כללי

 

המבוקש מס' 1 בכווית בראיון: אין לנו קשר עם ארגון אל-קאעדה; הדת מתגשמת באמצעות הג'יהאד

 

הארגון לזכויות אדם המכונה "המעקב התקשורתי האסלאמי" שמקום מושבו בלונדון, ערך ראיון עם ח'אלד אל-דוסרי המבוקש מספר 1 בכווית  באשמת ניסיון להפיכת השלטון ובתכנון פיגועי מכוניות תופת כדי לפגוע בשיירות צבא אמריקאיות בכווית.

 

בראיון טען אל-דוסרי - שהגדיר עצמו כ"פעיל זכויות אדם ודובר האגודה לקורבנות עינויים ומעצר מנהלי" – כי הוא נרדף על ידי השלטונות הכוויתים מאחר והוא חושף את הפרות זכויות האדם בכווית. לדבריו, אין שום קשר בינו לבין ארגון אל-קאעדה וכי ארגון 'אריות אל-ג'זירה' - שלטענת השלטונות הכוויתים אחראי להתקפות האחרונות בכווית - הוא המצאה של מנגנוני הביטחון הכוויתיים.כמו כן, טען אל-דוסרי כי מי שידוע כמפקד ארגון 'אריות אל-ג'זירה', עאמר אל-ענזי, שמת לאחרונה במעצר בכווית, נרצח על ידי השלטונות על פי הוראה אמריקאית וכי הם ינקמו את דמו. להלן קטעים מן הראיון שהובא במלואו ב-14 בפברואר ביומון הבינערבי "אל-קדס אל-ערבי"[1]:

 

עאמר אל-ענזי נהרג  בהוראת אמריקה; ננקום את דמו

"שאלה: אולי אתה יודע מה קרה לעאמר אל-ענזי. האם אתה יכול לשפוך אור על מה שקרה באמת ומי אחראי לכך? מה היו יחסיך עם עאמר אל-ענזי?      

אל-דוסרי: "... היכרותי אתו החלה כאשר הוא נעצר ב-2003 על ידי מנגנון ביטחון המדינה. הוא היה נתון לעינויים מבלי שהיה חשוד בדבר למעט [העובדה] שהם מחפשים אחר מבוקש. לאחר שהוא יצא [מהמעצר] ביקרתי אותו בביתו והוא סיפר לי שהיו הפרות בוטות [של זכויותיו] מצד מנגנון הביטחון של המדינה. הסכמתי עמו שיש הכרח לפעול כדי להפסיק את ההפרות הללו באמצעות הבאת התלונות ו[השמעת] קולותיהם של אלו שנעשה להם עוול בפני אישים בכירים. הוא חשב שהבכירים אינם יודעים דבר על מה שקורה במסדרונות בית המעצר של ביטחון המדינה. התחלנו ליצור קשר עם הבכירים במדינה ודיברנו באמצעות מתווכים על ההפרות החמורות שאירעו במרתפי מנגנון ביטחון המדינה.

 

לאחר זמן מה ו[לאחר מספר] ניסיונות השתכנענו שהפרות זכויות האדם בכווית מתרחשות בידיעת הממשלה ובברכתה. אני מתכוון ל[ידיעתו וברכתו של ראש ממשלת כווית] צבאח אל-אחמד מאחר שהוא האחראי להפרות הללו והוא מזלזל במגזר גדול בעם - בני השבטים. כמו כן, [צבאח אל-אחמד] ידוע כמי ששונא את גילויי האסלאם ו[שונא את] כל מי שאדוק בדתו...

 

שאלה: מה היו יחסיך עם עאמר אל-ענזי:

אל-דוסרי: דמם של עאמר ואחיו אינו מים ואנו ניכנס למעגלי הנקמה. עד'בי אל-צבאח [מנהל מנגנון ביטחון המדינה] רימה אותו ובגד בו. הוא אמר לעאמר: 'הנח לנערים להסגיר את עצמם והם ילכו ישירות לתביעה' הדבר קרה גם כאשר [כוחות הביטחון] פרצו למקום ועצרו אותו שם. אולם הוא חיסל את ה'בדון' [קבוצה משוללת אזרחות בכווית] ואת הסעודים מפני שהוא חשב שהם אסופים ושאין מי שינקום את דמם[2]....

 

שאלה: מה התכוון עאמר [אל-ענזי] לעשות?

אל-דוסרי: עאמר וחבריו התכוונו ללכת לעיראק אולם השלטונות [הכוויתים] הרגו אותם בהוראה של אמריקה."   

 

 ההאשמות כלפיי נועדו למנוע ממני להגן על זכויות האדם בכווית

"שאלה: מה אתה אומר על ההאשמות המיוחסות לך?

אל-דוסרי: ההאשמות רבות, מטרתן לסתום פיות [אולם] הדבר לא יקרה כלל. אני ואחיי... נמשיך

לחשוף את הרוע שלהם עד שהם יחזרו לדרך הישר, ישנו את המדיניות שלהם ואת הפרותיהם הבוטות  של זכויות האדם הבסיסיות של האזרח הכוויתי.

 

שאלה: השלטונות מתארים אותך כמנהיג [של קבוצת טרור], האם זה נכון?

אל-דוסרי: זהו שקר והאשמה לא נכונה. מדובר בניסיון להאשים אותי כמי שאחראי למה שקורה כדי למנוע ממני להגן על אלו שעונו [ולמנוע ממני את הזכות] להתנגד להפרות זכויות האדם שמתבצעות על ידי השלטונות נגד בני ארצי."

 

"שאלה: מה אתה עושה שמטריד את השלטונות?

אל-דוסרי: אני חושף את חרפתם באמצעות פעילי זכויות האדם של 'האגודה לקורבנות עינויים ומעצר מנהלי' בכווית. כמו כן, פעולותיהם השרירותיות כלפי הנוער המוסלמי נחשפות באמצעי התקשורת. אני פניתי [לאמצעים אלה] רק לאחר שהדלתות נסגרו בפנינו..."    

 

לא היתה כוונה לתקוף בכווית, אלא מלחמת ג'יהאד בעיראק

"שאלה: השלטונות טוענים שאתם חוליה של 'אריות אל-ג'זירה' ["אוסוד אל-ג'זירה"], מדוע הכינוי הזה?

אל-דוסרי: אלו טענות שקריות. אין שום דבר המכונה 'אריות אל-ג'זירה'. הכינוי הזה הוא המצאה של המנגנון לביטחון המדינה. הנערים הללו [שנעצרו על ידי המנגנון יחד עם אל-ענזי] החליטו לצאת לג'יהאד למען אללה בעיראק. כוונותיהם נודעו לשלטונות והם רצו לעצור אותם. כעת השלטונות מחסלים אותם מפני שאם הם יובאו למשפט לא יימצאו נגדם ראיות. הסיפורים אודות נשק שהיה ברשותם הם הגזמה ותירוץ כדי לעצור ולחסל אותם. הטענה שהם ניסו לבצע פעולות נגד אינטרסים אמריקאים באמצעות הנשק שהיה ברשותם היא שקר. המשטר יודע זאת היטב. הנשק שהיה ברשות הנערים היה נשק אישי בלבד. הם הצטיידו בנשק זה לצורך הגנה עצמית לאחר ש[מחלקת] החקירות החלה לרדוף אותם וניסתה להרוג אותם...

 

אילו הנערים הללו היו רוצים לפעול בתוך כווית הם היו עושים זאת מזמן, אולם הם לא סברו שיש תועלת בפעולות בתוך כווית, מפני שלארצנו יש הרכב אוכלוסיה וגיאוגרפיה מיוחדים שמנעו [מהם] לחשוב על כך. כמו כן, יש מזימה נגד עתיד האסלאם בכווית וכל פעולה פשוטה היתה עלולה ליצור אנרכיה. אולם, הנערים כלל לא התכוונו לעשות זאת מפני שהם יודעים שהמשטר [בכווית] שביר ויכול להתמוטט..."

 

"שאלה: האם יש קשר ביניכם לבין ארגון אל-קאעדה?

אל-דוסרי: אין ביננו שום קשר למעט קשר הדם והקשר הדתי." 

 

כווית הפכה להיות מדינה אמריקאית

"שאלה: מה באמת המצב הביטחוני בכווית? האם יש סכנה אמיתית המאיימת על המדינה?

אל-דוסרי: אין ספק שהשינוי מגיע לאזור כולו וכי המאפיינים [של האזור] עתידים להשתנות. מה שקורה בכווית הוא חלק משלב זה [של השינוי]. [בכווית] יש בעיות גדולות ויש גילויי אפליה ורדיפה נגד תושביה. כמו כן, [בכווית] יש כובש שחצה אוקיינוסים והוא משוטט בארצנו חמוש בסוגי נשק שונים וחדישים ביותר. על פי החוקה הכוויתית, יש לכובש חסינות כמו זו של הנסיך. כך שחייל אמריקאי יכול לעשות בארץ כרצונו בעוד לך אין את הזכות להתנגד לכך. הארץ הפכה להיות מדינה אמריקאית ללא ריבונות..."

 

לא אסגיר את עצמי; הדת מתגשמת רק באמצעות הג'יהאד

"שאלה: האם אתה מסכים להסגיר עצמך לשלטונות? האם מישהו ביקש ממך להסגיר את עצמך?

אל-דוסרי: המוות אהוב עלי יותר מ[המקום] שהם קוראים לי להגיע אליו [כלומר הכלא]. למי אסגיר את עצמי? לעושק שידכא ויענה אותי? [האם] אני אסגיר את עצמי בעודי יודע שגורלי יהיה כגורלו של השיח' עאמר [אל-ענזי]? לו הייתי יודע שיש צדק וכיבוד זכויות האדם, הייתי הולך [להסגיר עצמי] מיוזמתי אולם אני משוכנע שהם רוצים להרוג אותי...

 

שאלה: מה המסר שלך לבני עמך, לאחיך, לחבריך ולאנשים ברחוב?

אל-דוסרי: אני אומר להם שאני עומד איתן בעקרונותי. האיומים שלהם להרוג אותי לא יניאו אותי מדתי. לא אכפת לי למות כמוסלמי גם אם אינני יודע לאן אני הולך [לגן עדן או לגיהנום]. הדת מתגשמת בנפשות המוסלמים ובקרב האנשים רק באמצעות ג'יהאד למען אללה על כל צורותיו. הדת אינה [יכולה] להכניע את הרוע של אלו המשחיתים את הארץ אלא באמצעות כוח שיפחיד אותם ובאמצעות ג'יהאד שישבור את כוחם. אלמלא הג'יהאד, היתה שחיתות בארץ והמסגדים היו נהרסים. המאבק בין האמת והשקר הוא סונה בת תוקף. אנשי השקר הינם תמיד רבים יותר מאנשי האמת. הם יובסו והרוע שלהם יופסק רק באמצעות הג'יהאד. אנשים רבים אינם נשמעים לאמת אלא באמצעות כוח שדוחף אותם לכך."