המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
יום האישה הבין-לאומי: טרוריסטיות כמופת לייחודיותן של נשים פלסטיניות
10/3/2016

 

 

יום האישה הבין-לאומי: טרוריסטיות כמופת לייחודיותן של נשים פלסטיניות 

 

היומון אל-קדס, היוצא לאור במזרח ירושלים, פרסם ביום האישה הבין-לאומי, ב-8 במרס, כתבה שכותרתה "חלוצות בלחימה, במאבק ובפעילות החברתית – נשים פלסטיניות השתתפו בעשיית ההיסטוריה". בכתבה תקציר של קורות חיי נשים פלסטיניות שמקצתן ביצעו פעולות טרור, דוגמת פאטמה ברנאוי, לילא ח'אלד ודלאל אל-מוגרבי, וכן של אומיה ג'וחא המוכרת בקריקטורות המסיתות שלה. בכתבה מוצגות פעולות הטרור כמעשי הקרבה פלסטינית.

 

הכתבה בעיתון אל-קדס בעמוד שהוקדש ליום האישה הבינלאומי[1]


להלן תרגום קטעים מן הכתבה: 

 

דלאל אל-מוגרבי

הכתבה הציגה את דלאל מוגרבי, אשר שימשה סגנית מפקד הפיגוע בכביש החוף ב 11 במרס 1978 שהביא למותם של 35 אזרחים ישראלים ובהם 13 ילדים ונערים ולפציעתם של 71, כגיבורה. וכך נכתב:

"אחת הלוחמות הפלסטיניות המפורסמות ביותר. נולדה בשנת 1958 באחד ממחנות הפליטים בבירות כבת למשפחה מהעיר יפו, שנמלטה ללבנון לאחר מלחמת 1948. היא הצטרפה לשורות המהפכה הפלסטינית בשלב מוקדם והשתתפה בכמה קורסים צבאיים ובשיעורים בלוחמת גרילה ובשימוש בנשק. אל-מוגרבי הושפעה מההתנקשות בשלושת המנהיגים כמאל עדואן, כמאל נאסר ואבו יוסף אל-נג'אר [בכירי פת"ח שצה"ל חיסל] בשנת 1973, ו[זה] גרם לה להשתתף בפעולת כמאל עדואן [הפיגוע בכביש החוף] שאותה תכנן המנהיג ח'ליל אל-וזיר ב- 11.3.1978 ובמסגרתה הצליחו דלאל וחולייתה להגיע לתל אביב ולהשתלט על אוטובוס ישראלי שהסיע חיילים. בין הלוחמים לחיילים התנהל קרב שהביא להרוגים ולפצועים בשורות הצבא הישראלי, ולאחר שאהוד ברק הורה לעצור את האוטובוס ולהרוג את הלוחמים, פוצצה דלאל את האוטובוס על נוסעיו.[2]"  

 

פאטמה ברנאוי

הכתבה שיבחה גם את פאטמה ברנאוי שהניחה בשנת 1967 פצצה בקולנוע ציון בירושלים. על ברנאוי נגזר  עונש מאסר עולם, אולם היא שוחררה לאחר כעשר שנים. ברנאוי נחשבה לאסירה הראשונה של תנועת הפת"ח. בשנת 2015 קיבלה אות כבוד צבאי מיו"ר הרשות הפלסטינית.[3]

וכך נכתב עליה בכתבה: "מהחלוצות הפלסטיניות שאימצו את פעילות ההקרבה החמושה מאז תחילת המהפכה הפלסטינית בת זמננו בשנת 1965. היא גם האסירה הפלסטינית הראשונה הרשומה רשמית בתיעוד תנועת הנשים בתולדות המהפכה הפלסטינית המודרנית. היא ילידת ירושלים בשנת 1939 והמייסדת של משטרת הנשים הפלסטינית בשנת 1994. נעצרה בשנת 1967 לאחר שהניחה פצצה בקולנוע ציון בירושלים. נגזר עליה מאסר עולם, אך היא שהתה בכלא עשר שנים בלבד עקב מה שתיאר שירות בתי הסוהר בישראל כמחווה כלפי מצרים. היא גורשה ללבנון והמשיכה בדרך המאבק גם לאחר שחרורה."

 

זכיה שמוט

זכיה שמוט ביצעה שבעה פיגועים בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת שגרמו לעשרות הרוגים ופצועים. היא נדונה ל-12 מאסרי עולם, אך שוחררה ב-1983 בעסקת שחרור אסירים. הכתבה מתארת את פעולות הטרור שעשתה כהקרבה: "אחת הלוחמות הראשונות שביצעו פעולות נגד הכיבוש, והפלסטינית הראשונה שילדה בתוך בתי הכלא הישראלים. נולדה בעיר חיפה בשנת 1945 והצטרפה לפעילות ההקרבה בשנת 1968. מספר פעולות ההקרבה שהיא ביצעה הגיע לשבע, אך בתחילת שנות השבעים היא נעצרה עם בעלה כשהיא בהריון בחודש חמישי, ונדונה ל-12 מאסרי עולם. ב-18.2.1972 ילדה זכיה את בתה נאדיא בתוך הכלא הישראלי נווה תרצה, ברמלה. בשנת 1983 היא שוחררה והורחקה לאלג'יריה. היא נפטרה בשנת 2014."

 

לילא ח'אלד

פעילה בכירה בחזית העממית וחברה במועצה הלאומית הפלסטינית. ב-1969 היא השתתפה בחוליית טרור שחטפה מטוס נוסעים של חברת התעופה האמריקנית TWA.  בפעולה זו לא היו נפגעים. בשנת 1970 השתתפה בניסיון חטיפת מטוס אל-על שנכשל. וכך נכתב עליה:

"האישה הראשונה שחטפה מטוס ישראלי בשנת 1969. ילידת חיפה בשנת 1944. חטפה מטוס... והסיטה אותו ממסלולו כך שיטוס לסוריה כדי ל[הביא] לשחרור אסירים פלסטיניים ולהסב את תשומת לב העולם לבעיה הפלסטינית. כמו כן חטפה מטוס של [החברה] האמריקנית TWA שנחת בלונדון. היא נתפסה ונעצרה ע"י הסקוטלנד יארד. ממשלת בריטניה שחררה אותה בעסקת חילופי אסירים."

 

שאדיה אבו ר'זאלה

הייתה פעילה בחזית העממית ונהרגה ב-1968 ב"תאונת עבודה" בעת הכנת מטען שהתכוונה להניח בבניין בתל-אביב:

 

"השהידה הצבאית הראשונה לאחר הנכסה של 1967[הכינוי של הפלסטינים למלחמת ששת הימים, שפירושו הידרדרות המחלה]. נולדה בשכם בשנת 1949. היא החלה את פעילותה הפוליטית בגיל צעיר והצטרפה לתנועת אל-קומיון אל-ערב בשנת 1962. לאחר הנכסה צמחה החזית העממית לשחרור פלסטין מתוך תנועת אל-קומיון אל-ערב, ו[אבו ר'זאלה] הפכה לחברה בהנהגתה והשתתפה בפעולות הקרבה נגד הכיבוש. ואולם ב-28.11.1968, [כאשר] היא הכינה בביתה פצצה במטרה להפעילה בבניין ישראלי בתל אביב, הפצצה התפוצצה בין ידיה, והדבר גרם למותה כשהידה."

 

אומיה ג'וחא

קריקטוריסטית מקורבת לחמאס. בעלה הראשון היה פעיל גדודי אל-קסאם שנהרג בעימותים עם צה"ל וגם בעלה השני היה פעיל בגדודי אל-קסאם.[4]  ידועה בקריקטורות המסיתות שלה. ב-16 בינואר 2016 דווח כי פייסבוק הסיר את דף פייסבוק שלה עקב תלונות על הסתה.[5] וכך נכתב עליה בכתבה:

"הקריקטוריסטית הראשונה בפלסטין ובכלל העולם הערבי. היא נולדה בעיר עזה בשנת 1972. סווגה ע"י הצד הישראלי כטרוריסטית ואנטישמית וכניסתה לשטחי הגדמ"ע נאסרה עליה מסיבות ביטחוניות. היא השתתפה בכמה תערוכות מקומיות, וכן במדינות ערב ובעולם. היא זכתה בפרס העיתונות הערבית כקריקטוריסטית הטובה ביותר בשנת 2000,  וגם במסגרת תחרות היצירה השנתית שערך משרד התרבות הפלסטיני בשנת 1999."



[1] אל-קדס (ירושלים), 8.3.2016

[2] לשבחים ברש"פ לדלאל אל-מוגרבי ולמאמרי הערצה לדמותה ראו דוח ממרי (21.3.13), ודוח ממרי (17.3.10)

[4] ו http://www.menassat.com, 5.5.2009

[5] ו http://www.aljazeera.net, 16.1.2016

תגיות