המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
שר לשעבר ברש"פ קורא להתנגדות לא אלימה: תקיפת אזרחים - משרתת את ישראל
28/7/2016


שר לשעבר ברש"פ קורא להתנגדות לא אלימה: תקיפת אזרחים ורצח ילדה בשנתה – משחקים לטובת ישראל

 

בעקבות פרסום דוח הקוורטט בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני (1.7.2016) אשר קרא להפסקת האלימות ולקידום פתרון שתי המדינות פרסם שר האסירים לשעבר ברשות הפלסטינית ובעל טור ביומון הרש"פ אל-איאם, אשרף אל-עג'רמי, מאמר בו הביע מורת רוח מכך שהדוח הטיל את האחריות ליצירת המבוי הסתום על הישראלים והפלסטינים במידה שווה. אל-עג'רמי הפנה את ביקורתו גם כלפי ההנהגה הפלסטינית שלדבריו לא עשתה די למנוע פרסום דוח חד צדדי כזה וגם תפקודה בגדמ"ע לקוי. מצב הביטחון מתדרדר והתמיכה העממית בה הולכת ופוחתת. אל-עג'רמי הדגיש כי הפלסטינים צריכים להימנע מטעויות כגון תקיפת אזרחים ישראלים, כדוגמת רצח הילדה הלל אריאל בביתה בשנתה על ידי צעיר פלסטיני, משום שזו פוגעת בתדמיתם של הפלסטינים ומועילה לישראל וכי יש לדבוק בהתנגדות עממית לא אלימה אשר מביכה את ישראל ומקדמת את העניין הפלסטיני בעולם.

 

אשרף אל-עג'רמי[1]


 

להלן תרגום עיקרי הדברים[2]:

 

"זכותם של הפלסטינים למחות על דוח הקוורטט שהפוליטיקאי הישראלי, יוסי ביילין, תיאר כמביש וזה הביטוי הקל ביותר שאפשר להשתמש בו. הדוח התפל הזה צמצם את הסכסוך לעיסוק בצעדים הנדרשים משני הצדדים והוא התייחס לשני הצדדים כמי שאחראים במידה שווה למצב שאליו הגענו. הדוח משקף נסיגה מהותית בעמדת הקוורטט והוא אינו מציע דבר שיכול לתרום להנעת התהליך המדיני. הדוח לא דן בצורך לטפל בלב הסכסוך, כלומר בכיבוש ובפעולותיו בשטח. גם אם הוא מצביע על כך שההתנחלויות מסכנות את פתרון שתי המדינות, [זה מוצג] כאילו ישראל רוצה פתרון והיא רק עושה צעדים העלולים לעכבו או לשבשו, בעוד הצד הפלסטיני נושא באחריות להסתה לאלימות והוא, בתורו, משבש את מאמצי הפתרון ואולי [אף] נושא באחריות לפשעי הכיבוש. בפועל, הדוח הזה חושף תפקיד מעורפל או פסיבי של הקוורטט ביחסו לנושא, שהוא פתיל העלול להבעיר את האזור ולהשפיע על מעגל האלימות והטרור שפוקדים אותו.

 

התשובה הישראלית לדוח לא אחרה לבוא. לא רק שהיא דחתה את הרעיון שההתנחלויות משפיעות [לרעה] על סיכויי פתרון שתי המדינות, אלא היא גם קראה תגר על הקהילה הבין-לאומית בהודיעה על בנייה מאסיבית ללא תקדים בהתנחלויות, בניית מאות דירות בירושלים הכבושה, בהתנחלויות סביבה ובמקומות שונים בגדמ"ע, תוך קריאות והצהרות מצדה בדבר עיבוי הבנייה בהתנחלויות כתשובה למה שהם מכנים טרור פלסטיני. ההשתוללות, עידוד ההתנחלויות והחתירה לספח חלק גדול ביותר מהגדמ"ע, משקפים תמימות דעים בין הציבור הישראלי לבין הממשלה...

 

אנו יכולים להאשים את הקוורטט, את הקהילה הבין-לאומית ואת המעצמות עד אין קץ ולהטיל על כולם את תוצאות הכיבוש הרובץ על עמנו ועל אדמתנו ולהאשים את כל הגורמים הבין-לאומיים באזלת יד, אך האם אנחנו עשינו את שנדרש מאתנו? האם הדיפלומטיה הפלסטינית הייתה אחראית דיה במילוי חובתה למנוע פרסום דוח כזה [של הקוורטט] כפי שישראל עשתה כאשר תרמה לעיכוב פרסומו ולשינוי משמעותו ולשונו[?] ברור שלא. אנו עוסקים רק בשאלה את מי למנות, איך נחלק הקצבות, מי ימלא משרה מסוימת ומי יישא באחריות.  

 

האמת היא שאנו [נמצאים] במצב הגרוע ביותר ומתדרדרים במהירות רבה אל שפל המדרגה, או התהום; וזה לא רק בתפקודנו הפנימי כרשות שלטת שהגיעה לרמה ירודה מאוד של תמיכה עממיתבקושי שליש מהציבור. המצב הביטחוני נמצא על מדרון חלקלק וגולש [לעבר כאוס]... המשרת את הכיבוש. המסר הפוליטי והתקשורתי שלנו מבולבל, מעין תערובת של שכלתנות בנוגע לשאלה מהו האינטרס הלאומי ושל הקצנה הנגררת אחרי מגזרים בדעת הקהל המושפעים מפשעי הכיבוש. קשה לראות את אמצעי התקשורת שלנו מאמצים שיח ברור, המגלה עמדה מנהיגותית מאוחדת, התורמת להובלת  דעת הקהל לעבר האינטרסים שלנו.

 

איננו מבחינים כבר בין הטעויות המזיקות לנו מאוד שצריך להצביע עליהן, למשל תקיפת אזרחים דוגמת רצח הילדה בשנתה [הכוונה לרצח הילדה הלל אריאל בביתה בקרית ארבע ב-30.6.16 על ידי צעיר פלסטיני מהכפר בני נעים], לבין התמודדות עם הכיבוש ביעילות ובאופן משפיע. אנו נגררים אחרי רצונה של ממשלת ישראל, כלומר [נגררים] למשבצת העימות המזוין ובייחוד נגד אזרחים, משום שזה מציב אותנו בעימות לא רק מול הצבא הישראלי שיש לו עליונות עלינו וביכולתו להסב לנו נזק כבד כפי שקרה באינתיפאדה השנייה. דבר זה עלול לפטור את ישראל מכל התחייבות מדינית ולהפכנו לאחראים למצב במידה שווה לישראל... האלימות שנוקטים השלטונות הישראליים נועדה להרחיקנו מההתנגדות העממית הלא-אלימה שגורמת לישראל מצוקה, מביכה אותה בזירה הבין-לאומית ומציבה אותה בעמדה של עימות מול עם חסר מגן הדורש את זכויותיו ממכונת כיבוש חמושה מכף רגל עד ראש שמתנכלת לו.

 

איננו שומעים כבר דעה פלסטינית אמיצה ומפורשת שתפריך את הטענות הישראליות ותדגיש את הלאומיות והמוסריות שלנו, שנקודת המוצא שלה היא אמירה החלטית מוסכמת על כולם, כי יש להתמקד בהתנגדות העממית שתדחק את ישראל לפינה ותחשוף את קלונה. יתרה מזאת, יש כאלה הנגררים אחר הצהרות קרובות מאוד לסיסמאות נבובות ומכעיסות ללא יכולת לבצע אף חלק מהן, ואנחנו רק נושאים באחריות ל'הסתה לאלימות' ... ללא ספק, אנו צריכים לחשוב ברצינות כדי לקבוע את מאפייני השיח המדיני שלנו מבחינת התוכן וגם מבחינת המינוח למען האינטרס שלנו והפצתו בזירה הבין-לאומית."   

 



[1]ו http://kofiapress.net, 27.3.2014

[2] אל-איאם (רש"פ), 6.7.2016

תגיות