אל-קדס אל-ערבי: ברית אמריקאית-איראנית חדשה מאיימת על מדינות ערב
מאמר מערכת של היומון הקטרי אל-קדס אל-ערבי, היוצא לאור בלונדון, טען כי התעצמותם של החות'ים בתימן והרחבת שליטתם בה משקפות את עלייתה של ברית עולמית חדשה וחסרת תקדים בין ארה"ב לאיראן, המתבטאת בהסכמה של וושינגטון למהלכי החות'ים בתימן ואף לשת"פ מודיעיני שלה עימם. היומון הזהיר מפני כרסום בכוחן ובמעמדן של מדינות ערב והפיכתן לפיונים במערך הכוחות האמריקאי-איראני החדש.
להלן תרגום חלקים נבחרים מן המאמר[1]:
"הארגון התימני [החות'י] 'אנצאר אללה', הנתמך על ידי איראן, מתכוון לכפות 'מועצה נשיאותית' שתנהיג את המדינה, בצעד נועז שנועד לתפוס את השלטון בתימן באופן ישיר... משמעות הדבר היא שלאחר שהחות'ים השתלטו על המשאבים הצבאיים והביטחוניים המרכזיים של תימן, הם מבקשים כעת לכפות מעטפת פוליטית על השתלטותם האלימה על השלטון. קריאתם לכוחות הפוליטיים שאינם כפופים להם להיות שותפים [למהלך שלהם], היא בגדר ייפוי המציאות שהם כפו, שהמסר האמיתי שלו הוא: או שתיקחו חלק בנשף המסכות הזה, או שנמנה את מי שנרצה מבין תומכינו.
מיותר אפוא לומר כי השתתפות של כל כוח פוליטי במתן חיפוי להשתלטות החות'ית תהיה שגיאה פוליטית גסה, שכן זה יעניק הכשר להפיכה החמושה נגד השלטון בתימן ויספק צידוקים חוקתיים לשינוי היסטורי, שקורבנו הראשון יהיה הרפובליקה של תימן. וכך, לא יחלוף זמן רב עד שיגיע תורם של אותם כוחות [פוליטיים] להיות מסולקים, באמצעים פוליטיים או צבאיים, לאחר שנתנו גושפנקה להחלטת החיסול [שלהם עצמם].
ברור לכולם שהברית שכרתו החות'ים עם תומכי [הנשיא לשעבר] עלי עבדאללה צאלח והשליטה הגוברת [שלהם] על הצבא, הביטחון ומנגנוני המדינה, הפכו אותם לכוח הגדול ובעל ההשפעה הרבה ביותר בתימן כיום. אולם מה שהופך את העניין למסוכן עוד יותר הוא התהוותה של ברית אזורית ועולמית חדשה וחסרת תקדים [בין איראן לארה"ב], שמתבטאת בהסכמת ארה"ב לצעדים של החות'ים... ומגיעה עד לכדי שיתוף פעולה מודיעיני בין וושינגטון לבינם.
החיפוי שמעניקות איראן וארה"ב לחות'ים ולבעלי בריתם מעמיד את יריביהם הפוליטיים המקומיים במצב קשה, ותורם להיחלשותם והתפוררותם. הדבר נכון גם לגבי בכירי השלטון בתימן המתנגדים להשתלטות החות'ים ולגבי תומכי התנועה הדרומית שוודאי לא יכולים – לא מבחינה פוליטית ולא מבחינה צבאית – להתעמת עם צבא תימן ועם החות'ים יחדיו.
הציר המוזר שמתהווה בין וושינגטון, טהראן והחות'ים משקף מצוקה ברורה של מדינות המפרץ ושל המערך הערבי בכלל. הכרסום המתמשך הזה במילוי תפקיד ערבי בתימן חושף משבר [ערבי] כולל. קלונם של הערבים נחשף נוכח נסיגתם המתמשכת אל מול המתקפה האיראנית - שהצליחה עד כה לכבוש ארבע בירות ערביות... צנעאא', בגדאד, דמשק ובירות.
לו היה העניין מתמצה בתימן בלבד, לא היה לדבר ערך. אלא שהצל הגדול של הברית הזו בין ארה"ב ואיראן, תחת הסיסמה של מאבק בארגוני אל-קאעדה, המדינה האסלאמית ו'אנצאר אל-שריעה' [תומכי אל-קאעדה בתימן], יחד עם הצטרפותן ללא תנאי של מספר מדינות ערביות לתמיכה באג'נדה אמריקאית זו, מהווים נסיבות היסטוריות להשתלטות איראנית חסרת תקדים על האזור. במסגרת השתלטות זו יוחלף הסכם סייקס פיקו המתפורר בפרוטוקולים שיחלקו את ההשפעה של טהראן עם ישראל וארה"ב, והמשטרים הערביים העסוקים בביצוע תכניות האויבים שלהם, יהיו החוליה החלשה במשחק השחמט של אומות העולם, כך שישחקו בהם כפיונים שאינם יכולים לסרב להזזתם [ממקום למקום]...".
