המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
סקירת תקשורת פלסטינית שבועית 15-22/6/98
22/6/1998

סקירת תקשורת פלסטינית שבועית 15-22/6/98

 

1. תהליך השלום והמאבק בישראל:

גם השבוע נשמעו דעות שונות במגזר הפלסטיני הטוענות כי תהליך השלום נמצא על סף כישלון ויש לשקול מהן האופציות העומדות בפני העם הפלסטיני, כולל את החזרה לאופציה הצבאית.

 

 בראיון של יאסר ערפאת לשבועון אל-וסט, לפני נסיעתו לוועידה באפריקה, לא שלל ערפאת חזרה לפעולה צבאית:

שאלה: "מה הן האופציות העומדות בפני הפלסטינים?"

ערפאת: "כולן."

 

שאלה: "כולל חזרה לפעולה צבאית נגד ישראל?"

ערפאת: "אל תשאל, אמרתי שכל האופציות פתוחות; אל תבקש ממני פרטים."[1]

 

ראש המועצה הלאומית הפלסטינית וחבר 'הועדה המרכזית' של ה'פתח',  סלים אל-זענון, אמר: "אם האפשרות להניע את תהליך השלום תגיע לכדי יאוש מוחלט, המועצה הלאומית תעריך באופן כולל ומלא את תהליך השלום ותקבע תוכניות הכרחיות לתהליך של מאבק שישיב את הזכויות הפלסטינית, לאחר שנכשלו המאמצים הקודמים."[2]

 

על פי סקר של מרכז המחקרים הפלסטיני:

התמיכה בפעולות הממשלה הפלסטינית ירדה מ61%- לפני שישה חודשים ל53%- כיום, 25.3% העריכו את פעולתה כבינונית ו10%- כגרועה. כמו כן, התמיכה בפעולת המועצה המחוקקת ירדה מ49%- ל45%-, 27.2% הגדירו אותה כבינונית ואילו 18.6% הגדירו אותה כגרועה ביותר. התמיכה בפעולת הרשות השופטת ובתי המשפט הפלסטיניים, אף היא ירדה, מ53%- לפני שלושה חודשים ל48%- בסקר זה, 16.5% העריכו את פעולתה כגרועה וגרועה ביותר, בעוד 16% לא הביעו דיעה.

 

65% מאלה שהשתתפו במדגם אמרו כי לדעתם קיימת שחיתות במוסדות ובמנגנונים של הרשות הפלסטינית, ואילו 23% אמרו כי לדעתם לא קיימת שחיתות. יש לציין כי בסקר שנערך בחודש מרץ שעבר 61% סברו כי קיימת שחיתות ברשות.

 

עוד הראה הסקר כי התמיכה בהסכם אוסלו ירדה מ67% בחודש מרץ שעבר ל62%, מספר המתנגדים להסכם עלה מ-29% ל-33%.

58% תומכים בקיום בחירות חדשות למועצה המחוקקת עם סיום שלב הביניים של הסכם אוסלו, 23% תומכים בהארכת כהונתה של המועצה הנוכחית ואילו 12% מתנגדים גם לבחירות וגם להארכת כהונתה של המועצה הנוכחית.

 

48% תמכו בקיום בחירות מיידיות למועצות המקומיות בעוד 45% תמכו בדחייתן עד לפריסה מחדש של כוחות הצבא הישראלי.

 

התמיכה בתנועת ה'פתח' ירדה מ46%- בחודש מרץ שעבר ל42%- כיום, התמיכה בתנועת ה'חמאס', לעומת זאת, עלתה מ9%- ל12%-, התמיכה ב'חזית העממית' הגיעה ל2.5%, וב'מפלגת העם' 1.3%.[3]

 

יאסר ערפאת פתח את אגף מחלות הדם והסרטן בבית חולים 'אל-נצר' לילדים בעזה. במהלך הטקס נשא מזכ"ל הנשיאות, אל-טיב עבד אל-רחים, דברים בשם ערפאת והפנה את תשומת לב הנוכחים לעובדה כי "בית חולים זה קשור ל'ילדי ה-R.P.G ' ו'הגנראלים של האבנים' אשר שינו את מאזן הכוחות הן בביירות והן באינתיפאדה וגרמו לעמים האחרים להכיר בזכויותינו הלגיטימיות ובזכותנו להקים את מדינתנו העצמאית ובירתה ירושלים."[4] 

 

המפלגה האסלאמית באוניברסיטת אל-קדס הפתוחה אירגנה כנס בנושא האסון של שנת 1948 והמפלה של שנת 1967, במהלכו הדגיש שיח' עומר בודיר, האחראי על הוקף האסלאמי בטולכרם,  את החשיבות והצורך לשוב ליסודות האסלאמיים בכל תחומי החיים החברתיים והכלכליים, על מנת להיפטר מההשפעות השליליות של ה'נכבה' [תוצאות אסון 48'] ושל ה'נכסה' [תוצאות מפלת 67'] וכדי שהאומה הפלסטינית תהיה שוב בעלת כוח ומוכנות להתמודד עם התגרויותיהם ותוכניותיהם של האויבים. עוד אמר בודיר: "המגמות של התנועה האסלאמית, אותן הביע השיח' אחמד יאסין בהצעתו לשביתת הנשק עם ישראל בתנאי שתיסוג מאדמות 67' ותוקם המדינה העצמאית [הפלסטינית], אינן מהוות הסכם שלום סופי. [שביתת נשק] מותרת מבחינת האסלאם וישנן מספר דוגמאות לכך בהיסטוריה האסלאמית."[5]

 

2. הרחבת תחום שיפוט ירושלים:

אישור הממשלה לתוכניתו של ראש עיריית ירושלים לספח לירושלים את איזורי התפר ממערב וממזרח עוררה תגובות חריפות ביותר בציבור הפלסטיני.

יו"ר המועצה המחוקקת, אחמד קריע 'אבו עלאא', אמר: "זהו צעד שמטרתו לחסל כליל את תהליך השלום והוא מהווה ניסיון להתחמק מכל ההתחייבויות הנובעות מההסכמים החתומים... זהו ניסיון לכפות עובדה מוגמרת על ידי צד אחד שיעמיד את היציבות באיזור בסכנה."[6]

 

ראש צוות המשא ומתן הפלסטיני, צאא'ב עריקאת, אמר: "מטרת ההחלטה הישראלית היא לשרוף את הגשרים לקראת השיחות על פתרון הקבע. זוהי החלטה גזענית, על כל משמעויותיה של המילה, מכיוון שמטרתה לשנות את המאזן הדמוגרפי בעיר ולהחליף את התושבים הערבים בתושבים יהודים. זוהי הכרזת מלחמה על הקיום הערבי בעיר, במיוחד מאחר שהיא באה בזמן בו הבתים נהרסים, תעודות זהות נלקחות והמצור על העיר וצעדי החנק הכלכלי, הדתי והחברתי על העיר - נמשכים."[7]

 

חבר הועדה המרכזית של 'החזית הערבית הפלסטינית', מופלח נאדי, אמר כי "'החזית הערבית הפלסטינית' רואה בהצהרתו של נתניהו להרחיב שטח העיר ירושלים, על ידי הקמת התנחלויות וסיפוחן לירושלים כדי ששטחה יגיע ל20%- משטח הגדה - צעד שמשמעותו הכרזת מלחמה על עמנו..."[8]

 

ההנהגה הפלסטינית הזהירה כי "בעיית ירושלים עשויה להיות הניצוץ שיביא לפיצוץ המצב הנוכחי, שנראה כשקט שלפני הסערה... וכי ירושלים היא קו אדום שאין לחצותו בשום אופן."[9]

אחד ממנהיגי ה'חמאס' בעזה, אסמאעיל הניה, אמר כי "פלסטין כולה קדושה (קדס) ויש לה מקום נכבד בליבנו. ברור כי האזור כולו פונה לעבר מאבק שירושלים תהיה הניצוץ [שיבעירו]. השלב הבא הוא שלב של פיצוץ כללי ולא שלב של הסכמה בין הישות הציונית לבין עמנו הערבי. פלסטין כולה היא אדמת וקף אסלאמי המוקדש לדורותינו [הבאים] ולאומתנו הערבית והאסלאמית. ירושלים היא הציר המרכזי בסכסוך עם האויב הציוני על האדמה הפלסטינית."[10]

 

3. יחסי הרש"פ חמאס:

מתוך ראיון עם ראש מנגנון 'המודיעין הכללי' של הרש"פ, אמין אל-הנדי:

"אנחנו, ברשות הפלסטינית ובתנועת ה'פתח', מאמינים בתהליך השלום ומאמינים כי חובתנו לשמור על התהליך חי, תוך שימוש בכל האמצעים האפשריים, כולל כל האמצעים החוקיים המאפשרים לנו להתעמת עם כל מי שמנסה לפגוע בתהליך השלום, בין אם הוא שייך למפלגות האופוזיציה ובין אם הוא שייך לתנועת ה'פתח'. חובתנו העיקרית היא להגן על תהליך השלום.

 

אשר ליחסים בין הרשות הפלסטינית לבין מפלגות האופוזיציה - יש שני סוגים של אופוזיציה: האחד הוא אופוזיציה מזוינת והשני הוא אופוזיציה פוליטית. אנו מקבלים בברכה כל אופוזיציה פוליטית. יש לה את הזכות המלאה להתנגד, להביע דעה ולבקר, בתנאי שהביקורת היא ביקורת בונה ואין מטרתה להסית. אולם, לאופוזיציה פוליטית אין זכות להתנגד לתהליך השלום או לקרוא למלחמה, במיוחד לאור העובדה שהרוב המכריע של הפלסטינים הביע את תמיכתו בתהליך השלום בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית. אשר לאופוזיציה המזוינת, אנחנו מתנגדים לה לחלוטין. יש אך ורק רשות אחת, שהיא הרשות המחוקקת בראשה עומד הנשיא יאסר ערפאת. אנו איננו מרשים לאף אחד להחזיק בנשק או בחומרי נפץ, או לתכנן להקים קבוצות מזוינות, או לאמן אנשים יחידים..."[11]

 

4. שינויים צפויים בקבינט הפלסטיני:

ביום שני החליטה המועצה המחוקקת הפלסטינית לדחות ב10- ימים את הצבעת האי האמון הראשונה שלה בקבינט הפלסטיני. מספר חברי מועצה רמזו כי עסקאות סודיות נחתמו בין הרשות הפלסטינית לבין מספר חברים במועצה, שלדבריהם, הובטחו להם מושבים בקבינט  החדש כדי להבטיח את ביטול הצעת אי האמון.

הדיונים נמשכו שלוש שעות, במהלכם הביעו חברי מועצה רבים ביקורת נוקבת על שרי הקבינט המעורבים בשחיתות ובמנהל כושל. בעקבות דו"ח המועצה המחוקקת בענין השחיתות בקבינט אמר ערפאת כי נקיטת צעדים נגד השחיתות תחליש את מעמדו בשיחות עם ישראל. עו"ד וחבר המועצה המחוקקת צלאח תעמרי אמר: "הרשות הפלסטינית תטפל בדרישותינו ברצינות אם נמנע מלתת אמון בקבינט זה. איננו יכולים להשלות את עצמנו, עדיף לנו ללכת הביתה מאשר לשבת כאן ולדבר במקום לבצע את חובתנו."

 

נושא נוסף שעלה לדיון הוא התקציב. הרשות הפלסטינית עדיין לא הגישה את התקציב לשנת 98' לאישורה של המועצה המחוקקת, למרות שהיתה אמורה לעשות זאת לפני שישה חודשים.

במשך הישיבה קיבלה המועצה מכתב מערפאת בו ביקש לתת לו 10 ימים לעריכת שינויים בהרכב השרים וליצור קשר עם מנהיגי האופוזיציה על מנת לצרפם לקבינט החדש. מספר חברי מועצה הזהירו כי ערפאת יכול לבקש ארכה נוספת ובמקרה זה תצטייר המועצה כחסרת אונים. המועצה קיבלה מכתב נוסף ממזכ"ל 'הועד הפועל' של אש"ף, מחמוד עבאס 'אבו מאזן', בו קרא למועצה להיות סבלנית ולתת הזדמנות לרשות הפלסטינית. בתום הדיונים נערכה הצבעה והמועצה החליטה לבטל את הצעת אי האמון.

 

למחרת נפגש ערפאת עם ראשי 11 הועדות של המועצה המחוקקת והם ביקשו מערפאת לא למנות כשרים חברים מ'הועד הפועל' של אש"ף, למנוע מאישים פלסטינים בולטים אחרים, שנוכחים לעתים קרובות בישיבות השבועיות של הקבינט, מלהצטרף לישיבות אלה וכן ביקשו שהשינויים שיערכו בקבינט לא יהיו רק קוסמטיים. עוד ביקשו ראשי הועדות מערפאת לבצע את החלטת בית המשפט העליון ולמנות יותר שופטים כדי לטפל במאות התיקים שעדיין תלויים ועומדים למשפט.[12]

 

בינתיים, מציבים גורמי האופוזיציה כתנאי להצטרפותם לקבינט החדש את ביטול הסכמי אוסלו ותהליך השלום. מנהיג תנועת ה'חמאס', שיח' אחמד יאסין, אמר: "'חמאס' מסרבת ותמשיך לסרב להשתתף בקבינט פלסטיני מכיוון שהיא מסרבת להיות חלק מרשות המבצעת את הסכם אוסלו, אשר לו ה'חמאס' מתנגדת לחלוטין." עוד אמר יאסין כי היחסים בין ה'חמאס' לרשות אינם כשורה, "אנו מביעים כל הזמן את נכונותנו לקיים דו-שיח עם הרשות על מנת לגבש תוכנית כיצד להתמודד עם הכיבוש ולהתנגד לו, אבל העובדה שהרשות ממשיכה לכלוא חלק ממנהיגי ואנשי 'חמאס' ולוחמי הג'יהאד שלה אינה מקובלת עלינו והיא רק מראה כמה גרועים היחסים עם הרשות." יאסין אף הדגיש כי תנועת ה'חמאס' "לא הכריזה מעולם על הפסקת הג'יהאד וההתנגדות לכיבוש. אי לכך, האופציה של הג'יהאד וההתנגדות פתוחה בפני עמנו, לכל כוחותיו ותנועותיו."[13]



[1] אל-איאם, 16-6-1998

 [2]אל-קדס, 15-6-1998

[3] הסקר נערך בין ה3- ל6- ביוני 98' וכלל 1330 איש מעל גיל 18 אל-איאם, 17-6-1998

 [4]אל-חיאת אל-ג'דידה, 18-6-1998

[5] אל-איאם, 16-6-1998

[6] אל-איאם, 22-6-1998

 [7]שם

[8] אל-חיאת אל-ג'דידה, 21-6-1998

[9] אל-חיאת אל-ג'דידה, 18-6-1998

[10] שם.

[11] The Jerusalem Times, 19-6-1998

[12] The Jerusalem Times, 19-6-1998

[13] אל-איאם, 22-6-1998

תגיות