יציג תרגום קטעים מכמה מאמרים אלה.

 

עורך יומון קטרי: ארה"ב והמערב חתרו להפלת ארדואן בשל נטייתו האסלאמית והאנטי מערבית

עורך היומון הקטרי אל-שרק, ג'אבר אל-חרמי, כתב במאמר שפרסם ב-29.5, למחרת ניצחונו של ארדואן: "לא היה זה קל עבור תורכיה לעבור אל המאה השנייה שלה כרפובליקה תחת הנהגת ארדואן, זאת משום ש[נצחונו] היה קו אדום שגורמים מערביים ואמריקאים פעלו [להציבו]. גם גורמים ערביים השתלבו במאמצי המערב להביא להפלתו של הנשיא ארדואן בבחירות, שהן משמעותיות בהיסטוריה המודרנית של תורכיה. במהלך החודשים שקדמו לסבב הראשון של הבחירות ב-14.5, התקשורת בבירות המערב פמפמה כי יש להפיל את ארדואן. היא גם הציגה את מנהיג האופוזיציה, כמאל קיליצ'דראולו, כמושיע של תורכיה משלטונו של העריץ והדיקטטור ארדואן, בעל הנטייה האסלאמית, שמתנגד להגמוניה המערבית והאמריקאית על המדיניות של תורכיה וקבלת ההחלטות שלה, ומתנגד בתקיפות לתכתיבים החיצוניים.

 

חרף כל המשתנים והסערות הפוליטית, ארדואן הפך את תורכיה לגורם שאי אפשר בלעדיו בעולם כיום. במשך קרוב לעשרים שנה הוא קידם את תורכיה לרמתן של המעצמות, מבחינת הכלכלה, התעשייה הצבאית והנוכחות האקטיבית בסצנה העולמית, ו[הפך אותה] לכוח הרתעה חשוב. המודל הזה [של תורכיה בהנהגת ארדואן] אינו רצוי מבחינת המערב בעולם הערבי והאסלאמי, שכן 'המחלה המידבקת' הזו עלולה לעבור לאזורים גיאוגרפיים נוספים, וכתוצאה מכך יתרחב אזור ההתעוררות, ההתפתחות והתחייה החדשה הזו של העולם האסלאמי. לכן, [מבחינת המערב] אין ברירה אלא להכשיל כל ניסיון מוצלח [כמו של תורכיה], לקבור בחיים כל חלום על התעוררות בעולם הערבי והאסלאמי ולהרחיק - בכל דרך - כל מנהיג שמוביל לכך.

 

בשנת 2016 הם ניסו להרחיק את ארדואן מהשלטון בתורכיה בכוח ובגסות על ידי ניסיון הפיכה, ונכשלו. עוד לפני כן, וגם לאחר מכן, הם ניסו [לעשות זאת] באמצעות חיסול והתנקשות [בארדואן] ונכשלו. הם ניסו  כמה פעמים [להפילו] באמצעות הקלפיות ונכשלו. הפעם הם ניסו לעשות זאת על ידי הסתה בינלאומית וגיוס פנימי [קרי, בתוך תורכיה, נגד ארדואן], אך כל זה נתקל באיתנותו וכוחו של העם התורכי, אשר למרות כל המסע התקשורתי של המערב, נותר מלוכד [סביב ארדואן] והפגין דוגמה יוצאת מן הכלל כשההמונים נהרו להצביע, [ואחוז ההשתתפות בבחירות] חצה את ה90%...

 

[במקביל] גם מיליונים מקרב העמים הערביים והאסלאמיים השתוקקו לשמוע על ניצחונו בבחירות... שכן, מפלה שלו [בבחירות] משמעותה מחיר יקר שישלמו מיליונים של עשוקים, נרדפים ומי שחיים כפליטים בתורכיה. [לו זה היה קורה] רבים מהם היו נתונים להתנכלויות לכל הפחות, אם לא מגורשים מתורכיה בתוך חודשים ספורים.

 

לפיכך, אנו עדים לשמחה הזו בקרב עמים רבים ברחבי העולם הערבי והאסלאמי על ניצחונו של ארדואן, ועל המשך דבקותה של תורכיה ב[זהות] האסלאמית שלה, ולא בכיוון המערבי שעליו הכריז מנהיג האופוזיציה קיליצ'דראולו, [כשאמר] באופן פומבי כי הוא רוצה להעביר את תורכיה אל [מחנה] המערב במקום [השתייכותה הנוכחית] לעולם הערבי והאסלאמי..." 

 

בצירוף מקרים נפלא ניצחון ארדואן חל ביום כיבוש קונסטנטינופול על ידי הסולטאן מוחמד אל-פאתח

"ניצחונו של ארדואן בבחירות הללו היא בבחינת 'מלחמת שחרור שנייה' שמובילה תורכיה ושלב מכריע במעבר לעידן חדש, שבו היא תהיה יותר עצמאית ומשפיעה בזירות השונות. לא אגזים אם אומר כי הניצחון הזו ישקף את יציאתה של תורכיה מן הבקבוק שהמערב רצה שהיא תישאר בתוכו לאורך מאה השנים האחרונות וגם במאה השנים הקרובות. לכן, לניצחון הזה יש השלכות. הוא יביא לשינוי מאזני הכוח, יופיעו בריתות חדשות, וזה ישליך אפילו על הזירה הבינ"ל...

 

האשימו את ארדואן שהוא דיקטטור, עריץ ומפעיל דיכוי, אך הנה הוא מארגן את אחת ממערכות הבחירות הכי הוגנות, שקופות ואמינות בעולם, כפי שהמערב מעיד. האם שמעתם על עריץ או דיקטטור שיכול להרשות כניסה של מתחרים בו. יתרה מזו, הוא לא הצליח להכריע [את יריבו] בסבב הראשון ולכן ה'דיקטטור' וה'עריץ' הזה עבר לסבב שני והיה עלול לאבד את כס שלטונו. האם ראיתם דיקטטור כמו ארדואן?!

 

גורמים רבים לא ישנו טוב אתמול בלילה לאחר ניצחון ארדואן. הם סבלו מנדודי שינה ודאגות. עבור חלקם מהם עצם הזכרת שמו של ארדואן היא דבר 'מרגיז'. בין אם אתה חולק על ארדואן או מסכים עמו, האיש הזה הוא מנהיג שמעסיק את העולם והשיג למען תורכיה האחות הישגים גדולים בכל התחומים - המדיני, הכלכלי, הצבאי, המסחרי וגם בתחום האומנות והתרבות. תפקיד זה [של ארדואן] חצה מעבר לתורכיה גם אל סביבתה – המדינות השכנות והעולם האסלאמי – והיווה נקודת מפנה ביחס של המערב אל תורכיה.

 

תורכיה חווה היום תקומה חדשה. בצירוף מקרים נפלא הניצחון [של ארדואן בבחירות] והחגיגות חלים [ביום] כיבוש קונסטנטינופול (איסטנבול) על ידי הסולטאן מוחמד אל-פאתח ב- 29 במאי 1453, לאחר שלא נפלה בידי הכיבושים האסלאמיים במשך כמה מאות שנים. האם ניצחונו של ארדואן אתמול מייצג כיבוש חדש בהיסטוריה של תורכיה?! תורכיה שלאחר ה- 28 במאי 2023 אינה כמו שהייתה קודם לכן."[8]

 

"חגיגות לרגל ניצחון ארדואן נערכות בכל הבירות הערביות והאסלאמיות"[9]

 

בעל טור ביומון קטרי: ניצחונו של ארדואן - סטירת לחי למדינות המערב

ברוח דומה כתב גם אחמד מופק זידאן, כתב בטורו ביומון הקטרי אל-שרק: "הנשיא רג'פּ טאיפּ ארדואן נכנס לקדנציה נוספת ובכך הוא נכנס לעשור השלישי של שלטונו, לאחר שהתיישב על כס השלטון של תורכיה - שירשה את הח'ליפות העות'מאנית - מאז שנת 2002. ניצחונו שלשום [28.5.23] היווה סטירת לחי לא רק לאופוזיציה התורכית, אלא גם לבירות המערב, אשר נכנסו לקמפיין הבחירות כתף אל כתף עם האופוזיציה והגדירו את נשיא תורכיה דיקטטור ועריץ.

הנשיא התורכי יכנס לעשור השלישי [של כהונתו] ויקפיד בו יותר על מה שנראה כרצון עז לעגן את תופעת הארדואניזציה שעיצבה זהות תורכית במהלך שני העשורים האחרונים. הדבר בלט באופן ברור עם הפיכת [מוזיאון] איה סופיה בחזרה למסגד..."[10]

 

יומון קטרי: הבחירה בארדואן משקפת תמיכה באימפריה העות'מאנית ובחזון האסלאמי 

במאמר המערכת של היומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי היוצא לאור בלונדון נכתב: "...אחת הסיבות החשובות לראיית בחירות אלה כ'היסטוריות' היא נוכחותה החזקה של ההיסטוריה התורכית בהן. הבוחרים התורכים, שהצביעו בעד ארדואן ובעד קיליצ'דראולו, הצביעו [למעשה] על שתי השקפות. ההשקפה הראשונה מבוססת על קידום בברכה של ההיסטוריה העות'מאנית על משמעויותיה הפוליטיות המבטאות הכמיהה לחידוש נוכחותה ההיסטורית של תורכיה ככוח עולמי. ההשקפה השנייה מתבססת על קידום בברכה של ההיסטוריה של מוסטפא כמאל (אתאתורכ) הנחשב למייסד הרפובליקה התורכית המודרנית, האחראי על ביטול הח'ליפות ומי שהגן בנחישות על גרסה קשוחה של חילוניות [בתורכיה] ועל ויתור על התרבות האסלאמית. אלא שבזיכרונם של תורכים רבים [תקופה] היסטורית זו [של אתאתורכ] נקשרת גם לעושק הגדול שבא לידי ביטוי ביחס לעבר, לזהות ולדת. [תקופה זו נקשרת גם] להתערבות הצבא [בשלטון], להפיכות צבאיות ולמצב של אומללות גדולה שחוותה תורכיה טרם עידן ארדואן.

בבחירתם מחדש בארדואן, הצביעו התורכים בעד ההיסטוריה הלאומית שלהם והסוגיות של התרבות והזהות; בעד המגמה הלאומית והנושאים האסטרטגיים שהם בראש סדר העדיפויות, ולא רק בעד הכריזמה הפוליטית של ארדואן..."[11]

תורכיה בועטת את פצצת החילון של "אתאתורכ", אותה ייצג יריבו של ארדואן, כמאל קיליצ'דראולו[12]

בעל טור ביומון קטרי: ארדואן  - צאצאו של מייסד האימפריה העות'מאנית; מייחל לחידוש חזון העות'מאנים

סמיר אל-ברגותי, בעל טור ביומון הקטרי אל-וטן כתב במאמר שפרסם ערב הסבב השני בבחירות, ב-28/05: "היום אעקוב אחר [המתרחש] באנקרה ואיסטנבול... [קרי] הבחירות בארצו של עות'מאן [הראשון, מייסד השושלת העות'מאנית][13]. ליבי [ניצב] לצד נכדו של [עות'מאן], טייפ ארדואן, מייסד תורכיה המודרנית[14] אשר החזיר את תורכיה להיות כפי שהיתה בתקופת הסולטאן. [במקביל], ידי מונחת על לבי שמא [תתרחש] הפיכה אתאתורכית חדשה בתמיכת המערב, אשר אינו מעוניין שהמדינה המוסלמית הזו תהיה חזקה ונטולת חובות לבנק הציוני [שרוצה] לשלוט בה כאוות נפשו...

 

מי שחווה את ההפיכה נגד הח'ליפות האסלאמית העות'מאני ב-1924, מתחנן לאללה בכל מאודו שאיש ממפלגת המהפכנים לא ישוב לשלטון ושלא יישנה המחזה של המשפחה העות'מאנית שגורשה באישון לילה בפי'גמה לאירופה!!...

 

אנו מצפים היום לחיות את יום המחר של תורכיה, בו היא תיפטר מהסכמי הכניעה של לוזאן[15]. [היום] בו ישוב עות'מאן [הראשון], [אביו] ארטורול יקום לתחייה ויתחדש חזונו של הסולטאן סולימאן המחוקק[16] באשר לאומה אסלאמית אחת - האומה הטובה ביותר שהולידה האנושות לאחר שושלת הח'ליפות הראשונה בעיר אל-מדינה [בחצי האי ערב]..."[17]