המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
בעל טור ערבי: גיבוי של המשטרים הערבים לטרור בעיראק
10/5/2005

 

בעל טור ערבי: המשטרים הערבים נותנים גיבוי לטרור בעיראק

מפני שהם מעוניינים להכשיל את הדמוקרטיה

 

סלאמה נעמאת, בעל טור ביומון הלונדוני בשפה הערבית "אל-חיאת" פרסם מאמר תחת הכותרת "בין גיהנום העריצות לגיהנום הדמוקרטיה" בו טען כי הטרוריסטים בעיראק זוכים לגיבוי המשטרים הערבים מפני שהם מנסים להכשיל את הגשמת הדמוקרטיה.[1] להלן עיקרי מאמרו:   

 

"כאשר הטרור הסדאמי בעיראק מכוון כנגד השלטון הנבחר בעיראק ונגד כוחות הביטחון, הצבא והמשמר הלאומי, הוא [בעצם] שואף להאריך את תקופת הכיבוש [האמריקני] באמצעות הכשלת תהליך בנית המוסדות הלאומיים הפוליטיים, הביטחוניים והצבאיים שיכולים להגן על הארץ ולהבטיח את יציבותה. הטרוריסטים ותומכיהם באזור ובעולם יודעים שממשלת עיראק אינה יכולה לדרוש מהכוחות הזרים לצאת [מעיראק] לפני שתוכל לשלוט על המצב הביטחוני, ואת זה בדיוק הם מנסים להכשיל.

 

עם זאת, ממשלות ערביות [מסוימות] וכן כותבים ופרשנים באמצעי התקשורת הערביים השונים, עדיין מתעקשים לתאר את הפושעים, הרוצחים מאות ואף אלפי עיראקים, כ[מי עוסקים] ב'התנגדות' לכיבוש, למרות שהם הסיבה הראשונה להתמשכות הכיבוש עד לאחר השנה הבאה. הם מתעקשים להטיל את האחריות להריגת העיראקים על האמריקאים, כאילו שהמתאבדים המפוצצים עצמם במטרה להרוג כמה שיותר אנשים מכוחות המשמר הלאומי והמשטרה הם אמריקאים.

 

כך הופכים הטרוריסטים, כולל ה'זרקאוים' ו'הבן לאדנים' שאינם עיראקים, להיות יותר פטריוטים עיראקיים מאשר [אנשי] כוחות הביטחון והמשמר הלאומי הנופלים כל יום קורבן עקב רצונם לבנות את מוסדותיהם כדי שיוכלו לעמוד בפני עצמם, ללא שום [סיוע של] כוח אמריקאי או בינלאומי, ולהגשים את עצמאותם הלאומית המלאה...

 

זאת, שעה שגם מדינות ערב ומדינות במפרץ מארחות כוחות אמריקנים כחלק מהסכמים צבאיים בעלי השלכות אסטרטגיות בהתאם לאינטרסים של מדינות אלה...

 

נשאלת השאלה מהי האחריות של ממשלות ואמצעי תקשורת רשמיים וחצי רשמיים במדינות השכנות לעיראק, המעניקים גיבוי פוליטי ולגיטימיות לפעולות הרצח להן נתונים העיראקים?... האין מטרתם להכשיל את הדמוקרטיה הנולדת בעיראק כדי שזו לא תתפשט באזור?

 

יתכן שהמחבלים יצליחו לעכב את לידתה של עיראק החדשה בצורתה הדמוקרטית הפלורליסטית שאינה מקובלת באזור, אולם הם לא יצליחו להשיב את עיראק לתקופה שלפני ה-9 באפריל 2003 [תקופת סדאם]. לעיראקים אין ברירה אחרת אלא להתקדם בדרך אחת, הדרך להגשמת עצמאות מלאה שתסיים את החסות הזרה, בין אם היא אמריקאית- בינלאומית ובין אם היא טרוריסטית- אזורית...

 

אם כוחות החבלה יצליחו לשבש את המודל הדמוקרטי, יהיו לכך משמעויות רבות. אחת מהן היא שהצלחה [של כוחות החבלה] במקום אחד תעודד הצלחות דומות במקומות אחרים בהם פועלים לגיבוש [הדמוקרטיה]. סביר להניח שהרוצחים השכירים שהגיעו לעיראק מאפגניסטן, [ימשיכו] ויעברו מעיראק ללבנון. אם אויבי הדמוקרטיה חרפו את נפשם למות כדי לחסל את [הדמוקרטיה] באפגניסטן ואחר כך בעיראק, אין זה הגיוני שהם יאפשרו לדמוקרטיה לשגשג בלבנון. כוחות החושך ובעלי הברית הטבעיים שלהם במשטרים [הערבים], מתעקשים להפוך את חלום הדמוקרטיה לגיהנום ..."

 


[1]   אל-חיאת (לונדון),5.5.2005.