המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות בתקשורת הערבית והאיראנית לפיגועים בלונדון
14/7/2005

 

תגובות בתקשורת הערבית והאיראנית לפיגועים בלונדון 

 

להלן תגובות נוספות מהעיתונות הערבית והאיראנית להתקפת הטרור בלונדון שאירעה ב-7 ביולי 2005. דו"ח מספר 1 הופץ באתר ממרי באנגלית ב-8 ביולי 2005.   

 

המופתי של סעודיה: הפיגועים אסורים על פי דת האסלאם

המופתי של סעודיה, השיח' עבד אלעזיז בן עבדאללה בן מוחמד אאל אל-שיח', פרסם גילוי דעת בו גינה את התקפות הטרור:  "פיצוצים ופגיעה ברכוש ובנפש של אנשים שלווים אסורים על פי דת האסלאם... דת האסלאם היא דת של צדק ופיוס שהוציאה את האנושות מן החושך אל האור... האסלאם הביא [לאנושות] את כיבוד ההסכמים ואת האיסור להפר אותם...  האסלאם הביא את עשיית הצדק [גם] עם האויב ... חכמי דת מוסלמים חשובים בעידן הזה כבר גינו את המעשים הנתעבים האלה וחזרו והודיעו כי אין בינם לבין האסלאם דבר."[1]

 

בעלי טורים: היחס של בריטניה לקיצוניים בשטחה - סלחני

מנהל ערוץ הטלוויזיה "אל-ערביה" כתב ביומון "אל-שרק אל-אוסט" תחת הכותרת:

" Expel extremism today"

For over ten years now, myself and other Arab writers have warned against the dangers of recklessly handling the issue of extremism that is now spreading like the plague within British community.

 

It was never understood why British authorities gave refuge to suspicious characters previously involved in terrorist activities. Why would Britain grant asylum to Arabs who have been convicted of political crimes, religious extremism or even sentenced to death? Not only are they admitted to the country, they are also provided with accommodation, a monthly salary, and free legal advice for those who want to prosecute the British government

.

The answer I believe is what I call "blind generosity", despite its legal or political pretenses. This bizarre logic stuns those such as students in search of establishing their careers abroad, who are rejected citizenship. These people do not have criminal records like the others.

 

Extremism, like many other diseases, is an infectious one. A small dose of carriers can spread the infection like wild fire, establishing a community full of destructive thoughts and practices such as the horrific event that took place in London recently.

 

The reason behind such a practice is the recklessness that has been taking place since the 1990's of British internal policies. This irresponsibility has been demonstrated in their allowing of extremists to enter the country resulting in Thursday's attacks, a crime that the majority of us awaited as such leniency and such hatred was bound to come together at some point. It is even harder to believe what politicians state about legal allegations when numerous legal paths can be pursued in order to drive out those who are a danger to society.

 

The lenience of the British authorities concerning fundamental fascism has allowed many, including Arab and Muslim intellects and journalists to adopt ideologies that promote extremism and defends criminals such as Bin Laden and Al-Zarqawi. The situation has escalated to an extent that Arab and Muslim intellects fear the repercussions of condemning extremists.

 

The battle we face is against the ideology as opposed to the terrorists themselves. The terrorist groups make the most of the concept of freedom of speech as well as the ability to promote such ideas to gain support. Such tolerance on behalf of the British government has allowed Arab and Muslim extremists to seek refuge in Britain away from their own countries, France and northern Europe to the extent that they outnumber that of the moderate believers.

 

In the matter of one decade, they have established organizations, promoting their beliefs all over the world and denounced others as infidels in mosques, schools, and the media, and have publicly called for battles to begin. They have spread into the city of London, reached the outskirts and communities who have had no previous record of extremism and its practice. The results were illustrated last Thursday.

So why has this happened?

 

Until recently, there was the delusion in London that extremists will not target Britain, but rather only use it as a base, protecting their freedom as they worked against Arab and Islamic governments. For this reason, Britain was full of convicted opponents known for propagating their extremist ideologies. The time has come for British authorities to sternly deal with extremism before complete chaos is unleashed onto British society.

In the past, we talked about stopping them. It is now time to expel them."[2]

 

בעל הטור חמוד אבו-טאלב כתב ביומון הסעודי "אל-וטן": "נטילת האחריות של אל-קאעדה לפיגוע תפתח מחדש את דלת הגיהינום בפני המוסלמים [בכלל] והערבים שביניהם בפרט. אולם אין מנוס מלומר לשלטונות בריטניה כי הם לא היו לגמרי נקיים מיצירת אוירה מתאימה לביצוע הפיצוצים בלונדון, שכן בריטניה היא כמעט המדינה היחידה הנוהגת עם הטרוריסטים ועם הקיצונים באנושיות מוגזמת גם כשפשעיהם מוכחים...

 

בריטניה סתמה את אוזניה [מלשמוע את] דברי האנשים הבולטים בקיצוניותם, [מלראות] כי הם  קולטים בכל יום פעילים נוספים, אוספים תרומות גדולות וחושפים את מטרותיהם באמצעי התקשורת [ומלקרוא] את העיתונים ואת אנשי תקשורת המגינים על הטרור שלהם. לפיכך, היה זה הכרחי שלונדון תהיה ביום מן הימים קורבן לוותרנות הזו, משום שחיות הפרא השפלות האלה אינן מבדילות בין מי שמגן עליהן לבין מי שרודף אותן".[3]

 

בעל הטור חמאד בן חאמד אל-סאלמי כתב ביומון הסעודי "אל-ג'זירה": "בן לאדן ומי שפועל בחסותו נמצאים במערות הרחק  מבריטניה, אולם תומכיו הסרים למרותו חיים בחיק הבריטים ובחסותם ומוצאים [לעצמם] אמצעי תקשורת שבאמצעותם הם מדברים בחופשיות והם אינם חדלים לתמוך בתכנית הטרוריסטית של אל-קאעדה בעולם... ערוץ אל-ג'זירה הקטרי אינו הראשון שבהם ועיתון "אל-קדס" [אל-ערבי] הלונדוני אינו האחרון שבהם.

 

אלו שחילקו ביניהם את התפקידים במלחמתם נגד סעודיה, עיראק, מצרים ועוד קמים היום נגד המדינה המארחת אותם ומספקת להם פרנסה ועבודה, ובהם: [מחמד] אל-מוסערי, [סעד] אל-פקיה, אבו קתאדה, אבו אל-מנתצר, [האני] אל-סבאעי, [עבד אל-בארי] עטואן, מערימים על מיליוני אנשים כאשר הם מופיעים עם הגלימות והטרבושים שלהם, ולעיתים עם עניבות מקושטות, וטוענים לבקיאות בנימוסי האסלאם ובאתיקה שלו... "[4] 

 

הפיגועים מזיקים למוסלמים יותר מאשר לבריטים

בעל הטור עבד אל-והאב בדרח'אן כתב ביומון הלונדוני "אל-חיאת": "הן הטרוריסטים של  ה-11 בספטמבר והן הטרוריסטים של ה-7 ביולי לא נתנו דעתם לגורלם של הערבים והמוסלמים בארה"ב ובבריטניה, שכן הם מנהלים את מלחמתם לפי השקפתם ותוכניותיהם. כמו כן, הם לא התייחסו למצב של המוסלמים בספרד ולסבלם של מוסלמים אחרים במדינותיהם כמו בסעודיה, בתורכיה ובאינדונזיה. למעשה [הטרוריסטים] האלה יצאו מהמסגרת של כל הדתות והאמונות ואין חשיבות לכך שהם מקשטים את כתביהם בפסוקים מהקוראן, בציטוטים ממסורות של הנביא ומהפירושים הגדולים [של הקוראן]. דתם הפכה להיות [דת] הרצח, אמונתם הפכה להיות [אמונת] השנאה למערב [בכלל] ולארה"ב בפרט. יתרה מזו, [הם הלכו] בדרך ברורה המבוססת על כך שהם לוקחים לעצמם מונופול על האסלאם [לידיהם] כדי לתת כיסוי לטרור ולפשעים שלהם."[5] 

 

במאמר המערכת של היומון הסעודי אל-ריאץ' נכתב: "אחרי טבח לונדון, ה-7 ביולי השחור, תיירים מוסלמים רבים יישארו בבתיהם ותושבים מוסלמים [במדינות המערב] יתכחשו להשתייכות הערבית שלהם בכל שיחה עם מוכר או מלצר. הבריטים לא איבדו קורבנות [בסדר גודל] של מערכה גדולה אולם הערבים, יהא אשר יהא המספר, איבדו את הקיום הבטוח בבריטניה... לא ישנו זאת החנופה והמילים המעודנות של הפוליטיקאים הרי המוסלמי באירופה יהפוך להיות כמו זה שבאמריקה –מי שלא ראוי להקלות ושעיניהם של [מנגנוני] הפיקוח לא ירפו ממנו."[6]

 

בעל טור: בלייר צדק כשדיבר על סכנת הטרור בבריטניה 

בעל הטור אחמד אל-רבעי כתב ביומון "אל-שרק אל-אוסט": 

 

In particular, this week’s attacks have harmed the Islamic presence across Europe , especially in Britain where civil liberties protect those who support terrorism, even turning a blind eye to celebrations of violence and the presence of al Qaeda operatives. As a result, the government of Tony Blair will find it hard to resist calls by different Arab governments to hand over their citizens guilty of promoting terrorism on British soil.

In fact, the one person to benefit from the attacks on London is al Qaeda’s arch enemy, the Prime Minister. The tragic events have proved that Blair was not scaremongering when he warned of the threat of an imminent terrorist attack during his election campaign. In addition, terrorism increases the popularity of US President George W. Bush with the American people, at a time when his ratings were suffering due to mismanagement of the situation in Iraq .[7]

 

אסלאמיסט בריטי קיצוני: "ההתקפות הם עונש מאללה"

אבו עבד אללה מחליפו של אבו חמזה אל-מצרי, ראש התנועה הפונדמנטליסטית "תומכי השריעה" העומד למשפט בבריטניה, אמר ליומון הלונדוני אל-חיאת כי ההתקפות הם "עונש מאללה" "בשל הזנות וההומוסקסואליות". כמו כן אמר: "כאשר הכתבים שואלים אותי על מעורבות המוסלמים [בפיגוע] אני שואל אותם על שתי הממשלות האמריקאית והבריטית שהרגו שני מיליון מוסלמים בשנים האחרונות." כמו כן, הוא האשים את "הלובי הציוני שלמד מהמנהיג הנאצי אדולף היטלר כיצד לגרוף את תמיכת כלל הציבור באמצעות זריעת פחד בשורותיו." לדבריו "[גם] אם יוכח שהמוסלמים מעורבים בהתקפות הללו, האצבע תמשיך להיות מופנית כלפי הממשלה [הבריטית] והלובי הציוני."[8]

 

בעל טור סעודי: לאל-קאעדה אין אינטרס לבצע את הפיגוע בבריטניה

ד"ר סאמי סעיד חביב, יו"ר האגודה הסעודית למדעי תעופה וחלל, טוען כי למרות המהירות שבה קבוצות סודיות ייחסו לעצמן את הפיגועים אפשר לדעת מי המוח שתכנן אותם לפי העיקרון של "מי המרוויח העיקרי מן הפיגועים". לדעתו, "אין אינטרס אמיתי לארגון אל-קאעדה לבצע את הפעולה הזאת, בפרט בעיתוי הזה לאחר שמשרד ההגנה הבריטי הודיע על תוכנית לנסיגת כוחותיו מעיראק ומאפגניסטן, הרי אומרים שמטרתו של ארגון אל-קאעדה היא פינוי האמריקאים והבריטים מארצות ערב. כתוצאה מהאירועים ייאלצו הבריטים להישאר בעיראק כדי להילחם ב'טרור' הבין-לאומי שהכה אותם בלב מדינתם, כך ישיגו המטיפים למלחמה מתמדת בעולם המוסלמי את מבוקשם... אשר למעורבות הישראלית בנושא, יש גרסאות סותרות לגבי אזהרות שקיבל בנימין נתניהו, שר האוצר של ישראל וראש ממשלתה לשעבר. הוא קיבל את הידיעה לפני שהתכוון לצאת אל השגרירות הישראלית בלונדון ואז נשאר במלון ולא יצא ממנו. לאחר מכן טען שהסקוטלנד-יארד הזהיר אותו - בלי שהזהיר את תושבי לונדון כמובן - דבר שהוכחש נמרצות ע"י הסקוטלאנד-יארד".[9]        

 

מנהיג תפילת יום ו' בטהראן: אל-קאעדה – יצירתן של ארה"ב וישראל

מנהיג תפילת יום השישי בטהראן, איתאללה מוחמד אמאמי-כשאני, אמר כי "אל-קאעדה היא הבן הבלתי-חוקי של ארה"ב ושל ישראל... אני רוצה להזכיר [לראש הממשלה הבריטי בלייר]  כי אמריקה היא אבי אל-קאעדה וישראל היא אמו של הילד הלא-חוקי הזה... אתם עצמכם הייתם אלה אשר יצרתם את הקבוצה הזו בשם האסלאם. לפיכך, התנהגות ילד, אשר אביו הוא היהירות העולמית, או הבית הלבן, ואימו היא הקצבים הישראלים, אינה צריכה להפתיע אף אחד. אתם יצרתם את הקבוצה הזו כדי להוציא את החיה שבה... האם הפיצוצים [בלונדון] אינם אחת מתוצאות המערכה שמובילה אמריקה? ... אמריקה מטפחת טרור-מדינתי, אולם אם היא מקווה להצליח במלחמתה נגד הטרור עליה קודם כל לזנוח את צעדי הטרור שלה בפלסטין הכבושה."[10]

 

יומון איראני שמרני:  שירותי הריגול של ארה"ב ושל ישראל אחראים

מאמר המערכת של היומון השמרני בשפה הפרסית ג'ומהורי-י אסלאמי קבע: "...כולם מכירים את קבוצת הטרור אל-קאעדה. אין ספק שקבוצה זו היא בת טיפוחיה של אמריקה. אמריקה משתמשת באל-קאעדה בכל מקום ובכל זמן למען מטרותיה שלה, אפילו אם מדובר בשינוי בדעת הקהל של בריטניה, כדי לגרום להם [לבריטים] להפסיק להתנגד לצעידתה של ממשלת בריטניה עם אמריקה. נראה כי מאחורי הקלעים של הפיצוצים בלונדון עומדים שירותי הריגול של אמריקה ושל המשטר הציוני. הם רוצים לצייר דמות אלימה יותר של הטרור, כדי שהציבור הבריטי יוכל לחוות אותה ממש, ובכך להפסיק להתנגד לנוכחות הצבאית של בריטניה בעיראק. זוהי המדיניות הסודית שהחלה מה-11.9.2001, עם פיצוץ מגדלי התאומים בניו-יורק והפנטגון בוושינגטון והיא נמשכת עד לאוטובוסים העירוניים ולרכבת התחתית של לונדון." [11]

 

בעלי טורים ערבים: הפיגועים הם תגובה למדיניות האמריקאית

בעל הטור הסורי עז אל-דין אל-דרויש, כתב ביומון הסורי הממסדי "תשרין": ""כיצד ניתן לשכנע את העמים הערבים והמוסלמים בצדקתה של המלחמה בטרור בעוד שהטרור הישראלי מסווג תחת הקטגוריה של "הגנה עצמית"? וכיצד יתכן שהמצב יחזור לסדרו אם הממשלות של ארה"ב והמערב מעלימות עין מן הטרור הישראלי ואף מצדיקות אותו? בנוסף לכך ישנה הרגשה כללית שהאסלאם והערבים נמצאים על הכוונת של המלחמה בטרור."[12]


היומון הסעודי "אל-יום" פרסם ב- 9 ביולי 2005 את הקריקטורה הבאה:

 

 

 

 



[2]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.7.2005.

[3]  אל-וטן (סעודיה), 10.7.2005.

[4] אל-ג'זירה (סעודיה), 10.7.2005.

[5] אל-חיאת (לונדון) 9.7.2005.

 [6] אל-ריאץ' (סעודיה), 9.7.2005.

[7]  אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 9.7.2005.

 [8]אל-חיאת (לונדון), 10.7.2005.

[9] אל-מדינה (סעודיה), 9.7.2005

[10]  דרשת יום השישי בטהראן, רסאלת, ג'ומהורי-י אסלאמי, 9.7.05.

[11]  ג'ומהורי-י אסלאמי (איראן), 9.7.05.

[12] תשרין (סוריה) 10.07.05