המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מתיחות חסרת תקדים בין מצרים לסעודיה בנושא פתרון המשבר הסורי
20/10/2016

 

מתיחות חסרת תקדים בין מצרים לסעודיה בנושא פתרון המשבר הסורי


מאת נ. מוזס


הקדמה

בשבועות האחרונים שוררת מתיחות חריפה בין מצרים לסעודיה על רקע המחלוקת ביניהן באשר לפתרון המשבר הסורי. מחלוקות אלו, הקיימות מזה זמן רב, החריפו והפכו לפומביות לאחרונה, ובמיוחד לאחר שמצרים הצביעה ב-8.10.2016 במועצת הביטחון בעד הצעת החלטה רוסית בנוגע למצב בסוריה למורת רוחה של סעודיה[1].

 

תמיכת מצרים בהצעת ההחלטה הרוסית, היתה ביטוי ברור ביותר למחלוקות בינה לבין סעודיה בכל הנוגע לפתרון המשבר הסורי, מאז פרץ והיא היתה בבחינת מהלך מצרי עצמאי שהציב את מצרים מחוץ למחנה הסעודי. יתרה מכך, ניכר בבירור שעמדת מצרים באשר לפתרון בסוריה קרובה יותר לעמדה של רוסיה, בעלת הברית של משטר אסד, מאשר לזו של סעודיה.

 

כבר בשבועות שקדמו להצבעה החלו בכירים מצריים, בראשם הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי ושה"ח סאמח שוכרי, לתת פומבי לעמדותיהם בנוגע לפתרון המשבר הסורי ולהגדיר בבירור את המחלוקת, שהתגלעה עוד בעבר, בינם לבין סעודיה בנושא זה. בדבריהם של בכירים אלה וכן במאמרים שהתפרסמו בעיתונות המצרית הממסדית תוארה סעודיה כמי שדוגלת בפתרון צבאי ובארגונים החמושים בסוריה, בעוד מצרים דוגלת בפתרון מדיני ומבקשת למנוע את המשך שפיכות הדמים בסוריה ואת התפשטות הטרור אל מחוץ לגבולותיה ולשמור על אחדותה ויציבותה של סוריה. עוד נטען כי בעוד סעודיה מתעקשת על הסתלקותו של בשאר אל-אסד כתנאי לפתרון בסוריה הרי שמצרים כלל אינה מצדדת בכך. חלק מהמאמרים אף הבליטו את חשיבותה של סוריה עבור מצרים ואת הקשר הביטחוני והאסטרטגי בין שתי המדינות וטענו כי עמדת מצרים בנוגע לסוריה מונעת מהאינטרס המצרי שגובר על האינטרסים הערביים.  

 

סעודיה מצידה זעמה על תמיכת מצרים בהצעת ההחלטה הרוסית. נציג סעודיה באו"ם, עבדאללה אל-מעלמי, תהה כיצד מדינות לא ערביות ביטאו עמדה הקרובה יותר לעמדה הערבית מאשר מצרים. כמו כן, שגריר סעודיה במצרים אחמד אל-קטאן, זומן לסעודיה להתייעצויות. בנוסף, נראה כי סעודיה החלה נוקטת צעדים שעשויים ללמד על השלכות כלכליות אפשריות של ההתרחקות המצרית הגדולה מהקו הסעודי. כך, כיומיים לאחר ההצבעה במועצת הביטחון החלו להתפרסם דיווחים על עצירת אספקת הנפט למצרים ע"י ארמקו, חברת הנפט הסעודית הגדולה בעולם, וכן על אי מתן אישור לטיסות של חברת התעופה המצרית לסעודיה, מה שנתפס במצרים כסנקציות כלכליות סעודיות.

 

זעמה של סעודיה על מצרים בא לידי ביטוי במאמרים רבים בעיתונות הסעודית שראו במהלכי משטר אל-סיסי כפיות טובה, לאחר שזה נוקט במדיניות שונה מזו של סעודיה, למרות תמיכתה החומרית והמדינית הרבה בו. אולם מאידך היו שקראו לגלות הבנה לשיקוליה של מצרים, במיוחד לנוכח מצבה המדיני המורכב.

 

יצוין כי יחסי סעודיה-מצרים מאז עליית אל-סיסי לשלטון התאפיינו בעליות ומורדות. שתי המדינות ביקשו לשמור על חזות של אחדות ויחסים הדוקים. סעודיה תמכה באל-סיסי ובלגיטימיות המהלך שנקט להפלת משטר האחים המוסלמים (להלן, אח"ס) בראשות הנשיא מוחמד מורסי. התמיכה הסעודית במשטר המצרי באה לידי ביטוי גם בסיוע כלכלי משמעותי שהעניקה לו.  במקביל, הנשיא אל-סיסי הצהיר כמה פעמים כי צבא מצרים מצוי בכוננות מלאה במטרה להגן על אחיותיה במפרץ אם תהיינה נתונות לאיום ישיר. באפריל 2016 קיים המלך סלמאן ביקור היסטורי במצרים במהלכו הכירה מצרים בריבונות סעודיה על איי טיראן וסנפיר שהיו במשלך שנים רבות תחת ריבונות מצרית והסכימה להחזירם לידיה, במקביל סוכם על שורה של הסכמים כלכליים נוספים.[2]  אך, חרף מאמצי שתי המדינות לשמור על חזות זו, התגלעו מחלוקות חריפות ביניהן בנושאים שונים, ובראשם פתיחותה של סעודיה כלפי תורכיה ותנועת האח"ס אשר מצרים רואה בהם אויבות, ואיתותים מצריים בנוגע לקשרים עם איראן ועמדתה בנוגע לסוריה. בנוסף, סעודיה מאוכזבת מאוד גם מהיקף שיתוף הפעולה המצרי במלחמתה בחות'ים בתימן[3] ואי יישומו עד כה של הסכם העברת האיים טיראן וסנפיר לידי סעודיה.  

 

סיבה נוספת לכעס הסעודי על מצרים היא השתתפות משלחת מצרית בכירה בראשות המופתי המצרי, השיח' שוקי עלאם, שיח' אל-אזהר אחמד אל-טיב ויועצו של הנשיא אל-סיסי אוסאמה אל-אזהרי, בוועידת אנשי דת מוסלמים שהתקיימה בגרוזני בסוף אוגוסט 2016, שכותרתה "מי הם הסונים". לוועידה זו לא הוזמנו אנשי דת סעודים ובהודעת הסיכום שלה, שהגדירה את המונח "סונים" לא נכללו הווהאביה והסלפיה. בסעודיה ראו בוועידה זו מזימה נגד מעמדה כמנהיגת העולם הסוני ומתחה ביקורת חריפה על מצרים בשל השתתפותה בה.[4]

 

מסמך זה יסקור את המתיחות הנוכחית בין המדינות בשל המחלוקת על פתרון המשבר הסורי:    

     

שר החוץ של מצרים: סעודיה דוגלת בפתרון צבאי בסוריה ואילו אנו בפתרון מדיני

כאמור, בשבועות האחרונים, דיברו בכירים מצרים, בראשות הנשיא אל-סיסי ושה"ח שוכרי, בפומבי על  המחלוקת עם סעודיה בנוגע לדרך הטיפול במשבר הסורי.

 

בראיון שהעניק אל-סיסי לעורכי שלושת העיתונים הראשיים במצרים, אל-אהראם, אל-גומהוריה ואל-אח'באר ב-22.8.16 הוא הבהיר כי "עמדת מצרים בנוגע למצב בסוריה מתבססת על כמה עקרונות: כיבוד אחדות האדמות הסוריות ורצון העם הסורי; מציאת פתרון מדיני; פירוק הנשק של המליציות והקבוצות הקיצוניות; שיקום והפעלתם מחדש של מוסדות המדינה הסורית."[5]

 

בנאומו בעצרת האו"ם שהתקיימה בחודש ספטמבר 2016, הדגיש הנשיא אל-סיסי כי הפתרון בסוריה הוא מדיני ולא צבאי וקרא לפירוק נשקן של המיליציות והקבוצות הקיצוניות, מבלי שהתייחס לגורלו של אסד. אל-סיסי גם נמנע מלהטיל על משטר אסד ועל רוסיה אחריות להמשך המשבר. הוא אמר: "המשך שפיכות הדמים בסוריה והעדר אופק מדיני אינם מקובלים עוד. ברור מה צריך לעשות – הפסקה מידית וכוללת של כל פעולות התוקפנות בכל רחבי סוריה, שתסלול את הדרך לפתרון מדיני שיפסיק את שפיכות הדמים וימנע את המשך הכאוס שתוצאתו היחידה היא התפשטות הטרור. אנו מברכים על הסכם הפסקת התוקפנות שרוסיה וארה"ב השיגו במאמץ, ומצפים להאצת המהלך הבינ"ל הרציני לחידוש המו"מ בהקדם, כדי להגיע להסדר כולל של המשבר."[6]

 

מנגד, יורש העצר הסעודי, מוחמד בן נאיף בן עבד אל-עזיז אל סעוד, קרא בעצרת האו"ם לאפשר תהליך מעבר בסוריה באמצעות תמיכה באופוזיציה המתונה והטיל על בשאר אל-אסד אישית את האחריות לביצוע מעשי טבח ופשעים נגד העם הסורי.[7]

 

שה"ח המצרי סאמח שוכרי, היה נחרץ ובהיר יותר בנוגע לנקודות המחלוקת עם סעודיה. בראיון לעורכי שלושת העיתונים הראשיים במצרים יומיים לאחר נאומו של אל-סיסי בעצרת האו"ם, הוא טען כי סעודיה דוגלת בפתרון למשבר הסורי שאינו ישים ותיאר את תפקידה של מצרים כ"קול התבונה". שוכרי אומנם הדגיש את עומק הקשרים והתיאום בין שתי המדינות אך הבהיר: "המחלוקת נוגעת לשאלה האם המאבק החמוש יכול להכריע את המצב בסוריה או לא. עמדתנו מראשיתה היתה שהמאבק החמוש לא יכריע דבר ושאין מקום לארגוני הטרור בסוריה החדשה. סעודיה לעומת זאת סבורה כי המאבק החמוש יכריע את המצב בסוריה ויוביל לשינוי. אך זה לא יקרה."

 

בנוסף, טען שוכרי כי "הפסקת האש אינה הכרחית כדי להתחיל את התהליך המדיני, שכן המצב הטרגי בסוריה והשלכותיו מחייבים לגבש הגדרות של המו"מ המדיני כדי לעבוד בהתאם להן, ולא להמתין להפסקת אש..."[8] עמדה זו בנוגע להפסקת האש מנוגדת לחלוטין לעמדת האופוזיציה החמושה, הנתמכת ע"י סעודיה, המתנה את חידוש המו"מ המדיני בהפסקת אש, וכן נוגדת את דבריו של הנשיא אל-סיסי בפני עצרת האו"ם כפי שהובאו לעיל.  

 

היומון אל-מצריון, עיתון עצמאי אסלאמי שעורכיו לא נכחו בראיון שהעניק שוכרי, הציג נקודות מחלוקת נוספות בין סעודיה למצרים כפי שעלו לכאורה בראיון שהעניק שה"ח שוכרי לעיתונים הראשיים. כך, לטענת אל-מצריון, כשנשאל האם הסתלקות נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, עלולה לחשוף את סוריה לגורלן של עיראק ולוב לאחר הפלת שליטיהן, ענה שוכרי: "זה עניינו של העם הסורי ואל לנו להתייחס לגופו של אדם או לבזבז זמן על שאלות בנוגע לתקופה שלאחר סיום שלב המלחמה." שוכרי הבהיר כי בניגוד לסעודיה ש"עמדתה מדגישה את הצורך בהחלפת המשטר או ההנהגה בסוריה, מצרים אינה מצדדת בכך... "[9]  יצוין כי דברים אלה כפי שהובאו על ידי היומון אל-מצריון לא הופיעו בעיתונים שעורכיהם נכחו בראיון אך צוטטו בהרחבה בכלי תקשורת ערביים ולא הוכחשו ע"י משרד החוץ המצרי.

 

מאמרים בעיתונות המצרית הממסדית: הברירה היא בין בשאר אל-אסד לג'בהת אל-נוצרה

בעקבות דברים אלה פורסמו בעיתונות הממסדית המצרית מאמרים המבהירים עוד יותר את עומק המחלוקת בין סעודיה למצרים בנושא זה, בעיקר בנוגע לגבי גורל בשאר אל-אסד וסדר העדיפויות של הטיפול במשבר.

עמדת מצרים, כפי שהיא משתקפת במאמרים, עולה בקנה אחד עם עמדת רוסיה והמשטר הסורי.

 

כך, עורך היומון אל-אהראם, מוחמד עבד אל-האדי עלאם, טען במאמרו כי עמדת מצרים היא ש"אמנם אין מקום לאסד בעתידה של סוריה אך לא כעת, כלומר, אסד הוא חלק מהפתרון אך לא חלק מהעתיד..." עלאם הוסיף: "מצרים הציגה בפני מנהיגי הגורמים [הבינ"ל התומכים באופוזיציה הסורית] שאלה: 'מי ימלא את החלל אחרי בשאר [אל-אסד]?'. התשובה הייתה: 'הטרור והקיצונים כמובן, בוודאות'... אם בשאר [אל-אסד] יסולק מהזירה כעת, מה יקרה לאחר מכן? גורלה של סוריה יהיה בוודאות כגורלן של עיראק ולוב! האם העולם והאזור מוכנים [לקבל] סומליה חדשה? כולם ישלמו את המחיר. הטרור הזה יעבור לאירופה, לארה"ב ולאזור..."[10]      

 

בדומה לכך גם מכרם מוחמד אחמד, יו"ר אגודת העיתונאים המצרים לשעבר, הזהיר במאמרו  ביומון אל-אהראם, כי התחליף לאסד עלול להיות הטרוריסטים הקיצונים. לדבריו, גישת מצרים "מבוססת על עמדה ערבית נכונה המנסה להחזיר סולידריות ערבית מינימלית ודורשת להפסיק לאלתר את מלחמת האזרחים בסוריה ולהציל את העם הסורי ואת מדינתו מקטסטרופה ודאית שהמצפון הערבי לא יוכל לשאת באחריות לה במשך עשרות שנים רבות בעתיד. אובדן סוריה פירושו אובדן המזה"ת כולו, משום שניצחון הארגונים הקיצוניים בסוריה ימיט חורבן מואץ על האומה הערבית כולה, ואין הבדל [בהקשר זה] בין סעודיה, מצרים, אלג'יריה וירדן - כולן מהוות יעד לתקיפה!"

 

אחמד קרא לסעודיה לאמץ את העמדה המצרית ולהשאיר את גורלו של אסד להכרעת העם הסורי ואף הציע פיוס ערבי-איראני שימנע מלחמה עדתית: "המוצא היחיד [מתרחיש זה] הוא שמצרים וסעודיה יגבשו עמדה משותפת כלפי המשבר הסורי שתאחד את המאמץ הערבי להצלת העם הסורי ומדינתו. על עמדה זו להתנגד לתמיכה ולאספקת נשק לארגונים הקיצוניים ובראשם ג'בהת אל-נוצרה ולדרוש מהמעצמות לסלק את ידיהן מהעם הסורי, לחזק את רצונו העצמאי ולהשאיר את שאלת גורלו של בשאר אל-אסד להכרעת עמו, באמצעות בחירות חדשות לפרלמנט ולנשיאות שישימו קץ לשלטונה של משפחת אל-אסד לאחר 42 שנים של פילוג, קרע ומלחמות אבודות. שכן, לא משנה כמה גדול הסכסוך עם בשאר אל-אסד או עם משפחתו, הרי שג'בהת אל-נוצרה אינה ראויה להוות תחליף אמיתי להם, שכן הימצאותה בראש השלטון או כחלק ממנו פירושה המשך מלחמת האזרחים הסורית. אפשר לפתוח דרך חדשה לפיוס ערבי-איראני שיציל את המוסלמים, שיעים כסונים, מפני מלחמה עדתית רבתי ולהפחית את סיכויי ההתערבות החיצונית השואפת להרחיב את הקרע הזה כדי להפכו למלחמת אחים גדולה שתשמיד את העולם הערבי והאסלאמי."[11]  

 

העיתונאי המצרי, עבד אל-נאצר סלאמה, עורך אל-אהראם לשעבר, הדגיש בטורו ביומון אל-מצרי אל-יום את המחלוקות בין בעמדה המצרים והסעודית, וכתב כי דבריו של אל-סיסי בעצרת האו"ם "משקפים את העמדה המצרית הברורה, אשר לראשונה מובעת בתוקף כזה... אין להמעיט בערכה של עמדה זו בשום אופן... שכן היא שונה מעמדות רבות באזור... ובראשן העמדה הסעודית אשר מצדדת מאז ומתמיד בפתרון הצבאי ובאיום מתמשך על נשיא סוריה באמצעות הצהרות רשמיות... לפיהן על בשאר אל-אסד להסתלק מרצון, שאם לא כן הוא יסולק בכוח הנשק – עמדה שלא חל בה שום שינוי עד כה. נראה שהעמדה המצרית ברמה האזורית הולכת לקראת עצמאות... יהיו מי שיחשבו שאנו עומדים בפני משבר פומבי עם ריאד, שייתכן שהאותות המבשרים את בואו ברורים, שכן יש בין מצרים לסעודיה מחלוקת לגבי נושאים רבים, בוודאי לגבי מה שקורה בתימן בעיראק ובסוריה ואפילו בעזה. יש ביניהן הבדל גם בטיב הקשרים עם קטר, תורכיה ורוסיה."[12]

 

זעם סעודי על מצרים שהצביעה לטובת הצעת החלטה רוסית במועצת הביטחון

התבטאויות אלה היו הקדמה למדיניות העצמאית, המנוגדת לזו הסעודית, בה נקטה מצרים בנוגע למשבר בסוריה. מדיניות זו באה לידי ביטוי בהצבעתה של מצרים בהצעת החלטה שהגישה רוסיה ב-8.10.16 למועצת הביטחון בנוגע למצב בעיר חלב, מה שעורר עליה את זעמה של סעודיה.

 

למעשה מצרים הצביעה במועצת הביטחון בעד שתי הצעות החלטה מנוגדות זו לזו בנוגע להפסקת אש בעיר חלב. האחת של צרפת, שקראה לאסור טיסות מעל העיר, והשנייה שהגישה רוסיה לאחר שהטילה וטו על ההצעה הצרפתית וקבעה כי אחד התנאים העיקריים להפסקת אש הוא התנתקות פלגי האופוזיציה מג'בהת פתח אל-שאם, לשעבר ג'בהת אל-נוצרה.

 

עמרו אבו אל-עטא, נציג מצרים באו"ם, הסביר את התמיכה בשתי הצעות המנוגדות זו לזו וטען כי ארצו "תומכת בכל המאמצים להפסיק את סבל העם הסורי. היא הצביעה בהתאם לתוכן ההחלטות ולא מתוך הפרחת סיסמאות מדיניות מופרזות שמכשילות את פעילות מועבי"ט." לדבריו, מצרים תמכה בנקודות הנכללות בשתי ההצעות כמו: הפסקת הפגיעה באזרחים הסורים, העברת סיוע הומניטארי, הפסקת הפעולות התוקפניות בהתאם להחלטות מועבי"ט והצורך לטפל בצורה נחושה "בזלזול של כמה ארגונים חמושים בקריאות של הקהילה הבינ"ל להם לא לשתף פעולה עם ארגוני הטרור." לטענתו, שתי ההצעות נותנות עדיפות להפסקת התוקפנות על חלב וקוראות לחידוש התהליך המדיני והמו"מ בנוגע לשלב המעבר בסוריה.[13] 

 

כאמור, הצבעה זו של מצרים עוררה זעם רב בסעודיה. נציג סעודיה באו"ם עבדאללה אל-מעלמי, כינה את ההצבעה המצרית "מצערת" ואמר: "ההצבעה המצרית במועבי"ט ותמיכתה בהצעת ההחלטה הרוסית מבטאת את העמדה המצרית [בלבד]. התיאום הערבי נעשה דרך מועצת שרי [החוץ] בליגה הערבית... זה היה אבסורד להגיש הצעה נגדית [להצעה הצרפתית] שזכתה רק בארבעה קולות. אני מרחם על הגורמים שהצביעו לטובת [הצעת] ההחלטה [הרוסית] מאחר שהיא התקבלה בהתנגדות חריפה וחזקה."[14] לדבריו, "היה זה מצער לראות שהעמדה של סנגל ומלזיה קרובה יותר לעמדה הערבית המוסכמת מאשר עמדת הנציג הערבי [המצרי]."[15]

 

ח'אלד אל-תויג'רי, ראש לשכת מלך סעודיה לשעבר, צייץ בחשבון הטוויטר שלו תחת ההשטאג "מצרים הצביעה לטובת ההצעה הרוסית" בפנייה לאל-סיסי: "אדוני הנשיא, אני מאוד מצטער על עמדתך זו בנוגע לסעודיה. שכחתם את עמדותינו התומכות בכם כאחים!!"[16]


 

הזעם הסעודי התבטא גם בנקיטת צעדים: שגריר סעודיה במצרים, אחמד אל-קטאן, נקרא להתייעצויות בריאד בנוגע להתפתחויות ביחסים בין המדינות.[17]

 

בנוסף, כמה חברות סעודיות נקטו צעדים שעלולים לפגוע בכלכלת מצרים. כך, מקורות מצרים דיווחו כמה ימים לאחר ההצבעה במועבי"ט כי ארמקו, חברת הנפט הסעודית הגדולה בעולם, הודיעה למצרים כי במשך חודש אוקטובר היא לא תספק את כמות הנפט, עליה סוכם בביקור המלך סלמאן במצרים. יצוין כי הודעה זו נמסרה בתחילת אוקטובר, קרי, לפני ההצבעה במועצת הביטחון. כמו כן דובר משרד הנפט המצרי טען כי ההחלטה   נובעת משיקולים כלכליים ולא מדיניים.[18] כמו כן, יו"ר התאחדות התעבורה האווירית של מצרים אמר כי חברת התעופה הסעודית לא אישרה את טיסות חברת התעופה המצרית לסעודיה. לדבריו, גם החלטה זו אינה קשורה להתפתחויות ביחסי שתי המדינות והתקבלה עוד קודם לכן.[19]  

 

למרות הטענה שאין קשר בין צעדים אלה ליחסי שתי המדינות, הם נתפסו במצרים כאיתות סעודי על כוונתה להעניש כלכלית את מצרים.  

 

כותבים סעודים: מצרים אינה כשירה עוד להנהגת העולם הערבי ועלולה לאבד את בריתה עם מדינות המפרץ

ביקורת חריפה על ההצבעה המצרית במועצת הביטחון נשמעה גם מצד עיתונאים סעודים.

סעוד אל-ריס, בעל טור ביומון אל-חיאת, טען כי עמדות מצרים תחת שלטון אל-סיסי מעורפלות ומצרים משלה עצמה שהיא מנהיגת העולם הערבי, בעוד שהיא אינה כשירה לעשות זאת. הוא תהה: "מה רוצה מצרים בנוגע לסוריה? האם היא רוצה לתמוך במשטר [אסד]? אם כן, מדוע היא לא מצהירה על כך ולכל הפחות דנה עם המשטר על הפסקת מעשי הטבח בבני העם הסורי? אם הנשיא המצרי אינו רוצה לתמוך במשטר אך הוא חרד לשלום העם הסורי, כפי שאנו מקווים, אז מדוע המשטר המצרי לא עומד לצד העם הסורי במקום לנקוט עמדות מעורפלות בהחלטות הנוגעות לו? ייתכן שהנשיא המצרי אינו תומך במשטר הסורי וגם לא בעם הסורי, אלא הוא תומך באחדות סוריה, וגם זה טוב, אבל – אם העולם על שני קטביו, האמריקאי והרוסי, רוצה בחלוקת סוריה, מה יכול נשיא מצרים לעשות? הבעיה היא שמצרים לא אומרת לנו מה היא רוצה ומעמדותיה אנו לא יכולים להבין את התשובה. לכן עולה השאלה האם מצרים באמת יודעת מה היא רוצה בנוגע לסוריה?"

 

אל-ריס הוסיף ומתח ביקורת חריפה על כפיות הטובה של מצרים: "מדינות המפרץ פעלו לשמור על מצרים ועמה ותמכו בנשיאה לפני עלייתו לשלטון ולאחר מכן במישור החומרי והמדיני. הן הפעילו לחצים על העולם, במיוחד על ארה"ב ואירופה, כדי לקיים עימו קשרים. למרות זאת מדינות המפרץ לא חשות שלהשקעתן זו היתה תמורה חיובית על העולם הערבי והאסלאמי... הצד השני [מצרים] לא עשה מה שצריך כדי לתמוך בעולם הערבי והאסלאמי... בעייתה של מצרים היום היא שהיא עדיין חיה באשליות שהיא מנהיגת העולם הערבי ושאיש אינו ראוי להנהגה זו מלבדה. הבעיה הגדולה היא שמצרים אינה כשירה עוד – לא מדינית ולא כלכלית – להנהיג... היא אינה נוכחת [בטיפול] בנושאים הערבים. אפילו מן המדינות הגובלות עימה היא נעדרת לחלוטין, אז מה בנוגע למדינות הרחוקות?..."[20]     

 

העיתונאי הסעודי מוחמד אל-עצימי הזהיר במאמרו ביומון עוכאט' כי מדינות המפרץ עלולות לוותר על הברית עם מצרים. לדבריו, מצרים היא כוח שמדינות המפרץ סומכות עליו מול האיום האיראני, "אך אם היא בוחרת לצעוד במסלול אחר ובוחרת בבריתות המנוגדות לעמדה של מדינות המפרץ בנוגע לסוריה ולאיומים האיראניים, הרי שהיא בוחרת לוותר על בעלות בריתה – סעודיה ומדינות המפרץ. איש  אינו יכול לאלצה להישאר [בברית] איתן. מנגד, איש גם לא יוכל להאשים את סעודיה ומדינות המפרץ אם תוותרנה על מצרים ותפעלנה לבנות בריתות אחרות כדי לשמור על שלום ארצותיהן ועמיהן.

 

עם זאת, חרף הצער הגדול [כתוצאה מההתפתחות] האחרונה, עדיין יש תקווה שמצרים עודנה מבינה את ההשלכות שתהיינה לפירוק הברית שלה עם מדינות המפרץ לטובת בריתות אחרות על ביטחונה הלאומי ועל הביטחון הלאומי הערבי כולו... "[21]

 

כעס במצרים על הביקורת הסעודית והצעדים הכלכליים נגדה:

הנשיא אל-סיסי: מצרים תכרע ברך רק בפני אללה;  ולא תוותר על סוריה שהיא חלק מהביטחון הלאומי שלה  

במצרים התרעמו על הביקורת הסעודית שהוטחה בהם בעקבות ההצבעה במועצת הביטחון וכן על הצעדים הכלכליים שנקטו חברות סעודיה ואשר נתפסו במצרים כאיום בסנקציות כלכליות.

 

הנשיא אל-סיסי הדגיש כי ארצו לא תכרע ברך בפני איש ותשמור על מדיניות עצמאית. מנגד, הוא גם ביקש להפחית מחשיבות הדיווחים על המתיחות בין סעודיה למצרים והחלטת ארמקו להפסיק את אספקת הנפט לארצו, וציין כי לא ניתן לפגוע ביחסים בין ארצו לבין מדינות המפרץ "האחיות".

בכנס שקיים צבא מצרים לציון יום השנה למלחמת אוקטובר הוא אמר: "בשבועיים האחרונים היו חילופי דעות לא משביעי רצון באמצעי התקשורת במדינות המפרץ נגד מצרים. אני רוצה להזכיר להם.... שאמרתי שאיש לא יכול להיכנס ביננו לבין אחינו במדינות המפרץ הערבי, אך יש לנו מדיניות עצמאית בנוגע [לדרכי] השמירה על הביטחון הלאומי הערבי... ההצבעה המצרית לטובת שתי הצעות ההחלטה [הרוסית והצרפתית] אחת היא ואין בה סתירה מאחר שהיא תמכה בהפסקת האש ובהכנסת סיוע לאזרחים.

 

כמה משקיפים טענו כי הפסקת אספקת הנפט היא תגובה על ההצבעה, אך מדובר בהסכם מסחרי [ואין להחלטה כל היבט מדיני]... מיד [עם הדיווח על ההחלטה] נקטנו בצעדים הדרושים. אין לנו כל בעיה עם נפט... אם מצרים רוצה שתהיה לה החלטה עצמאית, על העם המצרי לשאת בהשלכות לכך... יחסינו עם האחים במפרץ חזקים ומבוססים. מה שנעשה כעת הוא ניסיון להרוס יחסים אלה, כפי שנעשה מתוך מצרים באמצעות הפצת שמועות כדי לבודד אותה.  מצרים תכרע ברך רק בפני אללה. אין לנו כל בעיה להתמודד עם האתגרים, כל עוד אנו מאוחדים... אנו קנאים ליחסינו עם מדינות המפרץ ולביטחון הלאומי [הערבי] שלא ניתן לחלקו, [אך] במסגרת עצמאות מערכת המשפט. מצרים לא תפגע באיש גם אם הוא פגע בה."[22]  

 

כמה ימים לאחר מכן קרא אל-סיסי בראיון נוסף לשלושת היומונים המצריים העיקריים אל-אהראם, אל-אח'באר ואל-גומהוריה, להגביר את התיאום בין סעודיה למצרים כדי להבהיר את המדיניות [שלה], אך דחה את הדיווחים על מתיחות ממשית בין המדינות וטען כי היא יציר התקשורת והרשתות החברתיות. הוא אמר: "יש צורך בתיאום נוסף בינינו לבין אחינו בסעודיה כדי להבהיר את הדברים. אשר למשלוח הנפט... אחרי ההחלטה [לעצור את המשלוח] אישרנו את ההסכמים הדרושים כדי לספק את צרכינו. איננו רוצים שהדברים ייצאו מפרופורציה, שכן קשר האחווה האסטרטגי בין מצרים לבין סעודיה אינו מושפע משום דבר ואין לאפשר פגיעה או קרע כלשהו בקשר אסטרטגי היסטורי זה. לאחים בסעודיה אנו שולחים את מלוא התודה וההוקרה על הסיוע שהגישו למצרים במהלך התקופה שעברה... הטיפול התקשורתי והעיסוק בנושא ברשתות החברתיות הם אלו שיצרו את הרושם הזה [בדבר המתיחות בין שתי המדינות], אך [בפועל] לא שוררת שום עננה בקשרי מצרים-סעודיה."[23] 

 

חבר הפרלמנט המצרי וסגן יו"ר מרכז אל-אהראם למחקרים מדיניים ואסטרטגיים, עמאד גאד, אמר בתגובה לביקורת שהטיח במצרים הנציג הסעודי באו"ם: "ריאד יצרה בעיה והחלה למתוח בפומבי ביקורת על מצרים". דבר זה עלול, לדבריו, להחריף את המחלוקות בין המדינות "בכל הנוגע לדרכי הטיפול במשברים במזה"ת. זאת במיוחד מאחר שסעודיה משתפת פעולה עם האחים המוסלמים בתימן, בעיראק ובמדינות אחרות כדי להשיג את האינטרסים שלה ולכפות את תפיסתה בנוגע לפתרון."[24]  

 

בנימה מאופקת יותר, הדגיש מוחמד אמין, עורך היומון אל-מצרי אל-יום, את עומק היחסים בין סעודיה למצרים ואת חשיבותם, אך גם את חשיבותה של סוריה בעיני מצרים וקרא לסעודיה להבין כי ההצבעה במועבי"ט "לא היתה נגד סעודיה אלא למען סוריה". הוא כתב: "אנו ברגע היסטורי שלא ייתכן שאנו נהיה בצד אחד וסעודיה בצד השני, ולא ייתכן שאנו נזנח אותה בעימות כלשהו. אך אין זה מונע מכך שיהיו לנו את הבחירות שלנו בכל הנוגע לסוריה. אני סבור שעמדת מצרים בנוגע לסוריה אינה הפתעה מבחינת סעודיה. עמדתנו קבועה, מוצהרת וידועה, גם אם סעודיה סבורה שזה מעציב. סוריה היא המחוז הצפוני של מצרים והיא הביטחון הלאומי [שלה], איננו יכולים להקריב אותו – לא למען סעודיה ולא למען כל גורם אחר... קצת הגיון, האם מצרים הבטיחה שתאמץ את עמדת סעודיה בנוגע לסוריה ולבנון? [היחסים בין המדינות] אינם מותנים בכך שננקוט אותן עמדות ואינטרסים."

 

אמין ביקש להרגיע את סעודיה וכתב: "לא ייתכן שמצרים תתמרן את אחותה. אם זה קרה זה אינו ראוי. לא ראוי שזה יעשה כשסעודיה מתמודדת עם איום חלוקה מחד ועם חוק JASTA מנגד. מצרים לא עושה זאת. המעמד שלה, המוסר שלה והאינטרסים שלה מונעים זאת ממנה. לכן אף אחד מהם [קרי, הסעודים] לא רשאי לגנותה על משהו או לאיים עלינו בצעדים כואבים... למצרים אין אינטרס להפסיד את סעודיה, ולו לרגע. אך זה גם אינו אינטרס של מצרים שסוריה תחולק..." אמין אמנם טען כי "אין כל מחלוקת חשאית או גלויה ביננו לבין סעודיה", אך הדגיש כי "הבעיה של סעודיה היא בשאר [אל-אסד], ואילו הבעיה של מצרים היא המדינה הסורית. כשמצרים הצביעה, היא חשבה על המדינה [הסורית], כשסעודיה הצביעה היא חשבה על בשאר [אל-אסד]. אני מקווה שסעודיה תשכח את בשאר [אל-אסד] ותתעסק בענייניה. זה עדיף לנו ולה."[25]     

 

הדיווחים על החלטת חברת הנפט הסעודית ארמקו לעצור לחודש אחד את אספקת הנפט למצרים, עוררו גם הם ביקורת חריפה בעיתונות המצרית, שטענה כי מצרים לא תיכנע ללחצים כלכליים וכי ביכולתה לחפש מקורות סיוע אחרים. כך, מוחמד עבד אל-האדי עלאם, עורך היומון אל-אהראם, כתב: "מי שלא קורא את ההיסטוריה של מצרים לא מכיר את מידת הסבלנות ואורך הרוח שבהם ניחן עמנו ושבשלה מצרים לא תשנה בשום מצב את עקרונותיה האיתנים בנושאים הנוגעים לגורלן של מדינות במזרח התיכון. לא ניתן להפעיל לחץ על מצרים, ואשליותיהם של אלה הסבורים שהם יכולים לעורר בעיות פנים או לסייע בהצתתן, אינן עולות בקנה אחד עם מעמדה של מצרים.

 

לדעתי יש לבחון את כל צורות הסיוע החיצוני שמקבלת מצרים ולקבוע מה אפשר להחליף בטווח הקצר ועל מה אפשר לנהל מו"מ לאור האינטרסים ההדדיים עם מדינות מסוימות. שפת ההכנעה או הסחר באינטרסים לא יועילו מול מצרים ואין לזלזל בכבודה ובכבוד המצרים. עלינו לקרוא תיגר על המצב ולהכריז כי אנו בוחנים מחדש כל מה שמהווה נטל על מקבלי ההחלטות... האינטרס המצרי אין פירושו פגיעה באינטרסים של אחרים, האינטרס המצרי גובר על האינטרסים הערביים..."[26]

 

דברים דומים כתב גם בעליו של היומון המצרי אל-מצרי אל-יום צלאח דיאב, החותם בשם העט "ניוטון". הוא אמנם ביקש להרגיע את סעודיה כי למצרים אין כל כוונות רעות נגדה, אך הדגיש את עומק היחסים של מצרים עם סוריה אותן הגדיר "תאומות" וטען כי לחץ כלכלי או מצור לא יגרמו למצרים לשנות את עמדתה. הוא כתב: "... זה לא חדש לנו להיות תחת מצור ולא שידידים מחרימים אותנו ושהאויבים שמחים לאידנו. ידענו קושי ומצוקה בתקופות רבות בהיסטוריה שלנו... אבל ידענו איך לעמוד איתן נוכח הקשיים... איננו חוששים ממבחנים ומקושי. אנו לא נבהלים ממצור. יש לנו יכולת הסתגלות מיוחדת במינה." ניוטון הזכיר את המחלוקת שהיתה בשנות ה-60' בין מצרים לסעודיה בנוגע לתימן וכתב: "אני רוצה שהאחים בסעודיה בעבר ובהווה... יבינו שלמצרים אין כוונות רעות, נגד שום מדינה ערבית. כפי שעמדתנו בנוגע למהפכה בתימן [בשנות ה-60'] לא היתה מכוונת נגד האחים בסעודיה, כך גם עמדת מצרים היום בנוגע לסוריה אינה מכוונת נגד סעודיה. מצרים ממלאת את חובתה. מאז ומעולם מצרים מחוברת לסוריה – מבחינה גיאוגרפית, היסטורית ותרבותית. מצרים וסוריה הן תאומות. יש קשר קיומי, ביטחוני ואסטרטגי. מאז ומעולם... עמדה מצרית נצחית זו אין משמעותה כל עוינות כלפי סעודיה והיא אינה מופנית נגדה... מצרים וסעודיה הן ביחד עמודי התווך של האוהל הערבי. בלעדיהן, הערבים יוסיפו להידרדר..." הוא סיכם: "יהא מצבה הכלכלי של מצרים רע ככל שיהא, מצרים יכולה לשאת כל חרם, אך העולם הערבי לא יקבל חוסר הבנה בין שתי האחיות הגדולות סעודיה ומצרים."[27]   

 

מגישת הטלוויזיה  המצרית, למיס אל-חדידי, אמרה בתכניתה בערוץ CBC : "לא ניתן לכופף את ידה של מצרים באמצעות סיוע בנפט. אנו לא יכולים לקבל זאת. על המצרים לעמוד במבחן. אם ילחצו עלינו, נאלץ לקחת גז מישראל מאחר שהוא קרוב וזול יותר."

כמו כן, ואא'ל אל-אברשי, עיתונאי בכיר ומגיש בערוץ טלוויזיה מצרי, קרא לסעודיה להתנצל, בהזהירו כי אם לא תעשה כן, מצרים לא תסייע לה צבאית במידת הצורך. [28].

 

ניסיונות הרגעה הדדיים

מנגד, נשמעו בשתי המדינות קולות שביקשו להפחית מחשיבות ההתפתחויות ולהרגיע את המתיחות בין המדינות, אם כי יותר בסעודיה מאשר במצרים. ערוץ אל-ערביה הסעודי דיווח כי משלחת בכירים מצרית צפויה להגיע לסעודיה בימים הקרובים לדון בהתפתחויות ביחסים בין המדינות.[29]

 

אחמד אבו זיד, דובר משרד החוץ המצרי, הדגיש: "אין כל מחלוקת בין מצרים לסעודיה. הדיווחים על התקפת הנציג הסעודי את מצרים אינם נכונים או מדויקים וסותרים את האמת... מצרים לא חרגה מהעמדה הערבית בנוגע למשבר הסורי והיא תומכת בהפסקת שפיכות הדמים ובהפסקת אש."[30]

 

מוצטפא בכרי, חבר פרלמנט מצרי הדגיש כי היחסים של מצרים עם סעודיה "חזקים" ואיש אינו יכול להפריד ביניהן. לטענתו, האח"ס מנסים לסכסך בין המדינות ולהפיץ מידע מוטעה כאילו סעודיה תעצור את אספקת הנפט למצרים. בכרי קרא לעיתונאים המצרים "להפסיק לתקוף את סעודיה מאחר שהיא עמדה ועודה עומדת לצידנו."[31]

 

גם בסעודיה היו מי שניסו להנמיך את גובה הלהבות. כך, עבד אל-רחמן אל-ראשד, לשעבר עורך היומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט ומנכ"ל ערוץ אל-ערביה, צייץ בתגובה לטענות שנשמעו בסעודיה נגד מצרים:  "עמדתה של מצרים אינה מוזרה. יש להתייחס למצרים כמו אל תורכיה. [כשם ש]אנו מבינים את הנסיבות בעטיין תורכיה עורכת עסקאות ענק עם איראן ובמקביל נוקטת עמדה מדינית נגדה." אל-ראשד האשים את האח"ס בניסיון להסית את סעודיה להילחם בשמם בממשלת מצרים והבטיח "זה לא יקרה, מצרים היא בעלת הברית החשובה ביותר [של סעודיה], מבלי להתייחס למי עומד בראשה." אל-ראשד מתח ביקורת על דבריו של נציג סעודיה באו"ם אל-מעלמי וכתב כי היא אינה הולמת.[32]

 



 

עלי סעד אל-מוסא, בעל טור ביומון הסעודי הממסדי אל-וטן, מתח ביקורת על "האינטליגנציה ועל מובילי דעת הקהל" בסעודיה ש"נגררו" אחר תגובות הרחוב הסעודי ותקפו את מצרים "רק כי הנציג המצרי הצביע באופן חסר השפעה [על הצעת] החלטה שבוודאות היתה זוכה לווטו." אל-מוסא טען: "ראשית, לצפות מהאחר, יהיה אשר יהיה, לאמץ את עמדתך ולבחון את האירועים רק מנקודת מבטך, זהו פגם תרבותי בתפיסה המדינית.

 

למצרים יש אינטרסים מדיניים סבוכים. היום היא משתקמת מנטישה מצד ארה"ב שנקטה בעמדות חלשות והססניות כלפיה... אנחנו היום מתמודדים מול אותה ארה"ב באותו מבחן ונטישה [כוונתו לחוק JASTA].

שנית, בפוליטיקה, יש לתת לאח הידיד בו אתה בוטח הזדמנות ללכת בדרך מקבילה או אפילו מנוגדת, מאחר שייתכן שיבוא היום בו... תזדקק לו כדי להעביר את המסרים המדיניים שלך או כמתווך. שלישית, וייתכן שזו הנקודה העיקרית: בואו נבחן את העמדות המדיניות בנוגע לנושאים המשותפים לשתי המדינות האחיות בצורה אובייקטיבית וברורה, מתוך היגיון ולא רגש: מדוע למשל האינטליגנציה המצרית ומצרים הרשמית לא הוכיחה אותנו כשהיו לנו יחסים רשמיים עם איראן, שעה שמצרים היתה המדינה הערבית היחידה שהתנגדה [לאיראן]...? מדוע מצרים לא שאלה מדוע יש לנו שגריר בטהראן, שעה שטהראן קראה לאחד מרחובותיה העיקריים על שמו של רוצח מנהיגה ההיסטורי אנור סאדאת...? מדוע מצרים הרשמית לא הוציאה הגה מפיה ולא הביעה חשד או חשש מהברית המוצהרת שלנו עם תורכיה למרות התערבותה הבוטה בענייני הפנים של מצרים...? התשובה היחידה היא שבעלי התבונה המדינית בראשי ההנהגות בשתי המדינות יודעים שהיחסים ההיסטוריים חשובים הרבה יותר מהצבעה על החלטה או מפתיחת שגרירות..."

 

אל-מוסא הבהיר כי נוכח סכנת התפשטותה של ההשפעה האיראנית ונוכח המצב בעולם הערבי יש לבחון "מה נותר מהעולמות הערבי והאסלאמי ומה יוותר אם נתקע מסמר לוהט בלב הקשרים בין סעודיה ומצרים רק בגלל הצבעה שאין לה כל ערך במועצת הביטחון?..."[33]          

 

ברוח דומה מוחמד אל-סאעד בעל טור ביומון הסעודי עוכאט' תהה האם בשל מחלוקת בנושא מדיני ראוי לנתק יחסים בין שתי מדינות אחיות. הוא כתב: "אין ספק שלמצרים יש את האינטרסים האסטרטגיים שלה וכך גם לסעודיה... בימים קשים אלה בהם נמצא העולם הערבי בעקבות 'סתיו המחאות' [הכוונה לאביב הערבי], על שתי הבירות הגדולות ריאד וקהיר, שהן אבן הפינה שנותרה, לא להיכנע למחלוקת מדינית, שכן עומקה הביטחוני והמדיני של סעודיה הוא בקהיר ועומקה הערבי והביטחוני של מצרים הוא ריאד."[34]                      




[1] למעשה מצרים הצביעה במועצת הביטחון בעד שתי הצעות החלטה מנוגדות זו לזו בנוגע להפסקת אש בעיר חלב. האחת של צרפת, שקראה לאסור טיסות מעל העיר, והשנייה שהגישה רוסיה לאחר שהטילה וטו על ההצעה הצרפתית וקבעה כי אחד התנאים העיקריים להפסקת אש הוא התנתקות פלגי האופוזיציה מג'בהת פתח אל-שאם, לשעבר ג'בהת אל-נוצרה.

[2] ו http://arabic.cnn.com, 18.2.2016

[4] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 12.9.2016

[5] אל-אהראם (מצרים), 22.8.2016

[6] אל-מצריון (מצרים), 21.9.2016

[7]ו http://www.un.org, 21.9.2016

[8] אל-אהראם (מצרים), 23.9.2016

[9] אל-מצריון (מצרים), 23.9.2016

[10] אל-אהראם (מצרים), 23.9.2016

[11] אל-אהראם (מצרים), 26.9.2016

[12] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 23.9.2016

[13] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 9.10.2016

[14] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 10.10.2016

[15] אל-קדס אל-ערבי (לונדון), 10.10.2016

[17] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 12.10.2016

[18] אל-שרוק (מצרים), 10.10.2016

[19] אל-יום אל-סאבע (מצרים), 12.10.2016

[20] אל-חיאת (לונדון), 11.10.2016  

[21] עוכאט' (סעודיה), 11.10.206

[22] אל-אהראם (מצרים), 14.10.2016

[23] אל-אהראם (מצרים), 16.10.2016

[24] אל-שרוק (מצרים), 10.10.2016

[25] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 10.10.2016

[26] אל-אהראם (מצרים), 13.10.2016

[27] אל-מצרי אל-יום (מצרים), 11.10.2016

[28]ו http://rassd.com, 11.10.2016

[29]ו www.alarabiya.net, 12.10.2016

[30] אל-שורוק (מצרים), , 10.10.2016

[31] אל-וטן (מצרים), 11.10.2016

[33] אל-וטן (סעודיה), 13.10.2016 

[34] עוכאט' (סעודיה), 12.10.2016