המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
השיח' הסלפי אל-אסיר יוצא למאבק מזוין בצבא לבנון "השיעי"
27/6/2013

 

השיח' הסלפי אל-אסיר יוצא למאבק מזוין בצבא לבנון "השיעי"

 

מאת א.ב. פיקאלי *

 

הקדמה

בשבוע האחרון חלה החרפה משמעותית במאבק העדתי בלבנון בין הסונים לשיעים ובפעילותם של הגורמים הסלפים הקיצונים בתוך לבנון. השיח' הסלפי מצידון, אחמד אל-אסיר, יחד עם תומכיו החמושים, פתח במאבק מזוין נגד צבא לבנון, תוך שהוא מכנה אותו "צבא שיעי" ו"צבא איראני" וקורא לסונים שבצבא לערוק לאלתר ולהצטרף ללחימה לצידו.[1]

 

זהו שלב נוסף במאבק העדתי בלבנון בין הסונים לבין השיעים ובראשם חזבאללה – שהחריף לאחר הודאתו של נאסרללה במעורבותו הצבאית של חזבאללה בסוריה, ובעקבות הכרעת המורדים באל-קוסייר על ידי צבא אסד וחזבאללה..זאת מאחר וסלפים לא מעטים במדינה חשים שצבא לבנון פועל נגד הסונים וחלקם אף רואים בצבא לבנון, ובמיוחד במודיעין הצבאי, זרוע נוספת של חזבאללה ושל השיעים במדינה.

 

המאבק בין צבא לבנון לבין חלק מהגורמים הסלפים קיבל תאוצה בשנה האחרונה על רקע המעורבות של כל אחד מהצדדים במדינה בלחימה בסוריה, כשהצד הסלפי מאשים את צבא לבנון ומנגנוני הביטחון שלו בנטייה לצד חזבאללה, ואף מכנה אותם "כופרים". בחודשים האחרונים התלקחו עימותים קשים בין הצדדים עד כי מנהיג הזרם הסלפי בלבנון איים להוציא פתוא הקוראת לג'יהאד נגד צבא לבנון.

 

עימותים מזוינים בין הצבא לסלפים

המתיחות בין הגורמים הסלפים לבין צבא לבנון באה לידי ביטוי בשבועות האחרונים בכמה התנגשויות אלימות ומזוינות בין הצדדים באזורים שונים במדינה. רובן התפתחו בעקבות  ניסיונותיו של צבא לבנון לבלום עימותים שפרצו בין קבוצות סוניות ושיעיות באזורים שונים בלבנון על רקע העימות בסוריה ובמיוחד המערכה בעיר אל-קוסייר. כך, למשל, ב-19 במאי 2013, עם פתיחתו של סבב אלימות נוסף בין העלווים לבין הסונים בטריפולי שבצפון לבנון, דיווח הצבא על ירי מכוון לעבר עמדותיו בעיר.[2] עימות אחר בבוקאע הצפוני (בצפון מזרח לבנון), בין תושביה הסונים של העיירה ערסאל לבין תושביה השיעים של העיירה השיעית הסמוכה לה, אל-לובה, גלש ב-20 ביוני 2013 למאבק אלים בין הצבא לבין הסונים מערסאל, שחסמו את כביש בירות-דמשק.[3]  

 

שיאה של ההידרדרות ביחסים בין הגורמים הסלפים בלבנון וצבא לבנון, היה ב-23 ביוני 2013, בעימותים מזוינים שפרצו בין הצבא לבין תומכיו של השיח' הסלפי אחמד אל-אסיר מצידון[4] שכללו ירי ושיגור פגזים מצד חמושים תומכי אל-אסיר לעבר הצבא. במקביל, ניסו תומכיו של אל-אסיר, שהסתייעו בפעילי אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה (האחים המוסלמים) בעיר, לחסום את דרך החוף, תוך עימות אלים עם חיילים שבאו לסלקם. ללחימה נגד הצבא הצטרפו קבוצות סלפיות קיצוניות ממחנה הפליטים  עין אל-חלוה, הסמוך לצידון,  שירו פגזים לעבר מחסומי הצבא הסמוכים למחנה.[5]

 

קציר הדמים הסתכם ב- 18 הרוגים ויותר מ-100 פצועים מקרב כוחות הצבא[6] ובמספר לא ידוע של נפגעים מצד אל-אסיר. הלחימה בין הצדדים הסתיימה לאחר כיממה עם השתלטות הצבא על הרובע הביטחוני של אל-אסיר בעיר צידון, מעצרם של כמה מלוחמיו ובריחתו עם כמה  מאנשיו ליעד לא ידוע. במסגדו של אל-אסיר בעיר, מצא הצבא כמויות של נשק, תחמושת, ציוד צבאי ואף דגלים של ג'בהת אל-נוצרה.[7] העימותים בין הצדדים התפשטו לעוד אזורים בלבנון: טריפולי, אזור הבוקאע ובירות, אם כי שם, על-פי רוב, הם לא לבשו אופי מזוין.[8]   

 

עימות צבאי זה בין אל-אסיר לצבא מהווה הסלמה במאבק בין הסלפים לצבא לבנון כיוון שמדובר בלחימה חזיתית, מאורגנת ומתוכננת מראש מצד קבוצה לבנוניתן. מדיווחים בכלי התקשורת עולה כי בלחימה בצידון היו מעורבים גורמים לבנונים נוספים, מה שהופך עימות זה לעימות כולל בעל אופי עדתי:  היומון אל-מסתקבל דיווח כי אנשי חזבאללה לחמו לצד הצבא בקרב נגד אל-אסיר[9]  וכך גם טען השיח' אל-אסיר בציוץ בטוויטר שלו. מנגד, היומון אל-אח'באר המקורב לחזבאללה וכן אתר www.alahednews.com.lb שבבעלות חזבאללה, דיווחו כי תומכי זרם אל-מסתקבל לקחו חלק בעימותים נגד הצבא בצידון, בבירות ובדרך החוף.[10]

 

תמונה באתר של חזבאללה: אל-אסיר ואל-מסתקבל- חד הם[11]

 

 

העימות הנוכחי – הסלמת המתיחות הקיימת בין הצדדים

ההתנגשויות בין צבא לבנון לבין הגורמים הסלפים בלבנון בכלל והשיח' אל-אסיר ותומכיו בפרט הינם החרפה של מתיחות קיימת בין הצדדים. במהלך השנה האחרונה טענו גורמים אלה כי הצבא נוקט מדיניות מוטה ובכלל זה מתיר לחזבאללה לפעול בחופשיות בסוריה, בעודו מונע מגורמים סונים לסייע למורדים שם. בקרב הסלפים ותומכיהם אף נשמעו קריאות שלא להתגייס לצבא, התקיימו הפגנות נגדו ונטען  שהוא פועל נגד הסונים וממלא הוראות של חזבאללה ושל המשטרים הסורי והאיראני. שיאן של האשמות אלה באיום של מייסד הזרם הסלפי בלבנון, השיח' דאעי אל-אסלאם אל-שהאל, להוציא פתוות הקוראות לג'יהאד נגד כל מי שפוגע בסונים, כולל הצבא.

 

להלן כמה אירועים מן השנה האחרונה, שהביאו לשיא את המתיחות בין הסלפים לצבא: 

 

* ב-20 במאי 2012 הרגו חיילים במחסום צבאי בכויח'את שבאזור עכאר (צפון לבנון) את אחמד עבד אל-ואחד, אחד השיח'ים הסלפים הבכירים בצפון המדינה, ואת מלווהו השיח' ח'אלד מרעב שהיו בדרכם להפגנה נגד המשטר הסורי. בעקבות האירוע קרא ח"פ מאזור הצפון מטעם סיעת אל-מסתקבל, ח'אלד אל-ד'אהר, לצעירים בעכאר שלא להתגייס לצבא. הוא אמר: "איננו רוצים לראות את הצבא או כל רכב צבאי במחסומים [באזור] שלנו" וטען כי הקצין שהורה לפתוח באש "מקורב [למפלגתו של] מישל עון ולחזבאללה".[12]. חברו לסיעה, חה"פ האדי חביש, ביקש מהצבא הלבנוני "לנקוט בעמדות חסרות פניות כלפי כל הצדדים."[13]

 

* בראשית פברואר 2013 חיסלה יחידה של המודיעין הצבאי את ח'אלד אחמד חמיד, תושב עיירת הגבול הסונית ערסאל (בצפון מזרח לבנון), שהיה ידוע בתמיכתו במורדים הסורים וחשוד, לטענת הצבא, במעשי טרור. כמה שעות לאחר מכן חיסלו עשרות תושבי העיירה שניים מקציני יחידה זו ופצעו אחרים. בתגובה, חסם הצבא את כל הדרכים לערסאל עד ללכידת החשודים או הסגרתם.[14] כשבועיים לאחר האירוע, הגיע מייסד הזרם הסלפי בלבנון השיח' דאעי אל-אסאלם אל-שהאל לעיירה הנצורה והזהיר במרומז את הצבא שלא לפגוע בכבוד  תושביה.[15]  השיח' אל-אסיר הזהיר, כי "כל פעולה צבאית בערסאל תחשב לפעולה צבאית נגד העדה הסונית כולה".[16] בהמשך טען אל-אסיר, כי המודיעין הצבאי פעל בערסאל בהוראת חזבאללה, כדי לנטרל את העיירה הסונית, התומכת במורדים הסורים, מפני סיוע למורדים בקרבותיהם מול צבא סוריה וחזבאללה.[17] ב-8 בפברואר 2013 דיווח היומון אל-אח'באר על שלט שהוצב בטריפולי המכוון ככל הנראה נגד הצבא, שבו נכתב: "לא נשתוק עוד על התרת דמם של הסונים. נקריב נפשנו ודמנו לכם, הוי האריות של ערסאל".[18]

 

* ב-12 במרץ 2013 פרץ אחד מחסידיו של השיח' אל-אסיר, השיח' עאצם אל-עארפי, מחסום צבאי שהוצב סביב מסגדו של אל-אסיר בעיר צידון, וברח בסיועם של אל-אסיר וחסידיו לתוך המסגד. אל-אסיר דיווח לתומכיו על כוונת הצבא לפרוץ למסגד, קרא לחסידיו בעיר להגיע למסגד ולכל האחרים להפגין ברחובות. הוא גם הזהיר מפני אינתיפאדה כוללת נגד הצבא, אם זה יממש את תכניתו.[19]  סלפים בטריפולי, בבירות, בעכאר ובבוקאע הפגינו נגד הצבא וחסמו כבישים, תוך שהשיח' אל-שהאל מאיים מטריפולי להכריז על ג'יהאד נגד הצבא.[20]  ב-14 במרץ 2013 דיווח היומון אל-אח'באר, כי השיח'ים אל-שהאל וסאלם אל-ראפעי מטריפולי יצרו קשר עם ראש ממשלת לבנון דאז נג'יב מיקאתי והזהירוהו מפני פגיעה באל-אסיר וזה הורה למפקד הצבא ג'אן קהוג'י, שלא לפרוץ למסגד ולדלל את האמצעים הביטחוניים סביבו.[21]

 

יצוין כי חלק אחר של הסלפים במדינה ובטריפולי בפרט, מעדיף להימנע מחיכוך עם הצבא. כך, היומון אל-ספיר, דיווח ב-13 במרץ 2013 על פגישה שנערכה בין השיח'ים הסלפים בטריפולי לבין מפקדי הקבוצות החמושות בעיר והחליטו בין היתר שלא להתנגש עם הצבא וכוחות בטחון בשום תנאי.[22] 

 

אחמד אל-אסיר: צבא לבנון הוא צבא שיעי 

השיח' אחמד אל-אסיר הוא המנהיג הסלפי הבולט ביותר שתקף את צבא לבנון. זאת כחלק מקריאת התגר שלו נגד גורמים שיעים במדינה ובפרט נגד ארגון חזבאללה ומדיניותו בתוך לבנון ומחוצה לה. אל-אסיר, כמו סלפים ואסלאמיסטים אחרים בלבנון, רואה בצבא לבנון צבא עדתי המגן על השיעים ופוגע בסונים. את ביקורתו מביע אל-אסיר גם בחשבונותיו בפייסבוק ובטויטר שם הוא מרבה לתקוף את חזבאללה ואת מדיניותו המוטה של הצבא.

 

לא פעם קרא אל-אסיר שלא לשתף פעולה עם צבא לבנון ואף כינה, בעקבות העימותים בערסאל בפברואר 2013 את מנגנוני הביטחון במדינה "כופרים"[23]. השבוע, במהלך העימותים המזוינים שלו נגד הצבא,הוא  פרסם סרטון (23 ביוני 2013) שבו אמר: "אנו נתונים למתקפה מצד צבא לבנון, שהוא איראני, עדתי [שיעי, וגם למתקפה] מצד ה'שביחה' של [מזכ"ל חזבאללה] חסן נאסרללה ושל [יו"ר הפרלמנט ותנועת אמל השיעית] נביה ברי". אל-אסיר קרא בסרטון לכל תומכיו במדינה לבוא לעזרתו נגד הצבא ולכל החיילים - סונים ושאינם סונים - לערוק מייד מן הצבא.[24]

 

אל-אסיר בטוויטר: "צבא לבנון בשיוף פעולה עם חזב אללאת

[כינוי גנאי לחזבאללה] [25] ותנועת אמל מפגיזים את מסגד בלאל"[26]

 

ציוץ נוסף: "משימותיו של צבא לאומי הן להגן על העם, על החירויות ועל הכבוד

של האזרחים באופן שווה ולא להיות שותף לפשע של קבוצה אחת נגד אחרת". [27]

 

 

דברים ברוח דומה השמיעו בעבר גורמים סלפים אחרים בלבנון, בהם השיח' דאעי אל-אסלאם אל-שהאל, מייסד הזרם הסלפי בלבנון, שתהה, בעקבות האירועים בצידון במרץ 2013, "האם מה שאומר הצבא זה בעצם ביצוע הוראות איראניות והוראות של המשטר הסורי והאם המטרה והקורבן הם העדה הסונית." הוא אף הזהיר כי "אם המצב יימשך כך, אוציא פתוות ג'יהאד נגד הפוגעים בעדה הסונית",[28]  אך חזר בו מכך, כנראה, בלחץ 'גוף העלמא המוסלמים' בטריפולי,[29] עם זאת, הוא שב וטען כי המערכה של צבא לבנון לא היתה "רק נגד אל-אסיר ותומכיו אלא הפכה למערכה נגד כל סוני בלבנון".[30]

 

יצוין כי אל-אסיר זוכה לתמיכה גם מחברי פרלמנט סלפים מסיעת אל-מסתקבל, כמו מעין אל מערבי, שטען בעקבות העימותים במרץ 2013, כי הצבא עשה קנוניה עם חזבאללה נגד אל-אסיר.[31]

 

עד כה נראה כי העימות בין הסלפים והאסלאמיטסים לבין הצבא נובע מהמאבק העדתי בין סונים לשיעים במדינה, אולם יתכן שעם הזמן עימות זה יקבל יותר ויותר אופי של התנגדות למדינה הלבנונית ומוסדותיה,, כדוגמת הקבוצות הסלפיות-ג'יהאדיסטיות הטוענות לחוסר לגיטימיות של השלטון הקיים והשואפות להמירה בחליפות אסלאמית.

 

הצבא: המלחמה היא נגד אל-אסיר, לא נגד הסונים

בעבר, כשהתלקחו עימותים בין הצבא לסלפים, נהג הצבא להגיב בקריאות לקוניות לרגיעה ובאזהרה כי יגיב בנחישות כלפי מפרי הסדר. הצבא נהג להשאיר את הטיפול בנושא לאנשי דת, פוליטיקאים ואחרים כדי שישיגו הבנות בין הצדדים מבלי לנקוט צעדים משמעותיים נגדם. הפעם בחרו  הצבא והשלטונות להגיב לעימותים בצידון בין תומכי אל-אסיר לצבא, בנוקשות ובתקיפות, במטרה למגר את התופעה המזוינת ששמה אל-אסיר. היומון אל-מסתקבל דיווח כי במהלך פגישה של הנשיא מישל סלימאן עם מפקד הצבא ג'אן קהוג'י, שרי ממשלה ובכירים במערכת הביטחון (24 ביוני 2013) הוחלט שהצבא "ישים קץ לתופעה יוצאת דופן זו שייצר השיח' אחמד אל-אסיר בצידון"[32] , דבר שבא לידי ביטוי בהשתלטות הצבא על הרובע הביטחוני של אל-אסיר, כיממה לאחר פרוץ העימותים.

 

במקביל להחלטה זו הסביר הצבא כי הוא איננו צבא עדתי וכי לחימתו נגד אל-אסיר נבעה משיקולים ביטחוניים ולא עדתיים. בפקודת היום שהוציא הצבא לחייליו נאמר: "הצבא לא התקיף עדה כלשהי [כלומר, הסונית] ... ואינו עומד לצד קבוצה אחת בלבד. תגובתו היתה  נגד קבוצה מזוינת שהתקיפה אותו".[33] ב-23 ביוני 2013 הוציא הצבא הודעה בה נאמר כי האירועים בצידון "עלו מעל המצופה. הצבא הותקף בדם קר ובכוונה תחילה כדי לפוצץ את צידון כפי שקרה [במלחמת האזרחים] בשנת 1975".[34]  הצבא נקט גם באמצעים משפטיים נגד אל-אסיר ונציג הממשלה בבית המשפט הצבאי הוציא צווי חקירה ומעצר נגד אל-אסיר ו-123 מתומכיו.[35]

בנוסף לצעדים הצבאיים, התקשורתיים והמשפטיים, הפנה הפעם הצבא, באופן יוצא דופן, אצבע מאשימה כלפי המנהיגים הפוליטיים והדתיים של העיר צידון, וקרא להם להפסיק את כפל הלשון בכל  הנוגע לאל-אסיר "ולהביע את עמדתם בפומבי ובמפורש - או שהם לצד הצבא הלבנוני במטרה להגן על העיר ותושביה ... או שהם לצד מעוררי מלחמת אזרחים והורגי החיילים".[36] קריאה זו של הצבא הופנתה מן הסתם לזרם אל-מסתקבל הנחשב לפטרון העדה הסונית בלבנון והמיוצג בצידון בעיקר על ידי משפחת אל-חרירי.

 

אל-מסתקבל: לא לפגיעה במדינה; חזבאללה אשם בעימותים עם הצבא

העימות בין צבא לבנון לבין אל-אסיר ותומכיו העמיד את זרם אל-מסתקבל הסוני בפני דילמה. מחד מזדהה הזרם עם ההאשמות שמטיח אל-אסיר בחזבאללה, יריבו הפוליטי במדינה, ומוצא עצמו נשכר מן המאבק שמנהלים הסונים, ובעיקר הסלפים שבהם, נגד השיעים וחזבאללה. מאידך, חושש אל-מסתקבל מכוחו הגובר של הזרם הסלפי הקורא תיגר נגד אושיות המדינה ואף עלול לנגוס בתמיכה הציבורית והפוליטית של הציבור הסוני בו. כמי שמרבה להאשים את חזבאללה בכך שהנשק שבידיו והשימוש שעשה בו בעבר נגד הציבור הלבנוני פוגעים בריבונות המדינה ובסמכות הצבא והופכים את הארגון ל'מדינה בתוך מדינה', ניצב עתה זרם אל-מסתקבל בפני בעיה עקרונית, משום שאל-אסיר נוהג כחזבאללה: הוא אוחז בנשק ומפנה אותו נגד הצבא  וגורמים לבנונים נוספים, פעילות שאותה חייב הזרם לגנות, הגם שהיא מגיעה מהסונים. לדילמות אלה נוסף החשש של זרם אל-מסתקבל ממלחמה עדתית סונית-שיעית בלבנון, ולכן הוא נרתע ממעשיו של אל-אסיר

 

נראה כי ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי ניסה לתפוס את המקל משני קצותיו. בהודעה שהוציא ב-24 ביוני טען כי אין להפר את החוק ולהפנות נשק נגד הצבא והגדיר את מעשיו של אל-אסיר כ"טעות"; במקביל, הוא האשים את חזבאללה באירועים אלה באמרו כי הארגון "אחראי לטעות הזאת [שעשה אל-אסיר] כיוון שהוא מתגרה בתושבי בירת הדרום ומקים מוקדים ביטחוניים בשכונותיה [של העיר]".[37]

 

אל-אח'באר: חזבאללה יתגייס לטובת הצבא; מכין עצמו למלחמה בסלפים

חזבאללה מצידו האשים את זרם אל-מסתקבל באחריות לתופעה של אל-אסיר בכלל ולעימותים המזוינים בינו לבין הצבא. אתר אל-עהד השייך לארגון טען כי זרם אל-מסתקבל נותן גיבוי פוליטי לאל-אסיר ובכך פוגע במדינה ובמוסדותיה, בניגוד ליומרתו להיות גוף לאומי.[38]

 

שני מאמרים מה-22 וה-24 ביוני 2013 ביומון אל-אח'באר, המזוהה עם חזבאללה, הוקדשו לנושא המאבק המשותף של חזבאללה והצבא בקבוצות סלפיות אלה.

במאמר מערכת מה-24 ביוני כתב יו"ר מועצת המנהלים של היומון אבראהים אל-אמין, בזו הלשון: "כל האינדיקציות מצביעות על כך שעל קבוצת ה-14 במרץ קשה לנקוט בעמדה רצינית לטובת הצבא. כוחות אלה תכננו ועדיין מתכננים לבקר בעיירה ערסאל שבבוקאע הצפוני כהזדהות עם תושביה. אולם [לאמתו של דבר הביקור נועד] לתמוך בשיירי החמושים הסורים הנמצאים שם ולהסית את תושבי העיירה [הסונית] להתעמת עם הסביבה [השיעית] שלה. דבר זה מעלה בפני הציבור והכוחות הקשורים לקבוצת ה-14 במרץ שאלות על האמת בנוגע לקבוצה זו. אם כוחות בולטים [כלומר: כוחות ה-8 במרץ] יחושו כי הצבא נתון [למלחמת] בידוד והתשה [מצד הסלפים הקיצוניים] בהשתתפות כוחות הנמצאים בשלטון ומחוצה לו [כלומר: אל-מסתקבל ואחרים], אזי יש גורם [כלומר: חזבאללה] שיחפש אחר אמצעים לתמוך בכוח זה [הצבא] ... על כולם לדעת זאת ובפרט זרם אל-מסתקבל המתקרב לרגע ההתאבדות".[39]

 

יומיים קודם לכן כתב בעל הטור ביומון זה נאצר שרארה, כי חזבאללה מתכונן לאפשרות של לחימה נגד הקבוצות הסלפיות בכל רחבי המדינה וכי ביכולתו להכריע את המערכה נגדם גם אם הדבר יגבה ממנו אבדות לא קטנות. הכותב גם מציע לסלפים לשמור בזיכרונם את תוצאות המערכה באל-קוסייר, שם, לדבריו, הצליח חזבאללה להכריע בצורה מהירה ובפרק זמן מוגבל את אויביו.[40] 

* א.ב. פיקאלי חוקרת את זירת לבנון במכון ממרי



[1] מתום מלחמת האזרחים לא היו אירועים משמעותיים של מאבק מזוין מצד קבוצות לבנוניות נגד הצבא. האירוע המשמעותי היחיד היה במערכה שהכריז צבא לבנון במאי 2007 על ארגון פתח אל-אסלאם המשתייך לאל-קאעדה במחנה הפליטים נהר אל-בארד שבצפון לבנון, אולם מערכה זו התנהלה על ידי פלסטינים ולא לבנונים.

[2] אל-ספיר (לבנון), 20.5.2013

[3] אל-אח'באר (לבנון), 21.6.2013

[4] על ראשית מאבקו של אל-אסיר נגד חזבאללה ראו דו"ח ממרי

[5] אל-אח'באר (לבנון), 24.6.2013

[6] אל-אח'באר (לבנון), 25.6.2013

[7] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.6.2013

[8] אל-אח'באר (לבנון), 24.6.2013

[9] אל-מסתקבל (לבנון), 25.6.2013

[10]ו www.alahednews.com.lb, 23.6.2013 ; אל-אח'באר (לבנון), 24.6.2013

[11]ו www.alahednews.com.lb , 23.6.2013

[12] אל-אח'באר (לבנון), 21.5.2012 יצוין כי גם אישים לא סלפים או סונים בלבנון זעמו על הצבא בעקבות האירוע.

[13] אל-מסתקבל (לבנון), 21.5.2012

[14] אל-מסתקבל (לבנון), 2.2.2013

[15] אל-אח'באר (לבנון), 16.2.2013

[16] אל-מסתקבל (לבנון), 6.2.2013

[17] אל-מסתקבל (לבנון), 22.2.2013

[18] אל-אח'באר (לבנון), 8.2.2013

[19] אל-אח'באר (לבנון), 13.3.2013. יצוין כי התאריך המופיע בעיתון - 13 בפברואר 2013 – שגוי.

[20] אל-אח'באר (לבנון), 13.3.2013. יצוין כי התאריך המופיע בעיתון - 13 בפברואר 2013 – שגוי.

[21] אל-אח'באר (לבנון), 14.3.2013

[22] אל-ספיר (לבנון), 13.3.2013

[23] אל-ספיר (לבנון), 26.2.2013

[25] זהו משחק מילים. המכיל, במקום "אללה", את שמה של האלה "לאת", אחת משלוש האלות שבהן האמינו הערבים בתקופה הטרום-אסלאמית.

[28] אל-נהאר (לבנון), 2.3.2013.

[29] אל-ספיר (לבנון), 5.3.2013

[30] ןוwww.islammemo.ccu, 23.6.2013

[31] אל-שרק (סעודיה), 27.3.2013.  

[32] אל-מסתקבל (לבנון), 25.6.2013

[33] אל-מסקתבל (לבנון), 25.6.2013

[34] אל-מסתקבל (לבנון), 24.6.2013

[35] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 25.6.2013

[36] אל-מסתקבל (לבנון), 24.5.2013

[37] אל-מסתקבל (לבנון), 24.6.2013

[39] אל-אח'באר (לבנון), 24.6.2013

[40] אל-אח'באר (לבנון), 22.6.2013