המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
כווית: תגובות לדו"ח משה"ח האמריקאי על הסחר בבני אדם
23/9/2009

 

תגובות בכווית לדו"ח משרד החוץ האמריקאי בנושא סחר בבני אדם

 

בחודש יוני 2009 פרסם משרד החוץ האמריקאי את הדו"ח לשנת 2008 בנושא הסחר בבני אדם. הדו"ח סקר 180 מדינות והציב את כווית, יחד עם עוד 17 מדינות, בקטגוריה שלישית בה נכללות מדינות "שאינן מתחייבות לקריטריונים המינימאליים ולא משקיעות מאמצים מספיקים" בלחימה בסחר בבני אדם.[1]

 

הדו"ח ציין כי עובדים המגיעים לכווית, בעיקר ממדינות אסיה - בהן חצי מיליון נשים המועסקות כעוזרות בית - סובלים ממעשי כפיה מצד מעסיקיהם: דרכוניהם מוחרמים, הם מנוצלים מינית, סובלים מאיומים, מעצרים ולעתים נמנעת מהם קבלת שכר. הדו"ח גם מצביע על יבוא נשים וקטינות למטרות זנות ומציין כי תנאי העבודה בכווית שונים ממה שהובטח לעובדים הזרים טרם בואם.

 

הדו"ח קובע כי מאז שנת 2007 ישנה התקדמות באופן טיפולה של ממשלת כווית בבעיה, אך מאמציה מועטים ולא מגובים בחקיקה ראויה. הדו"ח גם מצביע על טיפולה הנוקשה של הממשלה, לפני כשנה, במחאתם של 80 אלף עובדים בנגלדשים שנפגעו ממעסיקים ושכרם לא שולם.[2]

 

בשל העובדה כי בכווית יש אחוז ניכר של עובדים זרים בשוק העבודה, גרר הדו"ח תגובות קשות במערכת הפוליטית ובתקשורת. היו שהטילו דופי באמינותו של הדו"ח וטענו שנושא הסחר בבני אדם מטופל ע"י הממשלה והיו מי שקראו לארה"ב לבדוק את עצמה בטרם תבקר מדינות אחרות. מאידך, היו מי שאמרו שאין להתעלם מן הדו"ח ויש להגביר את הטיפול בבעיית הסחר בבני אדם ובכך למנוע פגיעה במוניטין של כווית.

 

יו"ר הפרלמנט: אמריקה איננה מדינה של מלאכים

יו"ר הפרלמנט הכוויתי, ג'אסם אל-ח'ראפי, אמר כי על "הנהגת ארה"ב לדעת שהיא אינה אפוטרופסית של [כל] העולם בנושאים כאלה ואם היא רוצה למנות עצמה לשוטר בינלאומי, עליה לבדוק את כל המידע בטרם תכניסו לדו"חות רשמיים. כווית איננה מדינה של מלאכים, אך ציער אותי שאמריקה רואה עצמה כמדינה של מלאכים. התמונה [של כווית] שיצאה מהדו"ח  איננה נכונה...". לטענתו, כותבי הדו"ח לא התייעצו עם השגרירות האמריקאית בכווית. לו עשו זאת, היו לומדים שכווית מענישה מי שפוגע בזכויות אדם.[3]

 

חבר הפרלמנט עדנאן עבד אל-צמד טען כי "ארה"ב היא זאת שאינה מכבדת זכויות אדם ועוברת על חוקים בינלאומיים בנושא זה". בהתייחסו למעשי ארה"ב בכלא גוואנטנמו, אמר: "שמענו על כוונות לסגור אותו, אך עד כה הוא לא נסגר באופן סופי". אל-צמד גם גינה את יחסם הלא מוסרי של השלטונות האמריקאים לסטודנטים כוויתים בשדות התעופה בארה"ב".[4]

 חבר הפרלמנט צאלח עאשור אמר כי אכן ישנן הפרות בכווית בנושא העובדים הזרים אולם מנגד ישנו פיקוח גדול מצד הרשויות על ההפרות הללו ונגד המפרים ננקטים צעדים חוקיים.[5]

 

חברי פרלמנט: יש להילחם בתופעה

חבר הפרלמנט ח'לף דומיתי'ר דרש מהממשלה להילחם ביד ברזל נגד מפירי זכויות אדם במדינה ונגד מי שפוגע במוניטין של כווית; חברת הפרלמנט ד"ר רולא דשתי דרשה ממשרד הפנים והמשרד לענייני עבודה לתבוע דין וחשבון מן האחראים לנושא העובדים הזרים כיוון שהנושא הזה פגע במוניטין של כווית. דשתי ציינה כי "תופעת הסחר בבני אדם אינה [שייכת] לערכי החברה הכוויתית ואינה עולה בקנה אחד עם מאמצי הממשלה והפרלמנט השואפים לחולל רפורמה כלכלית ומנהלתית במדינה".

חברת הפרלמנט ד"ר אסיל אל-עוצ'י טענה כי הדו"ח הוא פעמון אזהרה לגבי מצבם של הפועלים הזרים בכווית וכי עיקר הבעיה טמון בקיומו של "תקנון הערב"[6],  המאפשר למעסיקים לנצל את עובדיהם, ולא בממשלה ובפרלמנט שעשו דרך ארוכה בטיפולם בנושא זה. [7]

 

עיתונאי ליברלי: תודה לארה"ב על ביקורתה

בתגובה לביקורת שמתחו חברי פרלמנט על הדו"ח ועל כך שארה"ב עצמה מפרה זכויות אדם, כתב העיתונאי הליברלי הכוויתי, אחמד אל-צראף, ביומון "אל-קבס":  "...חלק מהמוחים אמרו כי אמריקה, עם ההיסטוריה הבלתי אנושית שלה, ויחסה הרע אל האסירים בגואנטאנמו, היא האחרונה שמותר לה למתוח ביקורת על מדינות אחרות.... ולפיכך עליה לוותר על התפקיד של שוטר העולם!

לנו שתי אופציות.: להותיר את הטיפול בנושא לכל מדינה לפי דרכה, או להטיל על גורם שאיננו אמריקה להכין את הדו"ח השנתי על מצב זכויות האדם בעולם. מסיבות רבות, אין תועלת בהטלת התפקיד הזה על האו"ם.

היות ואף אחד מאיתנו...איננו רואה כנכון להשאיר את נושא זכויות האדם לטיפולה של כל מדינה בנפרד, וניסיון הפלישה והכיבוש [של כווית בידי עיראק] מעידים על הצורך שלנו בהתערבותו של העולם בעניין [זכויותינו] ושחרורנו מהפולש, אין ברירה אלא למצוא מדינה אחרת [שתטפל בנושא זכויות האדם]. האם יש מדינה שהיא בעלת כישורים רבים יותר מאמריקה להכין דו"ח חשוב, מחייב ומורכב כזה... לעקוב אחר יישומו ולהעניש את המדינות המפרות? האם יש עוד גורם שהוא בעל כוח וסמכות כמו אמריקה, ושיש לו את מאגר המידע העצום על מצב הפועלים כמעט בכל מדינות העולם, בעקבות שנים של מחקר [כפי שיש לאמריקה]?

 

אין מדינה אחרת [זולת אמריקה] שיש לה מנגנונים גלויים וסודיים המסייעים בהכנת דו"ח כזה...  מדינות אירופה שאולי עשויות  לטפל בנושא זה [מנועות מכך]. ההיסטוריה הקולוניאלית שלהן אינה מאפשרת להן למלא את התפקיד הזה, או שהן חסרות יכולת בהשוואה לאמריקה, או שאינן רוצות להתמודד באופן מלא עם הנושא הרגיש והמסובך הזה. לפיכך לעולם כולו אין ברירה אלא [להפקיד] את אמריקה [על הנושא].

השר [לעניינים חברתיים, מחמד אל-עפאסי] תיאר את הדו"ח כ'לא הוגן'[8] [ואמר] כי הדת שלנו מורה לכבד את זכויות האדם. הוא אף התגאה בכך שמשרדו, בשיתוף עם משרד המשפטים, לומד את חוק האיסור על סחר בבני אדם. אם כך איך [אפשר לטעון] שהדו"ח 'אינו הוגן' בשעה שאנו עדיין לומדים [את חוק] האיסור על סחר בבני אדם, למרות כל הביקורות שהופנו כלפינו...?

תודה לאמריקה ולשגרירותה על מאמציהן לחשוף את הפגמים שלנו, את פשעיהם של כמה מאיתנו, הסוחרים בזכויות האדם, ואת שתיקתה של ממשלתנו נוכח כל ההפרות הללו... היה ראוי יותר לו הודנו לה [לאמריקה] על מאמציה ולא לגעור ולנזוף בה. כפי ש'הרשנו' לה לפני עשרים שנה לשחרר אותנו ולהשיב לנו את זכויות האדם שלנו, כך גם זכותה – לאחר שהקריבה את חיי בניה למעננו - להזהירנו מפני הפרת זכויות האדם... "[9]  

בעלת טור כוויתית: המוסדות לא נלחמים בתופעה

בעלת הטור הכוויתית, למא פריד אל-עת'מאן התייחסה אף היא לתלונותיהם של חברי פרלמנט כנגד הדו"ח. במאמר ביומון אל-ג'רידה, היא כתבה:"...חלק מחברי הפרלמנט עדיין מפחיתים [בערך] הכתוב בדו"ח, בטענה שיש בו הגזמה...הם שוכחים את השביתות, המהומות וההרס מצד העובדים הבנגלדשיים ביולי 2008 ואת כוחות הביטחון והכוחות המיוחדים שיצאו נגדם עם גז מדמיע... האירועים האלה הם הוכחה מובהקת  שנושא הסחר בבני אדם הוא פצצת זמן... ושמדובר במשבר אמיתי המאיים על ביטחון [הפנים] של המדינה והמוניטין הבינלאומי שלה, ואין צורך לומר שהוא פוגע באוכלוסיה ומעלה את רמת הפשיעה. 

 

...העובדים הזרים נתונים לעושק, ניצול, ושעבוד מצד סוחרי אישורי השהייה. הם סובלים השפלות, התעללות ועינויים...  מלינים את שכרם העלוב במשך חודשים, מרעיבים אותם, מחרימים את דרכוניהם, שוללים מהם זכויות חוקיות, אזרחיות ואנושיות, והם תלויים בחסדו של הערב [המעסיק שלהם] שיכול לגרשם בכל עת .... הממשלה והפרלמנט, למרות האמצעים שנקטו... טרם עשו די כדי לאשר חוק האוסר את תופעת הסחר בבני אדם.  גם תקנון הערב, ממנו מפיקים תועלת סוחרי האישורים, נשאר על כנו... אנו עם שלא מתעניין בזכויות האדם, בייחוד בזכויות של אלה שאין להם השפעה בבחירות."[10]



[1] אל-ראי (כווית), 17.6.2009
[2] אל-סיאסה (כווית), אל-ראי (כווית), 17.6.2009
[3] אל-סיאסה (כווית), 18.6.2009  www.elaph.com, 17.6.2009
[4] אל-ראי (כווית), אל-סיאסה (כווית), 18.6.2009
[5] אל-סיאסה (כווית), 18.6.2009

[6] על פי תקנון הערב הנהוג בחלק ממדינות ערב ובעיקר במדינות המפרץ, כל עובד זר קשור למעסיק שערב לו  ואסור לו לעבור למדינה אחרת או לעבוד אצל מעסיק אחר, אלא באישור המעסיק-הערב. 

[7] אל-סיאסה (כווית), 18.6.2009

[8] אל-ראי (כווית), 18.6.2009

[9] אל-קבס (כווית), 22.6.2009

[10] אל-ג'רידה (כווית), 26.6.2009