המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
'המהפכה האסלאמית השנייה' - ניצחון השמרנים באיראן
30/6/2005

 

'המהפכה האסלאמית השנייה' - ניצחון השמרנים באיראן

 

ניצחונו של המועמד השמרני בבחירות לנשיאות באיראן, מחמוד אחמדי-נז'אד, שגבר על הנשיא לשעבר עלי אכבר האשמי-רפסנג'אני התקבל בהפתעה באיראן ומחוצה לה. אחמדי-נז'אד קיבל כ-17 מליון קולות (כ- 66%) ואילו רפסנג'אני רק 10 מיליון קולות (כ- 33%). סך הקולות שנמנו עומד על כ-27.5 מליון שהם כ- 60% מבעלי זכות הבחירה.[1]

 

נראה כי עם בחירתו של אחמדי-נז'אד כנשיא, השלימו מנהיג איראן עלי ח'אמנאי ונאמניו השמרנים מקרב הממסד הדתי ומהמנגנון הצבאי (כוחות 'משמרות המהפכה' והבסיג') את תהליך 'המהפכה השנייה' – שנועדה לבצר את אחיזתם במוקדי השלטון על דרגיהם השונים: הרשויות המוניציפאליות, הפרלמנט ומוסד הנשיאות. המנגנון הצבאי, מערכת המשפט והממסד הדתי אשר בשליטת המדינה מצויים כבר בידי החוגים השמרנים.

 

תהליך זה הושלם בין היתר הודות לדפוס ההצבעה המאפיין בשנתיים האחרונות את תומכי הרפורמה: לאמור - החרמת הבחירות, במחאה על כשלון מנהיגי תנועת הרפורמות להוציא אל הפועל את הבטחותיהם בתחומי חירויות הפרט ואבטחת החירויות הפוליטיות. לצד המחאה הפוליטית של הרפורמיסטים שבאה לביטוי בהחרמת הבחירות, נראה כי האכזבה, הניכור והאדישות מאפיינות את קהל הבוחרים של תומכי הרפורמה, במיוחד לנוכח צעדי הדיכוי על חופש הביטוי בהם נוקטים השמרנים. צעדים אלה כוללים סגירת כמאה עיתונים רפורמיסטיים בארבע השנים האחרונות, כליאת עיתונאים בשל ביקורת על המשטר, העמדה לדין של אישים רפורמיסטים שקראו לחידוש היחסים עם ארה"ב באשמת בגידה, ופסילת אישי ציבור רפורמיסטיים, חלקם מכהנים, מהתמודדות בבחירות. כך למשל, הודיעו ארגוני הסטודנטים השונים ואינטלקטואלים כי הם יחרימו את הבחירות לנשיאות.[2]

 

בבחירות לרשויות המוניציפאליות בפברואר 2003, ובבחירות לפרלמנט השביעי בפברואר 2004, עמדו אחוזי ההצבעה על כחמישים אחוז בלבד, כאשר תומכי הרפורמה הדירו רגליהם מהקלפיות הן בשל פסילות המוניות של מועמדים רפורמיסטים על ידי 'מועצת המפקחים' והן בעקבות סדרת פעולות משפטיות שנקטו השמרנים נגד ראשי העיר הרפורמיסטיים של טהראן.[3]

 

דפוס נוסף של הצבעת מחאה בבחירות לנשיאות מאפיין את השכבות החלשות. אלו סירבו ככל הנראה, לתמוך במועמדותו של האשמי-רפסנג'אני, שקיבל את תמיכתם הפומבית של המחנה הפוליטי הרפורמיסטי והעיתונות הרפורמיסטית, עם היוודע תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות. פוליטיקאים רפורמיסטיים דוגמת מהדי כרובי, מצטפא מועין (שהפסידו בסיבוב הראשון לצד מוחמד באקר קאליבאף), אנשי התנועות הרפורמיסטיות (כגון 'חזית ההשתתפות האסלאמית של איראן', ארגון המג'אהדין של הרפובליקה האסלאמית'), אינטלקטואלים, עיתונאים ואומנים לצד איתאללות דוגמת איתאללה טאהרי- אצפהאני, 'אגודת אנשי הדת הלוחמים' ו'סמינר המורים של קום' קראו כאחד לתמוך ברפסנג'אני, מאימת המועמד השמרני.[4]

 

רפסנג'אני, בן לווייתו של איתאללה רוחאללה ח'מיני, מיליארדר ופוליטיקאי בכיר ורב השפעה, נתפש ככל הנראה בקרב השכבות החלשות כמזוהה עם שלטון מושחת ומסואב. הבטחתו בשבוע שעבר, להקצות לכל מובטל סכום שנע בין 100-135$ כביטוח אבטלה, [5] לצד התחייבותו לקדם את תהליך הרפורמות, לא הצליחו לשכנע את מיעוטי היכולת והמובטלים ואת תומכי הרפורמה להצביע עבורו.[6]  

 

אחמדי-נז'אד גייס לעזרתו את מנגנוני המשטר, 'משמרות המהפכה' והבסיג' לצד שימוש ברשתות המסגדים הפרושות ברחבי איראן, בהן קראו מנהיגי תפילות יום-השישי להצביע עבור אחמדי-נז'אד.

 

אחמדי-נז'אד, פנה לציבור כשמרן נקי-כפיים הנלחם בשחיתות שפשתה במנגנוני הממשלה, לצד מסר חברתי-כלכלי שהבליט את ערכי הצדק והמוסר האסלאמיים, הצדק החברתי, הגינות, יושרה וצניעות לפי עקרונות המהפכה האסלאמית.[7]

 

מעניין לציין כי גם יו"ר הפרלמנט, ע'לאם-עלי חדאד-עאדל, וגם מחמוד אחמדי-נז'אד אינם נמנים על אנשי הדת (אפילו לא הזוטרים), אלא על הצעירים בני דור הביניים של המהפכה, הנאמנים לערכיה ואשר צמחו במנגנוני הממסד. אחמדי-נז'אד היה בעבר ממפקדי 'משמרות המהפכה' וקיבל את תמיכת הגוש השמרני בפרלמנט והמפלגה השמרנית  הבולטת 'הקואליציה של מפתחי איראן' (אבאדגראן).[8]

 

נראה כי 'המהפכה האסלאמית השניה' מתייחסת גם לחילופי דורות כאשר את המשרות הביצועיות מאיישים כעת השמרנים בני דור הביניים. למרות הצהרות המנהיג ח'אמנאי, כי המשטר מבוסס על שתי זרועות – רפורמיסטית ושמרנית – כעת כל זרועות השלטון מצויות בידי השמרנים.[9]  נראה כי השלטון השמרני מעדיף את נאמניו, שצמחו במוסדות המשטר על פני דור המייסדים, דוגמת חוג'ת אל-אסלאם עלי אכבר האשמי-רפסנג'אני וחוג'ת אל-אסלאם מהדי כרובי, שביטאו בשנים האחרונות קו רפורמיסטי יותר, ואשר הפסידו בבחירות לנשיאות. אם קודם לכן, היה לרפורמיסטים ייצוג כלשהו, גם אם לא תוכני-מהותי, בדמות אישים כגון הנשיא היוצא מוחמד ח'אתמי, הרי שכעת אין לרפורמיסטים ייצוג – לא במהות ולא בצורה.

 

תקרית בין הנשיא היוצא מוחמד ח'אתמי לבין ראש עיריית טהראן ארעה בשלהי אפריל, כאשר ח'אתמי מתח ביקורת על אופן ניהולו של אחמדי-נז'אד את ענייני העיר. ח'אתמי שאיחר להגיע לטקס קבלת תואר ד"ר לשם כבוד באונ' טהראן, בצפון טהראן, תלה את האשם בפקקי התנועה הקשים של טהראן ואמר כי "אלה המופקדים על ניהול ענייני העיר אינם יכולים למלא את התחייבותם באופן ראוי... אני מתנצל בפניכם בשם אלה שאינם יכולים לנהל את העיר." על כך השיב אחמדי-נז'אד תוך שהוא מייעץ לח'אתמי לנסוע באוטובוס כי "לו היה נשאר במשרדו בדרום העיר ולא עובר למבנה אופנתי בצפון טהראן, הוא היה מכיר את בעיות היום-יום של העם... אני שמח לראות שהנשיא נתקע בפקקים של טהראן לפחות פעם אחת כדי לחוות מקרוב את ההרגשה."[10]

 

תהיות ממערכת הבחירות

למרות הניצחון הסוחף שרשם אחמדי-נז'אד על רפסנג'אני (66% מקולות הבוחרים) נותרו מספר תהיות שהעיקריות בהן: לצד תלונותיו של מהדי כרובי על זיופים מצד 'משמרות המהפכה' אשר גרמו להפסדו לטובת אחמדי-נז'אד,[11] פרסם היומון השמרני  כיהאן המקורב למנהיג איראן ח'אמנאי, למחרת הסיבוב הראשון (18.6) את תוצאות הבחירות למרות שרק בערבו של אותו יום נודעו התוצאות רשמית (המרוץ היה צמוד בין כרובי לאחמדי-נז'אד) .

 

זאת ועוד, בסיבוב הראשון זכה אחמדי-נז'אד ב–5.7 מיליון קולות ואילו בסיבוב השני הוא זכה בלמעלה מ- 17 מיליון קולות, בעוד שסך הקולות של המחנה השמרני כולו בסיבוב הראשון עמד על 11.4 מיליון בלבד.[12]

 

 

 

[1]  אירנא, 25.6.2005.

[2]  ראה דו"ח ממר"י מה-16.6.05 "הבחירות לנשיאות באיראן – חלק ב'"

http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA22605#_edn28

[3]  'מועצת המפקחים' פסלה למעלה מ-2000 מועמדים רפורמיסטיים, חלקם מכהנים, לבחירות לפרלמנט השביעי. השמרנים מנעו פעילותם של ראשי העירייה הרפורמיסטיים שנבחרו בטהראן באשמת שחיתות פיננסית ואלה נאלצו להתפטר. צעדים אלה הביאו לכך שאחוז ההצבעה בעיר בבחירות לראשות העירייה עמד על כ-15% בלבד. בבחירות אלה נבחר אחמדי-נז'אד לראשות העירייה.

See MEMRI Special Dispatch No. 713, "The Political Debate in Iran Following Elections for the Seventh Majlis," May 15, 2004, http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=archives&Area=sd&ID=SP71304; Special Dispatch No. 689, "Iranian Youth Organization to Supreme Leader Khamenei: 'What A Huge Lie You Are Telling!,'" April 1, 2004, http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=Iran&ID=SP68904

[4]  דיווחים על גלי תמיכה ברפסנג'אני: אירנא, 19.6.05. שרק, 20.6.05, 21.6.05. אפתאב-י יזד, 21.6.05. טהראן טיימס, 20.6.05. כותב מאמר המערכת ביומון הרפורמיסטי שרק ח'ושאיאר דהימי גרס כי "מעולם לא חשבתי שיום אחד אני אאלץ להצביע לרפסנג'אני... אולם כדי לשמור על עצמאותי אני אצביע באופן וולונטרי לרפסנג'אני. זה לטובת האינטרסים של האומה והפוליטיקה", שרק, 20.6.05.  אחרים כתבו כי הפריבילגיה להחרים את הבחירות אינה קיימת בסיבוב השני: היומון הרפורמיסטי אעתמאד קבע יום לפני הבחירות כי "אדישות שווה לקטסטרופה", 23.6.05. שרק און ליין, פרסם יום לפני הסיבוב השני קריאה לכולם להצביע, 23.6.05. היומון הרפורמיסטי מרדמסאלארי (דמוקרטיה) כתב: "אל לנו לתת לשמרנים ללוות את הגויה של תנועת הרפורמות שלנו אל הקבר בפרחים ובממתקים. החרשה היא אינה הדרך הטובה היותר לבטא חוסר רצון ותסכול. עלינו לחשוב שנית... עלינו לקחת בחשבון את התוצאות של אי-השתתפות בבחירות [לסיבוב השני], 20.6.05.שרק כתב כי "אלו שהחרימו את הבחירות התגלו בסופו של דבר כמפסידים הגדולים. הם חשבו שהם יכולים לשכנע את העם ללכת במה שהם קוראים הדרך לאוטופיה... אולם למרבה הצער הם טעו. כעת הכל נתון להשתתפות ציבורית בסיבוב השני... אנחנו חייבים להצביע עבור זה שיכול לעזור לנו להתקדם." שרק, 21.6.2005.

[5]  אפתאב-י יזד, 22.6.05.

[6]  איראן, 22.6.05.

[7]  אחמדי-נז'אד הודיע כי בכוונתו לפעול לכינון מערכות חינוך נפרדות לבנים ובנות בכל רחבי איראן, בין היתר לטובת הישגי התלמידים, וכן הפרדה בין המינים במוסדות תרבות.שרק, 20.6.05, אפתאב-י יזד, 21.6.05.

[8]  שרק, 21.6.05.

[9]  ראה דו"ח ממר"י מה-16.6.05 "הבחירות לנשיאות באיראן – חלק ב'"

http://memri.org/bin/articles.cgi?Page=countries&Area=iran&ID=IA22605#_edn28

[10]  איראן דיילי, 1.5.05. היומון הרפורמיסטי מרדמסאלארי מתח ביקורת על התבטאויותיו של אחמדי-נגז'אד וטען שהוא לא העז למתוח ביקורת כזו על רפסנג'אני כשכיהן כנשיא, ולא יעץ לו לנסוע באוטובוס. מרדמסאלארי, 1.5.05.

[11]  ראה דיווח ממסיבת העיתונאים שנתן כרובי ביומונים הרפורמיסטים  אפתאב-י יזד, אקבאל ואעתמאד, 19.6.05, אשר בדינו נסגרו אפתאב-י יזד ואעתמאד ליום אחד, בעוד אקבאל – הקיצוני יותר בדעותיו נסגר לצמיתות.

[12]  קולות המחנה השמרני בסיבוב הראשון: אחמדי-נז'אד 5.7 מיליון, קאליבאף – 4 מיליון, לאריג'אני – 1.7 מיליון – סה"כ 11.4 מליון. רפסנג'אני זכה בסיבוב הראשון בכ- 6 מיליון קולות, כרובי – 5 מיליון, מועין – 4 מיליון ואילו מהרעליזאדה ב- 1.2 מיליון, סך הקולות של המחנה הרפורמיסטי  בסיבוב הראשון (כולל רפסנג'אני) 16 מיליון. לעומת זאת, בסיבוב השני זכה רפסנג'אני ב- 10 מיליון קולות.