המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אינטלקטואל מצרי: לחשוף את השקר וההסתה נגד ישראל
15/4/2005

 

אינטלקטואל מצרי: לחשוף את השקר וההסתה נגד ישראל, ארה"ב והמערב

 

במאמר הנושא את הכותרת "תקרית ח'אן אלח'לילי: הסבות והתוצאות" שנתפרסם ביומון המצרי הממסדי "אל- אהראם", מנתח אחמד נאג'י קמחה - חוקר במרכז אל- אהראם למחקרים פוליטיים ואסטרטגיים- את הסיבות לפיגוע הטרור בח'אן אל- ח'לילי ב-7 לאפריל ומציע דרך להתמודד עם התופעה.[1]  בעל המאמר מדגיש כי דווקא העובדה שהפיגוע בוצע בידי אזרח מצרי בודד מגלה את חומרת הבעיה, מכיוון ש"למנגנון הביטחון אין [די] אנשים לעקוב אחרי כל אזרח... והוא הופתע [לגלות] שמבצעי הפיגוע בטאבא היו אזרחים רגילים, לא מאל-קאעדה, לא מאל-גמאעה אל-אסלאמיה ולא מ[ארגון] הג'יהאד המצרי".

 

בעל המאמר מבקר את השלטונות על כך שאינם מאפשרים לארגונים ליברליים להעביר מסר חדש של פתיחות לאזרחים ומאידך גיסא אפשרו לגורמים שונים "החיים במנטליות של העבר" להפיץ הסתה אנטי מערבית ולקרוא לג'יהאד נגד כל דבר אמריקאי. קמחה קורא לשלטונות לאפשר את פעולתם של הארגונים הליברליים, שכן, לדעתו, זו תהיה התגובה היעילה ביותר להסתה הדתית ולאומנית.

 

להלן קטעים מן המאמר:

 

"... אם אנו רוצים באמת להלחם באירועים כאלה ולהימנע מהם בעתיד, עלינו להודות כי אנו כולנו-המדינה, האינטלקטואלים והעם - לא מלאנו את תפקידנו...

 

אפתח במדינה.  מזה קרוב לשלושים שנה החליטה מצרים למלא תפקיד פעיל ועיקרי בביסוס השלום כאופציה אסטרטגית לטובת כל אזרחי המזרח התיכון, הכולל את האזור הערבי ואת שלוש המדינות המצויות בשכנות אסטרטגית (איראן, תורכיה וישראל). כמו כן היא החליטה על יחסים מיוחדים ונבדלים עם ארה"ב בעדיפות על שאר מדינות העולם. אולם מאז אנו רואים כי היא לא הצליחה להניע באופן  ממשי את החברה, אלא רק לאחרונה וליתר דיוק מאז שנת 2002 .

 

אנו רואים כי היא גם לא הצליחה להביא את השינוי המהותי המתחולל במדינה לתודעת האזרח הפשוט. בעניין זה יש למדינה סיבות מוצדקות. בכל פעם שהעניינים נרגעו ונעו לעבר ביצוע רפורמות ממשיות, היא הופתעה ממעשי אלימות פוליטיים, שהתחילו עם ההתנקשות בחייו של הנשיא המנוח מחמד אנואר אל- סאדאת, שהכניסו את המדינה למערבולת של פעולות טרור שנמשכו עד שנת 1997. לכן נקטה  המדינה צעד של הטלת חוקי חרום ו[עוד] חוקים המגבילים את חירות האזרח... אולם המדינה לא שמה לב שבכך היא מונעת מהארגונים הליברליים הבלתי ממשלתיים בחברה, למלא את תפקידם ולהעביר מסר חדש של פתיחות לאזרחים... ארגונים  אלה היו יכולים לסייע ליצירת  קומוניקציה בין האזרחים למדינה, שמאפשרת למדינה ליברלית להתמודד עם האלימות הפוליטית של הקבוצות האסלאמיות מבלי להזדקק לחוקי חירום. זרם ליברלי זה היה עמוד התווך של השינוי המתרחש מאז 2002 ועד עכשיו.         

 

[הגבלת פעולת הארגונים הליברליים] איננה השגיאה היחידה של המדינה. השגיאה הגדולה ביותר טמונה בשוני בין המדיניות וההחלטות שהמדינה אימצה לבין מה שמגיע ל[ידיעת] האזרח. ההשפעה של גורם זה ניכרת בברור בטיפול בעניין השלום במזרח התיכון וביחס ליחסינו עם ארה"ב. למרות ההחלטות שהמדינה אימצה בגלוי ביחס לשני הנושאים הללו מזה שלושים שנה, ממשיך להתקיים בתוך המדינה זרם המחזיק ברעיונות של העידן שחלף. [זרם זה] שולט במגמותיהם של פרסומים מסוימים. והוא תרם להפצת שנאה כלפי כל דבר אמריקאי, ולהפצת התיאוריה המזימתית שישראל עומדת מאחורי כל אירוע [אלים] שקורה בתחום מצרים. כך לא הצליחה המדינה להעביר את המסר שלה בנוגע לברית האסטרטגית שלה עם ארה"ב, כאילו היא חוששת להציג בפני האזרחים עובדה זו.

 

אכן, אנחנו בעלי ברית [עם ארה"ב] וזו איננה בגידה בשום עקרון; זוהי  ברית שמטרתה לעצב מחדש את האזור כולו על בסיס של חירות ושוויון וכדי לשנות ולעורר חברות הראויות לחיות חיים טובים יותר. מה הבושה להציג את המסר הזה באופן חזק וברור? אנחנו בעלי ברית [עם ארה"ב] והברית הזו הולכת ומתעצמת עם כל משבר שפוקד את האזור. הברית הזאת מושתתת על עקרונות שאינם מרשים לאף אחד להתערב בעניינינו. המדיניות שלנו  והרפורמה שלנו - רק הם מובילים אותנו לדבוק במדיניותו של בעל הברית החזק שלנו במישורים המדיני, הכלכלי והחברתי, [ורק] למען חברה חופשית בכל מובן המילה. כמו כן  אנו, אכן, מהווים גורם עיקרי בשלום במזרח התיכון. שלום זה לא יתגשם לעולם בלא שמצרים תמלא בו תפקיד פעיל כמתווך וכשחקן המסייע ליתר השחקנים להגיע לחוף מבטחים.

 

המדינה טעתה בכך שהיא הניחה לקולה להיות חלש יותר מקולם של הפרסומים המסיתים להפיכה ולג'האד נגד כל מה שהוא אמריקאי או מערבי, בהסתמך על תפיסות שעוצבו בתקופה [שחלפה] שמחברי הפרסומים הללו  מסרבים להאמין שהיא חלפה  לבלי שוב.

 

לפיכך מחובתם של הכוחות הליברלים להיכנס כעת למערכה רעיונית נגד מחברי פרסומים אלה, כדי להבהיר את התמורות הקודמות, הנוכחיות והעתידיות במדינה, ולהסביר שהשפה המתסיסה, המסיתה והאלימה היא שפתו של זה שאינו מסוגל להתפתח ולנהל שיחה עם אינטלקטואלים בכל העולם. יש לחשוף את השקר שבטענות המסיתות שאמריקה היא השטן הגדול הרואה  רק את האינטרס הישראלי, שהשינויים והרפורמות המתבצעים כעת אינם אלא תוצאה מלחצים חיצוניים ושארה"ב [רק] מחפשת [פתח] כניסה כלשהו שיאפשר לה להפעיל לחצים נוספים  על המדינה המצרית ולהתערב במדיניותה. חשיפת כל [השקרים] הללו היא הירייה הפותחת את השלב של פריצת דרך מחשבתית שתאפשר לשכל המצרי לבדוק את כל הדברים בהגיון ולהגיע לתוצאות רציונאליות במקום להידחף אל מדיניות של התאבדות המקריבה את החברה והאזרחים כפי שארע בשוק ח'אן אל- ח'לילי.

 

אשר לעם: האזרחים, באופן קולקטיבי, נסחפו  אחרי הדבר הקרוב ביותר לליבם, מפני שכתבי ההסתה ושלהוב הרוחות  מסתמכים  על המימד הדתי והמימד  הלאומי [הפאן ערבי]. לכן הגיע הזמן שכל אחד מאיתנו ישתחרר מהחשיבה הקולקטיבית ויחפש, באמצעות שכלו האינדבידואלי, את מה שיביא להגשמת האינטרס של המדינה המצרית והאינטרס שלו בעתיד...

 

אנו נדרשים היום לחשוב באופן רציונאלי ולדמות לעצמנו לאן  עלולים להוביל אותנו פרסומים [מסיתים]  כגון  אלה [ולשאול את עצמנו] האם אנחנו מוכנים לקבל  שכל אחד מאתנו נושא בתוכו טרוריסט חבוי היוצא להרוס את רכוש המדינה והאזרחים ואין לבטוח בו שלא יפגע בחייהם של אלה שסמכו עלינו שנגן על חייהם [הכוונה לתיירים].  או שחובה על כל אחד מאתנו לשאת בתוכו אזרח מודרני ומשכיל, הנוהג בפתיחות כלפי אחרים, הרוצה ברכישת השכלה ובמודרניזציה ואינו מפחד מן המערב, אלא משפיע עליו ומושפע ממנו.

 

מן האמור לעיל אין להסיק, כפי שניסו חלק מערוצי החדשות הלוויינים לרמוז, שייתכן שהמדינה היא הגורם [לאירועי הטרור] כדי שתוכל להטיל מגבלות נוספות על האזרחים  במטרה לבלום ולכוון את תהליך הרפורמה, שנכפה עליה מבחוץ. למרבה הצער היו שקיבלו [טענה] זאת. אנו לעומת זאת מסיקים שחובה על המדינה להשלים את צעדי הרפורמה שלה בחקיקה ובביצוע ביתר מהירות... [כמו כן] על המדינה להישען על הארגונים הליברלים הבלתי ממשלתיים , כדי ליצור אליטה חדשה אשר תפתח את השיח הרשמי ותטיב להעביר את המסר בכוח ובפשטות לאזרחים. יש לאפשר לכל הארגונים הפוליטיים בחברה לבטא את עצמם. על ידי כך תגיב  המדינה בצורה החזקה ביותר נגד המסיתים ותגן על נפשותיהם של אנשים אחרים לבל יפלו בציפורני סוג זה של חשיבה הרסנית. בכך תתחיל המדינה להתמודד עם המכשולים החמורים ביותר [המפריעים] לקשר בינה ובין אזרחיה, המתנגדים כולם לפעולות נפשעות מעין אלו.                                               



[1] אל- אהראם, מצרים, 11.04.2005