המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שיח במצרים אודות אפשרות לשיפור ביחסים עם איראן
25/5/2023


שיח במצרים אודות אפשרות לשיפור ביחסים עם איראן


מאת ב. צ'רניצקי


לאחרונה, בעקבות ההסכם שנחתם בסין בין סעודיה ואיראן ב-10.3.23 לחידוש היחסים ביניהן, ניכרים גם סימנים להתקרבות בין מצרים לאיראן. בין היתר דווח על תחילת סבב של שיחות בין נציגים מצרים ואיראנים בתיווכה של עיראק, בדומה לששת הסבבים שניהלה עיראק בין סעודיה לאיראן טרם חתימתן על ההסכם הסופי ביניהן.[1] כמו כן, הודיעה מצרים כי אישרה כניסת תיירים איראנים לשטחה בתנאים מסוימים.[2]

 

היחסים הדיפלומטיים בין מצרים לאיראן נותקו מאז 1980 בהוראת מייסד משטר 'המהפכה האסלאמית', איתוללה רוחאללה ח'ומיני, במחאה על הסכם השלום שחתמה מצרים עם ישראל, ובעקבות מתן מקלט מדיני לשאה המודח במצרים. יתרה מכך, איראן קראה לרחוב מרכזי בטהראן על שמו של רוצח הנשיא סאדאת, ח'אלד אל-אסלאמבולי, אשר הפך לסמל למכשולים העומדים בפני שיקום היחסים בין מצרים ואיראן. כעבור 11 שנים, לאחר מותו של ח'ומייני, המדריך העליון ועם מינויו של רפסנג'אני הפרגמטי לנשיא - חודשו היחסים הדיפלומטים בין המדינות חלקית לרמה של משרדי אינטרסים אולם הם טרם חודשו באופן מלא.[3] 

 

כמה עניינים והסתייגויות מצריות מונעות עד היום את חידוש היחסים המלא בין מצרים לאיראן. למרות המרחק הגיאוגרפי בין המדינות, מצרים רואה באיראן איום בטחוני וחוששת מניסיונות שלה ושל ובעלות בריתה, כדוגמת חזבאללה חמאס והג'יהאד האסלאמי, לבצע פיגועים בשטחה ולפגוע בביטחונה. כמו כן חוששת מצרים ממעורבות איראנית בענייניה הפנימיים הן באמצעות תמיכה בארגונים אסלאמיים העוינים למשטר כדוגמת ארגון האחים המוסלמים המוגדרים במצרים ארגון טרור[4] והן באמצעות ניסיונות לקדם שיעיזציה במצרים כפי שהיא עושה בסוריה, בלבנון ובתימן.[5]

 

כמו כן, מצרים שזכתה לתמיכתה הפוליטית והכלכלית סעודיה[6], ראתה עצמה חלק מהמחנה הסוני האנטי איראני שהובילה סעודיה, והתנתה את פתיחותה כלפי  איראן בשינוי מדיניותה של האחרונה כלפי מדינות המפרץ. לא פעם הדגישו הבכירים המצרים כי ביטחון המפרץ הוא חלק מביטחונה הלאומי של מצרים.[7] גם תמיכתה של איראן בחות'ים שבתימן נתפסת במצרים כאיום הן על בעלות בריתה, סעודיה ואיחוד האמירויות והן עליה. מצרים חוששת כי איראן, באמצעות תמיכתה בחות'ים בתימן, תשבש את השיט במפרץ באב אל-מנדב שבדרום הים האדום ובתעלת סואץ, שהיא עורק כלכלי חיוני למצרים, נושא שאכן נידון בשיחות הביטחוניות בין הצדדים.[8] גורם נוסף שעלול להכשיל את חידוש היחסים המלא בין שתי המדינות הוא התנגדות ישראלית לכך.

 

נראה כי מגמת הפתיחות שמגלה כיום מצרים כלפי איראן היא תוצאה של מכלול שינויים גיאו-אסטרטגיים שחלו לאחרונה ברמה העולמית והאזורית כדוגמת חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן בחסותה של סין, המשבר הכלכלי במצרים שהחמיר בשל מלחמת רוסיה - אוקראינה, ירידת מעורבותן של ארה"ב ואירופה באזור ועליית כוחן של רוסיה וסין.[9]

 

יחד עם זאת ראוי להדגיש כי נראה שאיראן היא הכוח המניע לפתיחות זו אשר פועל לשיפור היחסים בין המדינות. הבכירים האיראנים מרבים לאחרונה להתבטא בשבחה של מצרים, כך למשל, שר החוץ האיראני, אמיר חוסיין עבד אל-להיאן, כינה את מצרים “אחות” והביע תקווה לחידוש היחסים. לעומת זאת, מצרים הרשמית נמנעת מלברך בגלוי על המגעים בין שתי המדינות, ושר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, אף הכחיש כי קיים ערוץ שיחות מצרי-איראני.[10] יתרה מכך, גם ברכת הנשיא המצרי ומשרד החוץ המצרי על ההסכם בין סעודיה לאיראן היתה מסויגת, כאשר מחד גיסא הגדירוהו כהתפתחות חשובה ומאידך גיסא, הביעו תקווה שאיראן תפגין שינוי במדיניותה האזורית.

 

עוד יודגש כי רק בעיתונות המצרית הלא ממסדית פורסמו מאמרים ששיבחו את ההסכם בין סעודיה לאיראן, והביעו תמיכה בהסכם דומה בין מצרים לאיראן בטענה כי הוא עשוי לשרת את שתי המדינות וכן יש ביכולתו לשפר את המצב הכלכלי במצרים. 

 

דוח זה יסקור את עמדתה של מצרים כלפי ההסכם בין סעודיה לאיראן, את הסימנים להתקרבות בינה לבין איראן, וכן התבטאויות ומאמרים של כותבים מצרים בעד ונגד התקרבות זו.

 

מצרים מברכת על חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן, מצפה לשינוי במדיניות האזורית של איראן

ב-10 במרץ 2023 ביום בו נחתם הסכם חידוש היחסים בין סעודיה לאיראן, בירכה מצרים על ההסכם, הגדירה אותו התפתחות חשובה והביעה תקווה כי הוא יוביל לשת"פ בין המדינות, יחד עם זאת, הבהירה כי היא מצפה גם שהוא יוביל ולהפסקת התערבותה של איראן בענייניהן של מדינות האזור, בדומה לדרישה הסעודית.

 

בהודעת משרד החוץ המצרי מיום ההסכם נכתב כי "מצרים עוקבת בעניין אחר ההסכם... ומביעה תקווה כי הוא יוביל להקלה במתיחות האזורית, לחיזוק היציבות והשמירה על משאבי הביטחון הערבי וכן יענה על השאיפות של עמי האזור לרווחה, לפיתוח וליציבות."[11] למחרת אמר דובר הנשיאות המצרית, אחמד פהמי כי להסכם בין סעודיה ואיראן "תהיינה השלכות חיוביות על מדיניותה האזורית והבינלאומית של איראן ושתהיה זו הזדמנות הולמת עבורה להדגיש שהיא עוברת לאימוץ מדיניות שמתחשבת בדאגות הלגיטימיות של מדינות האזור." לדבריו "דבר זה יחזק את הסיכויים לשת"פ ולהידוק הקשר החיובי ביניהן [קרי בין מצרים ואיראן]... באופן שיענה על תקוותיהם של עמי האזור לשגשוג וקדמה."[12]

 

סימני התקרבות בין מצרים לאיראן: חידוש התיירות האיראנית למצרים

הצד האיראני אותת על רצונו בשיפור היחסים עם מצרים כאשר ב-13.3.23, ימים ספורים לאחר ההסכם בין סעודיה לאיראן, דובר משה"ח האיראני, נאצר כנעאני, התייחס במסיבת עיתונאים לקידום היחסים עם מצרים, באמרו כי  "מצרים היא מדינה חשובה באזור. איראן ומצרים מעריכות האחת את השנייה והאזור זקוק ליכולת החיובית ולסינרגיה בין איראן למצרים."[13]

 

ואכן לאחר ההכרזה על ההסכם בין איראן לבין סעודיה דווח על שורה של צעדים בכיוון זה. כך, בסוף מרץ דיווח משרד התיירות והעתיקות המצרי כי אושרו צעדים שיקלו על הגעת תיירות זרה לשטח מצרים, ובכלל זאת התיירות האיראנית. על פי הדיווח התיירים האיראנים יורשו להגיע לסיני, בקבוצות ובתיאום מראש.[14] למעשה, עד אז לא הורשו תיירים איראנים להגיע למצרים, להוציא את שנת 2013 אז שלט במצרים נציג האח"ס מוחמד מורסי.[15]

 

תיווך עיראקי ועומאני בין מצרים לאיראן

כמו כן בשבועות האחרונים דווח על שיחות שמנהלות מצרים ואיראן בתיווך עיראק סביב האפשרות של חידוש היחסים ביניהן. כך ב-2.4 דיווח היומון הלונדוני אל-ערבי אל-ג'דיד, כי בסוף מרץ התקיימו מגעים בין מצרים לאיראן בנושא ביטחון הים האדום, וזאת כחלק מהמגמה הערבית לשיפור היחסים עם איראן.[16] גם כלי תקשורת עיראקים דיווחו כי עיראק ועומאן מתווכות בין מצרים לאיראן במטרה לחדש את היחסים ביניהן וכי השיחות נעשות בהדרגה ובזהירות תוך מעקב אחר ההתפתחויות באזור.[17] מקורות עיראקים ומצרים אמרו ליומון אל-ערבי אל-ג'דיד כי בחודשים מרץ ואפריל התקיימו בבגדאד פגישות בין דיפלומטים ואנשי ביטחון איראנים ומצרים בדרג נמוך, במטרה לקרב בין הצדדים ואף להביא לחידוש היחסים בהמשך. היומון האמירתיThe National  דיווח ב-8.5 כי השיחות בבגדאד עסקו בהפחתת המתיחות באזורים שבהם לאיראן יש השפעה, כמו תימן, לבנון וסוריה. עוד דווח כי הצדדים בוחנים את האפשרות לפגישה בין נשיא מצרים אל-סיסי לבין נשיא איראן, אברהים ראיסי.[18] כמו כן, ב21-22.5 ביקר סולטאן עומאן, הית'ם בן טארק במצרים, כאשר דווח שבין השאר, עסקו הצדדים "בנירמול היחסים בין קהיר לטהרן".[19]

 

יצוין כי לפי דיווחים שונים, מגעים בין מצרים לאיראן החלו כבר באפריל 2021, במקביל לתחילת המגעים בין גורמים סעודים לאיראנים בתיווכה של עיראק, אולם אז התמקדו הדיונים רק במישור הבטחוני-מודיעיני.[20] עוד דווח על מגעים נוספים בין הצדדים, בין השאר בעומאן, ביולי 2022, אז דווח כי משלחת מצרית רמת דרג ניהלה מגעים ביטחוניים עם בכירים איראנים.[21] עוד פורסם כי בנובמבר 2022,  סגן נשיא איראן, עלי סלאג'קה נועד עם בכירים מצרים במהלך שהותו במצרים לרגל השתתפותו בועידת האקלים הבינלאומית.[22]

 

כאמור, נראה כי איראן יותר להוטה לחדש יחסיה עם מצרים. ערב חתימת ההסכם בין סעודיה לאיראן הצהירה האחרונה על רצונה לשפר את יחסיה עם מדינות ערב נוספות ובכללן מצרים. כך למשל, שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבד אל-להיאן אמר במסיבת עיתונאים משותפת עם עמיתו העיראקי פואד חוסיין בסוף פברואר 2023, כי טהראן פועלת להידוק קשריה עם סעודיה ועם מצרים.[23]  עוד קודם לכן הדגיש דובר משרד החוץ האיראני, נאצר כנעאני את מוכנותה של איראן להדק קשריה עם מצרים בשיחה שקיים עם הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי, בשולי פסגת בגדאד 2 לשיתוף פעולה ולשותפות, שהתקיימה בירדן בדצמבר 2022.[24] גם לאחר חתימת ההסכם בין איראן לסעודיה ולאחר שנחשפו המגעים בין מצרים לאיראן הוסיפו בכירים איראנים לשבח את מצרים, כאשר עבד אל-להיאן אף כינה את מצרים "אחות" והביע תקווה להתפתחויות חדשות והדדיות ביחסים. חבר הועדה לביטחון לאומי ולמדיניות החוץ בפרלמנט האיראני, פדא חוסין אל-מאליכי אף העריך כי הסכם בין הצדדים קרוב.[25] בניגוד להתבטאויות אלה, שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי אמר כי הדיווחים אודות ערוץ מצרי-איראני משוללי יסוד.[26]

 

עיתונאים מצרים קוראים להתקרבות לאיראן

בעיתונות המצרית הלא ממסדית, התפרסמו כמה מאמרים שצידדו בהסכם בין סעודיה לאיראן והביעו תקווה להתקרבות דומה בין מצרים לאיראן.

 

פיוס עם איראן יביא לשיפור חיי אזרחי שתי המדינות

מוחמד אל-סיד צאלח לשעבר עורך היומון אל-מצרי אל-יום, כתב בטורו ביומון: "שעות מעטות לאחר שריאד וטהראן הכריזו על ההסכם לחידוש הקשרים הדיפלומטיים ביניהן, התפרסמה הודעה רשמית מטעם נשיאות הרפובליקה [המצרית] שמביעה הערכה למגמה זו 'למען סילוק מוקדי המתיחות ביחסים ברמה האזורית'. גורמים רבים העוקבים אחר הנושא תהו בנוגע לאפשרות שמצרים תנקוט צעד אקטיבי דומה כלפי איראן... אני מקווה שנושא היחסים עם טהראן ייפתח מחדש ו[ששתי המדינות] ייכנסו למשא ומתן רציני וכולל, כך שרק האינטרסים העליונים שלנוהמדיניים, הכלכליים והביטחונייםיהיו אלה שיקבעו את העמדה הסופית של מקבלי ההחלטות..."[27]

 

עימאד אל-דין חוסיין, עורך היומון המצרי אל-שורוק, כתב כי ההסכם בין סעודיה לאיראן יועיל לעמי האזור וכי הוא עשוי להוביל לחידוש היחסים בין איראן למצרים: "ההערכה שלהלן באשר למי המרוויחים הגדולים מן הפיוס הזה מתבססת על ההנחה ששתי המדינות [סעודיה ואיראן] יפסיקו להתערב זו בענייניה של זו, ובמיוחד ההתערבות האיראנית באזורי מתיחות כמו תימן, לבנון, סוריה והמפרץ. אם הכוונות תהיינה כנות והכוחות המפסידים [מן ההסכם] לא ינסו להכשילו, הרי שהמרוויחים הראשונים ממנו יהיו עמי האזור והעמים בשתי המדינות. משמעותו של הפיוס הוא ששתי המדינות יתמסרו לפיתוח ולשיפור חיי אזרחיהן במקום להגדיל את רכישת הנשק שבולע חלק ניכר מתקציביהן...

ייתכן שהפיוס הזה יאיץ את חידוש הקשרים בין מצרים לאיראן שנותקו מאז המהפכה [באיראן] ב-1979, בייחוד כשאחת הסיבות להמשך הנתק בקשרים הייתה התנגדותה של מצרים להתערבותה של איראן בענייני מדינות המפרץ..."[28]

 

שיפור ביחסינו עם איראן יכול לסייע למצבנו הכלכלי

מחמוד זאהר, בעל טור ביומון המצרי אל-ופד קרא לכונן קשרים מחושבים עם איראן כדי לשפר את מצבה הכלכלי של מצרים בהדגישו כי אין ידידים ותיקים ואין אויבים היסטוריים. כך כתב: "אנו [במצרים] רואים שלכל מדינות המפרץ ללא יוצא מן הכלל יש חילופי נציגויות דיפלומטיות עם איראן וחלקן מקיימות קשרי מסחר וכלכלה [עמה] בהיקף של מיליארדים מדי שנה. לכן, אין זה הגיוני שלא נכונן קשרים עם איראן בשל החשש מפני השלכותיהם על מדינות המפרץ שהן עצמן מקיימות עמה קשרים, שלא נותקו ואף מתעצמים באופן רציף מדי יום.

 

הגיע הזמן שמצרים תאמץ גישה שונה על בסיס העקרון שהעבר הוא הבסיס לעתיד, אך בוודאי אינו יוצר אותו. כמו כן, מצרים זקוקה גם להבראה מהירה ממשבר כלכלי שוחק [שפוקד אותה]. ישנה אִמרה מפורסמת לפיה 'אין ידידים ותיקים ואין אויבים היסטוריים'[29] ולפיכך אין מה שמונע [מאיתנו לקיים] קשרים מחושבים [עם איראן].

 

לבסוף ישנה שאלה לגיטימית ועניינית בנוגע לנושא השיעיזציה והאזהרות השיטתיות בהקשר זה [לפיהן התקרבות לאיראן תזרז שיעיזציה]. [ואולם] בקלות אפשר להפוך את השאלה [ולתהות] ... מדוע שהתקרבות בין מצרים לאיראן לא תקדם סוניזציה של האיראנים ותהווה הזדמנות להתפשטות הסונית בארץ הפרסים?!..." [30]

 

פוליטיקאים מצרים המסתייגים מהתקרבות לאיראן: מה שטוב לסעודיה לא בהכרח מתאים למצרים

ואולם, לצד מאמרי תמיכה בהתקרבות לאיראן נשמעו גם קולות שהביעו הסתייגות מכך. כך למשל, העיתונאי וחבר הסנאט המצרי עבד אל-מונעם סעיד, אמר בתוכנית בערוץ 'אל-חדת' אל-יום', כי מצרים ניתקה את קשריה עם איראן, משום שהיא אירחה בשטחה בעבר טרוריסטים מצרים שהצטרפו לאל-קאעדה לאחר המלחמה באפגניסטן. לדבריו, סיבותיה של מצרים לניתוק הקשרים עם איראן שונות מאלו של סעודיה שניתקה קשריה עם איראן רק ב-2016 בשל הניסיון לפלוש לשגרירותה בטהראן. הוא טען כי בניגוד למדינות המפרץ, שלהן יש קשרים על רקע מסרי ועדתי-דתי, למצרים אין אינטרסים רבים בקיום קשרים עם איראן.[31]

 

מוחמד אל-עראבי, שר החוץ המצרי לשעבר, אמר כי מצרים מודאגת ממעורבותה של איראן באזור ומהתפשטותה, ולכן יש להציג לאיראן תנאים להתקרבות אליה, בהם: "לא להתערב בענייני הפנים של מצרים, לא לתמוך בארגונים הקיצוניים בה, לא להתפשט באזור, להפסיק למלא תפקיד שלילי בבירות ערב ולא לפגוע - ישירות ובעקיפין - ביציבות של מדינות המפרץ והמדינות השכנות באופן כללי". הוא סירב לקשור בין חידוש קשרי סעודיה ואיראן לעניין המצרי והדגיש כי מצרים מקבלת החלטות באופן ריבוני.[32]

 

 



[1]אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 5.5.2023

[5] כך למשל, אתר https://theintercept.com/ פרסם ב18.11.2019 כי בשנת 2014 התקיימה פגישה חשאית בין נציגים איראנים לנציגי אח"ס, בין השאר במטרה לקדם פעילות נגד סעודיה. אבראהים אל-מוניר, אשר שימש בשעתו כממלא מקום המדריך הכללי של האח"ס אישר את דבר הפגישה אך הכחיש את נכונות הפרסומים אודות תוכנה- arabi21.com, 18.11.2019

[6] יצוין כי מדינות המפרץ אף הזרימו עשרות מיליארדי דולרים ב2013-2014 עם עלייתו לשלטון של הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי לאחר הדחת שלטון האחים המוסלמים. הנשיא אל-סיסי אמר כי לולא סיוע המפרץ בשנים אלה מצרים לא היתה קיימת.  אל-ח'ליג' (איחוד האמירויות), 27.4.2022  

[7] שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, הדגיש כי ביטחון המפרץ הוא חלק מביטחונה של מצרים ב-2016, ובכיריה של מצרים מקפידים לחזור על מסרים אלה לאורך השנים. middle-east-online.com, 1.4.2023  

[8]ראו למשל, אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 12.7.2021. ייתכן שמסיבה זו הצטרפה מצרים לכוח המשימה המשולב 153 של פיקוד מרכז האמריקאי, שהוקם באפריל 2022, במטרה לשמור על הביטחון בים האדום, בבאב אל-מנדב ובמפרץ עדן. בדצמבר 2022 אף קיבלה מצרים את ההובלה על הכוח  אל-ערב (לונדון), 15.1.2023; https://www.cusnc.navy.mil, 12.12.2022

[9] על כך העיד בכיר מצרים בדברים לאל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.4.2023 סימן נוסף לכך הוא הדיווח ברויטרס מה-11.4.19 לפיו מצרים החליטה לפרוש מהיוזמה של ארה"ב להקים את ה"ברית האסטרטגית של מזה"ת, הידועה בכינויה "נאט"ו הערבי", שנועדה להתמודד עם השפעתה הגוברת של איראן באזור, בין היתר מחשש שהדבר יוביל להסלמת המתיחות עם איראן.

ראו דוח ממרי בנושא: התנגדות בתקשורת המצרית למתקפה אמריקאית נגד איראן, 13.6.2019

, 16.5.2023www.cairo24.com [10]

[11] facebook.com/MFAEgypt, 10.3.2023

[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.3.2023

[13] https://www.isna.ir/news, 13.3.2023; אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 14.3.2023

[16] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.4.2023

[17] https://almaalomah.me/,12.4.2023

[18] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 5.5.2023; thenationalnews.com, 8.5.2023

[19] לפי מקורות מצרים, מצרים אף מוכנה להעלות את דרג היחסים לרמת חילופי שגרירים. אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 23.5.2023. לפי עימאד ג'אד, יועץ במרכז המחקרים של אל-אהראם, מצרים סומכת על יכולתה של עומאן לתווך בין שני הצדדים- אל-ערב (לונדון), 22.5.2023

[20] www.ft.com  17.4.2021; אל-קודס אל-ערבי (לונדון), 26.4.2021

[21] ראו אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 12.7.2021; 16.8.2021, 6.7.2022

[22]אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 2.4.2023

[24] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 5.1.2023

[25] Irna.ir, 14.5.2023; לפי חבר הועדה לביטחון לאומי ולמדיניות החוץ בפרלמנט האיראני, פדא חוסין אל-מאליכי- אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 14.5.2023

[26] www.cairo24.com, 16.5.2023

[27] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 18.3.2023

[28] אל-שורוק (מצרים), 12.3.2023

[29]בפרפרזה לדבריו של המדינאי הבריטי לורד ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי ב-1848: "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הנצחי והקבוע הוא האינטרסים של אנגליה, ועליהם יש להגן". oxfordreference.com, 2016

[30] אל-ופד (מצרים), 18.4.2023

[31] אל-שורוק (מצרים), 11.3.2023  עוד על ההבדלים בין יחסי סעודיה ומצרים כלפי איראן בעבר ראו דוח ממרי:

    יחסי מצרים-סעודיה: מחלוקות מהותיות חרף אינטרסים משותפים, 11.11.2015

[32] אל-ערבי אל-ג'דיד (לונדון), 14.3.2023.