המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
אישים ובעלי טורים ערביים: חמאס אחראית להסלמה בעזה
23/3/2008

 

אישים ובעלי טורים ערביים: חמאס אחראית להסלמה בעזה

 

בעקבות ההסלמה בעימות בין תנועת חמאס בעזה לבין ישראל, הופיעו בעיתונות הפלסטינית והערבית דברי ביקורת והאשמות מצד פוליטיקאים ועיתונאים כלפי תנועת החמאס. לטענתם, החמאס אחראית להסלמה ולסבלם של תושבי רצועת עזה, היא אינה פועלת לטובת העם הפלסטיני, אלא משרתת את האינטרסים של איראן וסוריה, בהיותה כפופה להן. 

 

החמאס לא ניצחה בעימות

שר ההסברה הפלסטיני, ריאצ' אל-מאלכי, אמר במסיבת עיתונאים שקיים ברמאללה לאחר המבצע הישראלי בעזה, כי על תנועת חמאס  "לשאת באחריות כלפי האזרחים [הפלסטינים] מאחר והיא הכוח השולט בעזה ואל לה לספק אמתלות לישראל [לתקוף], כתגובה לירי טילים פרימיטיביים מרצועת עזה. טילים אלה הורגים פלסטיניים בשוגג ולא הורגים ישראלים, דבר המביא לתוצאות הפוכות וגורם להרג של מאות אזרחים פלסטיניים." לדבריו, באמצעות ההפיכה נגד [השלטון] הלגיטימי הפלסטיני ובאמצעות הטילים חסרי התועלת שלה, סיפקה חמאס לקהילה הבינ"ל הזדמנות להסיח את דעתה מהמתרחש ברצועת עזה.[1] מתנגד נוסף לפעילות חמאס הוא שיח' אל-אזהר במצרים, ד"ר מחמד סיד טנטאוי, שטען כי ירי הטילים של חמאס הוא חסר תועלת ויגרום רק צרות לעם הפלסטיני.[2]  

 

במאמר ביומון ברש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, מתח עמר חלמי אל-ע'ול, יועצו הפוליטי של ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאצ', ביקורת נוקבת על חמאס המניפה סיסמאות שקריות של ניצחון על ישראל בשעה שקופחו חייהם של מאות פלסטינים כתוצאה מפעילותה: "... על איזה ניצחון [מנהיגי חמאס] מדברים? האם טבח העם והרג יסודות החיים ברצועה נחשבים לניצחון? היכן הניצחון? האם אובדן חייהם של יותר ממאה ועשרים שהידים, ויותר משלוש מאות פצועים לעומת פגיעה בשניים או בחמישה ישראלים נחשבים לניצחון? מדוע הנהגת ההפיכה [חמאס] אינה מחשבת רווח מול הפסד?...

 

אם היה ניצחון, הוא שייך לעם והנהגתו, שנציגם הוא מחמוד עבאס, וממשלתו, בראשות הד"ר סלאם פיאצ'; הוא שייך לכל האזרחים שהצטרפו להגנה על העם ועל הסוגיה [הפלסטינית] בכל האמצעים שברשותם. הניצחון היה ועודנו של אלה הקוראים לאחדות לאומית ולהשבת ההתלכדות בעם; הניצחון הוא של כל מי שחושב להשיג מטרות לאומיות בכמה שפחות אבדות בקרב העם וחותר להסרת הסגר, העושק, הדיכוי, והתוקפנות.

 

מנהיגי ההפיכה חסרת התועלת [כלומר, מנהיגי חמאס]! הפעילות התוקפנית לא תסתיים ולא תיפסק והדם ימשיך לזרום מעורקי [העם] הפלסטיני ומוורידיו. האם תחדלו מהצעקות ומהנפת הסיסמאות הנוצצות והשקריות? האם תשובו אל בינתכם ואל עמכם ותוותרו על הרעיון האומלל של [הקמת] אמירות?"[3]    

 

בעל טור כוויתי: חמאס אחראית להרג הפלסטינים

במאמר שהתפרסם ביומון הכוויתי "אל-סיאסה" האשים האינטלקטואל הכוויתי הליברל, ד"ר אחמד אל-בע'דאדי, את תנועת חמאס כי היא האחראית הבלעדית למצבם של הפלסטינים בעזה: "יש עשרות  פלסטינים הרוגים כתוצאה מההתקפות שביצעה ישראל, בעקבות ירי טילים בודדים של חמאס עליה בו נפצעו ישראלי או שניים. אנו שואלים: האם יש אדם רציונאלי בתנועה המשוגעת הזו המכונה 'חמאס'?... עד מתי יימשך הטירוף הזה?

 

אינני אומר זאת מתוך רחמים וחמלה כלפי הפלסטינים, משום שהם משלמים את מחיר טיפשותם על כך שהם ממשיכים ללכת אחרי תנועת 'חמאס' ששולטת על עזה באמצעות כספים מהמפרץ... העם הפלסטיני אשר תנועת חמאס שמה אותו תחת מצור בעזה, הפך לעם המקבץ נדבות מחברי התנועה.

זו תנועה אשר חלק מחבריה, בשל חולשת הריסון המוסרי שלהם, אינם נרתעים מלשדוד את מזונו של העם הפלסטיני, אשר תרמו לו מדינות המפרץ...

 

האמת אשר הפלסטינים מסרבים להכיר בה - ייתכן מתוך פחד מכנופיות תנועת חמאס השולטות על עזה בכוח הטרור - היא שאחת הסיבות העיקריות לסבל שהם חווים באופן יומיומי, הרג, פציעות, אבטלה והפסקות באספקת האנרגיה היא יהירותו של אסמעיל הניה... ושל תנועתו, אותה הוא מנהיג באמצעות כנופיה שלא עושה דבר מלבד טרור כלפי הפלסטינים, התעללות יומיומית בהם מצד חמושיה, [ובנוסף,גורמת] להתקפות ישראליות מתמשכות.

 

אם הפלסטינים תומכים בתנועת חמאס כפי שיש הטוענים, אז שלא יתלוננו על מה שמבצעים הישראלים. האם הם ציפו שהישראלים ימטירו עליהם פרחים במקום טילים? תנועת חמאס בראשות מנהיגם, אשר מופיע רק באירועים כמו שעושה חסן נצראללה בבירות, הם האחראים היחידים להרג היומיומי של הפלסטינים... אולם עם העקשנות והטירוף של ירי 'טילי הצינור' , חמאס היא האחראית על הרס עזה, כשם שהיא אחראית על הרג אזרחים פלסטיניים..."[4] 

 

הסדר עם ישראל הוא הפתרון היחיד

הכותב הלבנוני, ג'האד פאצ'ל, יצא נגד התנהלותה של חמאס וטען במאמר שהופיע ביומון הקטרי "אל-ראיה", כי הסדר עם ישראל הוא המוצא ההגיוני היחיד לפתרון הסוגיה הפלסטינית:

" אין להשוות את הנזק שגורמת חמאס לישראל (הפגזות על שדרות ואשקלון) לנזק שישראל גורמת לרצועת עזה... אולם הנזק החמור יותר שגורמת חמאס הוא לסוגיה הפלסטינית. [המדובר] במדיניותה  כלפי ההסדר הנוכחי, שישראל והרש"פ פועלות להשיגו ואילו לחמאס עמדה שלילית מאוד כלפיו.

 

בפעם הראשונה בהיסטוריה של הסוגיה הפלסטינית, כלומר מאז הקמת ישראל ב-1948 ועד היום, נגלים באופק ניצני הסדר אמיתי בין שני הצדדים שחייבים להביא להקמתה של מדינה פלסטינית... אולם במקום שהפלסטינים כולם יתלכדו מאחורי דרישה זו [להסדר], בתקווה להשיג את כל שאיפותיהם בעתיד, אנו מוצאים שהחמאס שבויה בידי מדיניות שאינה מוכתבת ע"י שכל או היגיון, שכן ההיגיון והשכל אומרים הסדר, משום שהאלטרנטיבה היחידה להסדר היא המחזה הנוכחי בעזה, מחזה של אסונות נוספים הפוגעים לא רק בפלסטינים של עזה, אלא בלב הסוגיה הפלסטינית כולה...

 

אף תנועת התנגדות לאומית פלסטינית לא יכולה להצליח בתנאים כמו אלה הקיימים בעזה, כשרצונה כפוף לרצונות זרים גדולים ממנה המוליכים אותה לפי נטיותיהם והאינטרסים שלהם.

 

למרות כל ההערות והביקורות שאפשר להפנות לשלטונו של אבו מאזן והפת"ח, אין ספק שפנייתם להסדר היא הגיונית ואין מנוס ממנה...[5]

 

סוריה ואיראן סוחרות בסוגיה הפלסטינית

כמה מכותבי המאמרים האשימו את איראן וסוריה בעמידה מאחורי פעילותה של חמאס, במימון ובמתן הנחיות פעולה, בין היתר על מנת להסיט את תשומת הלב בפסגה הערבית בדמשק ממשבר בחירת נשיא ללבנון אל המתרחש בעזה.  

 

בעל הטור הכוויתי, נאצר אל-עתיבי, כתב  ביומון  "אל-סיאסה": "... אנו מוצאים את סוריה ואיראן מפעילות את כל הלחצים על ח'אלד משעל ועל חמאס כדי לחמם את החזית מול ישראל לפני קיום ועידת הפסגה, באופן מלאכותי וברור. ישנן שתי מטרות מאחורי מדיניות זו: הראשונה היא התעלמות מהסוגיה העיקרית של ועידת הפסגה - הזכות הלבנונית, עצמאותה וריבונותה של לבנון וחירותה לבחור נשיא למדינה הרחק מההשפעות האיראניות והסוריות... הסיבה השנייה היא לאלץ את השליטים הערביים להיות נוכחים בועידת הפסגה בדמשק, משום שישראל מבצעת טבח בפלסטינים...

 

האומה הערבית מאסה במשטרים, בקבוצות ובמרכזי הכוח והאינטרסים הפרטיים, המשתמשים בסוגיה הפלסטינית כעילה למלחמה... העמים כולם מכירים את הסחר בסוגיה [הפלסטינית] וכיצד הרסו הגורמים הללו את האומה הערבית במשך יותר מחמישים שנה. הם רק מניפים סיסמאות נמלצות, אומרים דברים שאינם מבצעים ומבזבזים הון עתק על קניית נשק, על חשבון מחייתם ורווחתם של העמים. היש מצב רע יותר מתנאי מחייתו של האזרח האיראני והסורי כיום?

 

אנו חשים צער על סבלו של העם הפלסטיני שהפך לטרף של שליטי דמשק וטהראן... אנו מצטערים על הרג החפים מפשע בעם הפלסטיני בשל טיפשותם של מנהיגיו, דבקותם בכיסאות [השלטון], התעקשותם על האינטרסים הפרטיים שלהם וכניעותם למשטרי איראן וסוריה, מבלי לדאוג לאינטרסים של העם הפלסטיני..."[6]

 

מתי יתפכחו תושבי עזה?

בעיתון הערבי הליברלי המקוון  "אילאף", האשים מחמד האשם במאמרו את המדינות התומכות בחמאס באחריות לסבלם של התושבים בעזה: " רק תנועת חמאס ומממניה מאיראן וסוריה  נושאים באחריות לתמונות הדמים הפלסטיניות האחרונות, והם האנשים השמחים ביותר כיום, לאחר שהוסרו מהם הלחצים הפוליטיים להפסיק להפוך את רצועת עזה לישות טרוריסטית, [והוסרו הלחצים] לנקוט שפה מתונה כלפי הקריאות לשלום בהן תומכים הפת"ח והרשות הפלסטינית....

 

המטרה הושגה. יום חגה של חמאס הגיע כשהארגונים הקיצוניים ממדינות המפרץ, וממשלות איראן וסוריה המטירו עליה כספים, בתמורה להסלמת [המצב], וכדי שלמנהיגיה [יתאפשר] לבנות ארמונות מחוץ לאדמות הפלסטיניות, ולהסב את ההרג לטובת האג'נדה שלהם, המבוססת על הרג ותו לא.

 

זו שמחה 'חמאסית' אם כן, עת התגשמו קריאותיהם של השיח'ים במסגדים שלהם אשר הפכו לשרים, להרג רב יותר של חפים מפשע ברצועת עזה, כדי להביך את הרשות הפלסטינית. צווחותיו של ח'אלד משעל היו ברורות [בכוונתן] - לדרבן הצתת מלחמה, כמוצא יחיד לחילוץ [חמאס] מהסתבכותה בעזה.

 

בתוך כל המולת הצעקות של חמאס ונפילתם של הרוגים חפים מפשע, איש לא שם לב מי הן המדינות התומכות בחמאס, הדנות בצעדים שנועדו להביך את יריביה מבחינה עממית ותקשורתית על חשבון דמם של חפים מפשע. האם איראן מעלה על דעתה... שהיא שותפה להרג של החפים מפשע בעזה, באמצעות תמיכתה במאמצים הראוותניים של חמאס? האם קטר חושבת במעט להפסיק את תמיכתה הכלכלית והתקשורתית בחמאס הראוותנית והאומללה? האם סוריה מעלה על דעתה שפעילותה מול חמאס לא מפוררת את בידודה אלא מגבירה אותה?

 

האם תושבי עזה יתקוממו נגד חמאס ומממניה ויזכו להתפכחות שתהפוך את חמאס ואת תאי אל-קאעדה הרדומים והפעילים לעכברושים המחפשים מאורה להתחבא בה, כפי שקרה לשרידי אל-קאעדה בעיראק? אנו מאחלים זאת לאנשינו בעזה."[7] 

 

טענה דומה העלה עורך היומון "אל-שרק אל-אוסט", טארק אל-חמיד, במאמר מערכת: "... אין מנוס מלשאול את סוריה ואיראן על רצינותן ויעילותן של הפעולות שמבצעים בעלי בריתם בחמאס, מי מהם אשר שוהים בדמשק ומי מהם אשר מתחבאים במאורותיהם בעזה. האם ירי הטילים הביא לתוצאות המסייעות לפלסטינים חסרי המגן, או שהם ננטשו לבדם להתמודד עם ההרג וההרס בעוד שמנהיגי חמאס נמלטו על נפשם אל מקומות מסתור בטוחים, בטענה שהמלחמה עם ישראל בעזה 'מנוהלת בחוכמה' כפי שאומרים המקורבים לחמאס?..."[8]

 



[1] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.3.2008

[2] אל-קדס (רש"פ), 4.3.08

[3] אל-חיאת אל-ג'דידה (רש"פ), 5.3.08

[4] אל-סיאסה (כווית), 1.3.08

[5] אל-ראיה (קטר), 10.3.08

[6]  אל-סיאסה (כווית), 10.3.2008

[8] אל-שרק אל-אוסט (לונדון), 3.3.08

תגיות