המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מעורבותם של גורמי טרור במחנות הקיץ בסעודיה
4/8/2005

 

 מעורבותם של גורמי טרור במחנות הקיץ בסעודיה

 

במהלך הקיץ האחרון, החלה להישמע בתקשורת הסעודית קריאה לבטל את מחנות הקיץ או לעיין מחדש בפעילויותיהם. אינטלקטואלים ובעלי טורים טענו כי גורמי טרור וגורמים קיצוניים מנצלים את מחנות הקיץ כדי להפיץ את דעותיהם ולגייס את בני הנוער והביאו כראיה כמה מקרים בהם פעילי טרור השתתפו במחנות הקיץ כחניכים וכמדריכים. מנגד, טענו אחרים כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס וכי מחנות הקיץ ממלאים תפקיד חיובי במילוי זמנם הפנוי של בני הנוער.  

 

בכירים בממלכה הסעודית הדגישו את תפקידם של מחנות הקיץ דווקא בהוקעת הקיצוניות והטרור. כך למשל, מושל ג'דה, הנסיך משעל בן-מאג'ד, אמר במהלך פתיחת מחנה הקיץ השישי לנוער תחת חסותו, כי למחנות יש תפקיד ניכר בהוקעת הקיצוניות והטרור, וכי הם מבהירים את מהות האסלאם האמיתי.[1]  כמו כן, שר החינוך הסעודי, עבדאללה בן צאלח בן עביד, אמר כי "משרד החינוך יעיין מחדש במצב של מרכזי הקיץ כדי להפיק מהם את מירב התועלת."[2] סגנו, סעיד בן מחמד אל-מליץ, הדגיש כי "משרד החינוך לא יקל ראש בשום אופן בדרישת דין וחשבון ביחס לחריגות כלשהן מהתכניות [המותוות] של מחנות הקיץ."[3]

 

דוגמא למעורבותם של גורמי טרור במחנות הקיץ היא מכתבו של הטרוריסט הסעודי עבד אללה

אל-עושן לנערים במחנות הקיץ בסעודיה ובו קריאה להשתתף בפעולות טרור בסעודיה. בתגובה למכתב זה פורסם באינטרנט מכתב הסתייגות של נערים במחנות הקיץ מקריאתו של אל-עושן.  

 

טרוריסט סעודי במכתב לנערים: לבצע פיגועים בסעודיה

המבוקש הסעודי עבד אללה אל-עושן, שהיה חבר בארגון אל-קאעדה בסעודיה ונהרג על ידי כוחות הביטחון הסעודי ביולי 2004, פיקח במשך כמה שנים על מחנה קיץ. אל-עושן פרסם ביומון האלקטרוני של אל-קאעדה בסעודיה  "צות אל-ג'יהאד" מיוני 2004,  "מכתב פתוח לנערים במחנות הקיץ" המעודד את הנערים להשתתף בפעילויות טרור בסעודיה. מכתבו של אל-עושן, לטענתו של עבדאללה אבן בג'אד, סופר ומומחה סעודי לענייני הקבוצות האסלאמיות, "הוא דוגמא לתועלת שקבוצות הטרור מפיקות ממחנות הקיץ." [4]

 

אל-עושן כתב במכתבו: "בשנים שחלפו ייעד אותי אללה להיות מפקח באחד ממחנות הקיץ ובמשך כמה שנים הייתי במחיצת בני הנוער במחנות הקיץ. מאחר שאני מכיר רבים מהם ומכיר את כוונותיהם הכנות, את קנאותם לדת ואת דאגתם לאסלאם, זו הזדמנות עבורי לשלוח מכתב לכל נער המשתתף או עתיד להשתתף, במחנות הקיץ. מכתבי זה [מופנה] גם לאחי המפקחים והאחראים על מחנות הקיץ...

 

הו נערי מחנות הקיץ, האם נוחה דעתכם מכך שהאויבים הרוצחים את אחיכם בעיראק, אפגניסטן ופלסטין בטוחים באדמותינו מבלי שתנידו עפעף. הכופר פול מרשל שנשבה על ידי אחינו לוחמי הג'יהאד עבד במטוסי האפאצ'י. [אלו הם המטוסים] שהמוסלמים נשרפים כל הזמן באישם ואשר הפכו את הילדים בפלוג'ה ליתומים, את הנשים בקנדהר לאלמנות ואת המוסלמים ברמאדי ובעקובה לנכים... הכופר [מרשל] נלחם באסלאם [באמצעות עבודתו במטוסי האפאצ'י] וכתוצאה מכך המוסלמים סובלים מהרס ומהתעללות ואילו אנו מתעלמים מהכיבוש הצלבני הזה ומתעלמים מדמעות היתומים ומאנחות השכולים.

 

האינכם מתעוררים, הו נערי האסלאם, וקמים משנתכם? הרי זוהי, חי אללה, מלחמה צלבנית כנגד האומה [המוסלמית]. אם לא תנקטו בה את עמדתכם, שאללה ציווה עליכם לנקוט בה באמצעות הג'יהאד והלחימה באויבים, הרי שאתם עתידים לראות רק יותר השפלה, ביזוי וכניעה ושפלות מסוגים שונים שאינם מתאימים לכם, נערי האסלאם.

 

היזהרו מלחשוב שלג'יהאד יש את אנשיו ולכם אין שום קשר אליו... דעו כי הג'יהאד כיום נועד להדוף את האויב התוקפן המפיץ שחיתות בדת ובעולם הזה. [כמו כן דעו] כי העלמאא פרסמו פתוא לפיה [הג'יהאד] הוא חובה המוטלת על כל מי שיכול לעשותה וכי [הג'יהאד] הוא מצווה המוטלת על כל אדם ואין הוא צריך לבקש רשות לבצעה לא מהורה, לא ממעניק הלוואה, ולא מאדון [של עבד][5]...

 

דעו כי מטרת האויב הצלבני אינה [רק] לחסל את לוחמי הג'יהאד או את ארגון אל-קאעדה ומטרתו אינה רק לכבוש את עיראק ואפגניסטן. כלל לא. מטרתו רחבה ומקיפה הרבה יותר, כפי שאמר השיח' המבורך אוסאמה בן לאדן -  'היום בגדאד ומחר אל-ריאץ''. עליכם לדעת שמטרת האויב היא כפי שאמר אללה:  "היהודים והנוצרים לא יהיו שבעי רצון ממך עד אשר תלך אחר דתם." [קוראן 2; 120]

 

האינכם מתעוררים, הו נערי האסלאם, כדי לסייע לדתכם מתוך קנאות לאומה שלכם. האם עבדי הצלב קנאים יותר לדתם מכם עד כי הם באים כלוחמים הנושאים את הצלב על אדמתנו [סעודיה]... האם אינכם מריחים את ניחוח גן העדן ואת ניחוח השהידים שעזבו את העולם הזה, מילאו את חובתם כלפי הדת והאומה שלהם והקריבו את נפשותיהם למען אללה כדי להגן על האומה ולהילחם בצלב ובסוכניו.

 

הו נערי האסלאם, אל תשימו לב לאלו המזהירים אתכם מפני הג'יהאד באומרם שאין להעביר את המלחמה אל ארצות האסלאם. הם מעוניינים להסיח את דעתכם ולרמות אתכם. מי שהתפרץ לחצי האי ערב במלחמה המתנהלת כיום היא אמריקה שהביאה את המוני חייליה לאדמת מחמד [הכוונה לסעודיה] ויצאה ממנה כדי לפלוש ולהרוס את ארצות האסלאם - אפגניסטן ועיראק. אלו שהפכו את הארץ לזירת מלחמה הם מנהיגיה הבוגדים שהפכו את הארץ לבסיס בטוח של צבא הצלב ומפקדיו.

 

אל תסכימו להשפלה הזו של דתכם והילחמו בהם בארצכם. הוציאו אותם ממנה ולימדו לקח ממה שעשו אחיכם שתקפו את הצוות ההנדסי של מטוסי האפאצ'י בריאץ', הרגו מהנדס ושבו אדם אחר אותו הם הרגו אח"כ."[6] 

 

נערי מחנות הקיץ: מכירים בג'יהאד אך זו לא הדרך לבצעו

אתר האינטרנט האסלאמי  www.saaid.net פרסם מכתב תגובה שנכתב בשמם של נערים ממחנות הקיץ. במכתב הכירו הנערים בחשיבות הג'יהאד ומסירת הנפש, אולם הם דחו את הקריאה להילחם בסעודיה וקראו לאל-עושן לחזור בו: "כולנו חושבים שהג'יהאד ומסירת הנפש הם מצווה המוטלת על האומה, מקור העוצמה שלה ומעיין הכוח והיציבות שלה. אולם... לא עולה בדעתנו שההקרבה תהיה [במסגרת פעולה] נגד מישהו מאחינו, אנשי הביטחון, או באמצעות רצח עשרות מוסלמים [רק] כדי להתנקם בכמה פוליתיאיסטיים. [כמו כן] איננו חושבים שהג'יהאד שלנו יכול להיות באמצעות הפרת ההסכמים [שערכו] המוסלמים [עם הזרים]...

 

הפעולות שאתה קורא לנו לבצע כוללות עניינים כבדים, סוגיות חמורות ומבחנים קשים. יש בהם  הכרזה על המדינה ככופרת, [קריאה] ליישום חוקי התכפיר על מנהיגיה וכן קריאה למרוד, להפר את ההסכמים והאמנות [ולגרום] לשפיכות דמים. במסגרת דברים אלו יתבצע בהכרח רצח של מוסלמים... ויתנהלו קרבות עם אנשי הביטחון המוסלמים...

 

הסוגיות הכבדות הללו מחייבות [הסכמה] של קבוצה גדולה של עלמאא [ומחייבות] דיונים ובדיקות מעמיקות מצד כמה ועדות שרעיות שיבהירו ויקבעו [את הדין בעניין זה].

 

כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיות הכבדות הללו מבלי לפנות בכלל לאחד מהעלמאא ולהסתפק בכמה שמות [של עלמאא] זוטרים שאינם נחשבים מבין מבקשי הידע הדתי הטובים?...

 

אין זה נכון שהכאב לנוכח המציאות של אחינו המוסלמים יגרום לנו לבצע פעולות [שרק] יגבירו את הכאב הזה עוד יותר ויעמיקו את הפצע. זה בדיוק מה שקורה עם פעולות [הטרור] הללו. הן גרמו למותם של אמריקאים, בריטים ואחרים ובמקביל [הן גרמו] לרצח של מספר דומה או יותר של מוסלמים ששימשו כמגן אנושי, אנשי ביטחון, שומרים של מבנים ועוברי אורח. [כמו כן הם גרמו] להרס מבנים ורכוש השייך למוסלמים ולהפרת הסכמים רבים [שנחתמו] עם הכופרים. כתוצאה מכך עוותו תדמית האסלאם ותדמית הג'יהאד והופעל לחץ על כל תנועות הג'יהאד ברחבי העולם...

 

אנו מבקשים מהאח עיסא לחזור בו, לבחון את הפעולות ואת יתרונותיהן וחסרונותיהן. עליו לדעת שציבור האומה, העלמאא שלה והאינטלקטואלים שלה, חולקים עליו וכי גם להם יש את אותה קנאות [דתית] ואותו רגש אמיתי כמו שלך ואולי אף יותר ממך..."[7]  

 

הטרוריסטים מפיצים את דעותיהם במחנות הקיץ  

בעלי טורים סעודים דרשו לבטל את מחנות הקיץ בטענה כי גורמים קיצוניים וארגוני טרור מנצלים אותם כדי להפיץ דעות קיצוניות ולעודד את הילדים להרוג עצמם. בעל הטור עבד אללה בן כתב במאמר ביומון הסעודי "אל-ג'זירה": "...כולם כמעט מסכימים על כך שמחנות הקיץ הם אחת מפעילויות הנוער שנוצלו הכי הרבה על ידי הטרוריסטים והקיצונים, כדי לייצר ילדים המוכנים להרוג את עצמם, או כדי לנהל תעמולה לטובת המרצחים. כשאנו מסתכלים בצורה אובייקטיבית על פעילות מחנות הקיץ, איננו מוצאים שום הצדקה אסטרטגית להתעקש על קיום סוג כזה של פעילות שתוצאותיה מפוקפקות.

 

שאלת קיום או אי קיום מחנות הקיץ צריכה להיות מוכרעת על פי מידת הצורך בהם. [אולם,] כל עוד יש ספקות לגביהם – ואין לנו זמן עכשיו לניסוי ותעייה – חובה לבטלם עד שתסתיים מלחמתנו בטרור, או אפילו לבטלם לתמיד. מחנות הקיץ מעולם לא היו שלב שאדם צריך לעבור [בחייו], והם אינם צו אלוהי... [כמו כן] לא ראינו במסמכים של משרד החינוך שמחנות הקיץ הם דבר הכרחי שאין מנוס ממנו...

 

מאחורי הרצון להמשיך את [פעילות] מחנות הקיץ מסתתרת שאלה אחת החוזרת ונשנית עד כדי כך שהפכה לשאלה של חיים ומוות. [השאלה זו היא] מה נעשה עם הנערים? היכן הם יבלו בזמנם הפנוי? כאילו הממלכה [הסעודית] היא המדינה היחידה המתמודדת עם בעיה ששמה הנוער ועם בעיה חמורה אחרת ששמה הנשים. כאילו אנו האומה היחידה שאללה העמיד אותה במבחן של שני סוגי בני האנוש הללו - הנוער והנשים...

 

לפני שנחפש פתרון לבעיותינו עם מחנות הקיץ עלינו לבחון מדוע הם חשובים, מי הם אותם אנשים שמתעקשים לקיים אותם ומדוע הם נלחמים להמשיך אותם..."[8]

 

דברים דומים כתב בעל הטור עבדאללה אבו אל-סמח, במאמר ביומון הסעודי "עכאט'": "קיוויתי שהאחראים הנוגעים בדבר יפסיקו לשנה או לשנתיים את פעילות מחנות הקיץ, כדי לבחון מחדש ולדון בהרכבם, בהנהלתם ובמטרותיהם... אי אפשר להפיץ את החשיבה הקיצונית ולגייס את הנוער אל התאים הראשוניים [של הטרור] בצורה טובה ומתאימה יותר מאשר בקרב עשרות אלפי בני הנוער המצטרפים למחנות הקיץ. [במחנות אלו] יכולים מטיפי הקיצוניות, המסתננים בין בני הנוער, למשוך את ליבם ולגייס עשרות ואף מאות מהם, לאידיאולוגיה הרצחנית שלהם ההורסת את ביטחון המולדת והעולם.

 

אם תסתכל על הפעילות במחנות אלה, ובמחנה בג'דה למשל, תגלה שכולם מתמקדים בנושאים הקשורים לדעוה [הפצת האסלאם]. כל ההרצאות עוסקות בכך. תודה לאל, הממשלה שלנו דואגת לצייד את הנוער שלנו במידה מספקת של מדעי השריעה בכל תחומי החיים באמצעות תכניות הלימוד, ואין לנוער צורך מעבר לכך. הציפייה היא שבמחנות הללו יעניקו לנוער הזדמנויות רבות לרכוש מיומנויות מועילות ותחביבים מבדרים ומשעשעים, [בעוד שלמעשה] במחנות אלה מפחידים את הנוער... וגורמים להם לחשוד באחר ובתרבות המודרנית ולשנוא אותם".[9]   

 

עבדאללה אבן בג'אד, סופר ומומחה סעודי לענייני הקבוצות האסלאמיות, אמר: "מחנות הקיץ אינם מייצאים טרוריסטים באופן ישיר, אך חלק מהרעיונות המוצגים בהם מכשירים את האווירה ליצירת טרוריסטים... עניין אחר הוא השירים האסלאמיים המלאים בהטפה, בג'יהאד, בקיצוניות ובהתלהבות וכן ההתרכזות בטרגדיות של המוסלמים ובחובה לסייע להם. דברים אלה מהווים תשתית לגיוסו של החניך בקלות [לקבוצות טרור]."[10]

 

מחנות הקיץ מפיצים את תרבות המוות

בעל הטור ביומון הסעודי "עכאט'", מחמד אל-פוזאן, מחה על ההתמקדות בנושא המוות במחנות הקיץ: "איננו נגד מרכזי הקיץ המסייעים למלא את זמנם הפנוי של נערים ונערות, אך אנו תובעים לשנות את התכנית הרגילה של כמה מהם. [תכנית] המבוססת על הסערת רגשות באמצעות התמקדות בתרבות המוות וההפחדה מפניו באופן הגורם לנער להמעיט [בערך] החיים ולבקש את ההרג וההרס... מי ייתן ואללה יברך את מאמציהם של האחים הממונים על מחנות הקיץ במולדת זו. איננו נגדם, אולם אנו מצפים מהם ליטול חלק בבניית אישיות מתונה המאמינה בריבונה, מעורבת בסוגיות האומה שלה, שותפה בשירות האנושות כולה, הרחק מהקיצוניות האידיאולוגית והדתית. [כמו כן אנו מצפים מהם] להרגיל את הנוער לשיח, תקשורת וחשיבה הגיונית".[11] 

 

אבראהים אל-מוטלק, מרצה באוניברסיטה על שם האמאם מחמד בן סעוד, טען כי מחנות הקיץ מפיצים את האידיאולוגיה של תנועת "האחים המוסלמים" וכי כדי לדעת האם הם מפיצים את הטרור יש לבחון את האידיאולוגיה של התנועה. במאמר ביומון הסעודי "אל-ג'זירה" כתב: "מחנות הקיץ אינם מקורות לטרור. הם רק מדגרות להטמעת אידיאולוגית "האחים המוסלמים". לאורך המאה שעברה היו מרכזי הקיץ מוקד חשוב ונקודת מפגש להפצת והטמעת אידיאולוגית "האחים המוסלמים" באמצעות תחרויות תרבותיות וחלוקת חוברות וחיבורים של מנהיגי האידיאולוגיה [של האחים המוסלמים] דוגמת סייד קטב ודומיו[12]...

 

האם מחנות הקיץ תומכים בטרור ומטמיעים אותו? התשובה טמונה [בשאלה] האם אידיאולוגית האחים המוסלמים מטמיעה את סוגיות התכפיר [האשמת מוסלמים בכפירה] ותומכת בדרך זו. אם התשובה היא 'לא', הרי שמחנות הקיץ אינם מקור ומדגרה של הטרור, אולם אם התשובה תהיה 'כן', הרי שמחנות הקיץ הם מוקד להטמעת הטרור".[13]

 

מחנות הקיץ אינם מדגרה לקיצוניות

מנגד גורמים אחרים דחו את ההאשמות שהופנו כנגד מחנות הקיץ וטענו כי הם ממלאים תפקיד חיובי במילוי זמנם הפנוי של בני הנוער. לדבריהם, ארגוני הטרור אינם פועלים במחנות הקיץ מפני שאינם מכירים כלל בלגיטימיות של המסגרות הממסדיות.

 

השיח' עבד אללה בן מחמד אל-מוטלק, חבר מועצת חכמי הדת הבכירים, אמר כי מחנות הקיץ הם אחד מהאמצעים החשובים ביותר להגנה על בני הנוער, וכי מפקחיהם ידועים ביושרם ורחוקים משחיתות מוסרית ומקיצוניות. לדבריו, אותם כותבים המותחים ביקורת על המחנות - לא ביקרו בהם, ואינם מודעים ליתרונותיהם ולכך שהם ממלאים את זמנו הפנוי של הנוער הנערים באמצעות תכניות מגוונות.[14]   

 

עוץ' מחמד אל-קרני, האחראי על מחנה הקיץ בג'דה, אמר: "האם שאלתם את משרד הפנים או גורמים אחרים הנוגעים בדבר אודות מחנות אלה? האם הטרוריסטים היו מבין אלה שיצאו ממחנות הקיץ? והאם משרד הפנים - המודע היטב למצב המדינה - אמר שהמחנות הם אחד ממקורות הטרור?... המחנות מהווים פורקן לציבור שמוצא בהם דעוה [תעמולה לאסלאם], פעילות תרבותית וניצול הזמן הפנוי. אלו עניינים שאין לחשוד בהם ואין בהם שום סכנה".[15]

 

בעל הטור ח'אלד בן עבד אללה אאל-חסין כתב ביומון הסעודי "אל-ריאץ'" תחת הכותרת "מחנות הקיץ אינם מדגרה לטרור":  "כמה מאלו שפתחו במתקפה נגד [מחנות הקיץ] תיארו את פעילויותיהם בצורה רעה מאוד. הדבר הגיע לכדי כך שכמה מהם המציאו עמדות, פעילויות ותכניות המוצגות [לכאורה] במרכזי חינוך אלה... כמה מסכנים האנשים האלו. הם אינם יודעים, או שהם מתעלמים מהעובדה שהציבור מודע למתרחש בפעילויות [במחנות הקיץ]. הכיסוי התקשורתי, נוכחות האחראים ומקבלי ההחלטות, ואף קריאתם של מפקחי פעילויות אלה לציבור הרחב להיות נוכחים בהן ולהפיק מהן תועלת - כל אלה מהווים הוכחה ניצחת לכך שהציבור מודע למתרחש במחנות...

 

אם אין להם [למתנגדי המחנות] מטרות ברורות, מדוע הם מעלים האשמה אחר האשמה בפני מרכזי החינוך האלה בטענה שהם 'מדגרה לטרור', [רק] מפני שכמה טרוריסטים היו כמה ימים במרכזים אלו ואחרים? והרי הם יודעים שאלה אינם מהווים אחוז משמעותי כלשהו מהמספרים המבורכים של המשתתפים..."[16]


פהד בן סעד אל-ג'והני, דיקן הסטודנטים באוניברסיטת "אום אל-קורא", אשר שימש כמפקח על מחנות הקיץ - טען כי גורמי הטרור כלל אינם פועלים בגלוי במסגרות החינוך הממסדיות ולכן הם אינם יכולים להשפיע על הנוער. במאמר ביומון הסעודי "אל-מדינה" כתב: "מתוך ניסיון ארוך בפיקוח על כמה ממרכזי קיץ מגוונים אלה... [אני יודע] שפעילויות הקיץ בכללן מגשימות מטרות חינוכיות וחברתיות רצויות. יש להן תועלת עצומה מבחינת מילוי זמנם של הנערים ושל המשפחות בצורה מועילה ומבדרת...

 

אני מקווה שאלו המותחים ביקורת [על מחנות הקיץ] יבקרו בכמה מהם כדי שהחלטותיהם והשערותיהם יהיו תוצאה של צפייה והתנסות, אחרת יהיו דבריהם כאמירה ללא הוכחה. חמוד אבו-טאלב כתב ב'אל-וטן' ביום שישי שעבר מאמר הקודח מחום הקיץ הזה, בו האשים את מחנות הקיץ או את חלקם בהפצת האידיאולוגיה הקיצונית ויצירת בית גידול לטרוריסטים. זוהי ללא ספק מסקנה כבדת משקל הדורשת הצגת סיבות גלויות והגיוניות... [אבו-טאלב] מסתמך [במאמרו] על סיפור בודד של איש אחד בכתבת תחקיר חולפת, בה צוין כי יום אחד ראה [האיש] את אחד המבוקשים באחד ממחנות הקיץ. [אבו טאלב] היה כמי ששמח על 'הדג השמן' שתפס והוא בנה עליו מקרים ומסקנות חמורות...

 

מי שסטו בדעותיהם מהדרך [הנכונה] כלל לא מכירים בלגיטימיות של מוסדות החינוך [בסעודיה] ושל גורמי חינוך והכוונה אחרים, לא כל שכן מחנות הקיץ. לו הם היו משתתפים ופועלים בגלוי כמו אחרים, הם לא היו מגיעים למצב הזה. כיצד יכול אדם להיות מושפע מדבר בלתי נראה.

בואו ניתן לילדינו ולאחינו לפעול בגלוי תחת פיקוח, וננסה כולנו להשתתף בפיתוח תכניותינו ופעילויותינו כדי להתקדם עם התקופה וצרכיה וכדי להועיל באמצעותן למולדת ולאזרח. יהיה זה עדיף בהרבה מאשר להטיל ספקות ולהעלות האשמות".[17]  

 



[1]אל-מדינה (סעודיה), 18.7.2005.

[2]אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 6.7.2005

  [3]אל-וטן (סעודיה), 26.6.2005

[4] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 19.6.2005.  

[5] קביעת חכמי ההלכה המוסלמים כי יציאה לג'יהאד אינה מחייבת את הסכמתו של אדון העבד היתה בתקופה בה עבדות היתה מקובלת.

[6]  צות אל-ג'יאהד גיליון מס' 19.

[8]  אל-ג'זירה (סעודיה), 11.7.2005.

[9]  עכאט' (סעודיה), 27.7.2005.

[10]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 19.6.2005.

[11]  עכאט' (סעודיה), 4.7.2005.

[12]  סיד קטב (1966-1906) אחד מהוגי הדעות הבולטים של תנועת האחים המוסלמים שהוצא להורג בשנת 1966 באשמת תכנון התנקשות בנשיא מצרים גמאל עבד אל-נאצר.

[13]  אל-ג'זירה (סעודיה), 26.7.2005.

[14]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 29.7.2005.

[15]  אל-וטן (סעודיה), 29.7.2005.

[16]  אל-ריאץ' (סעודיה), 3.7.2005.

[17]  אל-מדינה (סעודיה), 5.7.2005. אל-ג'הני מתייחס למאמר של חמוד אבו טאלב שפורסם ביומון "אל-וטן" ב-24 ביוני 2005 שבו הוזכר כי הטרוריסט מנצור אל-ת'ביתי היה במחנה קיץ. אבו טאלב כתב במאמרו: "יש אנשים טובים אחרים אשר מפקחים על מחנות [הקיץ], יראים את אללה ודואגים לנוער שלנו, אולם יש כאלה שהסתננו ביניהם ואיש אינו יכול להכחיש זאת חוץ ממי שקושר קשר נגד מולדתו ודתו... מקרה מסוים הוא שגרם לי לחזור במהירה [ולעסוק] בנושא זה. מקרה זה הוא מה שפרסם עיתון "אל-חיאת" אודות שני האנשים שנהרגו בעימות [עם כוחות הביטחון], והם אלה שרצחו את הקצין אל-סואט [הכוונה לטרוריסטים מנצור אל-ת'ביתי וכמאל פודה]... מי אפשר לחלשי האופי ולבעלי הידע ההלכתי המועט לבצע את פעילויותיהם במחנה קיץ דוגמת זה שהפיל קורבן את מנצור אל-ת'ביתי?... אנו במשבר חמור, וקשה לשמור על אופטימיות בסופו, שכן יש בקרבנו מי שנותן הצדקה להרס בפומבי. אני מתכוון לכל אלה המגנים בחירוף נפש על המשך המוקדים ופעילויות המדגרה של נושאי הפצצות והמקלעים".