המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כותבים ערבים: הזנחת המדע והמחקר מונעת תרומה של הערבים למאבק בנגיף קורונה
23/4/2020


מחשבות על העידן שלאחר הקורונה:

כותבים ערבים: הזנחת המדע והמחקר מונעת תרומה של הערבים למאבק בנגיף קורונה

 

לנוכח מגפת נגיף קורונה המשתוללת עלו בתקשורת הערבית שאלות רבות באשר לתרומתן של מדינות ערב למחקר ולמדע בעולם. הללו טענו כי גם בעת הזו ממשיך העולם הערבי להשקיע את מרצו ומשאביו בלחימה פנימית, ואף בהפצת תיאוריות קונספירציה סביב הקורונה[1], במקום לחבור אל יתר מדינות העולם במאמצי המחקר למציאת חיסון לווירוס.

 

הכותבים תהו עד מתי ימשיכו הערבים רק לקבל המצאות ורעיונות מן המוכן מבלי לתרום את חלקם וקראו לשנות את צורת החשיבה וסדרי העדיפויות במדינותיהן. כותב מצרי אף טען כי המגפה מחדדת את הצורך וההכרח שהמדינה תשקיע יותר ברופאיה, במדעניה ובהון האנושי שלה, תחום שהוזנח על ידה לאורך שנים.


 העולם הערבי נבלע על ידי וירוס קורונה[2]



להלן תרגום קטעים מן המאמרים הנ"ל:

 

מזכ"ל הרשות לענייני האישה הערבית: מדוע מרכזי המחקר במדינות ערב אינם שותפים לחיפוש חיסון לווירוס

מוחמד אל-דולימי, מזכ"ל הרשות [לענייני] האישה הערבית, ארגון לא ממשלתי הפועל מדובאי, ובעל טור באתר החדשות הסעודי אילאף, כתב: "בבואה לתאר את מגפת [קורונה] אומרת [קנצלרית] גרמניה, [האישה] מעוררת ההשראה, האחראית להתפתחותה הכלכלית, אנגלה מרקל, כי זהו האתגר הגדול ביותר עימו אנו מתמודדים לאחר מלחמת העולם השנייה. ראש ממשלת [בריטניה] בוריס ג'ונסון ייעץ לעמו להיפרד מן האהובים והקרובים טרם מותם [3]. יפן, אם הטכנולוגיות, נראתה בהלם. שר הבריאות של [איטליה], אחת משבע המדינות המתועשות, יורשת אימפריית רומא, אמר כי 'הפתרונות שעל פני הארץ מוצו ולא נותרו בפנינו אלא פתרונות השמיים'. זאת, בעוד שסין, ארץ החומה הגדולה, נקודת המוצא של [התפשטות] הווירוס המרושע, שרויה במצב שאין לקנא בו.

 

בורסות העולם קורסות תוך ימים ספורים וטריליוני דולרים מתאיידים בצל בהלה ופחד חסרי תקדים חוצי יבשות. חברות תעופה גדולות מאוד סוגרות את משרדיהן וצבאות לא יוצאים לזירות הלחימה, אלא יורדים אל הרחובות ואל הכיכרות [כדי לשמור על הסדר הציבורי]תמונה שלא ראינו כמותה מאז שתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה. כל זה מתרחש אל מול מרקעי הטלוויזיה וערוצי הלוויין, אשר מעבירים לנו את דבריהם של פרשנים - רובם [אפילו] אינם עוסקים ברפואה ובבריאות - אשר מייעצים לנו לשטוף את ידינו במים ובסבון ולא לשפשף את הפנים ואת האף...

 

... האין זו זכותנו לשאול היכן רופאינו ומדענינו הערבים ביחס לאתגר הזה? היכן מרכזי המחקר והאוניברסיטאות שלנו?...

 

ממשלות ערב הקימו עבור עמיהן את מתקני הבריאות הטובים ביותר וגרמו לכך שהתרופות יהיו בהישג יד, אך השאלה המהותית המתבקשת היא היכן התרומות של אנשי העסקים הערבים בתחום עידוד מחקרי תרופות [ומחקרים] רפואיים? כמה אנשי עסקים [ערבים] הקצו חלק ניכר מהשקעותיהם לענף הרפואה ולהקמת פקולטות לרפואה...? בעוד שאנשי עסקים במערב מורישים בצוואתם את כל הונם לאוניברסיטאות ולפיתוח מרכזי מחקר ומעבדות, הרי שעל רוב העיזבונות שלנו מתנהלים מאבקים בבתי הדין העוסקים בעיניני מעמד אישי באשר לחלוקת [השלל] בין היורשים...

 

היכן אנחנו ביחס לעולם [במשבר הזה]? ומהי האחריות של רופאינו?... האחריות החברתית, המוסרית והאנושית מחייבת את כל מי שיכול לבחון מחדש את דרך החשיבה שלנו תחילה, ואין רבב בכך שנכיר בליקויים ובקוצר ידנו... המגפה הזו כפתה עלינו להעריך מחדש את מידת יעילותם של מערכות המשנה [שלנו], בין אם הבריאותיות, המנהלתיות או הכלכליות, ויתרה מכך את מערכות ההגירה ומעברי הגבול.

 

אנו ניצבים בפני השאלה הגדולה וההגיונית: היכן אנו הערבים ביחס לעולם? האם נמשיך להיות רק בגדר מקבלים, מגיבים ונכנעים לגורלנו?..."[4]

 

כותב עיראקי: העולם מחפש נסיוב נגד הווירוס והערבים עסוקים בלחימה ומזניחים את המחקר

מעד פיאד, כותב ועיתונאי עיראקי בריטי, ובעל טור ביומון אל-רואיה היוצא לאור באיחוד האמירויות, כתב: "לא אחדש דבר אם אומר כי הערבים הם אומה צרכנית ממדרגה ראשונה. האחרים ממציאים ומייצרים, ואילו אנו מקבלים וקונים. כשאנו מדברים בערוצי הטלוויזיה שלנו או כותבים או מתרווחים בנוחות בחדרי האורחים שלנו, או בהתכנסויות, אנו מציגים את תהילתם של אבותינו הקדמונים... אולם מה עשינו אנו? שום דבר, לחלוטין! פרט לייבוא רעיונות והמצאות אשר מגיעות אלינו מן המוכן...

 

מרבית מדינות ערב היו עסוקות במלחמות סרק ובלחימה פנימית. היינו ועודנו עדים למשטרים אשר הורגים אלפים מבני עמם ואשר בזבזו את הכספים, את היכולות ואת המאמצים על קנוניות מקומיות ואזוריות מסיבות עדתיות או שלטוניות, תוך הזנחת התשתית, המחקרים והלימודים המדעיים, ולכן [מדינות ערב] נסוגו חמישים שנה לאחור.

 

היום, כשווירוס קורונה תוקף את העולם, מאיים על העמים ובהם בני עמנו הערבים וגובה עשרות אלפי קורבנות, אנו יושבים ומצפים למי שיתכבד ויואיל בטובו לייצר נסיוב שיצילנו מהמגפה הזו. יתרה מכך, אנו מגייסים את האנרגיות שלנו לוויכוח בינינו בנוגע לקונספירציה, [לפיה] סין יצרה את וירוס קורונה כדי להחליש את ארה"ב, כשנגד הרעיון הרדוד הזה ניצב מי שמאמץ את הקונספירציה, כי ארה"ב יצרה את הווירוס הזה כדי להשמיד את כלכלת סין! [זאת] בעוד שהמדענים בסין, ברוסיה, בארה"ב, בגרמניה ובכמה ממדינות המערב האחרות עסוקים יומם וליל במעבדותיהם המפותחות כדי להגיע לנסיוב אשר יציל את האנושות, הרחק מתיאוריות הקונספירציה אשר על חבליהן אנו תולים את הכביסה של כישלוננו, של חוסר האונים שלנו ושל עצלנותנו. תודה לאל ששום ערבי לא הרים קול ואמר כי וירוס קורונה הוא קנוניה נגד הערבים, האומה הערבית והאסלאם..."[5]


כותב סעודי: הערבים מצפים שאומות העולם יפתרו את משבר הקורונה ומפיצים תאורויות קונספירציה אודותיה

ברוח דומה כתב גם בעל הטור הסעודי עבדאללה בן בח'ית בטורו ביומון הסעודי אל-ריאד: "...כאשר עורכים רשימה של מדינות שנכנסו למירוץ קריאת התיגר על הווירוס, במטרה למצוא חיסון נגדו, לא נמצאת ביניהן [אפילו] מדינה אסלאמית אחת. כאשר קוראים את ההתייחסות בעיתונים ובמדיה החברתית במדינות האסלאמיות, ואת הצהרות הרופאים בהן אודות הווירוס והאפשרות למצוא לו טיפול או חיסון, מתקבלת התחושה שהדבר דומה לקריאה במדורי הספורט או לצפייה בערוצי הספורט המקומיים המסקרים את המשחקים בליגה האירופית. כלומר, יש הנאה מהמשחקים ועידוד שלהם ללא כל השפעה או לקיחת חלק במהלך העניינים בליגה.

 

הבעיה העולה מכך היא לא רק שהדבר לא מעורר תהיות משותפות כגון: מה גורם לנו לקבל את המחלה כמו יתר אומות [העולם], ואז לצפות שהאומות האחרות יפתרו את הבעיה מבלי שניטול חלק בפתרון? אלא שאנו אפילו לא חושבים לקחת חלק בפתרון. אנו שותפים לצרה, ואיננו שותפים להמצאת הפתרון. יתרה מזו, הפכנו לאחד המקורות החשובים ביותר לייצור אשליות והפצתן בנוגע לכל אסון הפוקד את העולם: יש [בינינו] מי שאומר כי קורונה היא מזימה, אחר אומר כי קורונה היא [ביטוי של] כעס, ושלישי אומר שקורונה היא [תולדה של] ניסויים מעבדתיים שדלפו [החוצה] – עד כדי כך שהאשליות הללו הפכו לתרומה היחידה שלנו במצבי משבר בינלאומיים.

 

את אותם הדברים שאנו אומרים היום על קורונה אמרנו בשנות השמונים על האיידס, ובשנות התשעים על הצונאמי. אמרנו אותם על [וירוס] סארס ועל [שפעת] החזירים, והסברנו באמצעותם את כל המגפות, האסונות והמלחמות שאירעו בהיסטוריה של האנושות..."[6]

 

ח"פ מצרי לשעבר: משבר קורונה מחדד את הצורך של המדינה להשקיע בהון האנושי ובמדע

עמרו אל-שובכי, חבר פרלמנט מצרי לשעבר, טען בטורו ביומון המצרי אל-מצרי אל-יום, כי מגפת קורונה מדגישה את הצורך של המדינה להשקיע יותר ברופאים, ובכלל בהון האנושי, אותם הזניחה עד כה. הוא כתב: "יתכן שהסכנה אשר הכתה במצרים ובעולם [בדמות] התפשטות וירוס קורונה, תהווה סיבה לבחינה מחדש של סוגי מדיניות רבים שהכיר העולם... בארצנו [קרי:מצרים], המצב  קשה הרבה יותר מבחינה כלכלית [לעומת מדינות אחרות בעולם]. [בנוסף] סדרי העדיפויות [שלנו] בכל הנוגע לפיתוח שונים, ועודנו מתייחסים למדענים כאל פקידים. ייתכן כי הדרך שבה התייחסה המדינה לרופאים בשנים האחרונות, גרמה לאלפים מהם להגר... הזיקה לכולם, ואף העמיקה את פצעי הצוותים הרפואיים שמותקפים שוב ושוב בבתי החולים הממשלתיים ללא תגובה הולמת... [מבחינת המדינה] מה שחשוב זה שהם יבצעו את הנדרש [מהם], גם אם התמורה על כך אפסית וגם אם ישלמו בחייהם...

 

מצרים זקוקה להשקעה גדולה באדם ולא באבן. על המדינה להבין כי אחד מגורמי הכוח שלה לאורך הזמן הוא ההון האנושי שלה – אינטלקטואלים, מדענים, רופאים, סופרים, אמנים ואנשי דת נאורים. כוחן של כל המדינות נמדד בהשפעתן בתחום המדע והתרבות, עוד לפני [השפעתן] בתחום המדיני והצבאי. הרי כוחה המדיני של סין יתעצם כיוון שהיא גברה על הווירוס באמצעות המדע ולא באמצעות צבאה העצום; כוחה של ארה"ב טמון במדעניה גם אם שולט בה נשיא כמו טראמפ, ואירופה תיוותר מתקדמת... הודות למדעניה, למעבדותיה ולהשקעתה במחקר המדעי.

 

מצרים זקוקה לגשרים ולערים חדשות, אך היא זקוקה הרבה יותר להשקעה אמיתית באדם, בערכי המדע, היופי  והיצירה. היא זקוקה לכך שחלק [מהגורמים בתוכה] יפסיקו להפיץ את הדברים הרעים בכל מקום... שכן, למדינה אשר מותירה את החברה שלה כקורבן להפצת דברים שליליים ובורות [מצד גורמים בתוכה], אין כושר עמידה בפני שום משבר או וירוס. מה שדרוש [כעת במצרים] הוא [ניסוח] חוזה חברתי חדש ונוסחה פוליטית חדשה שתתקן את הדרך [שבה היא הולכת] ותציב אותה ואת העולם על דרך אנושית חדשה".[7]

 

 



[2] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 28.3.2020

[3]  ר"מ בריטניה בוריס ג'ונסון אמר כי בשל התפשטות הקורונה משפחות רבות בבריטניה יאבדו את יקיריהן בטרם עת. https://www.theguardian.com/, 12.3.2020

[4] https://elaph.com/, 23.3.2020

[5] אל-רואיה (איחוד האמירויות), 24.3.2020

[6]  אל-ריאד (סעודיה), 1.3.2020

[7] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 1.4.2020