ליברל מצרי קורא לאו"ם להעמיד לדין שליטים עריצים
בארבעה עשר בספטמבר 2005 התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה מספר 1624 הקוראת לכל מדינות העולם לאסור הסתה לטרור, למנוע פעילות טרור ולא לתת מקלט לטרוריסטים.[1] החלטה זו התקבלה בברכה בחוגי הליברלים הערבים ותוארה על ידי הסופר והעיתונאי הליברלי ממוצא ירדני, ד"ר שאכר אל-נאבולסי, כ"ניצחון בינלאומי גדול לגילוי הדעת של הליברלים הערבים" שהוא היה אחד מיוזמיו.[2] גילוי דעת זה, הקורא להקמת בית דין בינלאומי שישפוט את המסיתים לטרור, הוגש לאו"ם בפברואר 2005 כשהוא חתום בידי למעלה מארבעת אלפים ליברלים ערבים וכורדים.[3] מספר ימים לאחר שהתקבלה החלטה 1624 פרסם האינטלקטואל המצרי הליברלי איש אל-אזהר לשעבר, ד"ר אחמד צובחי מנצור, קריאה נוספת לאו"ם ובה דרישה להעמיד לדין שליטים עריצים הנוקטים בעינויים. להלן קטעים מן המאמר:
"העינויים הם יסוד העריצות. העריץ מטיל טרור על הבריות כדי למנוע מהם להיאבק בקיפוח... שליט עריץ לא יכול לוותר על הפחדת אזרחיו כדי להבטיח יראה כלפיו, וזאת תחת הסיסמה 'יראת המדינה', שהרי הוא [רואה את עצמו בתור] המדינה. לשליט עריץ מונופול על כל הכוח הצבאי והביטחוני ועל כל העושר והמשאבים [של המדינה] והוא משתמש בכך כדי להטיל טרור על האנשים החופשיים. בצל הטרור שמפעיל השליט העריץ הופך העם לאסיר של שלטון מדכא. בחסות סיסמת הלאומיות וחוסר התערבות כוחות זרים בענייני הפנים שולט העריץ בעמו לבד ונוהג כלפיו בעריצות, בעינויים ובשחיתות. מצב זה גורם לצעירים לפנות לקיצוניות ולטרור בשם הדת.
בכפר הגלובלי שלנו אין זה מובן מאליו עוד שאדם אחד שולט בשרירותיות בעם שלם כשהוא מתיימר לכך שהוא המולדת [בעצמה]. המולדת היא של כל האזרחים ולשליט ולנשלט יש מידה שווה של זכויות וחובות. בסיס המשטר הדמוקרטי הוא שהשליט מבקש לרצות את העם כדי שהעם יבחר בו לשרתו. העם תובע ממנו דין וחשבון, מעניש אותו או גומל לו בהתאם למעשיו בשירות הציבור. בסיס העריצות [לעומת זאת] הוא שלשליט יש נתינים והוא שולט בהם באמצעות הפחדה, הטלת טרור ועינויים.
באסלאם אללה קבע ששליחו מחמד יהיה שליט נוח ועדין בהתייחסותו לבריות. לו היה גס ואטום לב הם היו מתפזרים ואז לא היתה קמה מדינתו והוא לא היה מוצא מי שיגן עליו לאחר בריחתו מרדיפות שבט קורייש [שבמכה, לעיר אל-מדינה]. כלומר, מחמד שאב את סמכותו הפוליטית מהעם שהקיף אותו ולא מאללה, למרות שהוא היה שליח ונביא. לפיכך, האומה היא מקור השלטון באסלאם. על השליט במדינה אסלאמית לשרת בשכר את האומה ולהשקיע מאמצעים לרצותה ולא להפחידה...
אין מנוס מלהגיש עצומה לקהילייה הבינלאומית ולאו"ם ולדרוש להעמיד למשפט פלילי כל שליט עריץ שמשטרו נוקט בעינויים. העינויים הם פשע על פי החוק הבינלאומי ואפילו על פי חלק מהחוקים המקומיים. ארגוני זכויות האדם עוקבים אחר פשעי העינויים ודורשים לשווא להפסיקם. כל זמן שהשליטים יהיו מוגנים מפני מתן דין וחשבון על פשעי העינויים, יימשכו הפרות [זכויות האדם] ובבתי המטבחיים של בתי הכלא יהדהדו זעקותיהם של קורבנות העינויים. הגיע הזמן למחות בושה זו במדינותינו [הערביות] ובעולם כולו על ידי זימון השליטים עצמם לזירת הצדק והאשמתם בפשע העינויים שעליו לא חלה התיישנות.
די בכך שנקים רעש סביב עצומה זו במישור הבינלאומי... כדי שהשוט של התליין ירעד וכמה קורבנות ינשמו לרווחה בחשכת בתי הכלא.
בשם כל העשוקים, שהעריצים פוגעים בכבודם ובגופם, אנו דורשים מהאו"ם את הדברים הבאים:
ראשית... על האו"ם לפרסם רשימה שחורה של שמות השליטים המבצעים את פשע העינויים נגד אזרחיהם ושולטים באזרחיהם על פי חוקים לשעת חירום, או בשלטון משטרתי שבו זכויות האזרח הפוליטיות וההומניות הולכות לאיבוד.
שנית, יש להעניק לשליטים המואשמים [בהפרת זכויות אדם] פרק זמן מוגדר כדי לבצע את הדברים הבאים:
א. לשחרר לאלתר את כל האסירים הפוליטיים ואת כל מי שנכנסו לכלא בהתאם להחלטות בתי דין לשעת חירום או חוקי חירום.
ב. להכריז בברור ובכנות על הפסקת העינויים, להתנצל עליהם ולהבטיח שלא לחזור אליהם בשום מקרה.
ג. להקים בכל מדינה בתי דין מיוחדים שיחקרו מקרים עתידיים של עינויים ויטילו עונש מידי על מי שהורה להפעיל עינויים ועל מי שביצע זאת.
ד. לפתוח את בתי המעצר בפני ארגוני זכויות אדם כדי להבטיח שיושם קץ לעינויים ולשאר הפרות [זכויות האדם].
ה. ללמד את נושא זכויות האדם בתוכניות הלימוד.
ו. לבטל את כל חוקי החירום ואת כל מה שנוגד את זכויות האדם בחוקים הרגילים.
שלישית, שליטים שימנעו מביצוע החלטות הלגיטימיות הבינלאומית יועברו לבית דין בינלאומי ויחשבו לפושעים נגד האנושות.
רביעית, יש להקים בתי דין בינלאומיים מיוחדים להענשת כל מי שמפר את זכויות האדם ובתוך כך את האחראים לחקיקת חוקים המפירים זכויות אדם, את המורים על הפרת זכויות אדם ואת מי שמבצעים [חוקים אלה]...
אני מבקש מכל הכותבים החופשיים, מכל האינטלקטואלים החופשיים ומכל הוגי הדעות החופשיים, יהיו אשר יהיו הדתות, האסכולות והדעות [עמן הם מזדהים] להפיץ עצומה זו עם התייחסויותיהם ולקרוא לכל האנשים החופשיים בעולם לדון בה, כדי שנגבש עצומה קיבוצית שהציבור יחתום עליה לפני העברתה לאו"ם ולקהילייה הבינלאומית."[4]
