כללי

עיראק 2003 – דיווחי העיתונות הפלסטינית (9)

המסר העיקרי אותו מציגה התקשורת הפלסטינית ביחס למלחמה בעיראק, הוא שארה"ב מנסה באמצעות המלחמה הצפויה להשתלט על כל האומה הערבית והאסלאמית כולל פלסטין. הזרמים האסלאמיים נוקטים בלשון בוטה כאשר הם קוראים להחרים את המערב ובראשו את ארה"ב  ולפתוח נגדו בג'יהאד, בעוד בעלי טורים פלסטינים מקרב אש"פ מביעים מחאה על שתיקתו של העולם הערבי בעקבות הפגנות הענק שנערכו ברחבי העולם ביום שבת ה-5.2.2003 נגד המלחמה.

  

אופוזיציה אסלאמית - קריאות לאלימות נגד המערב

אתר האינטרנט של תנועת החמאס פרסם חלקים מגילוי דעת שחולק לעיתונאים בתהלוכה שארגנה התנועה בעזה. בגילוי הדעת קרא מנהיג התנועה, שיח' אחמד יאסין לאומה האסלאמית "לפגוע באינטרסים מערביים בכל מקום אם עיראק תיכבש." עוד ציין יאסין כי "המערב שטוף האיבה ובראשו אמריקה הכריז היום מסע צלב על האומה ועל האמונה המוסלמית כאשר הוא נאסף כדי לפגוע בעיראק." כמו  כן, קרא שיח' יאסין לעם העיראקי לאחד את שורותיו תחת הג'יהאד כשהוא דורש מעיראק "לפתוח את גבולותיה לכל המוסלמים בכל רחבי העולם כדי שיוכלו למלא את תפקידם במערכת ההגנה על האומה."

יאסין קרא לעיראקים להתכונן למות קדושים למען אללה ולהתנגדות עממית ארוכת טווח [משום] ש"גם אם אויבי אללה יכולים לפלוש לעיראק - ההתנגדות העממית יכולה להתיש את האויב ולכפות עליו נסיגה." יאסין הדגיש כי "אם עיראק תיכבש הרי הג'יהאד יהיה בבחינת חובה אישית המוטלת על כל מוסלמי ומוסלמית ואין מנוס מכך שהמוסלמים יאיימו על האינטרסים האמריקאים והמערביים העוינים ויפגעו בהם בכל מקום." בנוסף, דרש יאסין מהעמים הערביים והמוסלמיים לצאת [לרחובות] במיליוניהם  כדי למחות על ההשפלה בהצביעו על כך ש"העמים מסוגלים להציל את האומה אם הם ישלמו את המחיר וכל מחיר שהם ישלמו בשם אמונתם, חירותם ועצמאותם הוא פעוט."[1] פנייה נוספת שהופיעה בגילוי הדעת על פי דיווחו של יומון הרשות הפלסטינית "אל-חיאת אל-ג'דידה", הופנתה כלפי המוסלמים האמריקאיים. בפנייה זו דרש יאסין "לא לציית להוראות הממשל האמריקאי העוין לפגוע בעיראק" .[2]

אתר האינטרנט של החמאס פרסם גם כי "אגודת חכמי הדת של פלסטין" המקורבת לתנועות חמאס והג'יהאד האסלאמי פרסמה גילוי דעת בו דרשה מכל הערבים והמוסלמים בעולם, במיוחד מהתנועות המוסלמיות, לעמוד מול "התוקפנות האמריקאית הצלבנית הציונית נגד עיראק משום שהצורך הדתי, הפן ערבי וההומאני מחייב זאת, כפי שאמר אללה: 'אכן המאמינים אחים הם"[3]

בגילוי הדעת נקראו הערבים והמוסלמים "לנתק את היחסים המדיניים, הכלכליים והצבאיים עם אמריקה ובעלות בריתה העוינות וכן, להחרים את סחורותיה ולהוציא את ההון מהבנקים שלה." כן נקראו תנועות הג'יהאד האסלאמיות "להלחם את הג'יהאד, [לערוך] גיוס כללי ולפגוע באינטרסים של אמריקה ושל בעלות בריתה בעולם כתגובה על התוקפנות הצפויה נגד עיראק ונגד האומה הערבית והאסלאמית כפי שאמר אללה: 'התגייסו למלחמה על נשקכם הקל והכבד והילחמו את הג'יהאד למען אללה באמצעות רכושכם ונפשותיכם. זה טוב לכם כפי שאתם יודעים."[4]

עוד צוין בגילוי הדעת כי "ארה"ב ובעלות בריתה, במיוחד בריטניה והישות הציונית, מכות בתופי המלחמה, [בכך ש]הן מרכזות את צבאותיהן הרבים כדי לתקוף באכזריות את עיראק במטרה להשתלט על האזור ועל הנפט של עיראק ושל [מדינות] אחרות ולהגשים את האינטרסים של ישראל..."

בנוסף, ציינה אגודת חכמי הדת של פלסטין כי "כל פוסק הלכה וכל בכיר במדינה ערבית או מוסלמית אשר יכרות ברית ויקשור קשר עם אמריקה  בתוקפנותה הצפויה נגד עיראק או יגיש לה סיוע חומרי, רוחני או יאפשר לצבאות הפולשים לעבור בשטחן של אותן מדינות – סיוע כזה ייחשב לפשע החמור ביותר ולבגידה באללה, בשליחו ובמאמינים." האגודה מחזקת טענה זו בסימוך הלכתי מהקראן: "המאמינים- אל תיקחו את היהודים והנוצרים כבעלי ברית. הם בעלי ברית אחד של השני ומי מכם שיתחבר אליהם ייחשב לאחד מהם. אללה לא ינחה את האנשים הפושעים."[5] לבסוף, דורשת האגודה מהעמים ומהצבאות [הערבים והאסלאמיים] "להתקומם נגד השליטים אשר קושרים קשר עם אמריקה [נגד עיראק]."[6]   

בעל הטור בשבועון "אל-רסאלה" המזוהה עם החמאס, ד"ר עטאאללה אבו אל-סבח, הידוע בסגנונו הבוטה כתב, כמנהגו, "מכתב גלוי" נוסף, הפעם - אל שרי החוץ הערביים בו הוא מוחה על כך שאינם עושים דבר מלבד לדאוג למשרותיהם: "... אנו יודעים שגורלכם, כלומר הישארותכם על הכיסא חשובה בעיניכם הרבה יותר מכיליון כולנו... מדוע לא יצאתם להפגין כפי שיצאו שבע מאות בחורות ערומות בסידני? בודאי שמעתם עליהן, אלא שההבדל בין כל מי ששמע על כך הוא שאנחנו התפלאנו [למראה] נשים אלה אשר יצאו ערומות לגמרי וציירו על גופן ראש של כלב גדול ובתוכו... כתבו: 'כן לשלום ולא למלחמה'...  מדוע לא יצאתם [להפגין] כפי שיצאו כמה יהודים בתל-אביב וקראו 'לא למלחמה'... כמעט שני שלישים מבינכם התכנסתם, אך לא אמרתם דבר. מוזר!... מדוע אתם כובלים אותנו ומשלחים את כלבי השמירה שישסעו את גופינו כאשר אנו אומרים 'לא' [למלחמה]  האין זו זכותנו לומר 'לא' להשפלה, ולביזיון?..."[7] 

בכיר בתנועת הג'יהאד האסלאמי וראש "מרכז פלסטין ללימודים ולמחקרים", מחמד אל-הנדי, הדגיש אף הוא את הקשר בין ההתקפה נגד עיראק לבין הפגיעה המתוכננת בשאר העולם הערבי והמוסלמי תוך ראיית מטרותיה של אמריקה כזהות לאלה של הציונים כאשר קבע: "...לאחר ה-11 בספטמבר ארה"ב [החלה] במסע צלב נגד המוסלמים שבמסגרתו כולנו, שליטים ועמים, מהווים מטרה... ההתנגדות והעמידה האיתנה הן [הדרכים] היחידות באמצעותן ניתן לעמוד מול התוכניות האמריקאיות והציוניות התוקפניות ולסכלן, משום שבלעדיהן עיראק לא תהיה [המדינה] האחרונה [אלא] תחנה אחת מבין כל תחנות התוקפנות. [אחר כך] יבוא תורן של פלסטין ושל כל האדמות הערביות."[8] 

    

דוברי אש"פ - על העולם הערבי להפגין נגד ארה"ב

חבר המועצה הלאומית הפלסטינית, חאתם אבו שעבאן, כתב ביומון, "אל-קדס", היוצא לאור במזרח ירושלים על מטרות המלחמה ההגמוניות של ארה"ב. לטענתו, ארה"ב רוצה להגשים את מטרותיה האסטרטגיות באמצעות שלושה צירים:  הראשון, הוא מסע צלב נגד האסלאם אותו מוביל הממשל האמריקאי הנוכחי אשר מייצג את הכוחות הנוצריים הימניים הקיצוניים בעולם; השני, הוא השתלטות על בארות הנפט הערבי באזור המפרץ, במיוחד בעיראק ,אשר מאגר הנפט שלה נחשב לשני בגודלו בעולם לאחר סעודיה; והשלישי, הוא חיסול  מערכות השלטון הערבי וכוחות השחרור באזור, וזאת, כדי להפוך את ישראל למעצמה יחידה באזור וכדי לשלוט על העולם הערבי מבחינה כלכלית, פוליטית וצבאית.

באמצעות שלושת הצירים האלה, לדבריו של אבו שעבאן, תתחיל המלחמה בעיראק כאשר "הממשל האמריקאי יפעל למען יישום המפה החדשה אותה תכנן עבור האזור ואשר עולה בקנה אחד עם האינטרסים והמדיניות האימפריאלית שלה [שנועדו] להכניע את העולם הערבי והמוסלמי..."[9]    

 

סגן הממונה על ההכוונה הפוליטית ברש"פ, סלים אל-ואדיה, אמר כי הסיבה העיקרית לתקיפת עיראק היא העובדה שעיראק החלה להוות סכנה לישראל ולאיים על בטחונה. לטענתו, הצהרותיו של שר החוץ האמריקאי, קולין פאול, על כך "שהמלחמה נגד עיראק נועדה לסדר את ענייני האזור באופן שיתאים לאינטרסים האמריקאיים",  מעידות בבירור כי התוקפנות אינה מופנית רק כלפי עיראק אלא היא מאיימת על כל המולדת הערבית כולל מצרים וסעודיה, מה שמצריך התפכחות ערבית ומוסלמית כדי לעמוד מול התוקפנות הזו.[10]

בעל הטור ביומון הרש"פ "אל-איאם", טלאל עוקל, כתב ברוח דומה: "...המלחמה נגד עיראק תהווה הקדמה לא רק... להגמוניה אמריקאית על האזור ולארגונו והרכבו מחדש בהתאם לדרישות האסטרטגיות של אמריקה ושל ישראל, אלא [המלחמה] תהווה גם הקדמה למלחמת עולם אשר תבקש להגדיר מחנות מסוג חדש... [המלחמה תהווה הקדמה] לארגונו של העולם מחדש ולהופעתן של בריתות, צירים, סכסוכים ומשטמות חדשות..."[11]    

בעקבות הפגנות הענק אשר נערכו ברחבי העולם נגד המלחמה בעיראק התפרסמו מספר תגובות אשר גינו את שתיקתו של העולם הערבי בכלל, והפלסטינים בפרט, לגבי סוגיה זו.

מנכ"ל משרד ההסברה הפלסטיני, חסן אל-כאשף, כתב: "...מאה מליון איש ברחבי העולם אמרו 'לא' למלחמה של האמריקאים נגד עיראק ואנחנו, הערבים, לא נטלנו בכך חלק, [אפילו לא בהפגנה] של מליון אחד מבין מאת המיליונים. הערבים - שליטים ונשלטים - נפקדו מהחזיון של התקופה, אשר בו עמדה האנושות נגד ההחלטה של האמריקאים לצאת למלחמה בעיראק ונגד מטרותיה [של המלחמה]..." אל-כאשף חזר על הטיעון הערבי כי מטרת המלחמה האמריקאית היא הערבים כולם ולא רק עיראק לבדה.

כמו כן, תקף אל-כאשף את הערבים בכלל והפלסטינים במיוחד: "מדוע לא השתתפו הערבים ביום מאת המליונים? מדוע הם לא הצטרפו לעולם בסירובו למלחמה של האמריקאים נגד עיראק... מדוע הפלסטינים לא יצאו לרחובות בהיותם מטרה יומיומית לנשק האמריקאי אשר קוצר את השהידים שלהם ואת קורבנותיהם באמצעות הצבא הישראלי? מדוע הפלסטינים אינם עומדים בראש [ההפגנות] [למרות] שהם מבינים שהם כעם וכרשות, [וכן] סוגייתם  וזכויותיהם הם הראשונים אשר יוצאים נפסדים אם אמריקה תרוויח? האם איננו מבינים... שישראל היא שותפתה הנצחית של אמריקה? [האם איננו מבינים שישראל] היא בעלת הברית האסטרטגית של אמריקה מבחינה צבאית ופוליטית ושתוצאות הכיבוש האמריקאי בעיראק הן הצהרת הניצחון הסופי וההיסטורי השלם של ישראל על הפלסטינים ועל הערבים? מדוע לא יצאנו [למחות] בראש ובראשונה, מתוך הגנה עצמית ומתוך תמיכה בעיראק ומתוך נאמנות לשהידים שלה [שנפלו] על אדמתנו... המפגינים ברחבי העולם קישרו בין עיראק ופלסטין ובין שרון ובוש. מדוע אנחנו לא הדגשנו את הקשר הזה?..."[12]      

יומיים קודם לכן, כתב אל-כאשף: "...אנו מצפים מממשלות הערבים שיעניקו לעמיהן חופש ביטוי לדעותיהם שיתבטא בהפגנות נגד הפלישה  האמריקאית הזו אשר מרבית כוחותיהם, מטוסיהם, והציים שלהם מרוכזים על אדמותיהם ומימיהם של הערבים..."[13]

חבר המועצה המחוקקת, נאהצ' מוניר אל-ריס, פנה בשאלות ישירות למנהיגי מדינות ערב בטורו השבועי ביומון הרש"פ, "אל-חיאת אל-ג'דידה" כהתרסה על התנהגותם הפסיבית:  "...האם אינכם חשים כעס, השפלה והזדהות עם עיראק נוכח המצב הנוכחי כפי שחשים שאר האנשים בארצותיכם? האם אינכם מבינים שהאנשים מצפים מכם [לעשות] דבר מה? האם באמת אין בידיכם שום אופציה אחרת מלבד שתיקה והמתנה עד אשר יתרחש הפשע אשר הסתפקתם בניקיון ידכם ממנו בפומבי [הכוונה, כנראה, לועידת שרי החוץ]... האם אינכם מבחינים שאירופה נראית יותר ערבית ומוסלמית מכם? האם כישרונכם היחיד הוא בהמצאת תירוצים וגיבוש ראיות כדי שתוכלו להתחמק [מלנקוט] בכל גישה השונה מזו של שתיקה והמתנה?..." בהמשך, האשים אל ריס את המנהיגים הערביים בכך שהם שותפים  להתקפה נגד עיראק באמצעות היענותם לבקשותיהם של האמריקאים ללא תנאי.[14]    

גם בעל הטור ביומון הרש"פ, "אל-איאם", אשרף אל-עג'רמי הפנה את חיצי הביקורת שלו כלפי מנהיגי מדינות ערב הנאלמים דום מול דרישותיה של ארה"ב, אלא שהוא ביקר גם את האיש ברחוב אשר אינו יוצא להפגין: "...לעומת האופוזיציה הבינלאומית הנחושה למלחמה של האמריקאים ניצבת שתיקה ערבית מבזה הן ברמה העממית והן ברמה הרשמית. מלבד הפגנות בדמשק ובביירות, ו[הפגנות] של מאות אנשים פה ושם אין תגובות ערביות ברמה  הבינלאומית..."

אל-עג'רמי התייחס לעובדה שאפילו הקריאה לערוך פסגה ערבית דחופה בנושא עיראק נתקלה בהכשלה מכוונת מצד כמה מהמשטרים הערביים; דבר שמשקף את המציאות הערבית הנתונה במשבר ומעיד כי המשטרים הערביים אינם מסוגלים לקבל החלטות שסותרות את רצונה של וושינגטון גם אם בכך הם פוגעים באינטרסים שלהם: "אין זה סביר שמדינות ערב תקבלנה החלטות נחושות לצאת נגד רצונו של הממשל האמריקאי העוין את האומה הערבית על ידי איסור על שימוש בבסיסיהן למען המלחמה נגד עיראק או על ידי איום בהפסקת שיתוף הפעולה עם ארה"ב אם היא תעז לתקוף את עיראק. עמדת [מדינות ערב] כלפי [הסוגיה] של עיראק זהה לעמדתן כלפי הסוגיה הפלסטינית  ומתמצה בהתחנחנות [כלפי אמריקה]".[15] 

בעל הטור ביומון הרש"פ, "אל-איאם", רג'ב אבו סריה, תקף אף הוא בלשון חריפה את העולם הערבי אשר משתף פעולה עם האמריקאים וציין בנוסף, כי הוא נזקק לדרבונה של אירופה כדי לנקוט במהלך כלשהו שיביא למניעתה של המלחמה: "...במה שנוגע ליוזמה לערוך פסגה ערבית אשר היתה צריכה להתכנס... בחודש מרץ  הרי שהיא הגיעה לאחר דרבון ישיר מצד האיחוד האירופי כאשר שר החוץ היווני, אשר משמש כנשיא התורן של האיחוד הגיע לביירות וביקש ממדינות ערב באופן רשמי בשם האיחוד להצטרף להתנגדותה של אירופה למלחמה...באוירה זו... התכנסו שרי החוץ הערביים..."

אבו סריה הדגיש כי הבעיה המרכזית היא "הימצאותו של סוס טרויאני אמריקאי... כאשר כוחות אמריקאים מוצבים במרביתם על אדמות ערביות ובמים טריטוריאליים ערביים [הכוונה בעיקר למדינות המפרץ]...". אבו סריה חזר על הטענה כי האירופאים והזירה הבינלאומית מתנגדים נחרצות למלחמה ומקווים שהערבים יצליחו למנוע את כניסתו של אותו סוס טרויאני הנושא [בתוכו] חיילים אמריקאים לעיראק שהרי אם זה לא יקרה "כל המאמץ הזה יהפוך בסוף לזעקת מחאה שלא יהיה באפשרותה למנוע מלחמה אשר מטרתה היא להשתלט על העולם כולו ולהפוך את האזור הערבי ל[אזור] חסות אמריקאי במלוא מובן המילה."[16]

ראש המשלחת הפלסטינית לועידת מדריד, חיידר עבד אל-שאפי המקורב לאש"פ התייחס להשלכות האפשריות של המלחמה הצפויה על התנהגותה של ישראל: "לארה"ב יש כוונות עוינות נגד האזור הערבי כולו ועלינו להיזהר מהתוצאות במיוחד אם ישראל תנצל זאת כדי... לשלוט על האזור..."[17] בראיון לשבועון "כל אל-ערב" היוצא לאור בנצרת התייחס אל-שאפי לאותה סוגיה: "...אני חושש שיווצרו תנאים אותם תנצל ישראל כדי לתקוף אותנו... מה שמטריד אותי, וראוי שזה יהיה ברור לכולם [הוא] שהיהודים לא ויתרו לרגע אחד על תוכניתם הציונית הבסיסית לגרש את העם הפלסטיני כולו מאדמתו כלומר, אין לנו זכות [להיות] בפלסטין כפי שנקבע בועידה הציונית הראשונה בבאזל."[18] 

גופים פרו-עיראקיים

ראש אגודת האחווה הפלסטינית-העיראקית, ד"ר וליד אל-חמאמי, אמר בכנס פוליטי שיזמו "המרכז ללימודים ולמחקרים" ו"המרכז הפן ערבי ללימודים ולתיעוד" בנושא "התוקפנות האמריקאית על עיראק והשלכותיה על פלסטין": "מטרת התוקפנות האמריקאית היא לכבוש את עיראק ולשלוט על כלכלתה ועל אוצרות הנפט שלה וממנה לעבור [ולתקוף את] כל מדינות ערב... ארה"ב ובריטניה וישות הכיבוש והגזענות [הכוונה לישראל] לא יקצרו [רווחים] מתוקפנותם מלבד אכזבה, תבוסה והרס וכי  רוחה של עיראק לא תשבר."[19]

ראש הועדה העממית [לתמיכה בעיראק] במחנה הפליטים ג'באליה, ג'מאל אבו חבל,  אשר השתתף בתהלוכה שארגנו "הועדה העממית לתמיכה בעיראק" ו"הכוחות הלאומיים והאסלאמיים" קרא "לתמוך בעיראק בכל האמצעים והדרכים הקיימות... [מפני ש]המלחמה האמריקאית נגד העם העיראקי היא הקדמה להגמוניה ולשליטה [אמריקאית] על משאבי האומה הערבית."[20]

להמחשת האמור לעיל, העמדות הפלסטיניות להלן הקריקטורה הבאה הלקוחה מתוך היומון, "אל-חיאת אל-ג'דידה, מבטאת את הביקורת נגד הצבת כוחות אמריקאיים במדינות ערב. ליד הדגל האמריקאי שממנו יוצאים נחשים מוצב שלט שאומר: "בסיסים אמריקאיים במדינות ערב"[21]

 

                                                            

[1] www.palestine-info.info/arabic/palestoday/dailynews/2003/feb/7_2/details2/htl#1