המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
קמפיין בפייסבוק "האינתיפאדה של האישה בעולם הערבי"
11/11/2012

 

בעקבות האביב הערבי:

 קמפיין בפייסבוק "האינתיפאדה של האישה בעולם הערבי"

 

מאת ב. צ'רניצקי*

 

בהשראת האביב הערבי יזמו ארבע נשים ערביות את קמפיין "האינתיפאדה של האישה בעולם הערבי" במטרה להעניק לנשות העולם הערבי "חירות, עצמאות וביטחון." הקמפיין תומך בשוויון זכויות בין נשים וגברים בעולם הערבי בהתאם להצהרת זכויות האדם של האו"ם וקורא להעניק לנשים חופש בתחום הביטוי, המחשבה, הלימוד, העבודה, חופש להתלבש כרצונן וזכויות פוליטיות. ההצהרה בערבית מופיעה במלואה בדף הפייסבוק של הקמפיין[1], שלו גם חשבון טוויטר.[2]   

 

לוגו הקמפיין: האינתיפאדה של האישה בעולם הערבי: השיער כמפה של העולם הערבי[3]


 

הקמפיין שעלה לרשת ב-1.10.2012, זכה עד כה לתמיכתם של למעלה מ-55,000 נשים וגברים מרחבי העולם, כולל פעילות נשים בולטות, דוגמת זוכת פרס נובל לשלום לשנת 2011, תוכל כרמאן; הרופאה והסופרת המצרית, ד"ר נואל אל-סעדאוי; הפעילה המצרייה שחשפה את בדיקות הבתולים שנערכו למפגינות בתקופת המהפכה במצרים על ידי רופא צבאי, סמירה אבראהים; הפעילה הסעודית למען זכויות הנשים בממלכה, מנאל אל-שריף והשחקנית התוניסאית, הנד אל-סברי.

 

לבקשת יוזמות הקמפיין, העלו התומכים את תמונותיהם, בתוספת הסבר לסיבת תמיכתם בקמפיין. המניעים  הבולטים לתמיכה בקמפיין הם: תחושת מיאוס מן הפטריארכליות בחברה הערבית; מראיית האישה כאובייקט שנועד לשרת את הגברים ואת המשפחה; מדיכוי הנשים ואפלייתן על רקע מגדרי; מנישואי קטינות; מהתעללות בנשים וממילתן. יצוין כי גברים רבים העלו תמונותיהם לדף הפייסבוק תוך שימוש באותם נימוקים.   

 

כותבת אמל מסעודיה: אני תומכת באינתיפאדה של האישה הערבייה...עייפתי מלבקש רשות מהאפוטרופוס שלי בנוגע לכל דבר: [אני זקוקה לרשותו] של האפוטרופוס שלי כדי לפתוח חשבון בנק, כדי שיאשר לי לנסוע, כדי לקבל טיפול רפואי, כדי לעבוד, לקנות נדל"ן,  כדי לעשות כל פעולה עסקית, כדי להביא נהג. מספיק! [4]


סבא מתימן: אף שכולי מכוסה אני סובלת מהתעללות. לכן אני תומכת באינתיפאדה האישה בעולם הערבי[5]


 

הסיבות להשקת הקמפיין

יוזמות הקמפיין הן דיאלא חידר וילדה יונס מלבנון, פרח ברקאוי הפלסטינית וסאלי זוהני ממצרים, כולן פעילות למען זכויות אדם בארצותיהן. לדברי ברקאוי, הסיבה העיקרית להשקת הקמפיין היא הצורך להשלים את האביב הערבי באמצעות השגת הזכויות לנשים. לטענתה, "לאחר שהנשים השתתפו במהפכות ולאחר שהמשטרים בארצותיהן שונו, הנשים גורשו פעם נוספת מהזירה הפוליטית והחלה מתקפה נגד [דרישתן להשגת] זכויותיהן."[6]

 

נואל אל-סעדאוי הדגישה בכמה ממאמריה את העובדה כי לאחר עליית השלטון האסלאמי ממשיכות הנשים לסבול מכפייה ומדיכוי, תוך התייחסותה לשלטון הטאליבאן באפגניסטן ולשלטון האסלאמיסטים בעקבות האביב הערבי -  בתוניסיה ובמצרים. בהתייחסה למהפכה במצרים, היא כתבה: "האם [דיכוי הנשים] הוא תוצאתה של המהפכה העממית האדירה במצרים, אשר הדיחה את ראש המשטר הקודם המושחת? האם יצאנו לרחובות ולכיכרות ב-25 לינואר 2011 כדי להסתיר את פני הבנות, או למען מה שקרוי הוראות השריעה?" לדבריה, יש "להפריד את הדת מההוראה, מהחוקה, מהתרבות, מהאומנות, מהחוקים בכלל ומאלה העוסקים במשפחה בפרט."[7]  

 

במאמר אחר, שאף הועלה לדף הקמפיין, מציינת אל-סעדאוי כי "החירות, הצדק והכבוד [של העם המצרי בכלל ושל הנשים בפרט] יושגו רק על-ידי הכשרת האדם מילדות להפנים ערכים אלה ולהשרישם ... כדי שהמצרים יוכלו לנהוג על פיהם באופן אוטומטי, ולא מתוך שאיפה לזכות בפרס או מתוך פחד."[8]

 

במאמר נוסף שלה, היא מדגישה: "שחרור האישה אינו נפרד משחרורה של מצרים כולה... ניתן היה לשער כי נושא האישה המצרית יהיה מבין הנושאים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים [שיידונו] לאחר המהפכה של ינואר 2011… לאחר שהנשים השתתפו בה לצד הגברים... [אלא] שהנשים [במצרים כיום] הן מחוץ לשלטון [החדש]. מרביתן נמצאות בתוך הבתים, לובשות חיג'אב וכבולות על ידי שלטונו המוחלט של הבעל,  מתוקף חוק המשפחה הפטריארכלי…"[9]

 

יצוין כי בדומה לאל-סעדאוי, היוצרת זיקה בין "שחרורה של מצרים" לשחרור האישה המצריה, זכה הקמפיין  לתמיכת גורמים פוליטיים התומכים במהפכות בעולם הערבי נגד משטרים מדכאים. כך למשל, פתח "ארגון צעירות למען סוריה"- המגדיר עצמו כארגון של צעירים סוריים הפעילים נגד המשטר הסורי, דף בפייסבוק  בו הביע את תמיכתו בנשים סוריות ששבתו רעב במצרים בספטמבר 2012 למען סוריה.[10]

 

סמירה אבראהים, אשר חשפה את בדיקות הבתולים שביצע רופא צבאי לנשים שהשתתפו במהפכה במצרים, נושא כרזה: אני תומכת באינתיפאדה של האישה הערבייה, משום שהיא הרחם של המהפכות.[11]

 

עליאא מאגדה אל-מהדי ממצרים, אשר פרסמה תמונות עירום שלה באינטרנט בזמן המהפכה, במחאה על הדיכוי והפגיעה בחופש הביטוי, כותבת: אני תומכת באינתיפאדה של האישה בעולם הערבי משום שאיימו עליי באונס, במאסר וברצח. נחטפתי, התעללו בי וניסו לאנוס אותי לאחר שפרסמתי תמונה אומנותית בעירום, ודנתי בבלוג שלי בזכויות הנשים, קיימתי יחסים עם אהובי ועזבתי את בית הוריי.[12] 


 

 

הנד סברי, שחקנית תוניסאית ופעילה בינ"ל במאבק נגד הרעב העולמי, נושאת כרזה בה נכתב:  אני תומכת באינתיפאדה של האישה בעולם הערבי משום שנשים  חופשיות מחנכות גברים חופשיים, ומשום שכל מהפכה שאינה מכירה  בזכויות הנשים היא לא מהפכה אלא הדרדרות.[13]


 

המקרה של דנה בקדונס: פייסבוק מצנזר חלקית את הקמפיין

דאנא בקדונס, צעירה אופוזיציונרית סורית, פרסמה במסגרת הקמפיין את תמונתה כיום ללא חיג'אב, כאשר היא מחזיקה את תמונת דרכונה, שם היא נראית לבושת חג'אב. היא כתבה: "אני תומכת באינתיפאדה של האישה בעולם הערבי משום שבמשך 20 שנה נאסר עליי לחוש את מגע הרוח בגופי ובשיערי." כעבור כמה ימים הוסרה התמונה מדף הקמפיין על ידי פייסבוק בשל תלונות של גורמים אסלאמיסטים, כדברי מארגני הקמפיין, בטענה שהיא "פוגענית". בנוסף, דף הפייסבוק של יוזמת הקמפיין, דיאלא חידר, אשר העלתה את התמונה לדף הקמפיין, נחסם ל-24 שעות.[14]

 

תמונתה של דאנא בקדונס שהורדה מהקמפיין


 

המקרה עורר סערה, בעיקר ברשתות חברתיות. כאות הזדהות, פורסמו הודעות תמיכה  רבות בבקדונס. כך, אישה בשם פאטמה, פרסמה תמונות שלה עם וללא חיג'אב[15]



בקשה של יוזמות הקמפיין  להמשיך ולפרסם את תמונתה של בקדונס הנמצאת בחשבון הטוויטר של הקמפיין


 

 גם גברים תומכים בקמפיין

עמר סלאמה, במאי סרטים מצר, כתב: כיצד ניתן לטעון כי אנו נלחמים בדיקטטורה בעוד שכל אחד מאיתנו הוא דיקטאטור [ביחסו] לאמו, אחותו, אשתו ובתו? אם נתייחס אליהן כאל עבדים, הן יחנכו רק לעבדות."[16]


 

מוחמד נאסר הפלסטיני, אבו נור: איך לא אתמוך באינתיפאדה  של האישה בעולם הערבי, כשרוב האנשים  מתעקשים לקרוא לי  "אבו וטן"  ולא "אבו נור" משום שוטן הוא בן ונור היא בת, למרות  היא הבכורה.[17]


 

 מנד'ר מירדן: אני תומך באינתיפאדה של האישה הערבייה משום שהעולם מורכב משני מינים, נשים

וגברים. כיצד האנושות יכולה להתפתח על ידי שיפור מין אחד תוך התעלמות מן המין השני?[18]


 

 

* ב. צ'רניצקי היא חוקרת במכון ממרי



[6]  אל-מצרי אל-יום (מצרים), 21.10.2012. ילדה יונס אמרה דברים דומים  לתוכנית "נקודת מפגש" [נקטת חואר] בערוץ BBC בערבית. לפיה, מצב הנשים החמיר לאחר המהפכות, הגם שהיה רע עוד לפני כן, לפיכך, לדברי יונס,  יש להשלים את המהפכה על ידי כינון משטר דמוקרטי שיבטיח השגת זכויות לכל. 

[7] ו www.menbar-alionline.info, 23.10.2012. המאמר פורסם גם באל-אהראם (מצרים), 1.11.2012

[9]  אל-חיאת (לונדון), 29.8.2012

[11] ראו קישור לתמונתה של סמירה אבראהים

[14] חידר כתבה בדף הפייסבוק שלה שהתמונה הורדה בשל תלונות של "אסלאמיסטים קיצוניים ושונאי נשים" וטענה כי בהסרתה תרמה רשת הפייסבוק לדיכוי חופש הביטוי, בעודה "מעמידה פנים כי היא תומכת בו."

[15] המקרה פורסם אף באתרים המתנגדים למשטר הסורי דוגמת עכס אל-סיר.

[18] ראו קישור לתמונתו של מנט'ר