המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
תגובות להצהרת מובארכ על שינוי שיטת הבחירות לנשיאות
17/3/2005

 

תגובות להצהרתו של מובארכ לגבי שינוי שיטת הבחירות לנשיאות מצרים

 

ב-26 בפברואר 2005 נשיא מצרים חוסני מובארכ הודיע כי בבחירות הבאות לנשיאות מצרים תתאפשר מועמדות של יותר ממועמד אחד, וכי הבחירות יהיו בחירות ישירות וסודיות ולא משאל עם על מועמד אחד שנבחר מטעם הפרלמנט, כפי שהיה נהוג עד עכשיו.[1] כדי ליישם רפורמה זו, אישרו מועצת השורא ומועצת העם במהלך חודש מרץ את ההצעה לתיקון סעיף 76 בחוקה. לאחר האישור הועבר נוסח תיקון סעיף 76 בחוקה לוועדה לענייני חוק וחוקה לצורך גיבוש סופי שיעשה תוך חודשיים.[2]    

 

מאחר וטרם גובשו החוקים והתקנות בנוגע להליך הבחירות הקרבות לנשיאות מתנהל בימים אלה במצרים דיון ציבורי סביב כמה סוגיות עקרוניות כגון: מי יכול להגיש מועמדות לנשיאות? האם יצטרכו המועמדים להשיג את תמיכת הפרלמנט והמועצות המקומיות? כיצד ניתן יהיה להבטיח שוויון הזדמנויות בתקשורת לכל מועמד? והאם שינוי שיטת הבחירות יסתכם בתיקון סעיף 76 או שדרושה רפורמה נרחבת יותר שתכלול תיקונים נוספים בחוקה, ובמיוחד תיקון סעיף 77 המאפשר את הארכה ללא הגבלה של כהונת הנשיא.       

 

הדיון הציבורי בנושא זה השתקף גם בתקשורת המצרית. העיתונות הממסדית בירכה את יוזמתו של מובארכ וראתה בה המשך ישיר למדיניות הרפורמה שלו. מנגד, התייחסה האופוזיציה ליוזמה זו בהסתייגות וטענה כי היא אינה מבטיחה בהכרח מתן הזדמנות שווה ולפיכך אינה מהווה רפורמה אמיתית.

 

העיתונים הממסדיים: החלטה היסטורית

העיתונות הממסדית במצרים התייחסה להחלטת מובארכ כהחלטה היסטורית וכהישג אדיר.  

סמיר רגב, העורך הראשי של היומון הממסדי  "אל-גומהוריה" כינה את מובארכ 'אבי הדמוקרטיה':

"לא תהיה זו חנופה כלפי חוסני מבארכ אם אחזור ואומר שהוא 'אבי הדמוקרטיה' במלוא מובן המילה. כל המפלגות הפוליטיות [במצרים] סוברות שהשינוי בחוקה צריך להיות [רק] לאחר בחירת נשיא הרפובליקה לתקופת כהונה נוספת באמצעות משאל העם, אבל חוסני מובארכ צועד צעד אחד קדימה. יתרה מכך, ביוזמה שהכריז הנשיא בזמן הנכון הוא שלח מסר לאנשים האומר: 'זהו רצוננו החופשי לבחור את חיינו ולהחליט על גורלנו. זהו רצון פנימי באמצעותו אנו קובעים את ההווה ואת העתיד שלנו."[3]

 

מורסי עטא אללה, העורך הראשי של יומון הערב "אל-אהראם אל- מסאאי" כתב: "זוהי החלטה היסטורית, במלוא מובן המילה! יתרה מכך, זוהי מהפכה פוליטית ורפורמיסטית המהווה את תחילתה של היסטוריה חדשה למצרים, ואולי אף לאזור כולו! למרות שאין זה דבר חדש לגבי הנשיא מובארכ אשר הצליח להתגבר על הבעיות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות הקשות ביותר במצרים... מובארכ כבר הבין שזהו הרגע המאפשר את הגשמת החלום שהדמוקרטיה במצרים תהפוך להיות דמוקרטיה שלמה רחוקה מכל תסבוכות או רגישויות..."[4]

 

ד"ר פתחי עבד אל-פתאח כתב ביומון "אל-גומהוריה": "נראה כי מובארכ בחר להיכנס להיסטוריה דרך השער הראשי שנותר נעול בשנים הקודמות. זהו שער הדמוקרטיה, השער החשוב והנכבד ביותר או שער השערים. ההחלטה האחרונה להמשיך את הרפורמות הדמוקרטיות ולשנות את החוקה... מדגישה שהדמוקרטיה היא הסיסמא של התקופה הנוכחית."[5]

 

בעלי טורים רבים ציינו כי החלטתו של מובארכ אינה בגדר הפתעה או כניעה ללחצים חיצוניים, אלא המשך ישיר של מדיניות הרפורמה שלו. אבראהים נאפע, העורך הראשי של היומון הממסדי המצרי "אל- אהראם" כתב: "אין ספק שההחלטה ההיסטורית, חסרת התקדים הזו של הנשיא חסני מובארכ תירשם בהיסטוריה וכי היא הייתה הפתעה גדולה עבור רוב הפוליטיקאים והפרשנים... הערכתי היא שמי שעקב אחר תהליך הרפורמה והשינוי במצרים לאורך השנים שעברו, ומי שקרא בעיון את הצהרותיו של הנשיא מובארכ וניתח בדייקנות את תפיסתו, היה יכול לצפות לצעד מסוג זה, ויתכן כי ההפתעה היתה [רק] בעיתוי פרסום ההחלטה.

 

[אולם] מבחינת תוכן [דבריו של מובארכ] אינני חושב שהיתה כל הפתעה, שהרי הנשיא מובארכ כבר הדגיש שצעד זה בא בעיתוי הנכון, לאחר שאנו עברנו [שורת] שלבים מוגדרים ברפורמה הכלכלית והחברתית. הנשיא מובארכ דאג להזכיר לאזרחים שצעד זה הוא בבחינת פרק אחד מסדרת הפרקים של תהליך הרפורמה והשינוי...

 

חשוב להדגיש כאן שהצעד, לקראתו הלך הנשיא מובארכ, בא במסגרת השקפה לאומית כוללת למען תחייה לאומית ובהתאם לשיקולים מצריים טהורים רחוקים מלחצים חיצונים ומצעקותיהם של חלק מהכוחות הפנימיים... אם בתחילת כהונתו התרכז [מובארכ] בפיתוח התשתית ובהרחבת פרויקטים של צמיחה ושיקום, הרי שבשנים האחרונות הוא החל ליישם השקפה כללית לשינוי ולרפורמה ששמה את מצרים במסלול של תחייה מקיפה."[6]

 

במאמר המערכת של עיתון "אל-אח'באר" נכתב: "אכן הצעד של הנשיא מובארכ לשנות את החוקה הוא הישג חדש המתווסף ליתר הישגיו הרבים. הנשיא מובארכ עומד בפסגת פירמידת הרפורמות במצרים ושלטונו מתאפיין בחוכמה, באחריות, בסבלנות וביכולת להתגבר על בעיות כלכליות רבות. היוזמה [של מובארכ] התקבלה בברכה מבפנים ומבחוץ. צעד זה מדגיש את חשיבות הרפורמה הנובעת מבפנים ואינה נכפית מבחוץ, [רפורמה] הדוחפת קדימה את תהליך הדמוקרטיה והקידמה."[7]   

 

במאמר ביומון הערב הממסדי "אל- מסאא", קרא בעל הטור מוחסן מחמד למפלגת השלטון לנקוט ברפורמות נוספות שישלימו את מהלכו של מובארכ: "אלו אשר מכירים את מהלך  ההיסטוריה המצרית ואת ההתפתחות הדמוקרטית העולמית ידעו שהיה זה צעד הכרחי ובלתי נמנע. ראוי להדגיש כי כאשר מתאפשר לכולם להגיש מועמדות לנשיאות, הרי שיתר הצעדים הדמוקרטים הופכים להיות משניים. לכן, המפל"ד נדרשת שלא לחכות ליוזמות מצד הנשיא, אלא לערוך צעדים בו זמניים או צעדים משלימים [ליוזמת הנשיא].

 

יש לאפשר דו-שיח בתוך המפלגה כדי לדון בנושא הדמוקרטיה ולהשלים את התהליך. לאחר מכן על המפלגה להציג בפני הנשיא תמונה שלמה [של המצב]. אולם אם המפלגה תחכה לצעדים שיבוצעו מצד הנשיא ואח"כ תכריז על תמיכתה בהם, הרי שמשמעות הדבר היא שאין לה [זכות] קיום או לפחות שהיא אינה מבצעת את המוטל עליה... אנו רוצים שהמפל"ד תדע - כאשר היא רואה את מעשיו של הנשיא מובארכ - שהדמוקרטיה במצרים נקטה בדרך חדשה שונה לגמרי מזו שהיתה קודם לכן וממה שהיה נפוץ מאז 23 ביולי בשנת 1952. אנו רוצים שהמפלגה תגבש תפיסה דמוקרטית שלמה עבור מצרים במאה העשרים ואחת."[8]                  

 

עיתוני האופוזיציה: השינוי בחוקה צריך לתת הזדמנות שווה למועמדים

לצד ההתייחסות החיובית ליוזמת תיקון החוקה של מובארכ בעיתונות הממסדית המצרית, טענו בעלי טורים בעיתוני האופוזיציה כי תיקון סעיף 76 בחוקה לא יהיה בעל חשיבות רבה ללא רפורמה חוקתית כוללת שתבטיח מתן הזדמנות שווה לכל המועמדים והגבלת תקופת הכהונה של הנשיא הנבחר. כן טענו כי מדובר בצעד טקטי שנועד להבטיח את המשך כהונתו של מובארכ או את בחירת בנו, גמאל מובארכ, לנשיאות. 

  

היומון הבינערבי "אל-קדס אל-ערבי" ציטט את מאמרו של בהי אל- דין חסן, מנהל  "המרכז למחקרים בנושא זכויות האדם בקהיר" ביומון הרפורמיסטי "נהצ'ת מצר": "כל עוד תיקון החוקה לא מאפשר חופש ביטוי, ומתן הזדמנות שווה לכל המועמדים בטלוויזיה וברדיו - מאבד תיקון זה מידה רבה מערכו, זאת מפני שהוא עלול שלא לתת הזדמנות שווה למפלגות להשתמש באמצעי התקשורת הרשמיים, בשל המונפול של המפל"ד על אמצעי התקשורת." לדבריו, החברה האזרחית עדיין דורשת רפורמה חוקתית כוללת ולא רק תיקון של מספר סעיפים. שינויים אלה חייבים לעלות בקנה אחד עם רוח התקופה ועם צרכיה של מצרים בתקופה הבאה. [לכן] דרוש לא רק לשנות את נוסח [הסעיף בחוקה] על הנייר, אלא גם להעניק הזדמנויות שוות ליתר המועמדים לנשיאות. כמו כן, חובה שהשינוי לא יצטמצם [רק] להגשת מועמדות לנשיאות מצד [נציגי] מפלגות אלא חובה שתהיה זו זכותו של כל אזרח מצרי.[9]

 

ד"ר אל- שאפעי בשיר, מרצה למשפטים באוניברסיטת "אל- מנצורה", כתב ביומון מפלגת האופוזיציה "אל-ופד" כי מאחר והמועמד לנשיאות צריך להשיג את תמיכת חברי מועצת העם ומועצת השורא הרי שרק למועמד של המפל"ד - ובמיוחד לגמאל מובארכ - מובטחת תמיכה זו. לדבריו, על פי נאומו של חוסני מובארכ "מי שרוצה להציג מועמדות לבחירות לנשיאות צריך לפנות לחברי מועצת העם ולמועצות המחוזות, הערים והכפרים כדי לבקש את תמיכתן. אם הוא לא יהיה מהנהגת המפל"ד, הרי שהוא לעולם לא יוכל להשיג את תמיכתם של חברי מועצות אלה. זאת בעוד שגיוס התמיכה הנדרשת להצגת מועמדותם מובטחת לנשיא מובארכ ולמנהיגי המפל"ד, בייחוד אם האדון גמאל מובארכ יגיש בקשה להציג מועמדות. הוא יקבל תמיכה גורפת מצד חברי מועצת העם וחברי המועצות המקומיות, בעוד המועמדים האחרים לא יצליחו להשיג תמיכה כזו..."

 

אל-שאפעי גם דרש לשנות את סעיף 77 בחוקה המצרית כדי שתהיה הגבלה של מספר כהונות הנשיאות: "הנשיא דרש לשנות את סעיף 76 מהחוקה. מדוע הוא לא דרש לשנות את הסעיף שלאחריו, סעיף 77, שמתיר לנשיא להיבחר מחדש לתקופות [כהונה] נוספות? הטקסט המקורי בחוקה [של שנת 1971] לפני [התיקון] במאי 1980, הגביל את חידוש [הכהונה] לתקופה אחת נוספת כמו החוקה האמריקאית, [ולכן] מדוע לא ישונה הסעיף הזה גם כן, כדי שהחיים הדמוקרטים במצרים יהיו תקינים?"[10]

 

אחמד אבו אל-מעאטי, חבר מערכת שבועון האופוזיציה הנאצריסטי "אל- ערבי", כתב: "תסריט הורשת [השלטון בדרך] דמוקרטית לבנו של הנשיא נחשב כתסריט הרע ביותר לפי דעתם של פרשנים רבים שרואים בפסימיות את יוזמתו האחרונה של מובארכ  וחושבים שהיא עלולה להוות צעד לעבר מינוי גמאל מובארכ [לנשיא] בדרך דמוקרטית." עוד אמר כי התסריט הסביר ביותר הוא "שכל מה שארע אינו יותר מטקטיקה פוליטית באמצעותה שואף השלטון במצרים להשתחרר ממתקפת הביקורות האמריקאיות שצרה עליו  בתקופה האחרונה, על ידי שינוי חוקתי ריק מתוכן עם סדרה של צעדים המכשילים את ההשתתפות הפוליטית האמיתית בבחירות הבאות לנשיאות, אשר מעניקים לנשיא מובארכ תקופת נשיאות חדשה בדרך דמוקרטית לגמרי."[11]      

 

תנועת האחים המוסלמים בירכה על נאומו של מובאכ אולם ציינה כי דרושים מספר צעדים נוספים כדי להשלים את תהליך הרפורמה. המנהיג הרוחני של התנועה, שיח' מחמד מהדי עאכף, פרסם גילוי דעת בו נאמר: "אנו סבורים שזהו צעד חיובי בדרך לרפורמה הפוליטית הרצויה המחייבת לאפשר את החירויות כמו החירות לייסד מפלגות, להוציא לאור עיתונים ולהפסיק לנהוג על פי חוק החרום."[12]

 

סגנו של עאכף, ד"ר מחמד חביב, הסביר לאתר האינטרנט של האחים המוסלמים www.ikhwanonline.net: "היענות הנשיא לתקן את סעיף 76 בחוקה נחשב צעד חיובי לעבר דרך הרפורמה הפוליטית במצרים המחייבת להפסיק לנהוג על פי חוק החרום, לאפשר חירויות מקיפות, לבטל את בתי המשפט והחוקים [לשעת חירום] המגבילים את החירויות, לתקן את חוק [מס' 73 לשנת 1956 המגדיר את הליך הבחירות לפרלמנט], [לערוך] בחירות למועצת העם בצורה שתבטיח בחירות חופשיות וטהורות המבטאות את רצון העם ביושר ובצדק תחת פיקוח של ועדה לאומית עצמאית ולשחרר את כל האסירים הפוליטיים."

 

לדברי חביב, קביעתו של מובארכ כי "המועמד לנשיאות צריך להשיג את תמיכתם של נציגי העם הנבחרים במוסדות החוקתיים ובמועצות העממיות המקומיות" למעשה "מרוקנת את התיקון הדרוש [בחוקה] מתוכנו. זאת מכיוון שהיא שוב קושרת את תהליך הגשת המועמדות למועצת העם, למועצת השורא ולמועצות המקומיות. חובה שהתמיכה או הבחירה [במועמד לנשיאות] יעשו על ידי העם." חביב הדגיש כי "דרוש תיקון לא רק של סעיף 76 אלא גם של סעיף 77 בחוקה... כדי [לקבוע] שהכהונה [תוגבל] לארבע שנים או [שתהיינה] רק שתי כהונות". לדבריו "צריך גם  להבהיר את סמכויות הנשיא כך שיוכל להיות נתון לביקורות מצד מועצת העם מאחר שהוא עומד בראש הרשות המבצעת." [13]                     

 

תגובות של מועמדים לנשיאות  

פעילת הנשים המצרית, הד"ר נואל אל-סעדאוי, שהכריזה על כוונתה להיות מועמדת בבחירות לנשיאות מצרים, הודיעה כי תקים מפלגה פוליטית במידה והפרלמנט המצרי יקבע שמועמד לבחירות לנשיאות יהיה חייב להיות נציג או מנהיג מפלגה פוליטית[14]. על פי דיווח של היומון הלונדוני "אל-חיאת", אמרה אל-סעדאוי:  "אתחרה עם מובארכ או עם כל מועמד שיבחרו מפלגות האופוזיציה... נכנסתי [בעבר] לכלא בגלל מאמר [שפרסמתי] תחת הכותרת: 'העם הוא שמרכיב את המפלגות ולא [נשיא מצרים לשעבר] אנור אל-סאדאת'. לכן, איני יכולה לתמוך במועמדי המפלגות שזנחו את האזרחים והסכימו לדחות את הדיון בנושא שינוי החוקה, ורק לאחר מכן בא הנשיא מובארכ  והכריז על החלטתו לשנות את סעיף 76."[15]

 

פעיל זכויות האדם ד"ר סעד אל-דין אבראהים, מנהל "מרכז אבן ח'לדון" במצרים, שהצהיר כי יתמודד לנשיאות מצרים, כתב בגילוי דעת כי "כדי להבטיח התמודדות אמיתית בבחירת נשיא הרפובליקה [המצרית], אין מנוס ממתן הזדמנויות שוות [לכל] המועמדים כדי שיוכלו להגיע אל דעת הקהל באמצעות כל ערוצי התקשורת, הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים… [כמו כן,] אין מנוס משינוי סעיף 76 בחוקה כך שיורה על הגבלת תקופת הנשיאות לחמש שנים ועל שתי כהונות רצופות לכל היותר שלא יעלו על עשר שנים."[16]

 

אנשי דת מצרים: הצהרת מובארכ תואמת את ערכי האסלאם

ד"ר מחמד שאמה, מרצה באוניברסיטת אל-אזהר, אמר ליומון הערב "אל-אהראם אל-מסאאי" כי באמצעות יוזמה זו תתחיל מצרים תקופה חדשה בדרך הרפורמה הפוליטית והכלכלית. לדבריו, "דמוקרטיה היא ערך חשוב מבין ערכי המחשבה האסלאמית והיא תרגום מודרני לרעיון השורא, זאת מפני שהשריעה האסלאמית מאמינה בחילופי השלטון, בבחירות חופשיות וטהורות לנשיאות ולפרלמנט, בעצמאות מערכת המשפט, בהפיכת האומה למקור [סמכות] של השלטונות ובפלורליזם פוליטי, מחשבתי ודתי... זהו צעד חסר תקדים בחיים הפוליטיים של מצרים הרושם בהיסטוריה עידן חדש המאופיין בפתיחות, בפלורליזם ובדחיפת תהליך הדמוקרטיה והרפורמה במובן הרחב שלהן."                  

 

החוקר האסלאמי ד"ר נאגי עבד אל-עלים אמר לאותו יומון כי "בחירת נשיא הרפובליקה בדרך של  הצבעה ישירה סודית וכללית היא צעד חשוב העולה בקנה אחד עם עקרונות האסלאם הקוראים לפלורליזם פוליטי ולבחירת השליט בבחירה ישירה מבין יותר ממועמד אחד."  לדבריו, "תיקון סעיף 76 בחוקה והוספת תת סעיף בסעיף 192 המורה על בחירות במקום משאל עם – [שני צעדים אלו] יתרמו להרחבת החירויות להן קראה הדת האסלאמית... הקוראן המכובד, שהוא החוקה היחידה של האסלאם, קרא לכבד את הפלורליזם הפוליטי האידיאולוגי והדתי, כפי שקרא ל[כנס] שורא כפי שאמר אללה: : '[הם הסדירו את ענייניהם] באמצעות שורא' [קוראן: 42; 38] וגם אמר: 'התייעץ איתם בעניין וכאשר תגיע להחלטה אז תסתמך על אללה' [קוראן: 3; 159]." [17]   

 



 [1] אל-אהראם, מצרים, 27.02.2005

[2]  אל- אהראם, מצרים, 10.03.05

[3]  אל- גומהוריה, מצרים, 27.02.2005

[4] אל- אהראם אל- מסאאי, מצרים, 27.02.2005

[5]  אל- גומהוריה, מצרים, 28.0202005

[6]  אל- אהראם, מצרים, 28.02.2005

[7]  אל- אח'באר, מצרים, 3.03.2005

[8]  אל- מסאא, מצרים, 28.02.2005. אל-מסאא הוא יומון הערב של היומון אל-גומהוריה.

[9]  הדברים צוטטו הבינערבי אל- קדס אל- ערבי, לונדון, 27.02.2005

[10]  אל- ופד, מצרים, 2.03.2005

[11]  אל- ערבי, מצרים, 6.03.2005

26.2.2005   www.ikhwanonline.net  [12]

26.2.2005   www.ikhwanonline.net  [13]

[15]  אל- חיאת, לונדון, 01.03.2005

[17] אל- אהראם אל- מסאאי, מצרים, 10.03.2005