המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון
THE MIDDLE EAST MEDIA RESEARCH INSTITUTE
השיח' אל-קרדאוי: הבעיה היא היהודים, לא היהדות
20/1/2005

             

  השיח' אל-קרדאוי: הבעיה אינה עם הדת היהודית אלא עם היהודים

 

 התוכנית "אל-שריעה ואל-חיאת" בערוץ אל-ג'זירה בהנחייתה של חדיג'ה בן קנה, בה משתתף השיח' ד"ר אל-קרדאוי באופן קבוע, עסקה השבוע בנושא "היחסים בין המוסלמים ליהודים".

אל-קרדאוי - מפוסקי ההלכה הבולטים בימינו שהשתייך בעבר לתנועת האחים המוסלמים - ניסה במהלך התוכנית להדגיש כי דת האסלאם מתייחסת בסובלנות לדת היהודית וטען כי האיבה בין המוסלמים ליהודים אינה נגרמת מסיבות הקשורות לדת היהודית אלא ליהודים עצמם ולסכסוך עם ישראל. להלן עיקרי הדברים שנאמרו בתוכנית:[1]

 

היחס אל אחר באסלאם

"שאלה: נתחיל בסוגית יחסי המוסלמים והיהודים, בסוגית היחס אל האחר באופן כללי ובעמדת האסלאם בעניין זה. מה הוא, כבוד השיח', הבסיס הכללי ליחס אל האחר?

אל-קרדאוי:... מי שבוחן את האמונה האסלאמית מוצא כי מדובר באמונה העשויה לקלוט את כל האנשים, [אמונה] שאינה רוצה לבטל את האחר אלא מכירה בכך שיש אחר ויש מי שמתנגד לה ב[ענייני] אמונה, הלכה ופוליטיקה. אולם המחלוקות החשובות הם המחלוקות בענייני האמונה.

 

הקוראן קבע כי המחלוקת [הדתית] קיימת מתוקף רצונו של אללה [עצמו]... שהאנשים יהיו בעלי דתות שונות. שהרי אם אללה היה רוצה שהאנשים יחזיקו בדת אחת ובדרך אחת - הוא היה בורא את האדם בצורה שונה. [ואולם] הוא ברא את האדם ונתן לו שכל ורצון חופשי. כל עוד לכל אדם יש שכל ורצון חופשי משלו - אין מנוס מכך שהאנשים יהיו שונים במגמותיהם הדתיות והלא דתיות... מי שרוצה לבטל את האחר ורוצה שהאנשים יהיו מאוחדים בדת אחת ובדרך אחת – רוצה בדבר המנוגד לרצון האלוהי ורצון כזה לא יתקיים ולא יהיה ניתן להגשים זאת מאחר והדבר מנוגד לרצון האלוהי. 

 

האסלאם מכיר באחר ומשתית את היחס אל האחר על יסודות איתנים, למרות שהוא סבור שהאחרים הם כופרים. כלומר, כל אדם דתי מאמין בכך שהוא מחזיק באמת והאחרים מחזיקים בשקר. שהוא מאמין והאחרים הם כופרים. כך מאמינים המוסלמי, היהודי והנוצרי... כיצד יכול האדם להתייחס למי שהוא חושב שהוא כופר? בעניין זה קובע האסלאם עניינים בסיסיים בחשיבה ובנפש האדם היוצרים את מה שאנו מכנים סובלנות הדתית.

 

ראשית, ישנה המחשבה שהמחלוקת [בין הדתות] קיימת מתוקף רצונו של אללה... שנית, [נקבע] שכשיש אדם ההולך בדרך מישרים ואדם [אחר] שתועה, אדם מאמין ואדם כופר, אדם נקי כפיים ואדם חוטא, אנשים אלו יתנו דין וחשבון על מעשיהם לא לפני האדם אלא לפני אללה. לא בעולם הזה אלא ביום הדין... לכן האדם [המוסלמי המאמין] אינו מנסה לשפוט בין אלו החולקים [על דתו] בעולם הזה. אללה הוא זה שיפסוק בעניין ביום תחיית המתים...

 

שלישית, האסלאם מכבד את האדם מתוקף היותו אדם ללא התייחסות למינו, לדתו, לצבעו, לשפתו, לאזורו או למעמדו. לאדם יש זכות לכבוד [כפי שנאמר בקוראן 17; 70] 'אנו כיבדנו את בן האדם'. [מוסרי המסורות] בח'ארי ומוסלם סיפרו: לווית מת חלפה על פני הנביא [מחמד] והוא קם מתוך כבוד למת. אמרו לשליח אללה: 'זו לוויתו של יהודי. ארון הקבורה הוא של יהודי, של לא מוסלמי והוא ענה: 'האין [גם] זו נפש, האין היהודי נפש אנושית?'. כמה יפה העמדה הזו [של מחמד] וכמה יפה הנימוק שלו שגם [נפשו של היהודי] היא נפש.

 

רביעית, היחסים בין האנשים באסלאם הם על בסיס של צדק. הצדק של אללה חל על כל ברואיו: יהודי, נוצרי, אמגושי, פגאני... אללה הוריד בסורת אל-נסאא בקראן תשעה פסוקים המגנים על יהודי שהואשם [בפשע] שלא בצדק. מוסלמי גנב וקרוביו ושבטו רצו להדביק את האשמה על יהודי מסוים. הם אמרו לנביא שפלוני גנב כך וכך והנביא כמעט האמין להם, הגן על המוסלמי הזה והאשים את היהודי [אולם] אז ירדה [הסורה] בקוראן כדי לנקות את היהודי מהאשמה ולהוכיח את הנביא שהתכוון להאמין להם...

 

האיבה בין המוסלמים והיהודים

שאלה: אם היחסים [בין המוסלמים ליהודים] נשענים על הסובלנות כפי שציינת, ובקראן נקבע יחסו של המוסלמי אל האחר כפי שציינת, מדוע האיבה הזו בין המוסלמים והיהודים?

אל-קרדאוי: לא אנו המצאנו את האיבה [ליהודים]. היהודים חיו בין המוסלמים במשך מאות שנים אפילו כאשר אירופה רדפה אותם וגירשה אותם... הם מצאו מקום מבטחים בדאר אל-אסלאם [הטריטוריה של המוסלמים] ובארצות המולדת של המוסלמים. זאת מפני שהאסלאם מחשיב את היהודים כאנשי הספר [אהל אל-כתאב], כלומר בעלי ספר שמימי. אנו, אמנם, חושבים שהיה סילוף ושינוי [של התורה] אולם התורה נשארה ספר שמימי... [כמו כן,] בעיני המוסלמים משה הוא אחד [מחמשת] השליחים [האלוהיים] הגדולים... הקוראן אומר כי אללה ייחד את משה בכך שהוא דיבר ישירות את דבר אללה ולא היה [רק] מתווך, מלאך או בעל השראה אלוהית...

 

האסלאם מתייחס ליהודים - יחד עם הנוצרים - כבעלי ספר שמימי וכבעלי דת שמימית. באסלאם יש דינים מיוחדים לגביהם לעומת [בעלי דתות] אחרות. אנו אוכלים מהשחיטה שלהם ומתחתנים עם נשותיהם... למוסלמי מותר להתחתן עם יהודייה או נוצרייה. ומשמעות הדבר שהיא הופכת להיות עקרת הבית שלו, שותפתו לחיים, שומרת סודו ואם ילדיו... ונוצר ביניהם קשר החיתון... יש שני סוגים של קשר טבעי: קשר דם וייחוס וקשר החיתון. כאשר אדם מתחתן הוא מוסיף למשפחתו משפחה נוספת. אבי האישה הופך להיות סב ילדיו. אמא שלה [הופכת להיות] הסבתא של ילדיו. אחיה [הופכים להיות] דודים מצד האם של ילדיו ואחיותיה [הופכות להיות] דודות מצד האם של ילדיו. ויש להם זכויות כמו השארים וקרובי המשפחה, ונוצר הקשר הזה שהוא כמו קשר הייחוס.   

 

כך הקוראן מתייחס ליהודים וכך הם חיו בארצות המוסלמים. יש להם חסות [ד'מה] של אללה, של שליחו ושל כלל המוסלמים. [ליהודים] היה עושר רב. בקהיר, בה גדלנו, רוב בתי המסחר הגדולים היו בבעלותם של יהודים... הם היו מקורבים לשליטים ולשלטון ובתקופה מסוימת המוסלמים אפילו קינאו בהם על כך שהפכו למקורבי השלטון...

 

הציונות היא מקור הסכסוך

המערכה בינינו לבין היהודים החלה כאשר הם כבשו את אדמת פלסטין, גירשו את תושביה ועשו מה שעשו. הם אלו שהחלו באיבה ולא אנחנו... יש הבדל בין היהדות כדת לבין הציונות כתנועה פוליטית בעלת שאיפות ומטרות. כאשר התנועה הציונית הופיעה ופנתה לפלסטין, היו חלופות שונות שהוצעו לה באמריקה הלטינית באפריקה וכו'. אולם, מנהיגי התנועה הזו, הרצל ואחרים, חשבו שעדיף לפנות לפלסטין הנחשבת כארץ המובטחת כדי שהדבר יעורר את רגשות העם היהודי המפוזר [בעולם] ויקבץ אותו. היהודים [חיו] בארצות שונות והיו להם אינטרסים, הון והשפעה. לכן, על מנת לקבץ את האנשים הללו לא היה מנוס [משימוש באלמנט] דתי שיעורר אותם... לפיכך [המנהיגים הציונים] חשבו שעדיף לפנות לפלסטין. כמו כן, שר החוץ הבריטי [ארתור ג'יימס] בלפור,שהיה בעל נטיות ציוניות, הבטיח להקים בית לאומי ליהודים בפלסטין בימי מלחמת העולם הראשונה ב-1917.

 

[היהודים] ניסו בתחילה לקנות את המדינה העות'מאנית ו[לשחד] את הח'ליף העות'מאני. המנהיגים ונציגים שלהם הציעו לו מיליוני לירות זהב. באותו הזמן אוצר המדינה העות'מאנית היה זקוק [לכסף]. הם הציעו לו [לתת כסף] לאוצר המדינה ולאוצר האישי שלו, אך הוא סירב לוותר על טפח מאדמת פלסטין. לכן, הם קשרו נגדו קשר והפילו את ממלכתו וההמשך ידוע. הבעיה הפלסטינית היא שעמדה מאחורי הרס מבצר החליפות האסלאמית. התנועה הציונית היא שהתחילה את האיבה הזו עם הערבים והמוסלמים.

 

הבעיה – לאורך ההיסטוריה - היא ביהודים

שאלה: אם אתה אומר שהאיבה [בין המוסלמים ליהודים] נשענת על גזילת פלסטין או שהיא החלה עם גזילת פלסטין, כיצד ניתן לפרש את פסוק [מס' 82] בסורת אל-מאאדה [האומר:] 'אתה תמצא כי האנשים שהכי עוינים את המאמינים הם היהודים והפוליתיאיסטיים'?

אל-קרדאוי: פסוק זה מדבר על עמדה היסטורית. האסלאם קיבל בזרועות פתוחות את היהודים וברך על הקשר [של המוסלמים] עימם מאחר והם 'אנשי הספר'. מבין הדברים הראשונים שהנביא עשה, כאשר הלך לאל-מדינה, היה לערוך הסכם עם היהודים. הוא ערך עמם הסכם של ערבות הדדית בשעת שלום ושל סיוע הדדי בשעת מלחמה... הבעיה החלה עם היהודים ומצידם. הבגידה והפרת ההסכם באו מצדם. הדבר זה הגיע לידי כך שהם אפילו הגיעו להסכם עם [שבטי] קוריש וע'טפאן ועם הפגאנים שפשטו על אל-מדינה... [היהודים] למרבה הצער, עמדו לצידם ונטשו את המוסלמים בעת בה המוסלמים היו זקוקים הכי הרבה לעזרתם. כלומר הם רצו לנצל הזדמנות זו ולהביא להשמדה מוחלטת של המוסלמים.

 

פה, האסלאם מדבר על אלה שעשו זאת [והפרו את הברית עם מחמד]. אולם האסלאם מקבל בברכה את מי שמחזיקים בדת [היהודית]. יתרה מכך, יתכן והיהודים הם הקרובים ביותר למוסלמים מבחינת האמונה וההלכה, אפילו יותר מן הנוצרים. מדוע? מפני שהיהודים לא מאמינים בשילוש. הם אינם רואים במשה אל, כפי שהנוצרים רואים בישו אל; הנוצרים לא שוחטים והיהודים שוחטים – את מכירה את הכשרות היהודית; הנוצרים אינם מלים את בניהם והיהודים מלים. הנוצרים אינם אוסרים על [אכילת] חזיר והיהודים אוסרים; הנוצרים אינם אוסרים את קיומם של פסלים ובתי הפולחן והכנסיות שלהם מלאים בפסלים והיהודים אוסרים [הצבת] פסלים. לגבי נושאים רבים יש [איפוא] הסכמה בין היהודים למוסלמים ולכן הבעיה עם היהודים אינה בעיה של אמונה או הלכה אלא בעיה של חמדנות ושל אירועים שהובילו לעמדה [מוסלמית] זו כלפי היהודים מאז תקופת הנביא, ואחר כך בימינו אלה, מאז שהם החלו לחמוד את אדמת פלסטין הקדושה והמבורכת.

 

היחס למיעוט היהודי

שאלה: יש מיעוט יהודי בחברות האסלאמיות במצרים, בתוניס, במרוקו, בתימן, בבחרין ובחברות האסלאמיות הערביות השונות, כיצד צריכים המוסלמים לנהוג במיעוט יהודי זה?

אל-קרדאוי: לפני כשלושים שנה פרסמתי ספר בשם 'הלא מוסלמים בחברה האסלאמית'. העדפתי שם זה על פני השם 'אהל אל-ד'מה' [אנשי החסות] משום שיש אנשים הסבורים כי המילה 'ד'מה' נגזרת מהמילה ד'ם [שפירושה גינוי] ואילו המשמעות של ד'מה היא ברית וערבות ['עהד' ו'צ'מאן'] כלומר אנשים אלו - הלא מוסלמים - החיים בחברה האסלאמית ובמסגרת האומה האסלאמית הם באחריות אללה, באחריות שליחו ובאחריות כל המוסלמים, בערבותם ובהגנתם. האסלאם קבע כללים המסדירים את הקשרים בין המדינה האסלאמית לבין הלא מוסלמים... כך שיהיו קשרים טבעיים.

 

 הם חיים בחברה האסלאמית תחת עיקרון כללי שקבעו חכמי ההלכה: 'מה [שמותר] להם [מותר] לנו ועליהם [מוטל] מה [שמוטל] עלינו.' זהו בסיס ההתייחסות אל הלא מוסלמים, כולל היהודים... למעט מה שמחייב אבחנה דתית כלומר... אם דתם מצווה על חופש בשבת, אני לא אכפה עליהם: עבדו בשבת ונוחו ביום שישי. לא, אין מנוס שאתחשב בכך. אני מכבד את מה שדתם קובעת.

 

אדוננו עמר בן עבד אל-עזיז... שחכמי ההלכה מכנים אותו הח'ליף ישר הדרך החמישי, שלח [איגרת] לאמאם חסן אל-בצרי, מגדולי חכמי הדת הידועים בזמנו, ואמר לו שהזדעזע לגלות שהאמגושים בארץ הפרסים, כלומר באיראן, מתחתנים עם אימותיהם ואחיותיהם. כיצד נוכל להתיר זאת? [חסן אל-בצרי] שלח לו אגרת [תשובה] ואמר [כי] זה דבר שאמונתם מאפשרת... אל תנסו לשנות זאת... אפילו אם הם מתחתנים עם אמותיהם, דתם מאפשרת זאת. כבוד למה שנקבע בדתות ובאמונות [אחרות] הוא אחד הדברים הבסיסיים אצלנו. איננו מתערבים בענייניהם... האסלאם [ניצב] בשיא סולם הסובלנות, הוא מאפשר לאדם לעשות דבר שאסור על המוסלמים, אם הוא מותר [בדתו] כמו אכילת חזיר ושתיית יין. היין הוא שחיתות גדולה ביותר עבור המוסלמים, הוא מבין החטאים הגדולים והחמורים, אך כל עוד דתך מתירה זאת [אנו] לא נמנע זאת [ממך]. מה שנדרש בעניין זה הוא שהדבר לא יופץ בקרב המוסלמים...

 

כשנכנסו המונגולים לדמשק הם שבו אנשים – מוסלמים יהודים ונוצרים - שיח' אלאסלאם אבן תימיה הלך עם קבוצה של חכמי דת מוסלמים להולגו או ליורשו וביקש ממנו לשחרר את האסירים. אמרו לו: הו שיח' אבן תימיה, מפאת כבודך נשחרר את המוסלמים. הוא שאל [מה באשר] ליהודים ולנוצרים? אמרו לו: אלה יישארו עמנו. אמר [אבן תימיה]: לא. אהל אל-ד'מה קודמים לאנשי עדתנו. לא אצא עד שישוחררו האסירים כולם. ההגנה על אהל אל-ד'מה היא חובה המוטלת על המוסלמים. עליהם להגן [על אהל אל-ד'מה] לפני שהם מגינים על המוסלמים. חכמי הדת המוסלמים אמרו כי פגיעה בד'מי חמורה מפגיעה במוסלמי. הוצאת דיבה על ד'מי חמורה יותר מהוצאת דיבה על מוסלמי משום שהוא נחשב כמי שהמוסלמים אחראים לו.

 

שאלה: יהודי התורה עליהם מדברת ההיסטוריה אינם היהודים של היום ושל דורנו. כיצד יכול להיות הקשר [ליהודי דורנו] בדרגה כזו של אידיאליות כאשר אנו רואים מדי יום שהיהודים מפירים את הזכויות הבסיסיות ביותר של המוסלמים?

אל-קרדאוי: לא, היהודים של דורנו הם היהודים של תקופת השליחות [של מחמד] מבחינת האמונה והחוק הדתי. התורה שהיתה קיימת בתקופת הנביא היא [אותה] תורה [של היום]. סילוף [נוסח התורה] ארע קודם לכן. הנוצרים שהיו קיימים בתקופת [הנביא] הם הנוצרים של היום. אבל העניין הוא אחר. עכשיו איננו מדברים על אמונתם ועל החוק הדתי שלהם אלא על החטאים שביצעו. זו הסיבה לאיבה בינינו. המערכה בינינו לבין היהודים אינה בענייני אמונה. חלק מהאנשים חושבים שאנחנו נלחמים ביהודים בשל אמונתם. זו טעות. אנו לא נלחמים ביהודים בשל אמונתם, אנו נלחמים בהם משום שגזלו את הארץ, גירשו את אנשיה וכבשו אותה...

 

הכרנו במדינה הישראלית, אך המדינה הישראלית לא הכירה בפלסטינים. היא כבשה את הגדה המערבית, את ירושלים ועזה והכיבוש קיים עד היום ועדיין עושה פעולות רצח והרס, עוקר עצים, שורף שדות והורס מסגדים... זו הסיבה למלחמה בינינו. אשר ליהודים כיהודים אין בינינו מלחמה...

 

הדיאלוג עם היהודים

שאלה: נושא הדיאלוג היהודי-אסלאמי עולה מדי יום בכתבי העת, בעיתונים ובועידות ובכנסים המתקיימים ומתרבים מאוד. מה עמדתך לגבי ועידות אלה? האם אתה תומך בעריכת הועידות הללו לדיאלוג יהודי אסלאמי?

אל-קרדאוי: האסלאם תמיד מקבל בברכה דיאלוג. דרכה של ההטפה האסלאמית כפי שהוסבר בקוראן הוא 'קרא אל דרך אלוהיך בחוכמה ובאזהרה נאה והתווכח אתם בדרך הטובה ביותר'. [קוראן 16: 125] חכמה ואזהרה נאה [מכוונות] לאלו המסכימים, וויכוח [מתנהל] עם החולקים [על האסלאם].

 

 ואולם הקוראן הגביל [כלל] זה בפסוק אחר: 'ואל תתווכחו עם אנשי הספר אלא בדרך הטובה ביותר למעט הפושעים מהם' [קוראן 29:46]... אין בינינו לבין הפושעים מקרב אהל אל-כתאב דיאלוג. לכן אני התנגדתי לדיאלוג עם היהודים של ישראל, כמו הרב הראשי שהלך לאל-אזהר וניסה לנהל דיאלוג עם שיח' אל-אזהר. אין בינינו לבינו דיאלוג משום שהוא תומך ברצח יומיומי של פלסטינים, תומך בהרס בתים ובהשלכת אנשים החוצה ותומך בחטאים ובמעשי הטבח הברבריים המתרחשים מדי יום. כיצד אשים את ידי [בידו] ואשב עמו?

 

אך יש יהודים שפגשתי בקיץ שעבר... [בכינוס] המועצה האירופית לפסיקת הלכה ובהתאחדות חכמי הדת המוסלמים – היתה קבוצה של יהודים ורבנים שנכחו בהרצאות שלנו... שמונה מרבנים אלה נפרדו ממני בשדה התעופה והיו עמי עד שנכנסתי למטוס. הם מתנגדים להקמת ישראל וסבורים שהקמתה עומדת  בניגוד לגזירה האלוהית על היהודים [שיחיו] בתפוצות ובכך [שהוקמה] גורמים [הציונים] לחיסול היהודים. עם אלה נדבר ונשב. אך אלה התומכים באלימות ובעריצות הישראלית, בהתנשאות על פני האדמה וברצח אנשים שלא בצדק – לא נשים ידינו בידיהם. אנו בעד דיאלוג אך [רק] עם מי שראוי לנהל עמו דיאלוג.

 

שאלה: אם היית מוזמן לועידת דיאלוג אסלאמי יהודי, האם היית משתתף?

אל-קרדאוי: [עם] יהודים שאינם מישראל. יהודים המתנערים ממעשי ישראל אני מקבל בברכה ואהיה עמם [באותה הועידה].

 

שאלה: אבל כל דיאלוג יהודי אסלאמי... עשוי להתפרש כנורמליזציה פוליטית או שלפחות ניתן לנצלו...

אל-קרדאוי: לכן אמרתי לך שאני מתנגד לדיאלוג עם רבני היהודים החיים בישראל ותומכים בפשעים שמבצעת ישראל. עמם לא יתכן [לנהל דיאלוג]... ננהל דיאלוג  עם האנשים הנבונים מביניהם ועם הנוצרים כשם [שכבר] נכחתי במספר ועידות דיאלוג אסלאמיות נוצריות, אך עם אלה 'אשר פשעו' כפי שאמר אללה, לא נתווכח ולא ננהל דיאלוג.

 

נישואים ליהודייה

שאלה: בהתחלה דיברת על כך שהקשר עם היהודים הוא קשר של דו קיום יומיומי, משום שהם חיים בחברה מוסלמית ואפשר שיהיו נישואים של מוסלמי עם אשה יהודיה או נוצריה מאהל אל-כתאב. האם דין זה עדיין בתוקף והאם יש תנאים לקשר שכזה?

אל-קרדאוי: כן, [ההיתר] לנישואים ללא מוסלמית מבין נשי אהל אל-כתאב עדיין בתוקף, אך יש מספר תנאים. התנאי הראשון כפי שאמר עבדאללה אבן עבאס הוא [שהאשה] לא תהיה שייכת לעם שנלחם במוסלמים... [האם יתכן] שאכניס לביתי מישהי שאחשוב שהיא מרגלת למען עמה הנלחם בעמי... כלומר נישואים ליהודיה בזמן הזה הם רק ליהודיות המאמינות בהתנגדות לישראל...

 

דבר שני עליה להיות אשה צנועה... ולא אשה המוכרת את גופה לעוברים ושבים... דבר נוסף עליה להיות באמת מאהל אל-כתאב, שכן רבות מאלה אינן מאהל אל-כתאב... רבים מהיהודים למעשה לא מאמינים ביהדות ולא בשום דבר... רוב מנהיגי ישראל לא מאמינים ביהדות, בתורה, באלוהים וביום הדין. בן גוריון, גולדה מאיר ואנשים [מעין] אלה מנצלים את הדת. הם אינם מאמינים בדת אלא מנצלים אותה לשאיפות הציונות. על [המוסלמי] לדעת שאשתו מאמינה באמת בתורה ובדת היהודית.

 

דבר נוסף [צריך לוודא] שאין סכנה בנישואים עם [לא מוסלמית]. כמה מופתים בארצות [שבהן המוסלמים הם] מיעוט הזהירו מכך שמוסלמים יתחתנו עם לא מוסלמיות, משום שמספר המוסלמים מוגבל ואם גברים [מוסלמים] מתחתנים עם לא מוסלמיות ולמוסלמיות מותר להתחתן רק עם מוסלמים, פירושו של דבר שגזרת על נערות אלו שלא יתחתנו כל חייהן. כמו כן, יש סכנה לצאצאים... יש הבדל בין מי שמתחתן עם יהודיה או נוצריה בארצו לבין מי שמתחתן למשל באמריקה. הוא חי שם ועסוק כל היום בעבודתו ובמסחר שלו ומשאיר לאשתו לגדל את הילדים לפי דרכה ולפי אמונתה. במקרה כזה - אם יש סכנה לצאצאים - הרי שנישואים אלה אסורים.

 

פרשת ליוינגסטון

שאלה: ...ראש עירית לונדון קן לוינגסטון דיבר לאחרונה על אמצעי התקשורת ומי שעמד מאחוריהם כאשר ביקרת בלונדון והמהומה שהתעוררה בנוגע לביקור זה. [בכלי התקשורת] תוארה האלימות כאסלאמית או שהוצמדה אשמת אלימות לאסלאם, למטיפים ולחכמי הדת המוסלמים... ובמקביל אחרים דברו על אלימות יהודית ונוצרית. האם אתה סבור שהאלימות שייכת לדת מסויימת?

אל-קרדאוי: ראשית, ביחס לדברי ראש עיריית לונדון, האדם האציל והאמיץ הזה, קן ליוינגסטון, ראינו את אומץ ליבו בקיץ שעבר, כאשר ניצב נגד הציונים ועלילותיהם, ועתה נקט עמדה אצילה ואמיצה נוספת בהצהרותיו. הוא גילה את הנסתרות וחשף את הסודות מאחוריהם התחבאו אלה שארגנו את הדברים האלה.

 

 הוא, חשף, בכל האומץ, את חרפתם של אלה מהמוסד וממכון מסוים וכתב כל זאת בדו"ח. ברצוני לברך [את ליוינגסטון] ולהודות לו מעל בימת 'אל-ג'זירה'... עלינו להודות לאדם זה שנקט בעמדה שרבים מנכבדי הערבים  והמוסלמים אינם נוקטים, ואינם אומרים את האמת בעודם יודעים אותה. אדם זה דיבר אמת למרות המחיר שנגבה ממנו, כאשר הלובי הציוני ניצב מולו, ומנסה לעוות [את] דבריו ולפגוע במוניטין שלו. אני אומר לו: המשך בדרכך. מאחוריך ניצבים האנשים החופשיים ובעלי הכבוד מכל רחבי העולם..."

 

[שיחת טלפון לאולפן] סעיד דודין מגרמניה: ... מי שארגן את המתקפה נגד אל-קרדאוי הוא יגאל כרמון, שייסד את מכון ממר"י. יגאל כרמון הוא פושע מלחמה. הוא פיקד על המודיעין הצבאי בגדה המערבית, פיקד על כוחות לחד בדרום לבנון שביצע פשעים רבים נגד העם הלבנוני, והוא זה שארגן את המתקפה  נגד ערוץ 'אל-מנאר'. הבאתי מסמכים רבים אודות הפשעים הגזעניים שממר"י מבצע נגד מוסדות,  כדוגמת חלקו בסגירת מרכז 'זאיד'. זהו פושע מלחמה גזעני, אדוני.

 

אני מסרתי את כל האינפורמציה לראש עיריית לונדון, והבעתי שאט הנפש מכך שהתרבות הפוליטית בלונדון התדרדרה לרמה המקבילה בערכיה לביצת התקשורת הגזענית. מצער אותי מאוד לראות שפושע מלחמה זה מוצג בערוצי טלוויזיה - וביניהם בערוץ זה [אל-ג'זירה] שרוחשים לו כבוד רב מאוד, - בתור מומחה למאבק בטרור, וטרוריסט גזעני וצמא דם זה [מוצג] כמומחה למאבק בטרור. הצגתי בתוכנית שלמה בערוץ 'אל-מנאר' את הפשעים אותם מבצע ממר"י והפושע הזה. מצער אותי מאוד שעד כה לא הצלחנו להקים רשת, ואני קורא לך להתחיל בהקמת רשת לגילוי הפשעים אותם מבצע [גוף]... שאינו מכון תקשורת אדוני,  [מכונים מעין] אלה הם מכונים גזעניים, והגזענות אינה השקפה אלא פשע.

 

שאלה: תודה לך, סעיד דודין מגרמניה. התייחסותך לדברים כבוד השיח'.

אל-קרדאוי: אני מודה לאח הנכבד על הבהרותיו בנוגע לעובדות אשר למרבה הצער, רבים אינם מודעים להן. די לנו בראש עיריית לונדון העומד לפרסם ספר המכיל את כל הדברים האלה. אנו מצפים לו, בעזרת אללה. כפי שאמרנו, אין כל בעיה בינינו לבין היהדות כדת. איננו עוינים את הציונים בשל היותם יהודים או שמיים. הם מעלים את סוגית השמיות ומנופפים בחרב זו. [גם] אנו הערבים שמיים. אנו בני ישמעאל והם בני ישראל. אנו בני דודים.

 

מהיבט נוסף, האסלאם אינו מעניק משקל כלשהו לגזע. האסלאם אינו מתייחס לבני האדם כמשתייכים לגזע זה או אחר, כי הוא רואה באנשים שווים כשיני מסרק. אין עם הנבחר הנעלה מכל העמים. העם הנבחר הוא זה אשר מגשים את שליחות אללה על פני האדמה, עושה חסדים, עובד את אללה ושומר על זכויות האנשים, בונה את הארץ ומשליט בה את הצדק של אללה. זהו העם הנבחר... אין עם בעל גזע טהור. אל היהודים חדרו גזעים מממלכת הכוזרים ועמים רבים [אחרים]. מי אמר שכל היהודים הם עם אחד. ישנם יהודי הפלשמורה, יהודי אירופה, יהודי תימן ויהודים [אחרים]. היהדות היא דת ולא גזע, ומכל הגזעים ניתן להיכנס אל הדת."

 

על פעולות האלימות

"שאלה: 'האם ניתן ליחס האלימות לדת מסוימת'?

אלימות שאינה מבחינה בין חף מפשע לעושה הרע שפוגע באנשים בשל פשעם של  אנשים אחרים, לא ניתן ליחסה לבעל דת מסוימת. לא ליהודי, לא לנוצרי ולא למוסלמי... מי הרג את רבין? חלק מהאנשים רוצים להפוך את האלימות והטרור לאסלאמיים. אין זה כך. אנו היינו עדים לאלימות ביפן [כמו] 'קבוצת האמת הנשגבת', היינו עדים לאלימות בהודו, [כמו] רצח אינדירה גנדי ורצח בנה רג'יב גנדי, היינו עדים לה בישראל, בבריטניה [כמו למשל] ה-IRA, והמאבק בין הקתוליים לפרוטסטנטים. היינו עדים לכך באמריקה עצמה, באוקלהומה סיטי. [האלימות] נמצאת בעולם כולו, אז מדוע קושרים אותה רק לאסלאם? קיימות סיבות ועוולות שהובילו לאלימות זו בארצות שונות ובפרט בארצות המוסלמים. הסיבה למרבית האלימות הקיימת בארצות המוסלמים הן העוולות אשר מתרחשות נגד המוסלמים כשאין ביכולתם לעשות דבר כנגדן, והעולם, למרבה הצער, מתבונן מן הצד ואינו נוקף אצבע...

 

איננו מאמינים באלימות ואנו גינינו את האלימות בכל זמן ובכל מקום. אני גיניתי את אירועי ה-11 בספטמבר ואת חטיפת בני הערובה. אני פרסמתי גילויי דעת בנושא, ופרסמתי לפני כ-18 שנים פסקי הלכה האוסרים על חטיפת מטוסים ועל חטיפת בני ערובה. דברים אלה גלויים, השבח לאל. איננו מאמינים באלימות ואנו חושבים כי לאלימות אין דת או מולדת מסוימת. יש אלימות בכל המדינות והדתות...

 

הזרם הכללי בקרב המוסלמים, השבח לאל, הוא הזרם של דרך האמצע [וסטיה] על פיו נוהג הציבור [המוסלמי] והוא הבסיס הרחב שהמוסלמים נוהגים לפיו. התקשורת המערבית היא שמנסה להפנות הזרקור על אלה [כדוגמת] אבו חמזה אל-מצרי, אבו קתאדה וכו'. התקשורת הבריטית היא זו שהבליטה אותם... בעוד המוסלמים אינם מייחסים להם כל משקל...

 

הנורמאליזציה עם ישראל

[שיחת טלפון לאולפן] מחמד אבו אל-עז ממצרים: ... כבוד הד"ר, תיאור האישיות היהודית כפי שמופיע בקראן, הוא באותם קוים אופייניים הקיימים אצלם עתה. הקוראן תיאר את האישיות היהודית וחשף את הטינה שלהם, ההסתודדות שלהם, ההתנשאות שלהם, הבוז שלהם לבני האדם, ההנאה שלהם משפיכות דמים, נטייתם לשקר ולרמות, פחדנותם, צרות העין שלהם ועזות פניהם כלפי אללה...

 

אם יהיה מי שיאמר שאלה עלילות שמקורן מן המוסלמים, דתם והקוראן שלהם, הרי שעל פי תוצאות סקר, 60% מאוכלוסיית אירופה סבורים שישראל מהווה סכנה לעולם. כמו כן, סופרים ואינטלקטואלים מהמערב שאינם מוסלמים, הזהירו את ממשלותיהם מפני הסכנה הטמונה בעם זה ובמדינה זו. מה שתמוה בעיני - כמו כל מי שדואג לכבוד האומה הזו – הוא כיצד [אנשים] שוליים מבני האומה שלנו, מניפים דגל [לבן] וקוראים לנורמליזציה עם הכנופיה הזו. נוסף על כך, מופיע הבכיר הפלסטיני החדש [הכוונה לאבו מאזן] ומכריז כי הוא מושיט ידו לישראל למרות שהם אלה שהרגו את קודמו בתפקיד, הרעילו אותו והביעו נכונות להרוג אותו. השאלה היא מהו ההסבר לשפלות ולעליבות זו. האם מקורה באידיאולוגיה, בתרבות, בשלום, בציוויליזציה ובאהבת החיים, או שמקורה בשלילת הרצון, בהיעדר תקיפות, בשפלות, בעליבות, בתבוסתנות ובכניעה?...

 

שאלה: כבוד השיח', ביחס לשאלת מחמד אבו אל-עז ממצרים, האם הערבים והמוסלמים הקוראים לנורמליזציה אינם גורמים לקיבוע המציאות שהוא כינה 'השפלה וכניעה'?

אל-קרדאוי: "סוגיית הנורמליזציה אינה מקובלת ללא ספק. שכן בכך יהיה משום הפיכת דבר שאינו נורמאלי לדבר נורמאלי. כיצד אדם יכול לנרמל יחסים עם מי שהורג אותו?! כיצד אדם יכול לנרמל יחסים עם מי שעושק אותו בכל רגע ורגע?! אלה אשר קוראים לנורמליזציה הם מיעוט ידוע, שנדחו על ידי החברה שלנו... לכן, לאלה הקוראים לנורמליזציה אין כל משקל או ערך בחברה הערבית והמוסלמית...

 

על קללת היהודים בתפילת יום השישי

שאלה: אחמד פצ'ל מנצור ממצרים שואל האם מותר לקלל את היהודים בתפילה במסגדים על ידי התועמלנים [דעאה] והאמאמים בתפילת יום השישי.

אל-קרדאוי: בספרי 'השיח האסלאמי שלנו בעידן הגלובליזציה' התייחסתי לדרשנים העושים הכללה. כלומר, אומרים 'אללה השמד את היהודים והנוצרים. הפוך את ילדיהם ליתומים ואת נשותיהם לאלמנות' וכו'. הקללות הללו אינן מקובלות. מפני שיש יהודים ונוצרים שחיים בארצותינו שאין זה ראוי שאנו נקלל אותם. יש נוצרים ויהודים אנשי שלום. אין זה הגיוני שאני אקלל את הרבנים שנפרדו ממני בשדה התעופה... [אלא] אני אומר: 'אללה [פגע] בציונים וביהודים העושקים התוקפנים והרמאים'. יש לתת תואר שהרי אינני מקלל כל יהודי וכל נוצרי. אני אומר 'הצלבנים העוינים ואני מתכוון לאמריקאים התוקפנים הנוטים לטובת ישראל'..."[2] 

 

על צליבת ישו      

שאלה: יש האומרים שההיסטוריה של היהודים תחת השלטון המוסלמי היתה חיובית מאחר והתייחסו אליהם כאהל אל-כתאב בעוד שהם היו נרדפים תחת השלטון הנוצרי. האם היהודים קרובים למוסלמים יותר מאשר אל הנוצרים?

אל-קרדאוי: כמובן. היהודים אינם מאמינים בישו ולא במחמד. הם כופרים בשתי הדתות הנוצרית והאסלאמית. הם אינם מאמינים שישו הוא שליח אללה אלא מאמינים שהוא שקרן. הם זממו לצלוב אותו ואין ספק שליהודים יש יד ארוכה בצליבתו של ישו. לפני כמה שנים פרסם הוותיקן מסמך המזכה את שהיהודים מדמו של ישו אולם מי שקורא את ההיסטוריה יודע איך היהודים הסיתו את השליט הרומי לצלוב את ישו. אנו מאמינים שישו לא נצלב אולם הפשע התבצע. אמנם הריבון העלה אותו [לשמים] אך הדבר נעשה. אנו חושבים שהיהודים ביצעו את הפשע הזה.

  

 



[1] אל-ג'זירה (קטר), 16.1.2005. 

 [2]  בדרשת יום שישי ששודרה ב-14 בינואר 2005 בערוץ הטלוויזיה הקטרי אמר אל-קרדאוי: "אללה סייע ללוחמי הג'יהאד ברוח מקרבך וסייע להם באמצעות חייליך הרבים... אללה [פגע] באויביך, אויבי האסלאם. אללה [פגע] ביהודים הבוגדים והתוקפנים. אללה [פגע] בבני בריתם העושקים והמתנשאים. אללה [פגע] בכל אויבי האסלאם והמוסלמים..."