כללי

 

בעלי טורים ערבים: תמיכת ממשל אובמה באל-מאלכי מחלישה את המחנה הסוני

 

הודעתה של ארה"ב כי היא תומכת בלחימה של ממשלת עיראק בראשות אל-מאלכי בארגון "המדינה האסלאמית בעיראק ובאל-שאם" [להלן: דאעש] המזוהה עם אל-קאעדה, במחוז אל-אנבאר שבמערב עיראק, ושהיא תספק לממשלת עיראק טילים ומל"טים לשם כך, עוררה עליה ביקורת קשה מצד בעלי טורים ויומונים ערביים.[1]

 

לטענת הכותבים, מלחמתו של אל-מאלכי השיעי מכוונת לא רק נגד הטרוריסטים של אל-קאעדה, כי אם נגד הסונים ככלל, ולכן תמיכתה של ארה"ב בו מבטאת תמיכה בציר השיעי, בראשות איראן, הכולל גם את משטר אסד וחזבאללה, על חשבון הסונים.

 

ביקורת זו היא עוד ביטוי לאכזבה בקרב מדינות ערב בכלל ובקרב מדינות המפרץ בפרט ממדיניות ארה"ב באזור בחודשים האחרונים, החשות שהיא הפקירה אותן לידי איראן. תחושה זו בלטה במיוחד בעקבות ההסכם בין ארה"ב לרוסיה על פירוק ארסנל הנשק הכימי בסוריה ולאחר ההסכם בין המעצמות לאיראן על תיק הגרעין. [2]

 

במסמך זה יובאו קטעים ממאמרים שהתפרסמו בעיתונות המפרצית בשבוע האחרון, המלמדים על הביקורת כלפי התייצבותה של ארה"ב לצד הציר השיעי :לטענתם

 

אל-קדס אל-ערבי: אל-מאלכי מבצע טבח בסונים בחיפוי בינ"ל

היומון אל-קדס אל-ערבי, הממומן על ידי קטר, ויו"ל בלונדון גרס כי בעוד ארה"ב, איראן, צרפת ורוסיה תומכות במאבק בדאעש, הן מתעלמות במכוון מכך שאל-מאלכי משתמש בדאעש לצורך מלחמה עדתית נגד הסונים. במאמר המערכת שכותרתו "טבח עדתי בחיפוי אמריקאי!" טען היומון כי דאעש הוא התגובה להבנות בין איראן לארה"ב והוא בבואתה של חיית הפרא אל-מאלכי:  

 

"...עיראק מתכוונת לקיים בחירות חדשות לפרלמנט, ואילו צבאה נע אל הערים אל-רמאדי ואל-פלוג'ה כדי לכתרן ולפרוץ אליהן. אחד מבכירי כוחות הביטחון הודיע כי עשרת אלפים מתנדבים מוכנים להילחם לצד צבא עיראק כדי לשחרר את ערי אל-אנבאר מידי ארגון דאעש. זהו מרשם למלחמת עדות כוללת בין הסונים לשיעים, נושא שמלהיב מאוד את ארה"ב. ארה"ב שאינה רואה בעולם האסלאמי [דבר] זולת הצורך בשמירה על ביטחון ישראל והסכנה שמהווה אל-קאעדה, מיהרה למסור [לעיראק] ציוד צבאי ונשק כגון טילי הלפייר ומל"טים מסוג איגל וראפין. סגן נשיא ארה"ב התקשר אל  ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי, והביע 'תמיכה במאמצי עיראק במלחמתה באל-קאעדה'. כמו כן, שגרירותה בבגדאד פועלת בתיאום עם מנגנוני הביטחון והצבא של עיראק.

 

מטריית החיפוי הבין-לאומית לפעילות הצבאית של עיראק כללה גם את רוסיה, איראן וצרפת שממשלותיהן הביעו תמיכה בלחימה ב'טרוריסטים', וזאת מבלי לשאול: 'לאילו טרוריסטים [הכוונה]?'...

 

מנגנון ההסברה של נורי אל-מאלכי מנצל את נושא הלחימה באל-קאעדה להצדקת התקפותיו על מחוזות בעיראק הדורשים זכויות לגיטימיות וצודקות ונאבקים בדרכים אזרחיות לא אלימות. ממשלת אל-מאלכי, כמו אחיותיה הערביות, מהדקת מאוד את הלחץ על המאבק הלא אלים והאזרחי ומנסה בכל דרך להפכו לאלים כדי להצדיק את דיכוי התושבים [וכדי שתוכל] להמשיך בדרכה הטבעית המתפרנסת משחיתות, מעריצות ומשיתוף פעולה עם גורמי חוץ.

 

משחקו של נורי אל-מאלכי מצטרף לפעולות באזור ובעולם [שנועדו] לפתור את המשבר בסוריה ואשר כפו את גירוש ארגון דאעש מסוריה וריכוזו בעיראק כדי שיוכה בה, תוך התעלמות מכוונת של המדינות בעולם ובאזור מתפקידו של אל-מאלכי ביצירת הנסיבות לצמיחתו של ארגון זה כדי שישמש כלי להצתת סכסוכי עדות בעיראק. זהו הסם המקיים את ממשלת אל-מאלכי ומקורביו המושחתים.

 

העולם מתעלם מתפקידם של אל-מאלכי ו[מקורביו] שמפיקים תועלת [ממדיניות זו] פב[גרימת] נזק גדול למציאות בעיראק…דבר שלא היה מתאפשר אלמלא נישואי האינטרס [המשותף] בין ארה"ב ואיראן שמטרתם היא לפגוע בחוסנו של העם העיראקי על ידי חשיפתו היומיומית למעשי רצח, שחיטה ביזוי והפליה עדתית.

 

דאעש הוא תגובה פראית ולא הגיונית להסכם האמריקני-איראני הזה לשבור את  גבה של עיראק, להרסה, לרוקנה מהמוחות והידע ומן הרוח הערבית. אך דאעש הוא גם השתקפותה של חיית הפרא [קרי, של אל-מאלכי] במראה. מכאן אנו מבינים כיצד תכנית אל-מאלכי ומקורביו לא תתממש בלא המשך של פיגועי התופת, הרצח, הפיצוצים והעדתיות. המסקנה היחידה היא שהדרך היחידה שיש לעם העיראקי כדי להיפטר מההשתקפות הזו [כלומר, מדאעש], היא להיפטר מהפרא עצמו [קרי, מאל-מאלכי].

 

אל-מאלכי מוביל את צבאו ואת 'מתנדביו' כביכול... לעבר טבח שהדלק שלו יהיו הסונה והשיעה כאחד. טבח זה, כמו ההשמדה ההמונית שעושה אסד בסוריה, זוכה כעת לברכת שתי מעצמות העולם: רוסיה ואמריקה, בעוד ישראל ואיראן מתבוננות באושר בהתרסקות הערבים."[3]

 

בעלת טור באל-שרק אל-אוסט: ארה"ב מתייצבת לצד מלחמתם של השיעים בסונים

גם הודא אל-חוסיני, בעלת טור ביומון הסעודי אל-שרק אל-אוסט היו"ל בלונדון, טענה במאמרה, כי המאבק בעיראק הוא מאבק על רקע עדתי וכי ארה"ב בתמיכתה באל-מאלכי, התייצבה לצד הקיצוניות השיעית. אל-חוסיני הדגישה כי ארה"ב משלה את הקיצונים השיעים כי יוכלו לגבור על הרוב הסוני בעולם המוסלמי ובכך מכשירה את הקרקע למלחמה עקובה מדם וזאת במקום לקרוא לאל-מאלכי להידבר עם הסונים, כפי שקראה לצבא מצרים להידבר עם האח"ס. וכך כתבה:  

" ... ישנה מהפכה סונית עיראקית נגד הדיקטטורה של אל-מאלכי. זו עובדה ידועה ומתועדת. מה שמפליא הוא שארה"ב מציידת את ממשלתו של אל-מאלכי בטילי הלפייר ומטוסים [ללא טייס מדגם] דרונס שיגיעו לעיראק בחודש מרץ הקרוב, וזאת כדי להילחם באל-קאעדה ובדאעש. איראן הביעה אף היא את מוכנותה לשלוח כוחות- יתכן שאלה יהיו מכוח אל-קודס מהבסיג' – כדי לסייע לאל-מאלכי בעימות מול הסונים ב[מחוז] אל-אנבאר. בתגובה אמר ור"מ תורכיה, רג'פ טייב ארדואן, שאם איראן תשגר כוחות, ארצו תנקוט צעד דומה...  

 

הסונים בעיראק מרדו נגד הקיפוח של אל-מאלכי. אפילו [המנהיגים השיעים] - איאד עלווי [שיעי חילוני, ששימש בעבר כר"מ זמני] ומוקתדא אל-צדר [פוליטיקאי ואיש דת שיעי בעל השפעה] תבעו מאל-מאלכי להיענות לדרישות הסונים. ראש שבט אל-דוליים, עלי חאתם סולימאן אמר: 'לא דאעש ולא זולתה, אנחנו אלה שנלחמים באל-מאלכי. כל הפוליטיקאים הסונים בעיראק מהווים חזית אחת נגד שלטון אל-מאלכי העדתי והמקפח.' ממשלת עיראק שנואה באזורים הסונים וכך גם אל-קאעדה. השיח' עבד אל-מאלכ אל-סעדי, איש הדת הסוני בעל ההשפעה, האשים את אל-מאלכי שהוא זה שהביא את העדתיות והעוני לעיראק, וקרא למנהיגי השבטים להלחם נגדו.  

אין באזור שום גורם ניטרלי. הבחירה של ארה"ב לחמש את ממשלת אל-מאלכי, המציידת [בתורה] את המשטר הסורי במיליציות ומאפשרת למטוסים איראניים העמוסים בנשק [למשטר הסורי] לעבור במרחב האווירי שלה - משמעותה  ש[ארה"ב] החליטה לעמוד לצידה של הקיצוניות העדתית, במקרה זה, השיעית...

 

על האמריקאים היה לומר לאל-מאלכי את מה שאמרו לצבא מצרים: דבר עם הסונים, גבש מדיניות שתכלול את כל העדות בחברה, ותן להם את זכויותיהם. זה מה שהאמריקאים אומרים לכל המדינות. במצרים הם הפסיקו את הסיוע הצבאי [למדינה בעקבות הדחת שלטון האח"ס על ידי הצבא], בעוד שבעיראק הם חימשו את אל-מאלכי. משה"ח האמריקאי לא פרסם כל הודעה שקראה לאל-מאלכי לשנות את מדיניותו. אדרבא, מזכיר המדינה, ג'ון קרי, אמר כי ארצו תסייע לאל-מאלכי להלחם באל-קאעדה. ואולם, מה מספרם של [פעילי] אל-קאעדה בהשוואה לתושבי אל-אנבאר? אל-מאלכי אומר כי [הוא נלחם] באל-קאעדה, והאמריקאים מאמינים לו, אך, למען האמת, הוא נלחםבערבים הסונים. 

 

כולם מזהירים מפני מלחמה סונית-שיעית. בעמידתה הנחושה של ארה"ב לצד אל-מאלכי, היא כאילו מתייצבת לצד הקיצוניות השיעית ונוטלת חלק במלחמה זו. ארה"ב משלה את הקיצונים השיעים שביכולתם להתעמת מול הסונים הרבים, באופן היוצר סכנה וסיכוי למלחמה קשה ורוויה בדם. שהרי לא ייתכן ש-10% [מהעולם המוסלמי, קרי השיעים] יקראו תיגר על90% [הסונים]- אם כוללים [בהם] את אינדונזיה, פקיסטן, הודו, אפגניסטן וכו'.

 

ארה"ב רוצה לרצות את איראן, בסברה כי הדבר יוביל ליציבות במזרח התיכון, כלומר, שאיראן תפסיק לייצר את פצצת הגרעין. [אולם] הבעיה היא לא הפצצה לכשעצמה, אלא השליטה וההשפעה אליהן חותרת איראן.

 

יש מי שאומר שארה"ב תפנה בקרוב את גבה למזה"ת. [אלא] שהיא תפנה את גבה לחלק הסוני באזור. את הנפט המפרצי הערבי היא תמיר בקבלת נפט איראני. נראה כי אובמה רוצה שארה"ב היום תהיה שונה מזו של העבר...

 

ארה"ב הושיטה יד לאח"ס בתירוץ שהם עדיפים על אל-קאעדה. היא הושיטה ידה להמשך המהפכה של חו'מיני והפנתה עורף למהפכה של התנועה הירוקה בשנת 2009, למרות שרוב המורדים ההם היו צעירים ליבראליים שרוצים לצאת לחופשי ולהשתחרר מהתסבוכות של המהפכות והדתות. לפי תפיסת הממשל האמריקאי, העם האיראני [מיוצג על ידי] המנהיג העליון ולא [על ידי] התנועה הירוקה. העם המצרי, בעיניו [מיוצג על ידי] האח"ס ולא [על ידי] הצבא והחילוניים. בדרכה זו מוותרת ארה"ב על בעלי בריתה ששמרו על האג'נדה הפרו-מערבית. אלא ש[היא] לא תרוויח דבר: ההנהגה האיראנית לעולם לא תהיה ידידה של ארה"ב, מכיוון שזה סותר את עקרונות המהפכה שלה. הממשל האמריקאי מתעקש להאמין שהוא ירכוש בעלי ברית חדשים שיסייעו לו באפגניסטן, עיראק וסוריה והוא סבור כי בכך הוא ישיג יציבות. אלא שהפניית העורף לבעלי הברית הישנים, תדרבן את אל-קאעדה ודאעש לנהוג ביתר פראות...

 

האיראנים סבורים כי האמריקאים לא יתירו לסונים הערבים להתעמת [מולם] ועל כן הם ימשיכו לתקוף ולסייע לחות'ים בתימן, לאל-מאלכי בעיראק ולאסד בסוריה... [הקיצוניים הסונים יגיבו במעשי זוועה, מה שיביא למלחמה קשה וארוכה. שכן, לפי ההיגיון הפוליטי לא יתכן ש-10% [שיעים] ישלטו על 90% [סונים]."[4]

 

בעל טור סעודי: העולם כולו תומך במאבק העדתי

מוטלק אל-מוטירי, בעל טור סעודי כתב במאמרו ביומון הממסדי הסעודי אל-ריאד, כי בתמיכתה של ארה"ב במאבק של עיראק בטרור היא נתנה, למעשה, אישור להפוך את המאבק בעיראק ובאזור למאבק עדתי. אל-מוטירי כתב:  "לאחר שממשלת אל-מאלכי קיבלה אור ירוק מוושינגטון להכות בקבוצות הטרוריסטיות בעיראק, היא ניצלה את הרישיון הבינ"ל זה בסכסוכה עם יריביה הפוליטיים [הסונים] והחלה לחסלם בנשק ובמעצרים. [זהו ביטוי] לתחילתה של תקופה של ברית עדתית ובינלאומית, שמטרתה היא לרוקן את זירות האופוזיציה הערבית מכל הקולות הקוראים לביסוס האמונה הלאומית, כך שתגבור על האמונה העדתית.

 

ב... לא רק העולם הערבי הפך לקבוצות עדתיות ההורגות זו את זו, אלא, העולם [כולו] החל לתמוך בעדתיות ולהגן עליה בנשק ובקבלת החלטות. שכן, וושינגטון מציידת את ממשלת אל-מאלכי במטוסים כדי לחסל את הטרור ואת יריביו הפוליטיים הלא עדתיים וכך עושה גם רוסיה."[5]