המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
מנהל המרכז האסלאמי במנהטן על פיגועי ה-11.9
8/6/2005

 

מנהל המרכז האסלאמי במנהטן: חלק גדול בחברה האמריקאית חושב שאירועי ה-11 בספטמבר תוכננו כדי לבסס את 'הסדר העולמי החדש'

 

ד"ר אחמד דוידאר, מנהל המרכז האלסאלמי במנהטן ומרצה במחלקה ללימודי האסלאם במנהטן-ויל קולג' Manhattanville College] ],  העניק ראיון לאתר האינטרנט של תנועת האחים המוסלמים במצרים www.ikhwanonline.com[1]. בראיון ב-15 ביוני 2005 סיפר דוידאר, מצרי במוצאו, כי הדרשנים בארה"ב, לפני ה-11 בספטמבר, הרבו לדבר על הכוח והריבונות של האסלאם ואילו לאחר האירועים הם חלו לנקוט ביתר זהירות בדרשותיהם. כמו כן, טען דוידאר בראיון כי אמנם הטאליבאן ובן לאדן לקחו אחריות על אירועי ה-11 בספטמבר, אולם אמריקאים רבים מאמינים כי האירועים תוכננו כדי לבסס את 'הסדר העולמי החדש'. להלן קטעים מן הראיון:

 

" ... שאלה: מה היה הקו של הדעוה [תעמולה לאסלאם] לפני אירועי ה-11 בספטמבר?

דוידאר: קו הדעוה האסלאמי הגיע [למצב] של סתירה תמוהה. למרות שהיה ברמה גבוהה ביותר של דעוה בונה והחברה האמריקאית ראתה בחלק מהמוסלמים החיים בארה"ב סמל תרבות בעל השפעה והדבר גרם לעלייה גדולה בשיעורי ההתאסלמות, הרי שהדרשנים עסקו בהפגנת כוח וחזרה על סיסמאות שביססו את תפיסת הריבונות של האסלאם. הדבר גרם לאמריקאים לחשוש מהאסלאם ולחשוב שהמוסלמים באו לארה"ב כדי להשתלט עליה ולשלוט על העולם.

 

זה היה השיח של הדעוה שרווח באותה העת ואז הדרשן היה נושא דרשה מחדר של בית באחת משכונות העוני. ברור שריבונות האסלאם לא [תתממש] באמצעות הסיסמאות הללו אלא כתוצאה טבעית של התנהגות המוסלמים ותרבותם... [כך למשל] החברה האמריקאית מושפעת מאוד מהשירותים [הניתנים לציבור] ואת זה הבינו קודם לכן הכנסיות. הן ארגנו קורסים בנושא מחשבים, שפות וכן [ערכו] שיעורי תיגבור ל[תלמידי] בתי הספר היסודיים והתיכוניים. הם גם המציאו דרכים אחרות כמו הגשת מרק חינם לעניים ביום ראשון. אם תלך באותו היום לכל כנסייה תמצא שורות רבות של עניים ולא עניים שבאים ליהנות מן השירותים הטובים [של הכנסיות] והם מקבלים חוברות שהכנסיות מחלקות.

 

שאלה: האם אירועי ה-11 בספטמבר מסמלים נקודת מפנה בדעוה האסלאמית בחברה האמריקאית?

דוידאר: כמובן. [האירועים] החזירו את האיזון לשיח של הדעוה כך שהמוסלמים החלו לברור את מילותיהם ואת אמצעי הדעוה שלהם. הם יודעים שכל קיצוניות מצידם, או כל מילה המתפרשת שלא כמשמעותה, תוביל לקיצוניות מצד הממשל האמריקאי. כמו כן, אלפי אמריקאים החלו להתעניין בדת האסלאם ולחקור אותה כדי להכיר את הדת שמאמיניה מנסים להשתלט על העולם ואשר התפרצו לחייהם השלווים והבטוחים. תודות לאללה, [ההתעניינות באסלאם] הדבר היה חסד גדול עבור הדעוה מאחר ואנשים אלה הכירו את האמת של האסלאם, את עוצמתו ואת תרבותו. מאות מביניהם קיבלו על עצמם את הדת הזו תוך ימים ספורים, ואני הייתי עד לחלק מהמקרים במרכז האסלאמי.

 

שאלה: באילו צעדים נקטתם כדי להדוף את ההאשמה שדבקה במוסלמים לפיה הם שעומדים מאחורי ה-11 בספטמבר?

דוידאר: למרות שחלק גדול בחברה האמריקאית חושב שאירועי ה-11 בספטמבר היו פעולה שתוכננה ונרקמה במטרה לבסס מציאות חדשה לשליטה על העולם תחת מה שמכונה 'הסדר העולמי החדש' - רוב החברה קיבל מסר מהמוסלמים שהם למעשה עומדים מאחורי [הפעולה]. המסר הזה בא לידי ביטוי בלקיחת האחריות של הטאליבאן ואוסאמה בן לאדן על האירוע, וכן בתגובות השמחה לאיד בעולם הערבי והאסלאמי למה שקרה.

 

לגבי השלטון האמריקאי - בין אם האירועים האלה היו מתוכננים, או ש[האשמה בהם] הודבקה למוסלמים, או שמדובר במשהו אחר, האירועים הללו היוו הזדמנות עבור [השלטון האמריקאי] לחוקק חוקים מפוקפקים שיגבילו את הצמיחה והנוכחות האסלאמית בארה"ב כדוגמת חוק הטרור וחוקים אחרים. 

 

אולם לגבי החברה האמריקאית - החשדנות כלפי כל מה שהוא אסלאמי ברחובות, באזורי הבילוי והמסחר ובמקומות העבודה עדיין מהווה נטל כבד על האזרח המוסלמי באמריקה. אמצעי התקשורת – הנשלטים ברובם על ידי הציונים – סייעו בהפצת תפיסה זו. כאשר הם יראו את אחד מהמוסלמים המזוקנים שמוכר אוכל מהיר ברחוב מסוים במדינה כלשהי, הם יעמידו מולו את עדשות המצלמה ויראיינו אותו כאילו הוא זה שמייצג את האסלאם. בה בעת אמצעי התקשורת הללו מתעלמים מכל קול אסלאמי מתון, ממופת מדעי אסלאמי מכובד או מאנשי הדת המומחים. אנו מנסים להתמודד [עם תופעה זו] באמצעות קשר רציף עם אמצעי התקשורת והגשת תלונות למנהלים.

 

לבסוף אומר לכם שהחברה האמריקאית, מבלי להתייחס לעמדת המשטר, היא חברה פעילה  שאוהבת את החיים ושוכחת מהר. היא תתגבר בקלות רבה על אירועי ה-11 בספטמבר בתנאי שאנו נביא להם ראיה שאנו חפים מהפשע הזה, ונסיר באמצעות דרך ההתנהגות האסלאמית את הספק והחשדנות שהתעוררו בחברה האמריקאית בעקבות האירוע הזה.

 

 

שאלה: מה מידת השפעתה של הקהילה המוסלמית על החברה האמריקאית?

דוידאר: הקהילה הציונית מונה רק שלושה מיליון איש אולם הם שולטים בפוליטיקה, בכלכלה ובתקשורת בארה"ב. זאת בשעה שהקהילה האסלאמית מונה 11 מיליון איש אולם השפעתה חלשה. יש לכך מספר סיבות והחשובות ובהן שהקהילה המוסלמית מורכבת מתרבויות, שפות וארצות [מוצא] שונות - יש ערבים, אסייתים, איראנים ואחרים; שהקהילה האסלאמית היא חברה שהיגרה לאחרונה לארה"ב בהשוואה להרבה קהילות אחרות וכן שחסר לנו ארגון, תוכנית ואסטרטגיה שסביבה נתאחד ועל פיה נפעל. אנו זקוקים לדורות של מומחים ברפואה, במחשבים ובתחומים אחרים המשרתים את החברה. גם אם יש לנו כעת כמה נציגים בחלק מתחומי המדעים המדויקים, אין זה במידה מספקת בכדי שהם יבלטו וישפיעו על החברה האמריקאית.

 

שאלה: האם רק מכשולים הקשורים לעניינים פנימיים של הקהילה המוסלמית מונעים את התארגנותה והשפעתה?

דוידאר: כמובן שלא. ישנם גורמים רבים המעוניינים למנוע את ההשפעה שלנו בחברה ובראשם הלובי הציוני המשפיע כעת על אמצעי התקשורת ולכן איננו יכולים להפיץ את רעיונותינו ולהבליט את מנהיגינו ואת הדוגמאות המוצלחות שלנו. אפילו כשמוסלמי מנסה לעבוד באמצעי התקשורת, הרי שהוא צריך להתמודד עם חמישה מיליון אנשי תקשורת עליהם שולטים היהודים. אם הוא גאון והם נאלצים להעסיקו, אז הוא מועסק מאחורי המצלמה ולא מולה. בה בעת אנו רואים שעשירים מוסלמים קונים את מורשת הקולנוע המצרי בשמונה מאות מיליון דולר ואינם פועלים להקמת ערוץ אסלאמי ברמה הדרושה כדי לפנות לחברות הזרות בצורה מדעית ומקצועית.

 

שאלה: כיצד התמודדו המוסלמים בארה"ב עם מדיניות הממשל האמריקאי כלפי העולם הערבי והאסלאמי ובמיוחד עם כיבוש עיראק?

דוידאר: אנו ערכנו הפגנות, פעילויות, דרשות וועידות רבות ושלחנו מסרים רבים לאמצעי התקשורת ולארגונים השונים. אולם כל זה לא השפיע על החלטת המלחמה. לא היה זה בשל החולשה של מעשינו אלא מפני שהיתה החלטה נחושה [לגבי המלחמה], יהא אשר יהא...

 

באשר למדיניות האמריקאית לשליטה באזור... יש תוכנית אידיאולוגית או דתית בה מאמין המשטר האמריקאי והיא כמו הברית החדשה עבורו. היא תוצאה של מאמץ אינטלקטואלי של איש בעל כוח והשפעה בקרב האינטלקטואלים שנקרא שרתסקי [הכוונה לשר הישראלי לשעבר נתן שרנסקי]  – יהודי במקור. [הרעיון שלו] מסתכם בטענה שכדי שאמריקה תחיה בביטחון עליה לשנות את התפיסות במזה"ת לגבי תחושת [העמים] בנוגע להשתתפות בהליך הפוליטי, החירות, הדמוקרטיה והחינוך. מפני שהדיכוי של החברות הללו מוביל לקיצוניות אשר הורסת את ארצותיהם ואת אמריקה... ליהודי הזה יש מטרות נפסדות ואנו רואים את אותותיהן כיום בפעולותיה של ארה"ב באזור כשהיא כופה את השקפתה ואת תפיסתה בנוגע לדמוקרטיה לחינוך ולמעורבות הפוליטית בארצות שלנו [בעולם הערבי והאסלאמי].

 

כמו כן, [אנו רואים את אותותיהן] בהתערבות הבוטה שלה בענייני הפנים של מדינות אלה ובמגעיה עם גורמי האופוזיציה שם. אולם עלינו לנצל את הזדמנות הפז הזו כדי להיות טובים יותר וכך הכישוף יקום כנגד המכשף. אם המטרה היא ליצור משטרים המשרתים את המערב, מדוע  לא נפעיל לחץ להעלאה משטרים לאומיים אמיתיים? כן, אנו נהיה עדים להתנגדות חריפה. אולם אם העמים רוצים דבר מה, אף אחד לא יכול לשבור את רצונם."

 

כמו כן, במהלך הועידה ה-16 של  "המועצה העליונה לעניינים אסלאמיים" שנערכה סוף אפריל 2004 בקהיר אמר דוידאר כי "הדו קיום בדרכי שלום הוא תוצאה של הסובלנות באסלאם. הסובלנות מעמיקה את ההיכרות ומגבירה את היקף שיתוף הפעולה והאינטגרציה בין האנשים." לדבריו, "הסובלנות על פי התפיסה האסלאמית שונה מזו בתפיסה האנגלית ועל המוסלמים בחברות המערביות לנהוג בסובלנות כדי שיהיו מופת לאחרים לא מוסלמים."[2] 

 

 


[2] אל-אהראם (מצרים), 1.5.2004.