המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מאמרים בקטר מברכים על הפיכת איה סופיה למסגד; מקווים להתפלל גם במסגד בקורדובה
2/8/2020


מאמרים בקטר: הפיכת איה סופיה למסגד – צעד היסטורי;

מתפללים לשמוע תפילה גם מהמסגד בקורדובה

 

הצו שפרסם נשיא תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ב-10.7.20, בגיבוי בית המשפט בתורכיה, המורה על הפיכת מוזיאון איה סופיה בחזרה למסגד, עורר תגובות שמחה בעיתונות הקטרית. מאמרים רבים שהתפרסמו בעיתונים הקטרים ובאתר של האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, הנתמך על ידי קטר, הרעיפו שבחים על המהלך.

עיתונאים וכותבים קטרים רבים הביעו תמיכה בארדואן גם בחשבונותיהם ברשתות החברתיות ודחו בחריפות את הביקורת שספג על המהלך, הן מצד המערב והן מצד מדינות ערב.[1] כך למשל צייצה הפובליציסטית הקטרית, אבתסאם אאל סעד, בחשבון הטוויטר שלה ב-19.7: "זכותו של הנשיא המוסלמי הזה [ארדואן] להתפאר בהפיכת כנסיה נוצרית [איה סופיה] חזרה למסגד מוסלמי בעל היסטוריה הקשורה לכיבושים האסלאמיים האדירים, וזאת על אף הנביחות של אירופה והזעקות של הערבים הפרו-ציונים."[2]

 

גם התפילה הראשונה, שהתקיימה במסגד המחודש ביום שישי ה-24.7.20 בהובלת הנשיא ארדואן, זכתה לסיקור אוהד במיוחד בקטר והעיתונות הקטרית הגדירה זאת  כ"יום היסטורי" ודיווחה על "שמחה השוררת בכל העולם האסלאמי". היומון הקטרי הממסדי אל-וטן אף הדגיש כי פתיחתו מחדש של המסגד מפיחה תקווה שגם "הבעלות המלאה" על מסגד אל-אקצא תשוב לידי המוסלמים.

 

היומון אל-ראיה הקטרי ב-25.7 חוגג את התפילה הראשונה במסגד המחודש:

הכותרת העליונה: "יום שישי היסטורי גדוש במתפללים ב'איה סופיה'"

הכותרת השניה: "השמחה שוררת בכל העולם האסלאמי"[3]


 

דוח זה יציג שניים מהמאמרים שפורסמו בעיתונות הקטרית בתגובה להסבת איה סופיה למסגד:

 

היומון הקטרי אל-וטן: יום היסטורי המפיח תקווה לחזרת מסגד אל-אקצא לבעלותנו

מאמר המערכת של היומון הקטרי אל-וטן שפורסם ב-25.7, למחרת התפילה הראשונה שהתקיימה במסגד איה סופיה שנפתח מחדש, הוקדש לנושא. במאמר תחת הכותרת: "יום היסטורי" נכתב: "דף חדש בהיסטוריה נפתח עם פתיחת מסגד איה סופיה לתפילה, 86 שנים לאחר שהפך למוזיאון. אתמול היה יום היסטורי עבור תורכיה והעולם האסלאמי עם חזרתו של המונומנט האומנותי והאדריכלי היחיד במינו לחיק האומה האסלאמית, בתקווה שהאומה האדירה הזו תשיב את מלוא גדולתה.  

 

איה סופיה שב אלינו כמסגד שהוא מלא באמונה ובמעגלים של קריאת הקוראן, וקולות הקריאה לתפילה נישאים בו שוב... [הדבר מפיח] תקווה שמסגד אל-אקצא המבורך יהיה [גם כן] בבעלותנו המלאה ללא מכשולים, פלישות של מתנחלים קיצונים, סגרים או מניעת קיום תפילה מצד הכיבוש הישראלי. 

 

איה סופיה, שנמצא באזור הסולטאן אחמד בעיר איסטנבול, שימש במשך 481 שנה כמסגד ולאחר מכן ב-1934 הוסב למוזיאון. הוא אחד מהאתרים הארכיטקטוניים החשובים ביותר בהיסטוריה של אזור המזרח התיכון. עם חזרתו [לייעודו] המקורי - כמסגד של המוסלמים, התחדשה הרוח של האומה האדירה הזו. החלטת בית המשפט המנהלי העליון בתורכיה ב-10.7 לבטל החלטה של ממשלת תורכיה מה-24.11.1934 להפוך את מסגד איה סופיה למוזיאון, היא החלטה היסטורית שלא שימחה רק את העם התורכי, אלא את כל האומה האסלאמית... שמחת האומה האסלאמית אינה יודעת גבולות וכך גם שמחתו של העם התורכי האח, ולראיה – כ-350 אלף איש קיימו את תפילת יום שישי במסגד איה סופיה כשהם שמחים ביום ההיסטורי המפואר הזה שבו הפכו כיסופי האומה האסלאמית [להתפלל באיה סופיה] למציאות קיימת, השבח לאל."[4]

 

קריקטורה ביומון הקטרי אל-קודס אל-ערבי: הפיכת איה סופיה למסגד – ניצחון תורכי[5]


 

מאמר ביומון קטרי: פתיחת המסגד – מסר למערב כי תם עידן הכפיפות התורכית

מאג'ד אל-אנצארי, עיתונאי ומרצה לסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטת קטר, התייחס במאמר שפרסם ב-13.7 בטורו ביומון אל-שרק להיבטים המדיניים של ההחלטה להסב את איה סופיה למסגד. הוא כתב:

"לפני שנים ביקרתי במסגד איה סופיה ובמסגד קורדובה [בספרד] במסגרת שני טיולים שונים. בשני הביקורים חשתי אותה תחושה: אתה כמעט חש את פינות המקום נאנחות ומשתוקקות לכריעות ההשתחוויה [של המוסלמים המתפללים]... בשני המקומות אפשר לדמיין את אותם רגעים, בהם פסקה התפילה וננעלו השערים, ואיך הדבר השפיע על לבבות המוסלמים. אחד משני המסגדים הללו שב היום ומשמיע את קול הקריאה לתפילה. אנו מתפללים לאל שנזכה לחיות ולשמוע את הקריאה לתפילה [גם] מצריח המסגד הגדול בקורדובה...

 

חזרתה [של איה סופיה לשמש] כמסגד מהווה... השלמה של [תהליך] העצמאות של תורכיה מן ההשפעה האירופית הדומיננטית... המעבר ההדרגתי של תורכיה בדרך להיות מעצמה אזורית המסתמכת על עצמה בעידן הנוכחי; המתיחות שנוצרה בינה לבין אירופה ובפרט לאחר ניסיון ההפיכה [בתורכיה ב-2016], והסירוב של מדינות אירופה להשלים עם קבלת ההחלטות העצמאית של תורכיה - [כל אלה] הפכו את [האקט של] השבת המסגד למסר מדיני [המופנה] כלפי חוץ, לפיו תם עידן הכפיפות התורכית למערב...

 

את התגובות הביקורתיות להחלטת ארדואן [להפוך את איה סופיה למסגד] מצד ממשלות מהמערב ומהמזרח ניתן להבין רק במסגרת ההתנגדות [שלהן] לשני דברים: לכך שתורכיה תשיג עצמאות מלאה על קבלת החלטותיה, ולתפקיד המרכזי שלה ברמה המדינית והאסלאמית. לכן, אנו רואים כי ההצהרות [נגד צעדו של ארדואן] לא מגיעות רק ממדינות בעלות רוב [נוצרי] אורתודוכסי, אלא מצד כל מי שהפיק תועלת מהכפיפות או החולשה התורכית [שהיתה בעבר], דוגמת מדינות האיחוד האירופי וכן מצד מדינות ערב, המתנגדות לעמדות האסלאמיות של ארדואן...

 

[לפיכך], המחזה של התפילה הראשונה [במסגד איה סופיה], שתתקיים במקביל ליום השנה להפיכה הכושלת [בתורכיה בשנת 2016], שנתמכה בידי רבות מהמדינות המתנגדות להחלטה היום, יהיה עצם בגרונן [של מדינות אלה], ואנו מבקשים מאללה ש[מצב זה] ימשך זמן רב."[6]



[1]  על התנגדות שיח'ים ממוסד אל-אזהר למהלך ראו דוח ממרי: Al-Azhar Sheikhs: Turning Hagia Sophia Back Into A Mosque Is Forbidden By Islam, 21.7.2020

[3] אל-ראיה (קטר), 25.7.2020

[4] אל-וטן (קטר), 25.7.2020

[5] אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 13.7.2020

[6] אל-שרק (קטר), 13.7.2020