המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בכיר בחמאס: זכותנו לפגוע במוסדות של ישראל ובעלי בריתה בעולם
21/7/2013

 

בכיר בחמאס: ההתנגדות זכאית לפגוע בשגרירויות ישראל בעולם ובאינטרסים של בעלות בריתה

 

ראש מחלקת הפליטים של חמאס, ד"ר עיסאם עדואן, פרסם באתר www.felesteen.ps המקורב לחמאס   מאמר שבו טען כי לחמאס יש זכות לפגוע בשגרירויות ישראל ובאינטרסים ובכירים ישראלים בכל רחבי העולם. כמו כן טען עדואן כי להתנגדות ישנה זכות לפגוע גם באינטרסים של בעלות בריתה של ישראל, אשר בראשן עומדת ארה"ב וקרא לפתוח משרדי קישור של חמאס במדינות הערביות והאסלאמיות כדי לגייס תמיכה, סיוע חומרי, מוראלי ובכוח אדם. ברמזו לרשות הפלסטינית ציין עדואן, כי זכותה של ההתנגדות להכות ביד ברזל במי שחותר "לקרוע את אחדות העם [הפלסטיני] ולהפקיר את זכויותיו".

 

יצוין כי מדובר במאמר יוצא דופן מאחר ועד כה דבקו בכירי החמאס בעמדת התנועה שאין לבצע פיגועים מחוץ לגבולות פלסטין.

 

להלן תרגום עיקרי המאמר[1]:

 

"זכותה של ההתנגדות הפלסטינית להרחיב ולגוון את אמצעיה וכליה; הרי מדובר בהתנגדות לגיטימית המגנה על עם חסר מגן שנפל תחת כיבוש עושק, הנתמך על ידי כוחות הרשע העולמיים. לאיש אין זכות לגנות את ההתנגדות בשל אף אחת מהדרכים שאותן היא נוקטת, מכיוון שהיא מכירה יותר מכולם את טובתה שלה ואת טובת מטרותיה האצילות.

 

ההתנגדות הפלסטינית זקוקה לאחדות העם הפלסטיני תחת דגל ההתנגדות, וזכותה להכות ביד ברזל כל יד שחותרת לקרוע את אחדות העם ולהפקיר את זכויותיו. היא גם צריכה לרדוף אחר סוכני הכיבוש בכל מקום שבו הם נמצאים, אפילו מחוץ לפלסטין, מכיוון שעזיבתם לנפשם פוגעת בעניין הפלסטיני ומעמידה את העם הפלסטיני, את הנהגתו ואת ההתנגדות שלו בפני סכנה גדולה.

 

ההתנגדות עשויה למצוא את עצמה נאלצת לתקוף אינטרסים של האויב ובכירים שלו מחוץ לאדמה הכבושה. חובה על המדינות המכובדות לעמוד לצד העם הפלסטיני הנתון תחת כיבוש, לסייע לו ולהסיר את המכשולים העומדים בפניו. בעשותן זאת הן [יפעלו] בהתאם לעיקרון של זכות העמים להגדרה עצמית ובהתאם להחלטות הבינ"ל המגנות את הכיבוש ומעודדות את ההתנגדות אליו בכל הדרכים.

 

זכותה של ההתנגדות הפלסטינית [לבקש] מהעמים ומהממשלות הערביות והאסלאמיות הידידות לפתוח לה משרדי קישור בזירות הללו כדי לגייס תמיכה, סיוע חומרי ומורלי, ואף סיוע בכוח אדם. מי שטוען שהוא תומך בעם הפלסטיני ובה בעת הוא מונע מההתנגדות את הזכות הזאת – טוען טענת שווא.

 

ההתנגדות הפלסטינית עשויה למצוא בשלב מסוים שהדרך של פעולות האסתשהאד [הקרבת הנפש] היא יעילה יותר, ואל לה לשלול שום דרך שעשויה להכאיב לאויב ולהרתיעו. העמים והמדינות הידידות צריכים לתמוך בפועלה של ההתנגדות ולגנות את הכיבוש. ההתנגדות עשויה למצוא עצמה בשלב מסוים נאלצת לפגוע באינטרסים של בעלות הברית של הכיבוש [הישראלי], ו[באינטרסים] של הגורמים שמספקים לו כסף ונשק ותמיכה בתקשורת. ההתנגדות היא שתחליט מתי היא נאלצת לנקוט בדרך הזו, כיצד והיכן.

 

זכותה של ההתנגדות הפלסטינית להעביר את המערכה נגד הכיבוש לכל שטח שבו הכיבוש נמצא, שהרי העיקרון הוא שהמדינות בעולם אינן מקיימות יחסי גומלין עם הכיבוש ואינן מעניקות לו לגיטימיות ומכאן שהשגרירויות של האויב בעולם הן יעד. העיקרון הוא שהמדינות האלה אינן צריכות להתיר לכיבוש שיהיו לו שגרירויות ובייחוד שלהתנגדות אין שם שגרירויות. את העיוות הזה יש לתקן.  

 

זכותה של ההתנגדות להשיג נשק וכסף בכל מקום, בשטח ערבי או זר. אם החלטות האו"ם מתירות מאבק מזוין לעם הפלסטיני הנמצא תחת כיבוש, כיצד יהיה המאבק הזה מזוין אם מדינות בעולם ובייחוד הערביות אינן נענות להחלטות הללו ואינן מתירות העברת נשק וכסף אל ההתנגדות הפלסטינית? 

 

למה שאנו קוראים התנגדות - אויבנו הכובש ובעלי ברית קוראים טרור. האם ההתנגדות תמשיך לעמוד בחיבוק ידיים כאשר טופלים עליה את אשמת הטרור? האו"ם עדיין לא פרסם הגדרה בין-לאומית לטרור, בעוד שהוא פרסם כמה החלטות המתירות את ההתנגדות לגווניה, ובהן ההתנגדות החמושה. בכל אופן, בעלי הברית של הכיבוש ובראשן ארה"ב הציבו את תנועות ההתנגדות הפלסטיניות, ובראשן חמאס, ברשימת ארגוני הטרור, אף שהן לא ביצעו שום צעד מאמצעי ההתנגדות הלגיטימיים שהזכרנו, כמאמר הפתגם 'אם אני טובע אינני חושש להירטב'."   

 



[1] ו http://felesteen.ps, 16.7.2013

 

תגיות