בעקבות השתלטות משטר אסד על הגבול עם ירדן: העיתונות בירדן קוראת לשיפור היחסים בין המדינות; העיתונות הסורית מגיבה בחוסר אמון

הקדמה

במשך השנים האחרונות היה מעבר הגבול נציב שבין סוריה וירדן סגור, מאז השתלטו עליו פלגי האופוזיציה הסורית, בין היתר בשל חששה של ירדן מנוכחותם של ארגוני טרור בדרום סוריה. בתחילת חודש יולי, בעקבות מבצע צבאי שניהל צבא המשטר הסורי בגיבוי רוסיה ובסיועם של כוחות איראניים ומיליציות שיעיות פרו איראניות נגד פלגי האופוזיציה הסורים באזור דרעא[1], נאלצו פלגי האופוזיציה לחתום על הסכם עם קצינים רוסים, שהושג בתיווך ירדן, שבו הם ויתרו על שליטתם במעבר גבול ומסרו אותו לידי המשטר הסורי. ב-7.7.18, בעקבות חתימת ההסכם, החל הצבא הסורי לתפוס עמדות לאורך הגבול בין סוריה לירדן והשתלט על מעבר הגבול נציב.

​​השתלטות זו של הצבא הסורי על מעבר הגבול עם ירדן עוררה תגובות חיוביות בתוך הממלכה ותקווה שהדבר יגביר את הביטחון בגבול וימנע הסתננויות של פעילי טרור לשטחה. נראה כי למרות תמיכתה של ירדן בחלק מארגוני האופוזיציה הסורים במהלך השנים האחרונות, היא חשה בטוחה יותר כאשר צבא המשטר הסורי שולט לאורך הגבול, בהיותו גורם ממוסד שידו על העליונה במאזן הכוחות בזירה הסורית.

בשבועות האחרונים דווח כי המשטר הסורי נערך לפתיחתו המחודשת של מעבר הגבול. על פי הדיווחים הוא החל בעבודות לשיקום כביש דמשק-עמאן ולאבטחתו וכן מינה מפקד למעבר הגבול.[2] ראש ממשלת ירדן, עמר אל-רזאז, התייחס ב-29.7 לנושא בפגישה עם הסקטור התעשייתי בירדן ואמר: "עם תחילת התייצבות הביטחון בסוריה ובעיראק ייפתחו מעברי הגבול של ירדן עם מדינות אלה והעניינים ישובו למסלולם."[3] עם זאת, הגבול עדיין סגור ונראה כי אין מועד ברור לפתיחתו.

נראה כי התועלת הכלכלית הצפויה מפתיחת מעבר נציב - החידוש המיוחל של עורק המסחר דרכו, והייצוא הירדני לסוריה, לבנון, תורכיה, רוסיה ואירופה - מעודדת את ירדן המצויה במשבר כלכלי קשה[4] להפגין פתיחות כלפי משטר אסד. הדבר בא לידי ביטוי בהצהרות שמסר מפקד פיקוד צפון בצבא הירדני, ח'אלד אל-מסאעיד, ליומון הממסדי הירדני אל-ראי ב-8.7.18, יום לאחר שהשתלט הצבא הסורי על מעבר נציב. אל-מסאעיד אמר: "לשליטתו של הצבא הסורי על מעבר נציב ועל רצועת הגבול עם ירדן תהיינה השלכות חיוביות עבור שתי המדינות מבחינה כלכלית וביטחונית... נוכחות הצבא הסורי תסדיר את העניינים, במיוחד מאחר שבתקופה האחרונה הכוחות המזוינים הירדנים הם אלה ששמרו על רצועת הגבול, שנשלטה [בצידה הסורי] בידי ארגוני טרור. ההשתלטות הנוכחית [של הצבא הסורי] היא צעד חיובי המשרת את ביטחונה הלאומי של ירדן."[5]

האופטימיות מהשתלטות הצבא הסורי על הגבול מצאה ביטוי גם בכתבות ומאמרים שהתפרסמו בתקשורת הירדנית הממסדית והעצמאית. כותבי המאמרים ציינו כי השתלטות צבא אסד על הגבול תאפשר את פתיחת הגבול בין המדינות ואת שיפור היחסים ביניהן, שהוצגו כאינטרס ירדני-סורי משותף. הכותבים הביעו תקווה שהמהלך יאפשר את חזרתם של למעלה ממיליון הפליטים הסורים החיים בירדן לארצם ויוביל לתיאום ביטחוני בין הצבאות ולחיזוק הביטחון. חלק מהכותבים אף ניסו לפייס את המשטר הסורי וטענו כי ירדן מעולם לא נקטה צד בכל הנוגע למשבר הסורי ומעולם לא ראתה במשטר אסד אויב. הכותבים גם הביעו תקווה שהדבר יוביל לתנופה כלכלית באם  תחודש תנועת המסחר דרך מעבר נציב ויתאפשר לירדן ליטול חלק בשיקומה של סוריה. לצד זאת, נשמעו גם קולות אחרים שניסו לצנן את ההתלהבות וטענו כי מוקדם לדבר על פיוס בין המדינות, מכיוון שהמשטר הסורי עסוק עדיין בענייניו הפנימיים ומשום שההחלטה המדינית בעניין שיפור היחסים תלויה לא רק במדינות עצמן, אלא גם ביחסי הכוחות בזירה האזורית והבינ"ל.

מנגד, העיתונות הסורית בחרה לתקוף את ירדן והאשימה אותה בהיותה צבועה וכמי שמשנה את עמדותיה בהתאם למצב מאזני הכוחות בשטח. ביומון הממסדי אל-ת'ורה פורסמו מאמרים שתקפו את ירדן והאשימוה בקשירת קשר נגד סוריה יחד עם המורדים הסורים. באחד המאמרים נטען כי ירדן עדיין יכולה לתקן את דרכיה  ולזכות מחדש באהדת סוריה, בטרם תהפוך להיות הקורבן של טעויותיה.[6]

דוח זה יסקור חלק מהמאמרים שפורסמו בירדן ובסוריה בנושא.

חיילים סורים עם הדגל הסורי במעבר נציב[7]

מאמרים בעיתונות הירדנית מעודדים מחזרת משטר אסד לגבול וקוראים לשיפור היחסים עמו

כאמור, בעיתונות הירדנית התפרסמו מאמרים שהציגו את השתלטות המשטר הסורי על אזור הגבול כהתפתחות חיובית והביעו אופטימיות לקראת פתיחת מעבר הגבול בין המדינות ואף שיפור היחסים ברמה המדינית.

מאמר באל-ראי: חזרת המשטר הסורי למעבר הגבול  - התפתחות חיובית ואינטרס ירדני-סורי משותף

היומון הממסדי הירדני אל-ראי פרסם ב-9.7 מאמר של "עורך העניינים המקומיים", מבלי שהוזכר שמו, בו הביע שביעות רצון מהשתלטות צבא המשטר על מעבר הגבול וטען כי הוא משרת את האינטרס הירדני. הוא כתב: "הגבול הצפוני [עם סוריה] היה בשבע השנים האחרונות חזית עימות אמיתית, ובפרט בשלוש השנים האחרונות, שבמהלכן שלטו בו ארגונים חמושים בעלי שמות, סמלים, מקורות סמכות, [נותני] חסות ו[מקורות] מימון שונים וללא שום כתובת רשמית, שאליה היו יכולים ממשלת ירדן, מוסדותיה ומנגנוני הביטחון שלה לפנות. ההתפתחויות החיוביות בגבול הצפוני שיקפו את מידת ראייתה לרחוק ואת תבונתה של ההנהגה הירדנית, שכל הזמן קראה לנוכחות רשמית [של המשטר] הסורי במעבר הגבול 'ג'אבר-נציב' המשותף בין המדינות באופן שיבטיח את האינטרסים של שתי המדינות ושל שני העמים האחים, במנותק מכל סכסוך פנימי, שירדן מעולם לא היתה צד בו...

כיום, העניינים בצדו הסורי של מעבר הגבול 'נציב' שבו אל מסלולם. ירדן הודיעה כי היא מקדמת בברכה התפתחות זו ורואה בה אינטרס ירדני-סורי משותף ולא רק במישור הכלכלי והביטחוני, שכן התקווה היא שהמצב בדרום סוריה ישוב למסלולו הרגיל משום שהדבר משרת לא רק את האינטרס הסורי, אלא הוא יתרום גם לחידוש עורק הסחר ההדדי בין שתי המדינות ודרכן למדינות אחיות וידידותיות [נוספות]. חידוש ניהול המעבר החיוני בין המדינות בידי מנגנוני המשטר הסורי נושא בחובו תקווה לאבטחת הכביש הבינ"ל דמשק-עמאן...ולהתחלת תהליך חזרת הפליטים הסורים [החיים] בירדן לעריהם, לכפריהם ולעיירותיהם [בסוריה], לכשיתייצב [המצב] הביטחוני [שם]... חזרת העניינים למסלולם הרגיל בגבול ירדן-סוריה תתרום לביסוס מצב חדש ומציאות חיובית יותר לאורך גבולנו הצפוני וכתוצאה מכך תגרום לאופטימיות בעניין סיומו הקרוב של המשבר הסורי."[8]

קריקטורה באל-ראי הירדני: תחילת הסוף של המשבר הסורי[9]

כותב ירדני: שיקום היחסים עם המשטר הסורי ישפר את מצב המסחר, הכלכלה והתיירות של ירדן

בדומה לכך, גם חוסיין אל-בנאא', עיתונאי ירדני המפרסם את מאמריו באתרים ירדניים וערביים שונים, פרסם ב-9.7 באתר החדשות הירדני ammonnews.net מאמר בו שטח את ההישגים שתוכל להשיג ירדן בעקבות ההתפתחויות האחרונות בצדו הסורי של הגבול והביע תקווה שאלה יביאו לפתיחת דף חדש ביחסים בין המדינות. כך כתב: "ההתפתחויות האחרונות – החל מהשתלטות המשטר הסורי על מעבר הגבול 'נציב', התחלת ההשתלטות על האזורים [במחוז] דרעא והמשך ההתקדמות בכל החזיתות [האחרות] - יוצרות תנאים אובייקטיביים לפתיחת דף חדש של שיקום היחסים הרשמיים [בין ירדן וסוריה]...

לירדן יש עניין להתחיל לקבל את השינויים [הללו] ולחתור להשגת כל הרווחים האפשריים בכמה עניינים הקשורים לנושא הסורי. זאת, החל מעניין הפליטים הסורים, שמספרם בירדן מתקרב לשני מיליון ויש להסדיר את חזרתם לארצם, במיוחד לאחר הירידה שחלה [בהיקף] הסיוע [החיצוני] לצורך אירוח [הפליטים] ודאגה לענייניהם. כמו כן, יש לדון באפשרות לפתיחת מעברי הגבול למעבר של סחורות ובני אדם. זהו פתח כלכלי בעל תשואה רווחית עבור הכלכלה הירדנית, שנמצאת במצב קשה מאד. עניין נוסף הוא הסדרת הצעדים הביטחוניים והצבאיים לשמירה על הגבול ולמניעת הברחות והסתננות של פעילי טרור בין שתי המדינות... על ממשלת ירדן להיות פעילה בנושא שיקום [סוריה], דבר שעשוי לפתוח מכלול אפשרויות של תעסוקה והשקעה, שהכלכלה הירדנית זקוקה להן מאד בתקופה זו של מיתון. כמו כן, לאורך ההיסטוריה סוריה היתה אחד מיעדי התיירות הירדנית הפעילים ביותר..., שכן סוריה, מטבע הדברים, היא [המדינה] הקרובה ביותר מבחינה גיאוגרפית והזולה ביותר לתקציב של התייר הירדני, ומיד עם התייצבות המצב הביטחוני, תשוב סוריה להיות היעד שקולט הכי הרבה תיירים ירדנים, כבעבר.

לירדן כיום יש עניין יותר מכל האחרים בהשגת פיוס לאומי [בסוריה], פיוס שיחזיר עמו בהכרח גם את השקט והביטחון לסוריה ואת יציבות המשטר בה. זאת, משום סוריה מאוחדת, משגשגת ובטוחה היא עורף אסטרטגי לאינטרסים הלאומיים של ירדן מבחינה כלכלית, מדינית וביטחונית."[10]

בעל טור באל-ראי: חשוב לירדן שסוריה תחזור לאיתנה; מעולם לא ראינו בה מדינת אויב

העיתונאי הירדני, רג'א טלב, פרסם ב-9.7 בטורו ביומון הממסדי אל-ראי מאמר תחת הכותרת: "אכן, [אנו] בעד סוריה!", בו טען כי האירועים בסוריה מאז החל המשבר בה הובנו שלא כהלכה. לדבריו, חשוב לירדן, שסוריה תשוב לאיתנה והזכיר כי חרף המחלוקות המדיניות הרבות עם המשטר הסורי, ירדן מעולם לא ראתה בסוריה מדינת אויב. הוא כתב: "עלינו להודות כי הולכנו שולל בנוגע למה שהתרחש ועדיין מתרחש בסוריה זה שבע שנים וכי נכנסנו למבוך של בלבול אבסורדי בשפה, בתיאור ובהערכה המדינית בין המונח 'מהפכה' למונח 'הפלת משטר' באמצעות אלימות וטרור. נכנסנו להתנצחויות אין-סופיות באשר למה שמתחולל בסוריה ובאשר לשאלה אם מדובר במהפכה [פנימית] נגד משטר עריץ או בטרור חיצוני בכלים מקומיים ואזוריים. מספר בלתי מבוטל של כותבים, פרשנים מדיניים ואינטלקטואלים מיהר להאמין כי מה שמתחולל בסוריה הוא מהפכה שנועדה לשים קץ לעושק ולהקים משטר דמוקרטי. אני מודה באופן אישי כי במהלך החודשים הראשונים של הפגנות המחאה הבלתי אלימות, שמילאו את כיכרות הערים בסוריה, האמנתי כי זה מה שקורה בסוריה, אך הולכתי שולל כיתר מיליוני הערבים והזרים, שחשבו שדמוקרטיה חשובה יותר מביטחון, מיציבות ומשמירה על האינטרסים הלאומיים העליונים...

על בסיס האינטרס הלאומי והכלל-ערבי שלנו, חשוב לנו בירדן שהמדינה הסורית תחזור לאיתנה, שהגבול ייפתח  ושייפסקו שפיכות הדמים ותופעת הפליטים. למרות המחלוקות המדיניות הרבות עם המשטר הסורי, מעולם לא ראתה ירדן בסוריה מדינת אויב ולא חתרה להופכה לכזו."[11]

כתבה ביומון הירדני אל-ראי: "מעבר נציב-ג'אבר - אנחנו מוכנים האם גם הם?"[12]

 בעל טור ביומון אל-דוסתור: ההחלטה על חידוש היחסים בין ירדן וסוריה לא נתונה רק בידיהן

ואולם, אל מול הקולות האופטימיים בירדן נשמעו גם קולות אחרים שניסו לצנן את ההתלהבות. מאהר אבו טיר, בעל טור ביומון אל-דוסתור, פרסם ב-9.7 מאמר, בו טען כי מוקדם מידי לדבר על שיפור היחסים בין המדינות מכיוון שסוריה עודנה טרודה בענייניה הפנימיים ומשום שההחלטה המדינית בנושא איננה בידיהן של ירדן וסוריה, אלא קשורה למערכת היחסים האזורית והבינ"ל. הוא כתב: "המשבר הסורי לא הסתיים לחלוטין... איננו יכולים להתכחש לכך שישנם עניינים הקשורים ל[זירה] הפנימית בסוריה שהם כבדי משקל יותר מאשר [נושא] היחסים עם ירדן, ובראשם הנושא של מיליוני הסורים שעזבו לירדן ולמדינות נוספות וכן האפשרות של פיוס בין המשטר לבין הסורים תחילה, עוד לפני שמדברים על פיוס של המשטר עם המדינות השכנות...

אשר ליחסי ירדן-סוריה, קרוב לוודאי שיהיו אי אלו שיפורים [ביחסים] במישור המקצועי והלוגיסטי [שיתבטאו בקשרים] בין חלק מהמוסדות הקשורים למאבק בטרור, לגבולות וביטחון. אך, במישור המדיני אין מדובר בהחלטה ירדנית אלא בהחלטה אזורית ובינ"ל שקשורה במכלול של נסיבות...

משמעות הדבר היא שהחגיגות וההיחפזות לדבר על טיב היחסים בין סוריה לירדן אינן רלבנטיות, בפרט נוכח העובדה שאין [כרגע] דיבורים על הסדר סורי-פנימי, על הסדר סורי-אזורי שבו משתתפים גורמים נוספים, או על הסדר בינ"ל הנוגע לעניין זה. משמעות הדבר בצורה הברורה ביותר היא שההחלטה בנוגע לחידוש היחסים עם [המשטר] הרשמי בדמשק איננה החלטה [ירדנית] מקומית, כפי שרבים סוברים. דבר זה יכול להתפרש כהפחתה מ[ערכה של] ההחלטה המדינית של ירדן, אלא שמצב זה תואם גם את מצבה של ההחלטה המדינית בדמשק, שגם היא קשורה למחנה גדול ושלם הכולל את הרוסים, את האיראנים וגורמים נוספים.

בסיכומו של דבר, מה שאנו רואים בסוריה, כידוע, איננו משבר מקומי פנימי ולא משבר של יחסי שכנוּת בין ירדן וסוריה, אלא משבר עולמי, בו נוטלים חלק עשרות גורמים. מבלי שיושג הסדר בדרג רגיש וגבוה בין המדינות הללו, אותן ניתן לתאר כנותנות החסות למשבר הסורי, לא ייתכנו הסדרים בדרג נמוך יותר במישור של יחסי דמשק עם המדינות השכנות או עם מדינות ערביות או זרות כלשהן."[13]

העיתונות הסורית מנגד תוקפת את ירדן: תמכה בטרוריסטים לאורך השנים

העיתונות הסורית כאמור בחרה לתקוף את ירדן והאשימה אותה בצביעות בטענה כי לאורך השנים היא תמכה בטרוריסטים שניסו לפגוע בסוריה.

היומון אל-ת'ורה: עמדת ירדן צבועה כיוון שלאורך השנים סייעה להחרבת סוריה ותמכה בטרוריסטים

כתבת פרשנות, שפורסמה ביומון הממסדי אל-ת'ורה ב-9.7, הציגה את העמדה הירדנית כצבועה. הכתבה האשימה את ירדן  כי היא דחפה להשתלטות המורדים על מעבר הגבול בן המדינות וכי היא סייעה להחרבת סוריה כשאימנה ואפשרה כניסת טרוריסטים לשטחה. כך נכתב: "לאחר שהצבא הסורי פנה דרומה והקרבות התנהלו שם, סימני הניצחון [של המשטר] החלו להזכיר לנו עד כמה המצב הפכפך וכך גם העמדות שציר הרשע [קרי, המדינות התומכות באופוזיציה הסורית] התכוון ליישם באופן שמשרת את תכניותיו התוקפניות. ירדן, שזה זמן רב נמצאת בתחום האפור, מתנדנדת ומזגזגת בעמדותיה, מיהרה לברך על השתלטות הצבא הסורי על מעבר הגבול 'נציב' כשהיא מתעלמת מכך שהיא זו שדחפה את הטרוריסטים לתקוף את המעבר לפני שנים, בשם בעלי בריתה האמריקנים, כדי לעצור את תנועת המסחר לכיוון הצד הסורי. מאז תחילת המלחמה - שבמהלכה סייעה ירדן להחרבת סוריה באמצעות הכנסת ארגוני טרור [לסוריה] לאחר שאימנה אותם במחנות [אימונים] רבים, שהקימה למטרה זו - שימש דרום סוריה בסיס מוצא של ניסיונות רבים לפגוע בסוריה, בפיקודו של חדר [המבצעים] 'מוכ' [הפועל מירדן] בסיוע הצד הישראלי. אולם, [ניסיונות אלה] הסתיימו בכישלון ולא צלחו.

היום השתנתה המשוואה הזו מכורח מציאות, שאותה כפו [המשטר ב]דמשק ופעילות דיפלומטית רוסית שהפכה את ירדן לגורם הראשון שחותר להשבת העניינים [בסוריה] למסלולם. זהו ההסבר לחשיבה הירדנית ההפכפכה ולכך שירדן קידמה בברכה את העובדה שהצבא הסורי החזיר לעצמו את מעבר הגבול 'נציב' ושטחים נוספים בדרום [סוריה]."[14]

בעל טור באל-ת'ורה: לירדן יש סיבה לדאוג, אך היא יכולה לתקן את דרכיה ולהשיב לה את אהדת סוריה

בדומה לכך, עבד אל-חלים סעוד, בעל טור ביומון אל-ת'ורה, פרסם ב-9.7 מאמר בו תקף את ירדן וטען כי לאחר ההשתלטות הסורית על אזור הגבול יש לה סיבות לדאגה לנוכח העובדה שאפשרה לפגוע בסוריה משטחה. סעוד הציע לירדן לתקן את דרכיה ולנסות לזכות מחדש באהדתה וחמלתה של סוריה כדי לשמור על עצמה. הוא כתב: "הדאגה [למתרחש בדרום סוריה] איננה עוד נחלתם הבלעדית של מזכ"ל האו"ם ופקידיו, אלא היא עברה [כעת גם] לציר העוינים וחורשי הרעות נגד סוריה לאחר שבע שנים, שבמהלכן הם רקדו על כאבם של הסורים. זאת, במיוחד לאחר שהמערכה בדרום סוריה חשפה סודות ועובדות מדאיגות עבור כמה גורמים, ובפרט עבור הישות הציונית והישויות המתיימרות להיות ערביות הנספחות לה...

אשר לשכנה החלשה ירדן, המשועבדת לשירות תכניותיה של ארה"ב... יש לה סיבות רבות לדאגה, שכן היא זו שהפקירה את גבולה ואת אדמותיה לכל מי שרוצה לפגוע בסוריה. עד ש[ירדן] לא תחדל למלא תפקיד מפוקפק זה - והיא עדיין יכולה לתקן את דרכיה - היא עשויה ליפול קורבן למעשיה הבלתי מחושבים. לפיכך, אין לה ברירה, אלא להטות את פניה צפונה כדי להשיב לעצמה את אהדת סוריה ואת חמלתה כלפיה, לפני ש'אחיותיה' במפרץ ישליכוה למלכודת התכניות של טראמפ, שעשויות להופכה לכבש רעב שיישחט בטקס החתימה על עסקת המאה".[15]