המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
הלכי רוח בסוריה לקראת כינוס ועידת מפלגת הבעת'
1/6/2005

 

הלכי רוח בסוריה לקראת כינוס ועידת מפלגת הבעת'

 

כינוס הועידה הארצית העשירית של "מפלגת הבעת' הערבית הסוציאליסטית", אשר יערך ב-9 – 6 ביוני 2005, מעורר בסוריה תקוות לרפורמות פנימיות. הועידה תתקיים בצל התגברות הלחצים מבית ומחוץ על המשטר הסורי. מבחינה פנימית, הולכת ומתחזקת הביקורת על עיכוב תהליכי הרפורמה, הפיתוח והמודרניזציה. מורגשת גם התעוררות יחסית של פעילי זכויות האדם והחברה האזרחית בהשפעת ההתפתחויות בלבנון לאחר רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל-חרירי. מבחינה אזורית ובינלאומית, חלו בשנים האחרונות התפתחויות משמעותיות ביחס לסוריה, ובראשן נפילת האגף העיראקי של מפלגת הבעת', הנוכחות האמריקאית באזור, החלטת מועצת הביטחון 1559 שדרשה את יציאת הכוחות הסוריים מלבנון ויישום ההחלטה בסוף אפריל 2005.

 

התחזיות כי בועידה יתרחש שינוי מהותי החלו להתגבש לאור הלחצים על המשטר ובעקבות נאומו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בפני הפרלמנט ב-5 במרץ 2005, בו הביע תקווה כי הועידה תהיה "קפיצה גדולה ביותר" בתולדות סוריה, ואמר כי המצב הפנימי עומד בראש סדר העדיפויות שלו.

 

על פי התחזיות, צפוי הנשיא אסד לערוך שינויים נרחבים בהנהגת המפלגה המורכבת מ-21 חברים. מספר החברים יקטן ויעמוד על כ-15 ורק 3 או 4 חברים מההנהגה הישנה של תקופת אביו יישארו במסגרת ההנהגה החדשה. ההערכה היא כי שינויים אלה יסללו את הדרך בפני אחיו של הנשיא, מאהר אל-אסד (העומד בראש המשמר הרפובליקני) ובפני גיסו, ואצף שוכת (העומד בראש המודיעין הצבאי) להצטרף להנהגת המפלגה.

 

במישור הפוליטי מן הצפוי כי הועידה תמליץ לפרסם חוק מפלגות שיעודד הקמת מפלגות חדשות בתנאי שאינן על בסיס אתני או דתי. כמו כן, צפוי כי הועידה תמליץ על פרסום חוק חדש לבחירות חופשיות למועצות המקומיות. על פי ההערכות, הועידה תבחן מחדש את מצב החירום שהוכרז בסוריה בשנות השישים ותגביל את השימוש בחוקי החירום למצבים הפוגעים בביטחון הלאומי. הועידה תמליץ להעניק אזרחות לכמאה אלף כורדים ותבחן מחדש את חוק 49 משנת 1980 הגוזר עונש מוות על המשתייכים לתנועת "האחים המוסלמים".[1]

 

במישור הכלכלי צפוי כי הועידה תאמץ את עיקרון כלכלת השוק באופן רשמי וזאת תוך ויתור על עיקרון הסוציאליזם שהוא אחד משלושת העקרונות של מפלגת הבעת': אחדות, חירות, סוציאליזם. יחד עם זאת הועידה תקפיד שלא להשתמש במושגים 'כלכלה חופשית' ו'הפרטה' ולא תשמיט את המילה 'סוציאליזם' משמה.

 

המלצות הועידה עתידות להישאר במסגרת שני כללים מרכזיים: הבעת' תישאר המפלגה השלטת בהתאם לסעיף 8 בחוקה הסורית הקובע שהיא "המפלגה המנהיגה את המדינה והחברה". כמו כן, "החזית הלאומית הפרוגרסיבית"[2] תישאר הקואליציה הפוליטית של המפלגות הפועלות ברשיון. [3]

 

ההערכות כי הועידה תוביל לרפורמה נתקלות באופטימיות מצד תומכי הבעת' ובפסימיות מצד אנשי האופוזיציה. להלן סקירת הלכי הרוח בסוריה לקראת כינוס הועידה על בסיס מאמרים מתוך העיתונות הסורית והלבנונית.

 

עמדת תומכי המשטר הסורי:

חברי מפלגת הבעת' ותומכי המשטר מתייחסים לועידה כאל הועידה המשמעותית ביותר בתולדות סוריה. לשיטתם, מפלגת הבעת' בחרה בדרך הרפורמה וועידת המפלגה עתידה לפרסם המלצות ממשיות חסרות תקדים. לתחושה זו תורמים בכירים במפלגה המדברים על "החלטות אמיצות" שהועידה צפויה לקבל.[4]

 

דרישה לביקורת עצמית ולסילוק בעלי תפקידים שמעלו בתפקידם

בהתייחסותם לועידה מודים מעצבי דעת קהל התומכים במשטר כי ישנם ליקויים בתפקוד המפלגה, ומביעים תקווה כי הועידה תביא קץ לשחיתות ותעודד ביקורת עצמית. עורך היומון הסורי הממסדי "אל-ת'ורה", ד"ר פאיז אל-צאיע', כתב בשבח יכולת ההתחדשות של הבעת': "אנו איננו טוענים כי פגמי השלטון לא הסתננו למפלגה בעשרות השנים האחרונות וכי היתה שקיפות בפעילות ללא יוצא מהכלל. מידה כלשהי של פגמים, נצלנות ואינטרסים הסתננה לגוף המפלגה כמו לכל המפלגות שעלו לשלטון בכל המדינות בעולם, ואולם התאים הנקיים והטהורים של הבעת' עדיין יכולים להיווצר ולהתרחב... ההנהגה הפוליטית והמפלגתית הבאה נקראת להציב מול עיניה תוכנית מקיפה לביקורת עצמית... האין הבדיקה המתמדת מובילה להתחדשות מתמשכת? זו אחת המשימות של הועידות התקופתיות..."[5]

 

במסגרת הביקורת העצמית הנדרשת הביע עורך היומון הסורי הממסדי "תשרין", ד"ר ח'לף אל-ג'ראד, תקווה כי הועידה תרחיק מן המפלגה אנשים שאיבדו את אמינותם ופגעו בשמה: "אין ספק כי יש תקווה שהועידה הקרובה תהיה נקודת ציון בהתנהלות המפלגה, בשיטות עבודתה ובהבהרת יחסיה עם השלטון. יש תקווה שהועידה תיקח את יוזמת הביקורת העצמית וההתחשבנות הקשה והפומבית עם המתרשלים [במילוי תפקידם] הפוגעים הן במפלגה, הן במדינה והן בחברה ותרחיק באופן סופי את מי שפגעו במפלגתם ובמוסר הציבורי ותרמו ליצירת תדמית בלתי הולמת למפלגה בשל התנהגותם האישית או המשפחתית ובשל חוסר הגינותם..."[6]

 

דרישה לסלק משורות המפלגה את בעלי האינטרסים השמיע גם עורך היומון הסורי הממשלתי  "אל-בעת'", אליאס מראד: "בימים אלו, קרוב להתכנסות הועידה העשירית של המפלגה, אנו שואלים את עצמנו מה אנו מייחלים למפלגה ולא מה אנו רוצים מהמפלגה כאנשים פרטיים. האם איננו רוצים שהיא תחזור להיות פופולארית ושלוחמיה יתהדרו תמיד בהגינות, שקיפות והקרבה? האם איננו רוצים שהיא תהיה מפלגה של כולם כפי שהחלה את דרכה ובהתאם למטרותיה? האם איננו רוצים שהציבור יפנה אליה ויעמוד לצד מטרותיה בנסיבות ובזמנים שונים? כמובן שאנו מייחלים כל זאת למפלגה, ולכן חובה עלינו להתרחק מטובות ההנאה של השלטון ומן הדברים המושחתים שבו...

 

הועידות של מפלגתנו לאורך דרכה הארוכה הצטיינו באחריות ובדמוקרטיה בטיפול בבעיות שעל הפרק. הועידה הקרובה תהיה ללא צל של ספק התחנה החשובה ביותר בתולדות המפלגה והארץ... אנו בטוחים כי לוחמי הבעת' ימשיכו בדרכם ויקבלו את האתגרים הניצבים בפניהם במישורים השונים... חברינו המוצאים בעקרונות המפלגה ביטוי לעצמם... ימשיכו בדרך המאבק ואילו מי שמוצאים במפלגה בראש ובראשונה את האינטרסים שלהם, לא יהיה להם בעתיד מקום במפלגה אשר שמה לנגד עיניה את האתגר וההקרבה בחזיתות השונות..."[7]

 

לא כל העקרונות והערכים של הבעת' התממשו

מחמד חסן צאלחה, המזדהה עם מפלגת הבעת', הסביר את החשיבות שביצירת פלורליזם מפלגתי ותקשורתי כדרך ליצור חזית אחידה כנגד האיומים מבחוץ: "כאזרח [המשתייך] לבעת' באופן בלתי מאורגן, אני מאמין בעקרונות ובערכי מפלגת הבעת' הערבית הסוציאליסטית, אך אני מוצא שלא כל עקרונות וערכים אלו התממשו... כאזרח אני מאמין בכך שהמפלגה תנהיג את המדינה והחברה... [פירושה של הנהגה זו היא] הכרה בכל מרכיבי החברה ורעיונותיה וניסיון לגבש עמדה משותפת לפעולה... קבלת האזרח האחר ודעותיו היא שיוצרת את החסינות האמיתית של המולדת והיא שמבטיחה את שלום המדינה ומשיגה את האחדות הפנימית בהתמודדות מול ההתקפה החיצונית המתחזקת מדי יום... אחדות החברה וכוחה יושגו באמצעות שני דברים: פלורליזם מפלגתי באמצעות חוק שיאפשר הקמת מפלגות ואגודות... ופלורליזם בתקשורת כהשלמה לפלורליזם המפלגתי, משום שרעיונות הבאים לידי ביטוי באופן פומבי מפרים אחד את השני, בשעה שרעיונות המופצים בפרסומים סודיים ובאמצעי תקשורת חיצוניים מגדילים את הפיצול בחברה ואת התוקפנות אחד כלפי השני..."[8]

 

לחשיבות האחדות הלאומית התייחס גם חבר הפרלמנט הסורי, אחמד חאג' סלימאן, אשר הביע תמיכה בדרכו של הנשיא בשאר והסביר מהן הסוגיות העומדות בפני הועידה: "למרות כל המכשולים והקשיים המעכבים את התחלת תהליך הרפורמה והפיתוח או משבשים אותו יש תחושה כללית בקרב האזרחים כי חייבים לשמור על דרך המחשבה שמתווה הנשיא ולתמוך בה. במקביל... יש תקוות גדולות לפתור הרבה מן הבעיות הדוחקות כדי להגיע ליציבות במדינה. מבין הסוגיות הללו: שיפור רמת המחייה, מלחמה בשחיתות ודרישת דין וחשבון מן המושחתים, כיבוד עיקרון ריבונות החוק ועריכת רפורמה במערכת המשפט, התחלת תהליך של פיתוח ועידוד ההשקעות, כיבוד החירויות וחילוקי הדעות, כנות [בפניה אל הציבור], יצירת תקשורת אחראית, בניית מוסדות, חיזוק המחשבה החברתית, קיום דיאלוג פוליטי פורה עם כל הכוחות הפוליטיים, ביסוס האחדות הלאומית וחיזוק הקשרים וגורמי האחדות בין בני האומה... הועידה הקרובה של המפלגה תהיה תחנה אמיתית להבעת דעות והצעות שונות... אנו אופטימיים לגבי העתיד..."[9]

 

עמדת האופוזיציה:

בניגוד לתומכי המשטר התולים תקוות בתוצאות הועידה ורואים בה התפתחות חשובה בתולדות סוריה, מביעה האופוזיציה פסימיות לגבי היכולת של ועידת הבעת' לערוך רפורמות משמעותיות. לדעת אנשי האופוזיציה מדובר בשינויים קוסמטיים שנועדו לחזק את שלטונו של הנשיא אל-אסד, לדכא ביקורת פנימית וחיצונית על התנהלות המשטר וליצור מקסם שווא של אחדות. הם מתייחסים בביטול לחילופי הגברי הצפויים בהנהגת המפלגה וסבורים כי מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. לדעתם, הועידה צריכה להתרכז בענייני הבעת' בלבד. כדי להביא לשינוי אמיתי בענייני המדינה יש לכנס ועידה לאומית כללית שתייצג את כל המפלגות והזרמים הפוליטיים – כולל מפלגת הבעת', האופוזיציה והחברה האזרחית. 

 

כך, למשל, הביע הסופר והחוקר הסורי האופוזיציוני, מישל כילו, פסימיות לגבי תוצאות הועידה. ביומון הסורי הממסדי "תשרין" הסביר כילו כי הועידה צריכה לבחון דרכים לשיתוף החברה הסורית בפוליטיקה, עליה לאשר חוק מפלגות והפרדת רשויות, לבטל את מצב החירום וחוקי החירום, להגביל את הסמכויות של מנגנוני הביטחון ולשחרר את החינוך, את מערכת המשפט ואת המנהל מחסות [המפלגה]. עליה לבחון מחדש את המדיניות החברתית והכלכלית לשם חלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית, לבחון מחדש את יחסי המפלגה והשלטון ולהפריד את התחומים שבהם מצטלבים סמכויותיהם.

 

לדבריו, "אין ספק שסוריה כמדינה, כחברה, כשלטון וכמפלגה הגיעה לסוף דרכה או לשלב שבעקבותיו אין מנוס מהתחלה חדשה... [ואולם] אינני סבור שהועידה תגשים קפיצה זו ותצליח להביא לניתוק רציני ממה שרווח כיום בחיים הציבוריים שלנו." לפיכך, מביע מישל כילו את דעתו כי יש להסכים על יסודות חדשים לפעילות ציבורית שבה ישתפו פעולה כל הצדדים שבשלטון ומחוץ לשלטון.[10]

 

ההכנות הלקויות לועידה מלמדות על האכזבה הצפויה

פסימיות לגבי תוצאות הועידה השמיע גם חאזם נהאר, סופר סורי החבר בהנהלת "מועדון ג'מאל אל-אתאסי לשיח לאומי", שנעצר בסוף מאי 2005 לשבוע על ידי השלטונות הסוריים יחד עם שאר חברי הנהלת המועדון, משום שקראו לדיאלוג עם תנועת "האחים המוסלמים". לאור התוצאות הצפויות המאכזבות של הועידה הוא צופה כי כוחה של האופוזיציה יתחזק והלחץ על המשטר יגבר:

 

"ההכנות לועידה ודרך בחירת חבריה... אינם מבשרים טובות, שכן המשטר לא ראה לנכון לנהל דיאלוג עם הכוחות הפוליטיים לפני הועידה ולא הציג את הבעיות העיקריות בפני דעת הקהל. לארגוני המפלגה אפילו לא חולקו תוכניות הועידה כדי שידונו בהן באופן שיאפשר לערוך בחירות אמיתיות שישקפו זרמים רעיוניים ופוליטיים ואת הדעות והאופציות הרווחות במפלגה. כרגיל נכנסו שיקולים אישיים, שבטיים ומשפחתיים ואינטרסים פרטיים... משמעות הסימנים הללו היא שהועידה לא תביא דבר [חדש] בעל משקל אמיתי ובעל השפעה על עתיד המדינה.

 

נראה כי המטרה העיקרית של המשטר היא לרמוז לעולם הלוחץ שיש [בסוריה] רפורמות רציניות. במישור מדיניות החוץ הדבר עשוי לבוא לידי ביטוי בהבעת עמדות 'גמישות' כלפי הבעיה הפלסטינית וכלפי כל הקשור לדרישות האמריקאיות לגבי עיראק. במישור הפנימי ניתן לערוך כמה שינויים קוסמטיים תחת הסיסמה 'פיתוח ומודרניזציה' כגון: הפלת כמה אישים קשישים ומושחתים שיהיו השעיר לעזאזל של השלב החדש ואשר העדרם לא ישפיע על תשתית השלטון ולא יפגע באיזוניו הפנימיים וכן הבאת מספר פנים חדשות השונות מקודמיהן בצורה ותו לא...

 

המתכונת העקרה של 'החזית הלאומית הפרוגרסיבית' תישאר על כנה, תוך אפשרות לתת למפלגות האחרות המתקבצות תחתיה שוליים רחבים יותר ותוך ניסיון לצרף כוחות נוספים באמצעות מתן פיתויים ושוחד פוליטי או תחת טענות השווא של 'הגנה על המולדת', 'מאבק בציונות' ו'התוכנית האמריקאית באזור'.

 

אם להביע מעט אופטימיות, ניתן לצפות להגבלה חלקית של חוק החירום ולמגמה עתידית לאישור חוק המפלגות, אשר יאפשר פלורליזם פורמלי שאינו משפיע על המצב הפוליטי כדוגמת מה שקרה במצרים. הדבר יאפשר להאריך את חיי השלטון והאינטרסים שלו עד כמה שאפשר ויעודד הקמת הרכבים פוליטיים חדשים וידידותיים [לשלטון], כמו מפלגה אסלאמית, כדי לחסום את הדרך לזרם האסלאמי האופוזיציוני.

 

התוצאות הצפויות והמאכזבות הללו, בנוסף ללחץ האמריקאי המתגבר ובנוסף לנסיגה המתמדת ברמה הכלכלית והחברתית, יכולים לגרום בקרוב לשינויים שקשה לדעת את היקפם. במפלגת הבעת' עצמה אנשים לא מעטים יבחנו מחדש את מפלגתם שכן הם... סובלים מאותן הבעיות והמשברים [מהם סובל שאר הציבור] ומספר הולך וגדל מהם עשוי לפרוש ולחפש מקומות אחרים [לפעולה]. כך גם הם יהיו חלק מן הכוחות הקוראים לשינוי...

 

הועידה ותוצאותיה יישאו עמם אפשרות להקמת כוחות פוליטיים וגופים אזרחיים חדשים הקרובים יותר לאופוזיציה... במוקדם או במאוחר ישתתפו הכוחות הכלכליים הניזוקים ממשטר הגזל בריכוז כוח זה ויתקרבו לזרמי האופוזיציה... ריכוז כוח אפשרי זה יגביר את הלחץ הקיים על המשטר והאפשרויות [לגבי העתיד] פתוחות, שכן קשה לומר שהמשטר יכול להיענות לעריכת שינויים מהותיים, שבכוחו להשיב את המצב לאחור, או שביכולתה של האופוזיציה המתפתחת לפרק את המשטר הפוליטי הקיים. כל האפשרויות הללו תלויות במצב הכלכלי ובדעת הקהל בסוריה ומחוץ לסוריה..."[11]

 

חבר נוסף בהנהלת "מועדון ג'מאל אל-אתאסי לדיאלוג לאומי", הסופר הסורי חוסין אל-עודאת, מתח גם הוא ביקורת על ההכנות לועידה המתקרבת והביע פסימיות מתוצאותיה. לדבריו, חברי הועידה לא נבחרו על סמך עמדותיהם אלא על סמך קריטריונים של קרבה, קשרים ומוצא "כאילו אנו עומדים בפני בחירות מסורתיות לפרלמנט". תוכנית הועידה לא חולקה למשתתפים, כך שאין ביכולתם לבחון את הדברים ברצינות ולגבש עמדה ברורה, והדבר יוביל לכך שההחלטות לא יהיו באמת החלטות הועידה אלא החלטותיו של מכין הועידה. מעבר לכך טוען אל-עודאת כי היה צריך להציג את תוכניות המפלגה לשנים הקרובות לציבור הסורי כולו באמצעות כלי התקשורת שכן "אין זה מקובל שהמדיניות העתידה של העם הסורי תקבע מאחורי גבו ובתוך חדרים סגורים".

 

לנוכח הליקויים בהכנות לועידה הוא קובע: "מן הצפוי שתוצאות הועידה יצטמצמו לבחירת מנהיגים צעירים, אך ללא קנה מידה חדש. אין בכך תועלת לאיש, שהרי הבעיה אינה קשורה לגילם של חברי ההנהגה והממשלה, אלא למצע המאושר, לדרכים שבהן אושר ולשיטת [הפעולה] הכללית של השלטון והממשלה...

 

אחת הדרישות הבסיסיות של הסורים, אשר בלעדיה כל רפורמה איננה אפשרית, היא המאבק בשחיתות (הקטנה והגדולה) שפשטה והפכה לתופעה... במסגרת שבה נערכו הסידורים לעריכת הועידה אין זה אפשרי להגיע לתוכנית למאבק בשחיתות או לעמוד בפני המושחתים...

 

למותר לומר כי עריכת הועידה נוגעת לכל הסורים - על מעמדותיהם החברתיים השונים ועל זרמיהם הפוליטיים והתרבותיים השונים - והיא אינה עניין מפלגתי פנימי (של הבעת'). זאת במיוחד משום שהעיתונות, אמצעי התקשורת והאחראים בכל המגזרים מזכירים לנו מדי יום כי הסכנות אופפות את המדינה, המזימות מתרבות והמדינה מאוימת על ידי אויבים מבפנים ומבחוץ. אם הדבר אכן כך הרי שאין דרך להתמודד עם כל זה למעט על ידי שיתוף העם בדיונים... שכן, העניין אינו קשור למפלגת הבעת' בלבד ואין לה זכות... לקבוע את גורל האנשים בהעדרם."[12]

 

עבר הזמן של מהלכי רפורמה בשיטת צעד קדימה, שניים לאחור

הסופר הסורי ואיל אל-סואח כתב ביומון הלבנוני "אל-נהאר": "לרוב הסורים יש אופטימיות מזערית לגבי תוצאות הועידה, משום שכל הועידות הקודמות הביאו תמיד לתוצאות פעוטות ולהרבה פחות ממה שציפו מהן. ניתן לומר אותו דבר לגבי כל סוגי ההבטחות בעניין הרפורמה שניתנו בעבר... הועידה הקרובה לא תהיה יוצאת מן הכלל, משום שכללי המשחק הסוריים לא השתנו. הממשלה הסורית ממשיכה לאבד זמן ולסמוך על נס כלשהו והיא עדיין מתעקשת להתעלם מן הדרישות הבינלאומיות... לפיכך צריך קודם כל לשנות את תנאי המשחק שלנו ולהבין את כללי המשחק הבינלאומי. המקום המתאים להשיג קפיצה כלשהי לא יהיה בועידת מפלגת הבעת'...

 

עבר הזמן של צעדי רפורמה הדרגתיים ואיטיים הפוסעים צעד קדימה רק כדי לסגת שני צעדים לאחור. הסורים שואפים כעת שסוריה תעשה בחירה חד משמעותית ותצטרף בצורה מוחלטת למועדון הדמוקרטיה הבינלאומי. הדבר מצריך שינוי דמוקרטי כולל שיתחיל בביטול מצב החירום וחוקי החירום... יבטל את סעיף 8 בחוקה ההופך את השלטון בסוריה למונופול של מפלגה אחת, יפתח את הפתח לכלכלת שוק לא-טפילית ותחרותית שתיתן לכולם הזדמנויות שוות מבלי לתמוך פוליטית בצד אחד ולהלחם בצד השני, יביא להפרדת רשויות ולעצמאות של מערכת המשפט... יכבד את הזכויות הפוליטיות והתרבותיות של המיעוטים האתניים, יבטיח חופש מחשבה, ביטוי ופעילות מפלגתית ולבסוף יפריד בין הדת למדינה וישמור על זכויות הילד והאשה...

 

בצומת חשובה זו בהיסטוריה משתלב האינטרס הלאומי הסורי לדמוקרטיה עם האינטרס הבינלאומי להשיג דמוקרטיה ולהיאבק בטרור. יהיה זה עוול שהסורים לא ינצלו הזדמנות זו כדי לדחוף את ארצם לדרך הפיתוח והדמוקרטיה.

 

המקום המתאים לשינוי מעין זה צריך להיות הפרלמנט אשר - לפחות מבחינה תיאורטית - מייצג את כל הסורים ויש לו זכות לערוך שינוי בחוקה שיאפשר להתחיל בשינויים... זכותנו כסורים שאינם שייכים למפלגת הבעת' לדרוש מהועידה שתתעסק בענייניה ותשאיר את עניין השינוי לפרלמנט ולצפות שתיערך ועידה לאומית לכל הסורים שתקבע את הצורה העתידית של החיים הפוליטיים בסוריה."[13]

 

שורש הבעיה טמון במפלגת הבעת' ובהנהגתה

במאמר הנושא את השם "הבעת' הוא הבעיה. כיצד, אם כן, הוא יכול להיות הפתרון?" כתב איש הרוח הסורי מאג'ד רשיד אל-עויד ביומון הלבנוני "אל-נהאר": "רפורמה בסוריה איננה עוד דרישה עממית ותו לא, אלא היא חייבת להפוך להיות גם דרישה של השלטון על מנת שלא יופל וסופו יהיה כמו של המשטר החולף בעיראק... מפלגת הבעת' והמשתייכים אליה נושאים באחריות המלאה למצב אליו הגיעה סוריה... אינך יכול להיות מנהל מחלקה אם אינך איש בעת'... והלוואי שהעניין היה מסתכם בזאת, אלא שהוא מגיע עד כדי כך שאפילו שימוש במובטלים לעבודות נחותות מצריך השתייכות למפלגת הבעת'.

 

 כיצד, אם כן, הבעת' אינו אחראי למצב אליו הגענו? ואם הוא אינו אחראי ואנשי הבעת' מרגישים מבוכה, מדוע איננו רואים אותם מביעים מחאה נגד מה שמתבצע בשם מפלגתם?... כיצד אפשר להאמין, למשל, שמי שכותב באינטרנט מאיים על המדינה ומרפה את ידי האנשים? וכיצד ניתן להאמין שציבור שאינו עולה על חמש מאות איש השובת שביתת שבת מול היכל הצדק למען דרישות המגיעות לו מהמדינה יכול לאיים על מדינה בעלת טנקים, מטוסים ותותחים? כיצד אנו יכולים להאמין שצריך להשאיר את חוק החירום, בשעה שאנו מדינה הנמצאת מחוץ למעגל המלחמה? כיצד אנו יכולים להשתכנע בצדקת מעצרו של מי שיש לו דעה שונה משל הבעת'...

 

מדוע עלינו לחכות לועידת מפלגת הבעת' כאילו היא תושיע אותנו מבעיותינו... שורש הבעיה טמון במפלגת הבעת' ובהנהגתה. כיצד, איפוא, תבוא ההצלה מידי יוצרי הבעיות ובוני פירמידות השחיתות בארץ שידעה לפני כן מידה מסוימת של חירות ובנתה אדם חופשי באופן יחסי? צריך לקרוא לכינוס ועידה כללית... שתתחשב ברצון הסורי לקיים את זכותו להצביע ובזכותו להביע את חירותו ללא  הפחד שנוצר בארבעים השנה האחרונות..."[14]

 

חסן עבד אל-עט'ים, מנהיג 'הליכוד הלאומי הדמוקרטי', הכוח האופוזיציוני הבולט ביותר בתוך סוריה, תומך גם הוא בעריכת ועידה לאומית כללית: "הועידה של מפלגת הבעת' נוגעת למפלגת הבעת' עצמה ולא לכל הסוגיות הנוגעות לשינוי דמוקרטי. ועידת הבעת' צריכה לבחון ברצינות את נושא המונופול על השלטון הקבוע בסעיף 8 של החוקה ולנקוט במדיניות חדשה שתענה לדרישות השינוי הלאומי הדמוקרטי, אשר יחל קודם כל ברפורמה פוליטית. ככל שתוצאות הועידה יהיו חיוביות הן אינן מספיקות. אין מנוס מדיאלוג לאומי אמיתי בין ההנהגה החדשה שתצא מהועידה לבין שאר הכוחות והמפלגות באופוזיציה הלאומית הדמוקרטית, כולל החברה האזרחית..."[15]



[1]  כדי למנוע מהאחים המוסלמים לחזור לפעילות על בסיס מפלגתי ופוליטי, חוק המפלגות עליו תמליץ הועידה ימנע, כאמור, הקמת מפלגה כלשהי על בסיס דתי ובנוסף יציב כתנאי שיהיו בה נשים. אל-נהאר, לבנון, 25.5.2005.

[2]  "החזית הלאומית הפרוגרסיבית" – קואליציה של שבע מפלגות סוריות, כולל מפלגת הבעת', שנוסדה במרץ 1972 ואשר שולטת בסוריה מאז ועד היום.

[3]  אל-שרק אל-אוסט, לונדון, 19.5.2005. אל-חיאת, לונדון, 22.5.2005. אל-חיאת, לונדון, 9.5.2005.

[4]  שאם פרס, סוריה, 6.4.2005.

[5]  אל-ת'ורה, סוריה, 22.5.2005.

[6]  תשרין, סוריה, 25.4.2005.

[7]  אל-בעת', סוריה, 7.4.2005.

[8]  אל-ת'ורה, סוריה, 17.5.2005.

[9]  תשרין, סוריה, 24.5.2005.

[10]  תשרין, סוריה, 17.5.2005.

[11]  אל-נהאר, לבנון, 25.5.2005.

[12]  אל-ספיר, לבנון, 11.5.2005.

[13]  אל-נהאר, לבנון, 13.4.2005.

[14]  אל-נהאר, לבנון, 15.4.2005.

[15]  שאם פרס, סוריה, 10.4.2005.